תביעה נגד העירייה להחזר כספי בגין שיפוץ מבנה מסוכן

תביעה נגד העירייה להחזר כספי בגין שיפוץ מבנה מסוכן



בפני תביעה שהגיש התובע בסדר דין מהיר, נגד הנתבעת שהינה עירייה [להלן: "העירייה" או "הנתבעת"], להחזר סך של 42,343 ₪ ששילם הנתבע לעירייה כחלקו בשיפוץ מבנה מסוכן שבו יש לו דירה.


טענות התובע


התובע הינו בעלים של דירה [להלן: "הבניין"], דירה שרכש בשנת 2007. הנתבעת הינה הרשות המקומית בה מצויה הדירה.
בטרם רכש התובע את הדירה, התריעה הנתבעת בפני דיירי הבניין כי יש לעבות חלק מהעמודים וזאת כדי לחזק את המבנה עקב היותו מסוכן.
הדיירים לא ביצעו את החיזוק בעצמם ובשנת 2009, לטענת הנתבעת, היא הוציאה מכרז לגבי עיבוי עמודי המבנה וביצוע תיקונים נוספים, כאשר בתיק הבניין אין תיעוד לכל תהליך המכרז.
מעיון בתיק הבניין במחלקת ההנדסה, ניתנו הצעות לתיקון הליקויים וביצוע העבודות בסכומים שונים, כגון הצעת רוני גלס בסך 107,500 ₪, דפן רוני שיפוצים כלליים בסך 85,400 ₪ ואיציק פאר שנתן הצעה בסך 84,000 ₪.
הנתבעת חייבה את התובע בגין חלקו בתיקון המבנה, בסך של 32,739 ₪ ללא מתן אסמכתאות לחישוב הנ"ל ובהמשך אף סירבה להמציא לו אסמכתאות.
בסופו של יום, העבודה בוצעה על-ידי קבלן שלכאורה זכה במכרז, אולם, לטענת התובע, עד יום הגשת התביעה סירבה הנתבעת לגלות את המסמכים בהתייחס לפרטי הקבלן. לטענת התובע פרטים רבים נעלמו מעיניו, כמו הסכום שבו חייב הקבלן את העירייה, מועד התשלום, מועד פרסום המכרז, מי הגורמים שהחליטו שהקבלן זכה במכרז, כמה שילם כל בעל נכס, מועד ההתקשרות והאם בכלל ישנו הסכם התקשרות עם הקבלן.
לטענת התובע, בשל היעדר מסמכים, נבצר ממנו להציג חוות דעת מטעמו וחישוב מדויק בעניין התשלום היחסי של כל בעל נכס.
לטענת התובע, באתר האינטרנט של הנתבעת צוין, כי במידה והבעלים בנכס לא יתקנו את הליקויים אזי הנתבעת תפנה לערכאה משפטית, אולם לא מצוין באותו אתר כי הנתבעת תוציא מכרז לתיקון הליקויים.
בבניין יש 9 דירות. התובע חישב את עלות התיקונים לפי ההערכה הנמוכה ביותר הנמצאת בתיק הבניין ולהבנתו, על הנתבעת לחייב את כלל הדיירים בסכום של 84,000 ₪, לכל היותר, דהיינו כל בעל דירה צריך לשלם 9,333 ₪ ולא למעלה מכך.
לטענת התובע, הנתבעת פעלה בניגוד לחוק המכרזים וניצלה את כוחה, תוך שאילצה אותו לשלם לה סכומים מופקעים.
התובע טוען, כי הנתבעת לא הגישה נגדו תובענה לגביית החוב בגין השיפוץ במשך מספר שנים וגבתה ממנו את החוב, רק כאשר ביקש אישור ללשכת רישום המקרקעין במועד מכירת דירתו. כמו כן, הנתבעת לא מסרה לתובע התראה בעניין התחלת העבודות על-ידי הקבלן הזוכה במכרז וכן הודעות כי בכוונתה להוציא מכרז לתיקון ליקויים. כן טוען התובע, כי הנתבעת נוהגת איפה ואיפה בגביית הצמדה וריבית.
לטענת התובע, הנתבעת גרמה לו נזקים בסך 7,000 ₪ עבור זמן שנאלץ להשקיע בטיפול בעניין כמפורט בכתב התביעה וכן בגין עוגמת נפש.
כן טוען התובע, כי הוא זכאי להפרש שבין הסכום הסביר לתיקון או הסכום הנמוך מבין ההצעות שהוצעו. דהיינו ההפרש בין המנה של 84,000 ₪ בחלוקה ל- 9 דירות, השווה לסך של 9,333 ₪, לבין הסכום שנאלץ לשלם בסך 44,677 ₪. לפיכך, טוען התובע, כי על הנתבעת להחזיר לו סך של 35,343 ₪. ובסך הכל, בצירוף 7,000 ₪ עבור נזקים שגרמה לו העירייה, הוא תובע ממנה סך 42,343 ₪ .


טענות הנתבעת


הבניין נבדק על ידי הגורמים המוסמכים מטעם העירייה ונמצא כי הינו מסוכן לציבור, דיירי הבניין נדרשו על-ידי העירייה מספר פעמים לתקנו בעצמם, אולם דבר זה לא נעשה כפי שמודה התובע בתביעתו.
העירייה כפופה לתקנות העיריות מכרזים [התשמ"ח - 1987] (להלן: "תקנות המכרזים")לפיהן, כל הוצאה מעל סכום מסוים, המשתנה מדי תקופה, דורשת הוצאת מכרז.
לטענת הנתבעת, היא ביצעה תהליך מכרז כדין. לאור אי היענות דיירי הבניין לדרישות העירייה לחיזוק הבניין, שהוגדר כמבנה מסוכן, פנתה העירייה למתכנן קונסטרוקציה, "לבני מהנדסים בע"מ" לתכנון חיזוק המבנה. הצעת המחיר של לבני מהנדסים, הכוללת בין היתר אומדן ראשוני של העבודות על סך 200,000 ₪, צורפה לכתב ההגנה וסומנה א'.
בינואר 2009 פנתה העירייה למציעים לצורך הצעות למכרז זוטא, לחיזוק בנין מגורים. העתק מהתנאים הכלליים, מפרט מיוחד, כתב כמויות ורשימת תכניות צורפו לכתב ההגנה.
בהתאם לתכנון, היעוץ והנתונים שקיבלה העירייה, הוכנס לתיבת המכרזים אומדן לביצוע עבודות על סך של 202,000 ₪. ביום 7.6.09 נפתחו מעטפות המציעים אשר צורפו לכתב ההגנה וסומנו ג'.
טבלה פנימית של העירייה שהוכנה לחברי ועדת המכרזים, אשר משווה בין ההצעות, סכומן והמסמכים שהוצעו, צורפה לכתב ההגנה וסומנה ד'.
ביום 15.6.09 התכנסה ועדת המכרזים ובה נדון המכרז. לאור העובדה כי הקבלן "קל-בט בע"מ" הציע את ההצעה הזולה ביותר על סך 188,924 ₪, שהייתה נמוכה אף מהאומדן, הוכרז הקבלן כזוכה וביצע את עבודות חיזוק בנין המגורים. עותק מפרוטוקול ועדת המכרזים צורף וסומן ה'.
ההצעות לתיקון שאיתר התובע בתיק הבניין, הינן הצעות מחיר שהתקבלו מכמה קבלנים שעובדים עם העירייה, כדי לקבל אינדיקציה ראשונית לגבי היקף העבודות, אולם בהתאם לתכנון העבודות, היו פרטים שלא נלקחו בחשבון בהצעות הראשונות, כמו עבודות חפירה ואיטום, שיקום בטונים במקלט ודרישות לברזל.
לטענת הנתבעת, אין בהצעות בתיק הבניין כדי לשנות מהעבודות שבוצעו בפועל על ידי הקבלן הזוכה במכרז.
הקבלן הזוכה במכרז, "קל-בט בע"מ", הגיש חשבון לתשלום שאושר על-ידי העירייה ביום 25.10.09. התשלום בוצע בפועל ביום 5.11.09. עותק מפקודת התשלום צורף לכתב ההגנה וסומן ז'.
הנתבעת טוענת כי המכרז בו זכה הקבלן היה "מכרז זוטא", כאשר פניה למציעים נעשתה בינואר 09'. הגורמים שהחליטו מיהו הזוכה במכרז הינם חברי ועדת המכרזים בישיבה שהתקיימה ביום 15.6.09.
הסכומים לתשלום על-ידי בעלי הנכסים בבניין חולקו בהתאם לגודל הנכסים שברשותם, כאשר חלק מבעלי הנכסים כבר שילמו את חלקם.
לטענת הנתבעת, התובע החל לקבל התראות מאז שרכש דירה בבניין, עותק מההתראות שנשלחו צורף לכתב התביעה. כן טוענת הנתבעת, כי מועד התחלת הבניה היה ידוע לתובע.


ראיות התובע
תצהירו של מר ארז גרינברג


מר ארז גרינברג הגיש תצהיר שכל כולו בענייני מומחיות, בהתייחס לעבודות התיקון, תצהיר זה נפסל על ידי, הן מאחר שלא נערך באופן של חוות דעת מומחה כמתחייב מפקודת הראיות, והן מאחר שכל האמור בו מהווה משום שינוי חזית אסורה. (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 5-12).




תצהירה של הגב' מרים סרוסי


מרים סרוסי המתגוררת בבניין, הצהירה כי קיבלה מהנתבעת מכתבים לגבי מסוכנות הבניין. לטענתה, ניתנה הצעה הזולה במאות אחוזים מהסכום הכולל בו חויבו הדיירים.
בחקירתה הנגדית, השיבה הגב' סרוסי כי קיבלה במשך שלוש שנים שלושה מכתבים בדבר היות הבניין מסוכן, למרות שאינה זוכרת תאריכים. לדבריה, היא הייתה חברת וועד במועד קבלת המכתבים. הכדה אישרה כי הדיירים לא שיתפו פעולה ועצם העובדה שהדיירים לא ביצעו את השיפוץ בעצמם היא אשמת הדיירים בלבד.
לטענת הגב' סרוסי, העירייה הייתה צריכה להודיע לדיירים על המכרז שהיא מוציאה. לדבריה, העובדה לפיה הבניין מסוכן הפחידה אותה והיא חיכתה כי העירייה תעשה משהו בנדון. לדבריה אין לה בעיה כי העירייה היא זו שביצעה את העבודה. הבעיה שלה היא בכך שהעירייה לא הודיעה על כוונתה להוציא מכרז, דבר שהיה מאפשר לדיירים להביא הצעה מטעמם, אולי במחיר זול יותר.


תצהירו של התובע


חלקו הארי של תצהיר התובע התייחס לטענות שלא היוו חלק מהפלוגתאות בין הצדדים, דהיינו הוא התייחס לרישוי הבניה ותהליכי הבניה. ב"כ הנתבעת התנגדה לשינוי החזית וקבעתי בהחלטתי כי לא אתייחס לחלקים בתצהיר אשר מהווים שינוי חזית ביחס לאמור לכתבי הטענות ולפיכך, יש בדעתי להתייחס אך ורק לטענות הקשורות לפגמים במכרז.
בתצהירו טען התובע, כי העירייה לא שלחה אליו מכתב בדבר כוונתה להוציא מכרז לביצוע תיקונים ולא עדכנה אותו בדבר עלות התיקונים.
עוד טען בתצהירו, כי חויב בסכום של 44,676 ₪, כולל ריבית, ללא מתן אסמכתא לעריכת החישוב.
התובע טען, כי לא קיבל מהנתבעת מסמכים רלבנטיים אשר ביקש וזאת בניגוד לצו בית המשפט שהורה לנתבעת לגלות את המסמכים.
בחקירתו הנגדית השיב התובע, כי כשראה את הדירה הסתכל בתיק הבניין וראה כי יש שם מכתב התראה מהעירייה.
התובע נשאל האם הוא מודע לכך שההנחיות לעניין מתי להוציא מכרז זוטא ומתי פומבי, לפי תקנות עיריות (מכרזים), מתייחסות אך ורק לסכום ההתקשרות ולא למהות העבודה. הוא השיב, כי אינו יודע מבלי לקרוא את התקנות.
לשאלה האם בתקנות המכרזים רשום משהו ממה שהוא טוען, השיב התובע כי הוא צריך לקרוא את התקנות. כן טען, כי להבנתו צריך היה להיות מכרז פומבי.




ראיות הנתבעת
תצהירו של מר רון גבאי


מר גבאי הצהיר, כי הבניין נמצא כבניין מסוכן על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה ועל פי חוות דעת קונסטרוקטור, המהנדס יעקב לבני. הוא הצהיר, כי נשלחו מספר מכתבים לבעלי הנכס המתריעים על סכנה ליציבות המבנה ובעלי הנכס נדרשו לתקן הבניין בכוחות עצמם, אולם לא עשו כן.
עוד הוא מצהיר, כי בעלי הנכס לא חיזקו את המבנה במשך זמן רב ולאחר פניותיהם של חלק מבעלי הדירות לעירייה בבקשה שזו תסייע לחיזוק המבנה, לפיכך, נאלצה העירייה לבצע את עבודות חיזוק הבניין בעצמה לצורך שמירה על שלום הציבור, בהסתמך על חוק העזר לרמת גן (הריסת מבנים מסוכנים) התשכ"ב - 1962. (להלן: "חוק העזר").
לגירסתו, בטרם ניגשה העירייה לביצוע עבודות החיזוק, סיירו נציגיה בבניין עם קבלנים כדי לקבל אינדיקציה ראשונית לגבי היקף העבודות ולבחון את הסכומים אותם תאלץ לתקצב.
משהתמונה הייתה בהירה באשר לצורך ביציאה למכרז, פנתה העירייה לקונסטרוקטור יעקב לבני לצורך קבלת חוות דעת באשר למבנה, עריכת מדדים, הכנת תכניות, הכנת מפרט וכתב כמויות. לאחר תכנון זה של מר לבני, נוספו פרטים אשר לא נלקחו בחשבון בהצעות הראשוניות כמו עבודות חפירה ואיטום וכו'.
העירייה פנתה לקבלנים בבקשה לקבל הצעות למכרז זוטא שמספרו 20/א/2009 בעקבות חוות הדעת הנ"ל, בהסתמך על האומדן שהוכן על ידי המהנדס, אשר הונח בתיבת המכרזים טרם פתיחת המעטפות ואשר עמד על סך 202,200 ₪ לא כולל מע"מ.
ביום 7.6.09 נפתחו מעטפות המציעים. וביום 15.6.09 התכנסה וועדת המכרזים, אשר בה נדון, בין היתר, המכרז דנא ולאור העובדה כי הקבלן "קל-בט בע"מ" הציע את ההצעה הזולה ביותר - 188,924 ₪ לא כולל מע"מ, הוא הוכרז כקבלן הזוכה וביצע את עבודות החיזוק.
בחקירתו הנגדית נשאל מר גבאי כמה בניינים ברמת גן יש באותו מצב והוא השיב כי לאורך כל שנות עבודתו לא נתקל במבנה נוסף שהיה במצב כה גרוע.
מר גבאי השיב גם, כי לא זכור לו מכתב בדבר הכוונה להוציא מכרז. לדבריו נשלחו לדיירים מכתבים על היות המבנה מסוכן ובו צוין שאם הדיירים לא יפעלו לתיקון אז העירייה תעשה זאת.
מר גבאי הסביר, כי הצעות המחיר התקבלו על ידי המחלקה שבה הוא עובד. עובדי העירייה יצאו לשטח עם קבלנים, קיבלו הצעות מחיר ובשלב מאוחר יותר נוספו אלמנטים נוספים.
עוד השיב מר גבאי, כי ליווה את המכרז מתחילתו ועד סופו ביחד עם אנשים נוספים במחלקה. כן אישר, כי ביקר בשטח בעת ביצוע העבודה וראה מה עושים שם.




דיון והכרעה


לטענת התובע, העירייה פעלה שלא כדין כאשר לא פרסמה מכרז פומבי בעניין העבודות. לפיכך, עקב הפגמים בהליכי המכרז חייבת העירייה להשיב לו את הכספים שגבתה ממנו בגין תיקון המבנה.
בחוק העזר רמת גן (הריסת מבנים מסוכנים) התשכ"ב-1962, נקבע:

"3. הודעות
(א) סבור ראש העירייה, על פי דין וחשבון שנערך לפי סעיף 2, כי בניין מהווה
סכנה למחזיקים או לציבור, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הבניין
לבצע את העבודות המפורטות בה תוך התקופה ובאופן שנקבעו בהודעה.
(ב) בעל בניין שקיבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.
(ג) לא מילא בעל בניין אחרי דרישת ראש העירייה לפי סעיף קטן (א) או ביצע את העבודות שלא באופן המפורט בהודעה, רשאית העירייה לבצע את העבודות ולגבות מבעל הבניין את הוצאות הביצוע."

"5. חשבון הוצאות העבודות המפורטות לפי סעיפים 3 או 4, חתום בידי המהנדס
ישמש ראייה לכאורה על כך."


אין חולק, כי העירייה שלחה לדיירי הבניין מכתבים לפי סעיף 3 לחוק העזר. גם התובע וגם העדה מטעמו אישרו את משלוח המכתבים, אף צורף עותק ממכתב שנשלח ביום 1.3.06 לדיירים ובו נדרשו הדיירים לתקן את הבניין המסוכן בתוך 30 יום. במכתב צוין כי אם העבודה לא תבוצע על ידי הדיירים, תהיה העירייה רשאית לעשות זאת בעצמה וכי הוצאות העבודה יחולו על הדיירים.
אין חולק כי הדיירים לא ביצעו את העבודות ולא תיקנו את הטעון תיקון. הגב' סרוסי העידה במפורש, כי הבניין היה מסוכן וכי היא שמחה כאשר העירייה ביצעה את התיקון אשר הדיירים עצמם לא ביצעו.
התובע אינו חולק על הצורך לביצוע העבודות, אלא שלטענתו הליכי המכרז שבמסגרתם נבחר הקבלן שיבצע את העבודה, נערכו שלא כדין. להבנתו הייתה העירייה צריכה להוציא מכרז פומבי ולפרסמו והיא לא עשתה כן.
העירייה כפופה לתקנות העיריות (מכרזים),תשמ"ח-1987
בסעיף 8 (א) לתקנות נקבע:

"העירייה רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה, שערכו עולה על
26,000 שקלים חדשים אולם אינו עולה על 127,000 שקלים חדשים על פי מכרז שאינו פומבי (להלן – מכרז זוטא)."


סעיף 2 (א) לתקנות קובע:

"הסכומים הנקובים בתקנות 3 (3) ו- 8 יתואמו ב-16 לכל חודש (להלן יום העדכון לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי."


שערוך הסכום הקבוע בסעיף 8 למועד ביצוע העבודה מוביל לכך כי ניתן לערוך מכרז זוטא ביחס לעבודה שסכומה אינו עולה על כ-600,000 ₪ (הסכום המשוערך לפי התקנות) כאשר סכום העבודה שבוצעה היה 188,924 ₪ בתוספת מע"מ.
מאחר שהעירייה רשאית הייתה להוציא מכרז זוטא לביצוע העבודה, הרי שאין יסוד לטענת התובע לפיה העירייה הייתה מחויבת להוציא מכרז פומבי.
כפי שהוכח מתצהירו של מר רון גבאי מטעם העירייה, העירייה פנתה לקבלנים בבקשה לקבל הצעות למכרז 20/א/2009 במסגרת מכרז זוטא, תיבת המכרזים נפתחה כדין וועדת המכרזים שהתכנסה ביום 15.6.09, בחרה את הקבלן הזוכה "קל-בט בע"מ", שהציע את ההצעה הזולה ביותר .
עבודת החיזוק נשוא המכרז בוצעה על ידי הקבלן ומלוא התמורה שולמה לקבלן ביום 5.11.09, בהסתמך על חשבון שהוגש על ידי הקבלן ואושר על ידי העירייה ביום 25.10.09. בהתאם לתצהירו של מר גבאי, הסכומים לתשלום על ידי בעלי הנכסים, חולקו על פי גדלי הנכסים שברשותם, כאשר חלק מבעלי הנכסים שילמו את חלקם כנדרש.
העירייה צירפה לתביעתה ולתצהירה את כל מסמכי מכרז הזוטא, את האומדן שבו הוערכה העבודה, את הצעות הקבלנים שהשתתפו במכרז, את פרוטוקול וועדת המכרזים, את מכתב הדרישה שנשלח לדיירי הבניין לחיזוק המבנה, תוך התראה כי אם המבנה לא יחוזק על-ידי הדיירים העירייה תדאג לביצוע העבודות. כן צרפה העירייה את פקודת התשלום של הסכום ששולם לקבלן שביצע את העבודות.
התובע לא הוכיח כי העירייה פעלה שלא כדין וכי נפל פגם כלשהו בדרך פעולתה בתיקון המבנה. על פי חוק העזר, הגעתי למסקנה כי העירייה פעלה כנדרש וביצעה את העבודות, שהדיירים לא ביצעו, כפי שהיא מחויבת לעשות על פי דין, כדי למנוע סכנה לציבור ולשלום הדיירים.
יתר על כן, לא רק שהתובע לא הוכיח כי העירייה לא פעלה כדין, אלא שהעירייה הוכיחה כי היא פעלה כדין וכי נקטה בכל ההליכים הנדרשים לצורך ביצוע העבודות בהתקשרות עם קבלן.
לא מצאתי כל יסוד לטענת התובע לפיה היה על העירייה לפנות לדיירים בטרם הוציאה מכרז זוטא, או שהיה עליה לשתף את הדיירים בהליכי המכרז ולאפשר להם להציע הצעה נגדית משלהם.
הדיירים נדרשו לבצע את העבודה והם היו רשאים לעשות כן במועד שנקצב להם ולשכור לצורך כך קבלן כפי שימצאו לנכון. הדיירים לא ביצעו את אשר היה עליהם לעשות, הם המשיכו להתגורר במבנה המסוכן תוך סיכון הדיירים ובהתעלמות מדרישות העיריה, ולפיכך, העירייה הייתה רשאית ואף חייבת לעשות את אשר עשתה, וכפי שהוכח לא נפל כל דופי בפעילותה.
תמורת העבודה נקבעה כדין ובעקבות מכרז זוטא וערך העבודה אף היה נמוך מהערכה המוקדמת של העיריה, ולפיכך אין על התובע להלין על עניין זה.
אם כן, העירייה הוכיחה את דרך פעילותה ושוכנעתי כי העירייה פעלה כדין. לצד העירייה אף עומדת חזקת התקינות, אשר לא נסתרה על ידי התובע, ולפיכך דין תביעתו להידחות.
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.



זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיפוץ לקוי

  2. תביעת שיפוצניק

  3. שיפוצים בדיור מוגן

  4. מכרז שיפוץ בית ספר

  5. שיפוצים אצל השכנים

  6. הפרת הסכם שיפוץ דירה

  7. שיפוצים בשכירות מוגנת

  8. אי סיום עבודות שיפוץ

  9. הסכם עבודות שיפוץ כביש

  10. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  11. ביטוח שריפה לאחר שיפוץ

  12. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  13. חוב על עבודות שיפוץ בית

  14. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  15. עלות עבודות בניה ושיפוצים

  16. שיפוצים במקום דמי שכירות

  17. התנגדות לשיפוץ בבית משותף

  18. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  19. תביעה בגין שיפוץ והזמנת מטבח

  20. שיפוץ בית - סכסוך על המחיר

  21. שיפוץ מקלחת - תביעות קטנות

  22. שיפוצים בדירה עם ליקויי בניה

  23. אי תשלום לשיפוצניק על עבודה

  24. מיקרוטראומה - עבודות שיפוצים

  25. פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים

  26. תאונה בחניה בגלל עבודות שיפוץ

  27. חשבוניות קבלן שיפוצים לא רשום

  28. פטור מארנונה לדירה במהלך שיפוץ

  29. שיפוץ חדר אמבטיה - תביעות קטנות

  30. איומים על שכן בגלל רעש של שיפוצים

  31. בקשה לפסילת שופט עקב שיפוץ פרוטוקול

  32. חוב על עבודות שיפוץ - תביעות קטנות

  33. תביעה הנוגעת לשיפוצים אשר נערכו בנכס

  34. חדירת מי גשם לדירה עקב שיפוצים בגג

  35. תביעה כספית לתשלום עבור עבודות שיפוצים בבית

  36. סירוב דיירים לשלם על שיפוץ גג בבית משותף

  37. תביעה בגין אי תשלום תמורה על עבודות שיפוצים

  38. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  39. תביעה לתשלום על עבודת שיפוץ מערכת מיזוג אוויר

  40. עבודות בניה איטום ושיפוצים במשרד ארגון המורים

  41. תביעה נגד העירייה להחזר כספי בגין שיפוץ מבנה מסוכן

  42. תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שנתגלו בבניין לאחר עבודות שיפוץ

  43. המשכיר לא גילה לשוכרים כי בבניין יתחילו שיפוצים לפני שנכנסו לדירה

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון