נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו

נטען כי הקבלן רצה לתקן ליקויי בניה אבל לא נתנו לו. כידוע, זכות התיקון איננה זכות מוחלטת והיא תלויה בנסיבות העניין. יש לאפשר לקבלן לתקן את הניתן לתיקון, כאשר הוא מודה בליקויים, וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. הזכות אינה ניתנת לקבלן המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש (ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2) 858 (1996)). תביעה כספית בגין ליקויי בניה, מיום 29/01/2013, על סך 150,000 ₪. רקע 1. ביום 22/2/2011 התקשרו התובעים והנתבעת בחוזה, שבגדרו רכשו התובעים מהנתבעת בית דו מפלסי בן חמישה חדרים, מחסן, ושתי חניות, ברחוב עמק השלום 20/2 ביוקנעם עילית, תמורת 1,400,000 ₪ (להלן: "החוזה" ו"הדירה", לפי העניין). (ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה ולכתב ההגנה). מועד המסירה נקבע בהסכם עד לסוף חודש אפריל 2012. בפועל, נמסרה החזקה בדירה לתובעים ביום 10/06/2012, ונחתם פרוטוקול מסירה (נספח ב' לכתב ההגנה). טענות התובעים 2. הנתבעות לא עמדו בדרישות החוזה והדין באשר לטיב הבנייה. על פי חוות דעת המהנדס אברהם בן-עזרא, מיום 26/11/2012, נמצאו בדירה ליקויים שעלות תיקונם 99,742 ₪, כולל פיקוח בשיעור 10% מעלות תיקון הליקויים, ומע"מ בשיעור 17%. (נספח ב' לכתב התביעה). עבור חוות הדעת שילמו התובעים 2,900 ₪ (נספח ח' לכתב התביעה). 3. חוות הדעת הועברה אל הנתבעות, אשר מינו מומחה מטעמן לבדוק את הדירה ואת חוות דעת המומחה מטעם התובעים. המומחה מטעם הנתבעות, אינג' יאיר אברהמי מצא ליקויים שעלות תיקונם 4,550 ₪ בלבד, כולל מע"מ ופיקוח הנדסי. התובעים טוענים שבהכחשת הליקויים הנטענים על ידי התובעים, ובשל התעלמות הנתבעת מפניות התובעים בעניין הליקויים, איבדה הנתבעת את הזכות לתקן את הליקויים בעצמה. 4. ביצוע התיקונים יחייב את התובעים לפנות את הדירה בתקופת ביצוע התיקונים או להיות מרותקים אליה לצורך שמירה על רכושם. עלויות אלה מעריכים התובעים בסכום של 15,000 ₪. על אלה מבקשים התובעים להוסיף פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין טרחה ועגמת נפש. בנוסף, בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון תיגרם לדירה ירידת ערך של 20,000 ₪. (חניה טורית שהיא למעשה חנייה אחת במקום שתיים, וברוחב צר מהנדרש; חיפויי חוץ אשר יש חשש שאינם עומדים בתקן; דלת ממ"ד שנתקלת במדרגות בעת פתיחתה). 5. על יסוד כל אלה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם את הסכומים הבאים: א. עלות תיקון הליקויים בסך 99,742 ₪, ושכר המומחה בסך 2,925 ₪; ב. עלות דיור חלופי לתקופת התיקונים - 15,000 ₪; ג. פיצוי בגין טרחה ועגמת נפש בסך 20,000 ₪; ד. ירידת ערך - 20,000 ₪; סך כל נזקי התובעים עומדים על 157,667 ₪. התובעים מעמידים את תביעתם על סך של 150,000 ש"ח, לצרכי אגרה. טענות הנתבעת 6. התובעים מבקשים לעשות עושר ולא במשפט על חשבון הנתבעת, ולזכות בפיצוי שאינו מגיע להם. עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים אינה עולה על 4,550 ₪, בהתאם לחוות הדעת של אינג' יאיר אברהמי, המצורפת לכתב ההגנה (נספח ד'). 7. הנתבעת ביקשה לתקן את הליקויים בדירת התובעים אך התובעים לא אפשרו לנתבעת לתקנן, וזאת בניגוד להוראות הסכם המכר וחוק המכר (דירות). הנתבעת מבקשת להורות לתובעים לאפשר לה לבצע את התיקונים. 8. מוכחשים הנזקים הנוספים הנטענים על ידי התובעים. חוו"ד מומחה בית המשפט, המהנדס יקי נחמן 9. מיניתי את המהנדס יקי נחמן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה) ליתן חוות דעת בנושא ליקויי הבניה הנטענים בתיק זה. המומחה ערך את חוות דעתו ביום 8/09/2013. על פי חוות הדעת, חלק מהליקויים הנטענים על ידי התובעים לא קיימים, וחלקם קיימים וניתנים לתיקון. הוא מצא ליקויי בניה שעלות תיקונם לתובעים 59,669 ₪, כולל פיקוח הנדסי בסך 4,597 ₪ ומע"מ. משך ביצוע התיקונים כשלושה שבועות בהם אין צורך לפנות את הדירה, אך ייגרם חוסר נוחות לתובעים בשימוש בדירה בתקופה זו. זאת, מחמת שהעבודות כוללות פעולות לייבוש המצע שמתחת לריצוף. (המומחה מתייחס לאפשרות של החלפת הריצוף במקום ייבוש המצע, בעלות של 27,600 ₪ ובמקרה כזה יידרש פינוי הדירה לתקופה של כ-5 שבועות). המומחה דוחה את טענת התובעים לפיה חנייה טורית כפולה היא בפועל חנייה אחת ולא שתיים, אך הוא מקבל את טענת התובעים לפיה החנייה צרה מהנדרש ומציע לקבוע פיצוי בגין כך. בתשובות לשאלות הבהרה ששלחו התובעים אל המומחה, ציין המומחה, בין היתר, כך: א. חדר שירותי אורחים אינו חדר "רטוב" על פי הגדרתו, אך אם ייקבע שיש לבצע בו איטום תת רצפתי כי אז עלות התיקון היא 2,000 ₪; ב. מיקום הכלים הסניטריים תואם את תכניות האדריכל. אם בכל זאת יימצא שיש הצדקה להעתקת הכלים הסניטריים על מנת למלא אחר המלצות הל"ת, כי אז עלות ההעתקה היא 600 ₪; ג. אין ליקוי בגודל פתחי החלונות. החלונות נמדדו על פי הוראות חוק התכנון והבנייה (מידות בנייה חיצוניות). אם תתקבל טענת התובעים בעניין זה, עלות התיקון היא כפי הנקוב בחוות דעת התובעים (2,000 ₪ X 4 חלונות); ד. עלות ביטול הצרת הפרוזדור - 750 ₪ (בחוות הדעת נקבע כי אין ליקוי); ה. עלות ביצוע פינת המקלחת לפי תכניות המכר - 820 ₪ (בחוות הדעת נקבע כי אין ליקוי). ההליכים והראיות 10. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, אליו צורפו הנספחים שצורפו לכתבי הטענות מטעם התובעים, ומסמכים נוספים, להם אדרש להלן לפי הצורך. 11. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר אבי נמני - הקבלן המבצע בפרויקט, ושל מר גדי ביטון - גגן בפרויקט. לתצהיר נמני צורף אישור בחתימת ידו של התובע בדבר ביצוע תיקונים בהתאם לפרוטוקול המסירה. 12. ביום 18/3/2014 התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקרו המומחה מטעם בית המשפט, והמצהירים מטעם הצדדים. בסיום הישיבה נשמעו סיכומים בעל פה. דיון והכרעה 13. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק בית המשפט, לרבות חוות דעתו של המומחה, ובטענות הצדדים אלה ממצאיי ומסקנותיי בעניינים שבמחלוקת: א. המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלת זכותה של הנתבעת לבצע את תיקון הליקויים בעצמה, במקום לשלם פיצוי כספי לתובעים. אני מעדיף בעניין זה את עמדת התובעים. ראשית, שוכנעתי כי התובע העיר נתבעת בעל פה ובכתב, קודם לקבלת החזקה בדירה ולאחריה, על ליקויים שונים. הנתבעת לא פעלה לתיקון הליקויים. במיוחד לא נעשה די לתיקון ליקויי הרטיבות הקשים שבדירה. הנתבעת הציבה במקום מכונה שנועדה לייבש את הלחות, אך ללא הועיל. התובע זכה ליחס מזלזל מאת הנתבעת ובדין אבד את אמונו ברצונה וביכולתה לתקן את הליקויים. שנית, אל מול חוות הדעת של התובעים הציגה הנתבעת חוות דעת נגדית, לפיה עלות תיקון הליקויים שבדירת התובעים עומדת על 4,550 ₪ בלבד, כולל מע"מ. בהתחשב בממצאי המומחה מטעם בית המשפט, לפיהם מדובר בליקויים שעלות תיקונם כ-60,000 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח), ובהם ליקויי רטיבות קשים, אני סבור שחוות הדעת מטעם הנתבעת מעידה על זלזול בתובעים. בנסיבות אלה אין הנתבעת זכאית לבצע את התיקונים בעצמה. על הנתבעת לשלם לתובעים את עלות ביצוע התיקונים. ב. אני מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין הליקויים הקיימים בדירה, ועלות תיקונם. משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לו נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, יאמץ בית המשפט את ממצאיו של המומחה, אלא אם קיימת סיבה ממשית שלא לעשות כן (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ). במקרה שלפני לא מצאתי כל סיבה שלא להסתמך על חוות דעת המומחה. בהתייחס לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מטעם התובעים אני רואה לדחות את מרבית טענות התובעים בדבר תוספת שיש להוסיף על הסכומים הנקובים בחוות הדעת. ככלל, תשובות המומחה לשאלות ההבהרה מקובלות עלי. לפיכך, איני רואה מקום לחייב את הנתבעות בעלות הליקויים שלא אושרו על ידי מומחה בית המשפט ובהם: איטום חדר שירותי אורחים, העתקת כלים סניטריים, פיצויים בגין חלונות שאינם בגודל מספיק, והתאמת פינת המקלחת לתכניות. נימוקי המומחה בחוות דעתו ותשובות המומחה לשאלות שנשאל בעניינים אלה הניחו את דעתי. הנושא היחיד בו לא מצאתי הנמקה מניחה את הדעת בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה הוא עלות של 750 ₪ בגין ביטול ההצרה במסדרון. סכום זה אני רואה להוסיף על הסכומים שבחוות הדעת. בהתאם לכך יתוקנו באופן יחסי גם עלות הפיקוח ההנדסי וסכום המע"מ. מקובלת עליי חוות דעת מומחה בית המשפט בעניינים הבאים: (1) אין מקום לדרוש הרחקה של שוחת הביוב ב-20 ס"מ ממקומה הנוכחי בעלות של 1,800 ₪ (סע' 5.12 לחוו"ד המומחה) לאור העובדה שהשוחה אטומה לחלוטין, והתיקון הנדרש אינו סביר ואין בו משום שינוי מהותי. (2) אין מקום לחיוב הנתבעת בעלות של 500 ₪ בגין התקנת ארגז לגלגלון כיבוי אש, בהעדר חובה שבדין או בהסכם להתקין ארגז. (3) אין מקום לחיוב הנתבעת בעלויות הכרוכות בהחלפת הריצוף כולו (27,600 ₪), מקום בו ניתן להסתפק בחלופה זולה יותר של ייבוש התשתית שמתחת לריצוף בסכום של 11,200 ש"ח. ג. הנתבעת טוענת כי מקור הרטיבות הוא ביצוע העבודה בתקופה החורף ושימוש בחומרי בנייה שנרטבו. (סע' 6 לתצהיר נמני; פרוט' עמ' 12 ש' 3). הנתבעת אינה יכולה לשלול גם אפשרות של רטיבות שמקורה בצנרת שמתחת לריצוף (עמ' 11 ש' 16). אני רואה להדגיש כי מן הראוי להקדים לעבודת ייבוש מצע הריצוף בדיקות לאיתור נזילות בצנרת העוברת מתחת לריצוף, לבל יתברר שהעבודות כולן בוצעו לריק. נקל להבין שאם קיימת נזילה מתחת לריצוף, לא יועילו כל עבודות הייבוש. המצע יירטב שנית ונזקי הרטיבות ישובו. מכל מקום, בהעדר ממצאים באשר למקור הרטיבות אין בפסק דין זה כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה בעניין זה לפי כל דין. ד. לעניין עלות הובלת ואחסון ועלות דיור חלופי בתקופת התיקונים: המומחה מטעם בית המשפט קבע כי משך התיקונים 3 שבועות בהם תהיה הדירה ראויה למגורים, אך הדבר יהיה כרוך בחוסר נוחות. בנסיבות אלה אין צורך בפינוי הדירה ואין צורך גם בדיור חלופי. לא שוכנעתי כי יש הצדקה לפינוי הדירה בתקופת התיקונים ועל כן איני רואה לחייב את הנתבעות בתשלום בגין פינוי הדירה, אחסון והובלה. יחד עם זאת, את חוסר הנוחות שיחוו התובעים בתקופת ביצוע התיקונים אביא בחשבון בפסיקת פיצויים בגין טרחה ועוגמת נפש. ה. התובעים טענו לירידת ערך בסך 20,000 ₪ בגין אספקת חנייה טורית כפולה שכמוה כחנייה אחת בלבד, ובגין כך שהחנייה צרה מהנדרש. התובעים לא צירפו חוות דעת שמאי בעניין ירידת הערך. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי החנייה שסופקה לתובעים תואמת את התכניות המצורפות להסכם המכר, אך היא צרה מן הנדרש. דרישת המינימום לרוחב חנייה היא 3.00 מ' ואילו רוחב החנייה שסופקה לתובעים הוא 2.8 מ' בלבד. המומחה ממליץ על מתן פיצוי בגין ליקויי זה. אינני רואה סיבה שלא לקבל את המלצת המומחה. לא אוכל לפסוק לתובעים פיצויים בגין היות החנייה טורית, הן מחמת שהדבר תואם את התכניות והן מחמת שלא צירפו חוות דעת שמאי בדבר סכום ירידת הערך. יחד עם זאת, אני סבור שהתובעים זכאים לפיצוי בגין אי הנוחות הכרוכה בשימוש בחניה צרה, דבר הגורם קושי בכניסה למכונית וביציאה ממנה. פיצוי זה יובא בחשבון במסגרת רכיב "טרחה ועוגמת נפש". ו. לעניין טרחה ועגמת הנפש: בגין ליקויי הרטיבות בדירה נגרמת לתובעים עוגמת נפש ממשית, אותה אני אומד בסך של 10,000 ₪. בגין טרחה ועוגמת הנפש שייגרמו לתובעים בתקופת תיקון הליקויים אני רואה לפסוק לתובעים פיצוי נוסף בסך 3,000 ₪. בגין חוסר הנוחות הכרוך בשימוש בחנייה הצרה אני רואה להוסיף לתובעים 7,000 ₪ נוספים. סה"כ בגין רכיב זה של התביעה תשלם הנתבעת לתובעים סך של 20,000 ₪. ז. אני רואה לחייב את הנתבעות לשלם לתובעים הוצאות משפט בהתאם להוצאות שהוציאו התובעים עבור אגרה, מומחים ושכ"ט עורך דין. סוף דבר 14. הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: א. 60,643 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8/9/2013 (עלות תיקון הליקויים על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כולל 750 ₪ בגין ביטול הצרת המסדרון, פיקוח, ומע"מ); ב. 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום (עגמת נפש וטרחה בגין הליקויים ותיקונם, ובגין הליקויי ברוחב החנייה); ג. 2,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12/6/2012 (שכר המומחה מטעם התובעים). ד. 2,925 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12/6/2013 (חלקם של התובעים בשכר המומחה מטעם בית המשפט). ה. אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמד וריבית כדין מיום תשלומן (1,875 ₪ מיום 29/1/2013; 1,907 ₪ מיום 7/2/2014); ו. 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום (שכ"ט עו"ד). בניהליקויי בניהקבלן