בקשה לצרף תובע שנגרמו לו נזקים נפשיים מהתאונה של אשתו

בקשה לצרף תובע שנגרמו לו נזקים נפשיים מהתאונה של אשתו: 1. בפני בקשה לתיקון כתב התביעה. רקע עובדתי 2. התובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה, על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונת דרכים. לפי האמור בכתב התביעה, ביום 25.1.12, נפגעו התובעים בתאונת דרכים עת התנגש רכבם חזיתית ברכב שהגיע מהנתיב הנגדי. כתוצאה מהתאונה, איבדה התובעת 1 את עוברה, בשבוע ה-35 להריון. כמו כן, אובחנה התובעת 1 כסובלת משבר בשורש כף היד ומשברים בצלעות. 3. לאחר הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה למינוי מומחים רפואיים. בבקשתה ציינה התובעת 1 , כי כתוצאה מהתאונה נגרם לה שבר בשורש כף היד ובצלעות. היא איבדה את עוברה ונאלצה לעבור ניתוח קיסרי וניתוח נוסף לתיקון נזקיה. כמו כן, איבדה את יכולתה ללדת בעתיד. כתוצאה מכך, סובלת התובעת מדיכאון ומבעיות נפשיות אחרות ונמצאת בטיפול נפשי. לפיכך, ביקשה למנות לה מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, הגניקולוגיה והפסיכיאטריה. 4. לאחר שהוגש כתב הגנה הגישו התובעים הודעה לפיה הצדדים הגיעו להסכם פשרה בעניינם של התובעים 2 ו-3 וביקשו למנות לתובעת 1 מומחים רפואיים כאמור בבקשתה. ביום 8.7.13, על יסוד האמור בבקשה ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו מיניתי לתובעת 1 מומחים רפואיים כמבוקש. 5. ביום 26.12.13, הגישו התובעים בקשה זו לתיקון כתב התביעה. בבקשתם מבקשים התובעים לתקן את כתב התביעה כך שיצורף כתובע נוסף את אבי המשפחה, מר ליאור X. כמו כן, ביקשו התובעים למנות לו מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. טענות הצדדים 6. לטענת התובעים, כתוצאה מהתאונה נאלצו התובעת 1 ובן זוגה לעבור טיפולים ופרוצדורות רפואיות אינטנסיביות במאמץ לשמר את ההיריון ולמנוע את מות העובר ברחם. התובעת 1 ובן זוגה סבלו מחרדות וייסורים קשים בשלבים שלפני קביעת מות העובר ולאחריו. כתוצאה מהתאונה זקוקים התובעת 1 ובעלה לטיפול נפשי עד היום. מצבם הנפשי התערער והם סובלים ממתח, דיכאונות חדים ועצבנות. בכתב התביעה שהוגש כשנה לאחר התאונה לא צורף האב כתובע. לאור התגבשות נזקיו, יש לצרפו כתובע ולהכיר בו כנפגע משני הזכאי לפיצויים, כאמור בהלכת אלסוחה ובהלכת לבנה לוי. לטענת התובעים, מתקיימים בתובע הנוסף שלושת התנאים הראשונים שנקבעו בפרשת אלסוחה להכרה בו כנפגע משני שסבל כתוצאה מהתאונה נזק לא ממוני: מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, מדובר בנזק הנובע מהתרשמות ישירה מן התאונה ותוצאותיה, ובסמיכות זמנים לתאונה- בן זוגה של התובעת 1 ליווה את התובעת 1 ואת ילדיו מקרות התאונה, החל מהבהלתם לבית החולים וכלה בתקופת האשפוז וההחלמה. לטענת התובעים, בית המשפט העליון בהלכת לבנה לוי הרחיב את הלכת אלסוחה (התנאי הרביעי) והכיר בזכאותם של הורים לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם להם עקב מות העובר. זאת, על אף שלא דובר בנזק העולה כדי נכות נפשית חמורה ואף שמדובר במות עובר שטרם בא לאוויר העולם ואינו בגדר אישיות משפטית. לפיכך, ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה כאמור לעיל. 6. הנתבעת התנגדה לבקשה לתיקון כתב התביעה. הנתבעת טענה כי בהלכת לבנה לוי נידונה תביעה בגין רשלנות רפואית. אלא ששם הוכרה תביעתו של האב בגין הנזק הלא ממוני, שכידוע אינו מוגבל בתביעות מסוג זה. במקרה דנן, סוגיית הנזק הלא ממוני נגזרת אך ורק מהתקנות הקבועות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ועל כן אין משמעות לאותה פסיקה. לטענת הנתבעת, כאשר עוסקים בתאונת דרכים יש להגדיר תחילה את הנפגע. סעיף 1 לחוק מוגדר הנפגע כ"אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים". מאחר שעובר אינו נכנס בגדר "אדם" לא ניתן לבסס תביעה על יסוד נזקים שנגרמו לעובר. הנתבעת מסתמכת על רע"א 587/13 פלוני נ' כלל, בו אישר בית המשפט העליון דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה. באותו עניין נקבע כי בעניין לוי, הפיצויים שנפסקו להורים הם פיצויים בראש הנזק של כאב וסבל, בגין נזקי גוף שהובילו למות העובר. אולם בעניין זה, נוכח הכללים לחישוב הפיצויים מכח חוק הפיצויים, לפיהם הפיצוי בגין כאב וסבל הוא פיצוי קבוע ומוגדר הנגזר משיעור הנכות, הרי בסופו של דבר לא תהיה בתיקון כתב התביעה משמעות כספית. משנמצא כי אין בטענת המבקשים תועלת, נקבע שאין טעם בתיקון המבוקש. 10. במקרה דנן, נראה כי צירופו של בן זוגה של התובעת 1 כתובע נוסף, יאפשר לבית המשפט לדון ולהכריע עד תום בפרשת התאונה ובאחריות לנזקיה, ועשוי למנוע התדיינות נוספת בעניין זה. התיקון דרוש כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, כאמור בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה הוגשה בשלביה הראשונים של הדיון בתביעה. עוד לפני שהתקיים קדם משפט. התובעים נימקו את הגשת הבקשה בשלב זה, בכך שרק עתה התגבש נזקו של בן זוגה של התובעת 1. בכל מקרה, ניתן לפצות את הנתבעת על הטרחה הנוספת, ע"י פסיקת הוצאות. 11. טענתה של הנתבעת לפיה בן זוגה של התובעת 1 אינו יכול לתבוע כנפגע משני, וזאת מאחר כי העובר אינו בגדר נפגע ישיר, אין בה כדי לשלול מבן זוגה של התובעת 1 את זכות התביעה. אין ספק כי לפי האמור בכתב התביעה, התובעת 1 נפגעה בתאונה, איבדה את עוברה ואת יכולתה ללדת. הפגיעה הנפשית שנגרמה לבן זוגה של התובעת 1, נובעת לטענתו בין היתר מהפגיעה שנפגעה התובעת 1. לפיכך, ניתן להגדירו כנפגע משני על פי הלכת אלסוחה. בן זוגה של התובעת 1 עומד בשלושה מבין ארבעת התנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה: הוא קרוב מדרגה ראשונה של התובעת 1 אשר לקה לטענתו, בנפשו בגין נזק גוף שנגרם לבת זוגו, הוא ליווה את התובעת 1 ואת ילדיו למן קרות התאונה (סעיפים 8-5 לתצהיר שצורף לבקשה לתיקון כתב התביעה). סבלו הנפשי הוא פועל יוצא ישיר ומיידי של הפגיעה בבת זוגו בתאונה. 12. לגבי התנאי הרביעי, לפיו על הנפגע המשני להוכיח כי נגרמה לו פגיעה נפשית מהותית, נקבע בהלכה הפסוקה כי בעניין זה יש להכריע רק לאחר מינוי מומחה רפואי שיקבע את חומרת הפגיעה הנפשית (רע"א 4584/93 ה'ע' נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (11.10.93); א. ריבלין, תאונת דרכים (מהדורה רביעית 2012) 624-625). 13. גם הסתמכות הנתבעת על רע"א 5873/13 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (13.11.13), אין בה כדי להוות עילה לדחיית הבקשה. באותו עניין, נפגעה משפחת המבקשים בתאונת דרכים. אם המשפחה, שהייתה בחודש השמיני להריונה, מצאה את מותה, ועם מותה, מת גם העובר שברחמה. המבקשים, אב המשפחה ובנו, נפגעו אף הם בתאונה. בגין אירוע זה הגישו המבקשים תביעת תלויים ויורשים כנגד מבטחת הרכב. בהמשך הגישו המבקשים בקשה לתקן את כתב התביעה בשני עניינים: האחד, הוספת עילת תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו למבקשים בתאונה, וזאת לאחר שנזקים אלה התגבשו; והשני, הוספת עילת תביעה בגין הנזקים שנגרמו לאבי העובר, המבקש 1, כתוצאה ממותו של העובר. אשר לתיקון השני שהתבקש טענו המבקשים כי לעובר עצמו אין עילת תביעה, אולם מותו של העובר מקנה להוריו זכות תביעה וזאת בעקבות ההלכה שנקבעה בע"א 754/05 לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק (5.6.07), שבגדרה נפסקו פיצויים להורים בעקבות מות עובר בעת לידתו. בעניין זה, העלו המבקשים 2 עילות תביעה חלופיות- האחת, מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיה יש לראות בנהג הרכב הפוגע אחראי לנזקים שנגרמו עקב מות העובר. השנייה, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975, לפיה יש לראות בפגיעה בעובר כגרימת "נזק גוף" להוריו. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המבקשים לתיקון כתב התביעה שעניינה הוספת העילה בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה. מאידך גיסא, בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם לתיקון כתב התביעה בעניין הנזקים שנגרמו בעקבות מות העובר. לעניין עילת התביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] נקבע כי בהתאם לעיקרון ייחוד העילה לחוק הפיצויים, לא יכולה לקום למבקשים עילת תביעה מכוח פקודת הנזיקין. לעניין עילת התביעה מכוח חוק הפיצויים, בית המשפט בחן את החלתה של ההלכה שנקבעה בעניין לוי על המקרה דנן. הודגש כי בעניין לוי הפיצויים שנפסקו להורים הם פיצויים בראש הזנק של כאב וסבל, בגין נזקי הגוף שהובילו למות העובר. ואולם, בעניין זה, נוכח הכללים לחישוב הפיצויים מכוח חוק הפיצויים, לפיהם הפיצוי בגין כאב וסבל הוא פיצוי קבוע ומוגבל הנגזר משיעור הנכות, הרי שבסופו של דבר לא תהיה לתיקון כתב התביעה בעניין זה משמעות כספית. משנמצא כי אין בטענת המבקשים תועלת, נקבע שאין טעם בתיקון המבוקש. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בעיקר מן הטעם כי לא מצא מקום להתערב בהחלטת ביניים זו של בית המשפט המחוזי. 14. עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נשוא הערעור (ת"א 49718-10-12 ברוך נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (22.8.13)- להלן: עניין ברוך) מבהיר כי להבדיל מהמקרה בו אנו דנים, בעניין ברוך, האב היה "נפגע ישיר" ,שנגרמו לו נזקי גוף בתאונה ומכוח זאת הוא זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל עפ"י הכללים וההגבלות שבחוק חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 ובתקנותיו. עוד נאמר בפסק הדין:- "מכאן שאף אם במקרים אחרים, שעילתם לא תהא רשלנות רפואית, יכול שניתן יהיה ללמוד גזרה שווה מהלכת לבנה לוי, הרי שאין לה משמעות בתביעה שבפניי לאור עיקרון ייחוד העילה והכללים לחישוב הפיצויים שמכוח חוק הפלת"ד." 15. במקרה דנן, בן זוגה של התובעת 1 הוא "נפגע עקיף" בתאונה (כהגדרתו של המשנה לנשיאה, כבוד השופט ריבלין בע"א 9466/05 שווקי נ' מדינת ישראל (16.3.08)). אי צירופו כתובע לא תאפשר לבית המשפט לדון בנזקיו הנטענים כתוצאה מהתאונה ותצריך התדיינות נפרדת בעניין זה. זאת, להבדיל מעניין ברוך בו אבי המשפחה הוא נפגע ישיר בתאונה, שעניין נזקיו הנפשיים יתברר במסגרת הדיון בתובענה שהגיש. לפיכך, ועל מנת לאפשר "לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל בשאלות הכרוכות בתאונה" (כלשון תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984) יש לאפשר לתובעים לתקן את כתב תביעתם כמבוקש. 16. התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן ובקשה כדין למינוי מומחה רפואי לתובע הנוסף (בצירוף המסמכים הרפואיים הרלבנטיים) בתוך 30 ימים מהיום. 18. במקרה דנן, יש לפצות את הנתבעת על הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן ותגובה נוספת לבקשה למינוי מומחה רפואי. לפיכך, התובעים יישאו בהוצאות אלה ויישלמו לנתבעת סך של 2,000 ₪, כולל מע"מ כדין. נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשיצירוף / החלפת בעלי דין