האם המצאה להורים של חייב בהוצאה לפועל נחשבת המצאה כדין ?

האם המצאה להורים של חייב בהוצאה לפועל נחשבת המצאה כדין ?

1. התנגדות לביצוע תובענה בהוצאה לפועל, על סך של 50,000 ₪, בגין ערבותו של המבקש להחזרת הלוואה בסך של 53,500 ₪ (נכון ליום 15.9.06) אשר ניטלה ע"י הוריו, החייבים העיקריים, מהבנק המשיב.

משלא סולק החוב ע"י החייבים העיקריים על אף הליכי הוצל"פ שננקטו נגדם, ולאחר שהתברר למשיב כי הם עזבו את הארץ, הוגשה בחודש ספטמבר 2011 התובענה נשוא ההתנגדות, כנגד המבקש.

ביום 9.2.12 הושג הסדר כולל בין המשיב לבין המבקש, הוריו (הם החייבים העיקריים כאמור) ושני אחיו, עת היו האחרונים מיוצגים ע"י עוה"ד רוית נחמיאס מור, וזאת לסיום סופי ומוחלט של ארבעת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בגין חובותיהם למשיב ואשר עמדו במצטבר על סך של כ- 126,000 ₪, בערכים דאז (המדובר בשתי תובענות שנפתחו בשנת 2008, תביעה אחת שנפתחה בשנת 2009, ובנוסף לתביעה דנן כנגד המבקש שנפתחה כאמור בשנת 2011).
במסגרת ההסדר הוסכם על סכום החוב הכולל בתיקי ההוצאה לפועל והוסכם כי החוב ייפרע עד ליום 15.5.12, בין היתר מתמורת מכירת דירת החייבים העיקריים, הורי המבקש. כן הוסכם כי בתקופת הביניים שעד להסדרת סילוק החוב באופן סופי יחל פירעון החוב ע"י תשלומים, תחילה סך של 10,000 ₪ שישולם עד ליום 10.2.12 ולאחר מכן סך של 4,000 ₪ בשני תשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד, ביום 15.3.12 וביום 15.4.12. לאחר מועד זה, יועד להתקיים הפירעון הסופי כפי שצוין לעיל.

כמו כן כלל ההסכם הסדרת עניינים שונים הנוגעים לעיכוב יציאה מן הארץ של מי מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל וכן בעניין עיקול שהוטל על משכורתו של המבקש.

בהתאם לתנאי ההסדר, במידה ולא יעמדו החייבים בהסדר יהיה רשאי המשיב לחדש את ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל.

ההסכם הוגש לאישורו של כב' רשם ההוצאה לפועל וביום 19.3.12 קיבל תוקף של צו. כן, מכח הוראות ההסכם הוצא כנגד המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ עפ"י בקשה חתומה על ידו ( מש/1 - המבקש אישר בחקירתו את חתימתו).

2. ביום 19.7.12, בחלוף המועד שנקבע לסילוק החוב עפ"י ההסדר, פנה בא כוחו הנוכחי של המבקש לב"כ המשיב בבקשה כי יסכים לביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ הקיימים כנגד המבקש וכנגד אחיו (ואשר הוצאו כאמור בהסכמה מכח ההסכם), בציינו כי טרם התברר מה עלה בגורל כספי תמורת מכירת הדירה, כי הם מנסים לברר זאת וכי מיד עם קבלת כספים מהתמורה יועברו אלו לסילוק יתרת החוב. בינתיים, מתחייב המבקש להמשיך ולשלם 2,000 ₪ בכל חודש, כפי שעשה עד כה (ר' נספח ב' לתגובה מטעם המשיב מיום 5.3.13).
יוער, כי ב"כ המשיב ציין כי על אף שחלף המועד לפירעון יתרת החוב עפ"י ההסדר באופן העולה כדי הפרתו, הרי שנעתר לפניית באת כוחם הקודמת של המבקש, אחיו והוריו, ומי שייצגה אותם בהסכם, עוה"ד רוית נחמיאס מור, אשר ביקשה ארכה במהלכה ימשיכו החייבים עפ"י ההסדר לשלם 2,000 ₪ לחודש, שכן חל עיכוב במכירת הדירה. אין מחלוקת כי אמנם פעלו החייבים עפ"י ההסדר כאמור והמבקש הוא זה אשר נשא בתשלומים בפועל.

במסגרת פניית בא כוחו הנוכחי של המבקש מיום 19.7.12 מציין הוא במפורש את קיומו של ההסכם ואת תנאיו, את העובדה כי מרשו, המבקש, ממשיך ומשלם מכוחו סך של 2,000 ₪ בחודש וכן את העובדה כי המבקש מחזיק בייפוי כח מלא מאת אמו לפעול בשמה בזמן שהיא נמצאת בחו"ל.

כאן המקום לציין כי מחקירת המבקש בפני עלה כי אף בא כוחו הנוכחי היה מעורב במידה כזו או אחרת בכריתת ההסכם לתשלום החוב עם המשיב, וזאת במקביל לייצוגם ע"י עוה"ד נחמיאס, אם כי לא ברור לחלוטין באיזו מידה (ר' בעמ' 10 לפרוטוקול).

3. ביום 28.1.13, שנה וחודשיים לאחר קבלת האזהרה ומעל לשנה לאחר ששילם עפ"י ההסדר חודש בחודשו, הגיש המבקש התנגדות זו בצירוף בקשה להארכת מועד, בטענה כי לא ניתנה להוריו, החייבים העיקריים, אפשרות להתגונן שכן לא נמסרה להם הודעת אזהרה או מסמך כלשהו הקושר אותם לחוב, שכן לפי גרסתו, במועד בו בוצעה המצאת האזהרה כמצוין בתיק ההוצאה לפועל שהו הוריו בחו"ל.
המבקש טוען אפוא לבטלות ההליך כנגדו, כפועל יוצא מזכותם של הוריו לביטול פסק הדין כנגדם, שהתקבל בהעדר התגוננות.
כנגד חתימתו על ההסכם טוען המבקש כי המשיב באמצעות בא כוחו לא גילה למבקש ולבאת כוחו דבר העדר קיומם של אישורי מסירת האזהרה להוריו וכי הוא חתם על ההסכם תחת לחץ, בשל איומים בנקיטת הליכים כנגדו ומחמת קיומם של עיכובי יציאה מן הארץ והליכים למיניהם כנגד מי מבני משפחתו.

הבקשה להארכת המועד נסמכת על הטענה כי על אף שבבדיקה בתיק ההוצל"פ מצא המבקש אישור מסירה החתום ע"י רעייתו, לא קיבל את בקשת הביצוע לידיו. המבקש מנמק זאת במתח ובלחץ הנפשיים בהם היתה מצויה רעייתו במועדים הרלבנטים.

יצוין, כי הורי המבקש לא הגישו התנגדות לתובענות כנגדם, להתנגדות המבקש לא צורפו תצהיריהם וכעולה מהדברים הם שוהים בחו"ל.

4. לאחר עיון בכלל הטענות ובחומר המונח בפני, לרבות חקירת המבקש בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות לגופה, בהעדר טענות הגנה ראויות כנגד התביעה, ומאחר ולא מצאתי יסוד לטענה בדבר העדר המצאת האזהרה להורי המבקש ו/או העדר ידיעתם על דבר ההליכים כנגדם, באופן שמנע מהם הגנה ראויה, וכפועל יוצא בדבר איונו כליל של ההליך כנגדם.

לפיכך, ובהעדר כל טענה אחרת לגוף העניין שיהא בה כדי להצדיק מתן רשות להגן (המבקש אינו מכחיש את ערבותו ואינו מפרט טענה כנגד החוב או גובהו), דין ההתנגדות להידחות.

בנסיבות אלה, לא מצאתי צורך להידרש לשאלת הארכת המועד ולשאלת אופן תקיפת ההסכם, מאחר וכאמור, ההתנגדות נדחית לגופה.

5. גרסת המבקש נסמכת על טענתו בדבר העדר קיומם של אישורי מסירה להוריו בתיק ההוצאה לפועל.

אלא, שמלבד טענה בעלמא, העומדת בסתירה לרישומי ההוצאה לפועל לא הרים המבקש את הנטל להוכחת טענותיו.

ראשית, המשיב פעל בתיקי ההוצאה לפועל במסגרתם ננקטו הליכים כנגד הורי המבקש, הליכים אשר לא היו מאושרים ללא קיומו של רישום בתיק ההוצאה לפועל בדבר המצאה מלאה. יודגש, כי עצם קיומו של הרישום אינו מוכחש ע"י המבקש, אלא טוען הוא כי הינו מוטעה.

אלא, שבאופן תמוה, על אף טענתו להעדר הימצאותם של אישורי מסירה לא צירף המבקש את תיק ההוצאה לפועל ולכל הפחות את רישומי התיק, בתמיכה לטענותיו.
המבקש לא הציג כל אסמכתא לתמיכה בטענתו כי הוריו לא היו בארץ במועדים הרלבנטים, לשם הדוגמא ע"י הצגת פירוט כניסות ויציאות של הוריו מהארץ, ובאופן בלתי מוסבר לא רק שלא צירף תצהירי הוריו אלא אף לא נתן כל הסבר להימנעותם המוחלטת מהגשת התנגדות (התנגדות מטעם הורי המבקש לא הוגשה מעולם, וכאמור המבקש אף לא תמך טענותיו בתצהיריהם).

המבקש גם לא נתן כל הסבר מניח את הדעת לשאלה המתבקשת באיזה אופן ובאיזה מועד הובא סופו של יום דבר קיום ההליכים לידיעת הוריו, ככל שאמנם לא הומצא להם כל מסמך הקושר אותם לחוב כטענתו, שכן לא יכול לקום חולק כי למצער משעה שיוצגו בהליכים טרם ההסדר ובמהלכו ע"י עוה"ד נחמיאס ידעו על דבר קיום ההליכים אשר פורטו בפירוט רב במסגרת ההסדר (הורי המבקש נכחו בעת כריתת ההסכם מאחר ואין מחלוקת כי חתמו עליו).

6. על אף האמור, ואף אם נקודת המוצא הינה העדר הוכחת המצאת האזהרה, הרי שגרסת המבקש לפיה הוריו לא ידעו על ההליכים נגדם או שנמנעה מהם היכולת להתגונן קרסה בחקירתו הנגדית, גרסה זו איננה מתיישבת עם כלל הנסיבות והחומר הקיים ואף לא עם ההיגיון והשכל הישר.
בנסיבות העניין הנדון אף יש לקבוע באופן ברור וחד משמעי כי הורי המבקש ידעו על דבר ההליכים נגדם, זאת לכל המאוחר בשלב בו נטלה עוה"ד נחמיאס את ייצוגם לקראת הגעה להסדר כולל.

הלכה פסוקה היא כי כאשר קיימת בהירות באשר להמצאה בפועל, להבדיל מהמצאה פורמלית על פי תקנות סדר הדין האזרחי, דהיינו כאשר מוכחת ידיעה בפועל על קיומו של פסק הדין או ההליך, שוב אין מקום להסתתר מאחורי אי המצאה פורמלית. במסגרת החובה הכללית המוטלת על בעל דין לפעול בתום לב, הרי שחובה עליו לפעול משנודע לו על דבר ההליך והוא יהא מנוע ומושתק מהסתמכות על העדר המצאה כדין. גישה זו תואמת את זכות הגישה לערכאות אשר פניה לכלל הצדדים להליך, שכן העדפת כלל ההמצאה בנסיבות כגון אלה המתוארות בענייננו, בהן ברור היה לכל כי הורי המבקש מודעים לחלוטין להליך המתנהל שכן היו מיוצגים ואף חתמו על ההסדר המפורט לסילוק התובענות, כרוכה בפגיעה בלתי ראויה בבעל הדין שכנגד.

החובה הקבועה בתקנות לבצע המצאה כדין של כתבי בי דין לבעלי הדין נועדה להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך השיפוטי שהם צד לו, יהיו בידיעתם. וודאי שיש לשמר כלל דיוני זה אשר נועד להגנה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין. אולם, אם למרות שלא הומצא כתב בי דין כדין, הגיע הכתב בפועל לידי בעל הדין, וניתנו בידיו עקב כך מלא האמצעים לפעול על פיו, כי אז הושגה תכלית ההמצאה במלואה בדרך אחרת.
בנסיבות אלה, ובמסגרת החובה הכללית לפעול בהליך הדיוני בתום לב, יהיה בעל הדין מנוע מלהעלות את הטענה שלמרות קיומו של כתב בי דין בידיו וידיעת תוכנו, לא פעל במסגרת המועדים הקבועים בשל אי המצאה פורמלית של המסמך.

כך, ישוב ויגבר כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה מקום שפעל בעל דין להגשת בקשה לביטול פסק דין ארבע שנים לאחר שנודע לו על קיומו. אם תתקבל טענתו כי מעולם לא בוצעה לידיו המצאה כדין של פסק הדין, פירוש הדבר יהא כי מרוץ התקופה לבקש ביטול פסק הדין מעולם לא החל למרות שהיו בידיו מלוא הנתונים ומלוא האמצעים ליזום את הליך הביטול עם קבלתו של פסק הדין בפועל לידיו. קבלת הטענה אינה מתיישבת עם חובת תום הלב ואף לא עם זכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד, ומשמעותה הינו הידרשות בית המשפט לעניין שחלף זמנו, ללא כל הצדקה.

ר' בר"ם 1299/02 תפנית אורטופדיה נ' קופ"ח לאומית, פ"ד נו(4) 769, רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440.

7. לנוכח ההליכים שננקטו כנגד הורי המבקש מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדם, לרבות הטלת עיקולים וצווי עיכוב יציאה מן הארץ, ולאור העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי במסגרת כריתת ההסכם עם המשיב (ואף קודם לכן) יוצגו החייבים בתיקי ההוצאה לפועל נשוא ההסכם, לרבות המבקש והוריו, ע"י עו"ד, וכי הורי המבקש והמבקש בעצמו חתמו על ההסכם המפרט הן את מספרי התיקים והן את פרטיהם (שמות החייבים על פיהם, סכום החוב, מהות החיוב) נלמדת ידיעה ברורה ובהירה של החייבים בתיקי ההוצאה לפועל על דבר ההליך.

וודאי, לא ניתן להסכין עם טענה לפיה באת כוחם של החייבים, עת ייצגה אותם במסגרת התקשרותם בהסכם לסילוק כלל התובענות, לא ידעה פוזיטיבית ולא הכירה את דבר קיומן של התובענות, לרבות כנגד הורי המבקש, על מהותן, אחרת בקשר למה ייצגה אותם? באיזה עניין ולאיזה צורך?

זאת, מלבד העובדה כי לא צורף תצהיר מטעמה, וכי המבקש לא נתן כל הסבר לכך.

אין כל מקום לקבלת הטענה לפיה גם עוה"ד נחמיאס הוטעתה ע"י ב"כ המשיב, שכן אף מבלי להידרש לשאלת תוקפו של ההסכם, הדעת אינה סובלת טענה לפיה עוה"ד נחמיאס לא ידעה את דבר קיומן ומהותן של התובענות שהוגשו ולא יידעה בכל הנדרש את לקוחותיה. זאת, לכל המאוחר החל ממועד תחילת ניהול המו"מ בין הצדדים. עדותו של המבקש לפיה לכאורה עוה"ד נחמיאס האמינה לכל מילה שאמר ב"כ המשיב, מלבד היותה בלתי מתקבלת על הדעת וחסרת כל בסיס, היא אף אינה רלבנטית שכן כלל עדותו מתייחסת לתוקף ההסכם, בעוד שכמובהר, בבסיס הדברים מונחת ידיעתם המוכחת של כלל החייבים ובאת כוחם, על דבר ההליכים המתנהלים כנגדם.

יתר על כן, ובניגוד לאמור, טען המבקש בחקירתו כי למעשה הוא זה אשר לא ידע (להבדיל מהוריו, אשר כאמור בפנייתה של עוה"ד נחמיאס יודעים גם יודעים על דבר קיומו של החוב) :
עמ' 7 לפרוטוקול ש' 28-30:
"ש. עו"ד נחמיאס כותבת שבימים אלה פועלים הוריך לסילוק חובותיהם, זה שנתיים אחרי שנפתח נגדם תיק ההוצל"פ?
ת. אני לא ידעתי. אם הייתי יודע הייתי מסדר את זה."

וכשנשאל המבקש: "מה אתה הבנת?", השיב: "שיש חוב שאני צריך לעמוד על זה" (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 25-26).

8. כאמור, טענות המבקש קרסו בחקירתו ולנוכח כלל החומר המצוי.

כך, לא נתן המבקש כל הסבר לכך שחרף העובדה כי מחזיק הוא בייפוי כח מאמו לא הגיש מעולם התנגדות מטעמה, וזאת לטענתו מאחר ולא ידע וכן מאחר וכל הזמן רצה לסדר את הדברים עם עו"ד ברק (עמ' 11-12 לפרוטוקול).

המבקש אף טען כי לא קיבל מכתב התראה, זאת בניגוד למכתב התשובה להתראה שנשלח ע"י באת כוחו דאז, ואשר הוצג לו.

לבסוף, טוען המבקש כי הטעייתה לכאורה של באת כוחו אינה אלא בנוגע לגובה החוב, להבדיל מעצם החיוב (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 25-26).

המבקש כאמור אף שילם חודש בחודשו עבור חוב של הוריו לו ערב, חוב אשר כטענתו הוריו לא ידעו כי נתבע מהם.

9. לגופו של החיוב, מלבד טענה בעלמא כנגד גובה החוב לא נלמדת מההתנגדות כל טענת הגנה שראוי כי תתברר בהליך מלא.

המבקש אינו חולק על ערבותו כשלעצמה, אינו מציג חישוב נגדי לחישוב החוב ע"י הבנק המשיב, שחישובו כידוע מהווה ראיה מספקת, ואין למעשה באמתחתו כל גרסה כנגד החיוב. בנסיבות אלה, אין בנמצא הגנה העשויה לסייע למבקש להדוף את התביעה כנגדו, וזאת אף בהתעלם מדרישת הפסיקה המחמירה בתובענות מסוג זה ולפיה על מבקש הרשות לפרט ברמת פירוט גבוהה במיוחד את חישוב החוב הנגדי, לפי גרסתו. אולם, כאמור, בענייננו כלל לא הוצגה גרסה באשר לגובה החיוב, למעט טענה בעלמא בדבר חיובו גם בהוצאות במסגרת התביעה, וזאת כאמור מבלי לפרט את הטענה ואף מבלי להפנות לאסמכתאות מתאימות, לכל הפחות לכתב הערבות והסכם ההלוואה.

לאור התוצאה המתקבלת, כאמור לעיל, אין צורך לדון בטענות שעניינן בעתירה להארכת המועד להגשת ההתנגדות ובטענה המקדמית לעניין תוקף ההסכם.

10. לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות נדחית לגופה.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 2,500 ₪.

הליכי הוצל"פ ישופעלו ומזכירות בית המשפט מתבקשת להעביר את סכום הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט, על פירותיו, לתיק ההוצאה לפועל שמספרו 25-02588-11-8, לכיסוי החוב.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המצאה לנתבע זר

  2. המצאה לעורך דין

  3. חריג לכלל ההמצאה

  4. המצאה מחוץ לתחום

  5. המצאה בשטחי הרשות

  6. ערובה להמצאת נכסים

  7. המצאה למורשה בחו''ל

  8. ערעור על המצאה כדין

  9. המצאה כדין לעורך דין

  10. דואר רשום חזקת מסירה

  11. אי המצאת אזהרה לחייב

  12. המצאת כתבי בי דין בפקס

  13. המצאה לכתובת לא עדכנית

  14. המצאה לחו"ל: כלל הידיעה

  15. המצאה למורשה של נתבע זר

  16. המצאת כתבי בי דין לחו''ל

  17. כלל הידיעה מול כלל ההמצאה

  18. המצאת כתב תביעה מחוץ לתחום

  19. המצאה למורשה בהנהלת עסקים

  20. כלל הידיעה מול כלל ההמצאה

  21. המצאה כדין - היעדרות מהבית

  22. המצאה לעורך דין של חברה זרה

  23. המצאת כתבי בי-דין לעורך דין

  24. המצאה למורשה בית דין לעבודה

  25. המצאת כתבי בית דין לריבון זר

  26. המצאה לחברה נכדה של חברה זרה

  27. תחליף המצאה בבית הדין לעבודה

  28. המצאה כדין לפי חוקי פלורידה

  29. המצאת כתבי בי דין ע''י עדכנית

  30. כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה

  31. המצאת כתבי בי דין למזרח הרחוק

  32. המצאה לתושב השטחים: כלל הידיעה

  33. בקשה לביטול היתר המצאה לחו''ל

  34. המצאה לחברה באמצעות חברה אחרת

  35. תחליף המצאת אזהרה לחברה בע''מ

  36. המצאת כתב תביעה נגד ארגון טרור

  37. המצאה לעורך דין שרק ניהל מו''מ

  38. המצאה למורשה של חברה זרה בישראל

  39. תנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום

  40. היתר המצאת כתבי בי דין לאדם בחו''ל

  41. המצאת כתבי בי דין לארה"ב בדואר רשום

  42. המצאה לקרוב משפחה של אדם שגר בחו''ל

  43. האם פקע צו העיקול בשל העדר המצאה כדין ?

  44. פגמים טכניים בהמצאת כתב תביעה לאדם בחו"ל

  45. אי המצאת כתב התביעה ישירות לידי המשיב הפורמאלי

  46. מסירה אישית על ידי עורך דין בהוראת בית המשפט

  47. המצאת כתבי בי דין - בית המשפט לעניינים מנהליים

  48. האם עורך דין מורשה לקבלת כתבי דין של הלקוח שלו ?

  49. בקשה לביטול צו להמצאת כתב תביעה מחוץ לתחום השיפוט

  50. האם המצאה להורים של חייב בהוצאה לפועל נחשבת המצאה כדין ?

  51. האם מסירת כתב תביעה ללא טופס הזמנה לדין מהווה המצאה כדין ?

  52. לטענת התובע, המצאות חותמת החברה על מסמכי העברות קודמות לחו"ל

  53. טענו כי פסק הדין לא הומצא כדין, נודע להם במקרה במערכת "נט המשפט"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון