האם יש השתק פלוגתא תביעות שיבוב של חברת ביטוח ?

האם יש השתק פלוגתא תביעות שיבוב של חברת ביטוח ?

בקשה לסילוק תביעה על הסף משני טעמים: מעשה בית דין והעדר עילה לתביעה.

ההליך:
1. התביעה דנן היא תביעת שיבוב שהגישה התובעת נגד ארבעה נתבעים ויסודה בנזקי שריפה. לפי האמור בכתב התביעה, הנתבעים 1 – 2 הם בעלי המבנה ממנו פרצה האש, והנתבעים 3 – 4 הם שוכרי המבנה, והם ניהלו בו מרפאת שיניים. התובעת היתה המבטחת של עסק סמוך למרפאת השיניים, מספרה, ולטענתה, כתוצאה מהשריפה ניזוקה המספרה, ושולמו על ידה למבוטח תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לו. מכאן תביעת השיבוב נגד בעלי המבנה ונגד שוכריו כמי שנושאים, לטענת התובעת, באחריות לפרוץ האש.

2. הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוגשה על ידי הנתבעים 3 – 4 (להלן: "המבקשים"), לגביהם נטען כי הם שוכרי הנכס. לטענת המבקשים יש לדחות את התביעה נגדם על הסף מחמת מעשה בית דין הקיים בין הצדדים, ובנוסף, יש למחוק את התביעה נגד הנתבע 4 על הסף, בהעדר עילת תביעה נגדו.

3. טענת מעשה בית דין, יסודה בהליך קודם, בו תבע מבוטח התובעת, בעל המספרה, את המבקשים בגין נזקים נוספים שנגרמו לו ואשר עליהם לא פוצה על ידי המבטחת, התובעת דנן. תביעה זו נדחתה לאחר שנקבע שהמבקשים לא התרשלו ואינם נושאים באחריות לפרוץ האש.

הטענה הנוספת למחיקת התביעה נגד הנתבע 4 בהעדר עילה, מבוססת על כך שהנתבעת 3 לבדה היא שוכרת הנכס והיא לבדה מנהלת במקום מרפאת שיניים.

4. בעלי הנכס, נתבעים 1 – 2 לא הביעו כל עמדה לגופה של הבקשה, ואין אלא להסיק כי אין להם כל עמדה בשאלות שעלו.

מעשה בית דין
אלו העובדות הלכאוריות העולות מהחומר בפני, ולצורך החלטה זו, הן אינן שנויות במחלוקת.

5. בכל המועדים הרלוונטיים, ביטחה התובעת את מר אייל חיון (להלן: "חיון" או "המבוטח") בפוליסת ביטוח "מודולרי לעסק", אשר העניקה לחיון כיסוי ביטוחי מפני סיכונים שונים העלולים להיגרם למספרה בבעלותו, בהם נזקי אש (נספח א' לכתב התביעה).

בתאריך 6.12.11 פרצה שריפה במרפאת שיניים הסמוכה למספרה, האש והעשן התפשטו גם למספרה וגרמו בה לנזקים. התובעת שילמה לחיון תגמולי ביטוח, וסכומים אלו, בצירוף הוצאות, נתבעים במסגרת תביעת השיבוב. התובעת טוענת כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי שאירע במרפאת השיניים, ועל הנתבעים הנטל להוכיח כי לא ברשלנותם פרצה האש.

6. תגמולי הביטוח שולמו למבוטח בחודש ינואר 2012, או בסמוך לכך (ראה הוראות התשלום שצורפו לתביעה). בחודש אפריל 2012, היינו לאחר קבלת תגמולי הביטוח הגיש המבוטח תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בה תבע פיצוי בגין אותם נזקים עליהם לא פוצה (ת.ק. 43392-04-12). ביום 27.10.12 ניתן פסק דין בתביעה הקטנה (כב' הרשמת הבכירה רנה הירש), בו נדחתה התביעה בהעדר אחריות, ונקבע שהנתבעים עמדו בנטל המוטל עליהם והוכיחו כי לא התרשלו בנסיבות המקרה. התביעה נגד הנתבע 4 נדחתה גם בהעדר יריבות (סעיף 20 לפסק הדין).

7. בחודש פברואר 2013, הוגשה התביעה דנן, כאמור כתביעת שיבוב.

טענות הצדדים
8. המבקשים טוענים שיש לראות בתובעת דנן, המבטחת, ובתובע בתביעה הקטנה, המבוטח, צד חליף, ומשום כך נוצר בין הצדדים הן השתק עילה והן השתק פלוגתא, ודין התביעה להידחות. המבקשים מדגישים כי כל תוצאה אחרת אינה צודקת, היא תחייב דיון נוסף באותן פלוגתאות שכבר נדונו והוכרעו, ועלולה להביא לפסיקות סותרות. הם מוסיפים וטוענים שהשריפה כילתה את רכושם, גרמה להם לנזקים כבדים שלא באשמתם, ואין זה הוגן להטיל עליהם את הנטל של התמודדות נוספת בבית משפט, עם אותן טענות עצמן.

9. התובעת טוענת כי בנסיבות העניין לא יהא זה צודק לחסום תביעתה בשל ההליך הקודם בבית משפט לתביעות קטנות. לטענתה היא לא ידעה על הליך זה, היא לא נטלה בו חלק וכחברת ביטוח היא גם לא יכולה היתה ליטול בו חלק, והיא לא השפיעה ולא יכולה היתה להשפיע על תוצאותיו. בנסיבות אלו, לא היה לה יומה בבית משפט, ואין זה צודק להשתיקה. התובעת מדגישה כי פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתן על יסוד ראיות חסרות, מומחה השריפות לא העיד, ובידה ראיות טובות להוכחת התרשלותם של המבקשים.

דיון
10. המבקשים טוענים, כזכור, שיש לראות במבטחת ובמבוטח צד חליף, ותביעת המבוטח מקימה מחסום שיסודו במעשה בית דין על שני ענפיו, השתק עילה והשתק פלוגתא.

11. אשר להשתק עילה. הכלל הוא שיש להבחין בין תביעה שהוגשה על ידי המבוטח טרם קבלת תגמולי הביטוח, ובהתאמה, טרם רכישת זכות התחלוף על ידי המבטחת, ובין תביעה שהוגשה על ידי המבוטח לאחר קבלת תגמולי הביטוח ולאחר שהמבטחת רכשה את זכות תחלוף.

במקרה הראשון, כאשר תביעת המבוטח הוגשה טרם קבלת תגמולי ביטוח, כי אז שעה ששילמה המבטחת את התגמולים, כבר לא נשתיירה בידי המבוטח עילה לתביעה נגד המזיק, ולפיכך, גם המבטחת, שבאה בנעליו, אינה יכולה לרכוש זכות תביעה. במקרה זה, פסק דין שניתן בתביעת המבוטח יוצר השתק עילה כלפי תביעת המבטחת. לעומת זאת, במקרה בו תביעת המבוטח נגד המזיק הוגשה לאחר ששולמו לו תגמולי הביטוח, פסק הדין שניתן בתביעת המבוטח אינו מחייב את המבטחת שרכשה את זכות התחלוף עוד קודם לכן, ואין בכוחו לאיין את עילת התביעה הנפרדת של המבטחת כלפי המזיק (ראה אליאס, דיני ביטוח, חלק ב' סעיף 25.43 והאסמכתאות שם).

בענייננו, תביעת המבוטח מאוחרת למועד תשלום תגמולי הביטוח, והיא מתייחסת רק לאותם נזקים בגינם לא פוצה המבוטח. אין בתביעה זו כדי לפגוע בתביעת המבטחת, אשר בידה קיימת עילת תביעה נפרדת ועצמאית כלפי המזיק, בגין התשלומים ששילמה למבוטח.

לאור האמור, הטענה למעשה בית דין עקב השתק עילה, נדחית.

12. שאלה נפרדת ושונה היא שאלת קיומה או העדרה של פלוגתא פסוקה. אם אקבע כי קיימת בין הצדדים פלוגתא פסוקה לפיה הנתבעים לא התרשלו כלפי התובעת, כי אז גם אם להלכה נותרה בידי המבטחת עילה לתביעה, למעשה אין בידה להוכיח תביעתה.

השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית שכבר נדונה והוכרעה בין אותם צדדים. בהתאם לפסיקה, השתק פלוגתא מתקיים כאשר פסק הדין בהליך הראשון ניתן על ידי בית משפט מוסמך, ונתקיימו ארבע תנאים מצטברים, והם: קיימת זהות בפלוגתא המתעוררת בשני ההליכים; אותה פלוגתא נדונה במסגרת ההליך הראשון, והוכרעה בו במפורש או מכללא; ההכרעה בה היתה חיונית לצורך פסק הדין; הצדדים לשני ההליכים בהם מתעוררת הפלוגתא הם אותם צדדים או חליפיהם (ראה למשל פסק דינו המנחה של כב' הנשיא אגרנט, בעניין ע"א 246/66 קלוז'נר נ. שמעוני: ע"א 1041/97 סררו נ. נעלי תומרס בע"מ; ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ. בנק מזרחי – טפחות; ורבים אחרים).

13. ואולם, גם כאשר מתקיימים כל התנאים הדרושים לקיומו של השתק פלוגתא, עדין נתון לבית משפט שיקול דעת להחליט אם להפעילו במקרה המסויים שבפניו, או שקיימים אינטרסים אחרים המצדיקים סטייה מכלל ההשתק "עקרון מעשה-בית-דין אינו עיקרון מוחלט. המדובר הוא בכלל של שכל ישר, אשר בתי-המשפט קבעו לעצמם כעניין של מדיניות שיפוטית. על-כן קיימת נכונות, במקרים שבהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים זאת, לקבוע סייגים לתחולת העיקרון הכללי" (ע"א 5610/93 זלסקי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון). יש לנהוג בכלל ההשתק בשיקול דעת זהיר ובגמישות, לשם השגת תוצאות צודקות "הכלל של השתק עקב מעשה-בית-דין שהיה אינו כלל טכני - פורמאלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדת בעל-דין יריב על-ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר... בהיותו כלל שימושי, המיועד לעשות צדק בכל עניין ועניין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על פיו בגמישות" (ע"א 718/75 עמרם נ. סקורניק).

14. בענייננו, אין מחלוקת בדבר התקיימותם של שלושה מבין ארבעת התנאים האמורים. אין מחלוקת כי בשתי התובענות מתעוררת אותה פלוגתא עצמה: אחריותם של המבקשים לאירוע השריפה; אין גם מחלוקת שבמסגרת ההליך הראשון (התביעה הקטנה) נדונה פלוגתא זו והוכרעה לגופה; ומוסכם גם שההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין. אומנם לתובעת טענות בדבר אופן ניהול הליך בבית משפט לתביעות קטנות, כמו גם לגבי היקף ואופי העדויות שהובאו, אולם אין בכך כדי לאיין את המסקנה לפיה הפלוגתא בין הצדדים, כבר נדונה והוכרעה לגופה, ואף התובעת אינה טוענת אחרת.

15. המחלוקת היא לגבי התקיימותו של התנאי הרביעי: זהות הצדדים לשני ההליכים. הכלל הוא, שלשם קיומו של השתק, נדרשת זהות בין בעלי הדין בשני ההליכים. בהעדר זהות שכזו לא ניתן לומר שלבעל הדין החדש, שלא היה צד להליך הקודם, היה יומו בבית משפט. כאשר ניתנת לאדם האפשרות להביא דברו בפני בית משפט, מוצדק למנוע ממנו את האפשרות להביא עניינו פעם נוספת, למען לא יטריד את יריבו פעם בשנית, כדי למנוע פסיקות סותרות וכדי שיהא סוף לדיונים משפטיים (ע"א גורה נ. בנק לאומי לישראל, והאסמכתאות שם). רציונאליים אלו אינם קיימים מקום בו מדובר במי שטרם היה לו יומו בבית משפט.

16. עם זאת, דרישה דווקנית לזהות מוחלטת של הצדדים בשני ההליכים, עלולה להחמיץ את המטרה, ולמנוע קיומו של השתק מקום בו נכון וצודק למנוע דיון נוסף בין צדדים באותה פלוגתא עצמה. על כן נקבע בפסיקה, כי ההשתק יחול לא רק בין הצדדים עצמם, אלא גם בין חליפיהם (למשל ע"א 246/66 קלוז'נר נ. שמעוני). בעל דין ייחשב צד חליף מקום בו יש לו "קרבה משפטית" לבעל הדין בהליך הקודם. ומה היא אותה קרבה משפטית שבהתקיימותה ניתן לראות בבעל הדין החדש צד חליף? "'קרבה משפטית' לצורך מעשה בית דין מתקיימת כאשר קיימת קרבה עניינית הדוקה בין בעלי הדין בשני ההליכים העומדים באותו צד של המתרס, כנגד בעל דין משותף לשני ההליכים" (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ. בנק מזרחי טפחות, והאסמכתאות שם, סעיף 26 לפסק הדין).

הקביעה מתי יש לראות בבעל הדין החדש בעל קרבה משפטית מספקת לבעל הדין הקודם, אינה קביעה טכנית - פורמאלית, אלא היא צריכה להיעשות בזהירות, בהתאם לנסיבותיו המשתנות של כל מקרה ומקרה, כדי למנוע פגיעה בלתי ראויה בזכותו של צד להביא דברו בפני בית משפט (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ. בנק מזרחי טפחות הנ"ל; ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' שושני). על כן אין לקבוע כללים קבועים בדבר יחסי קרבה כאלה או אחרים, בהם לעולם תתקיים או לא תתקיים הקרבה המשפטית הדרושה.

17. בענייננו מתעוררת שאלת החליפות ביחס ליחסי מבטח – מבוטח. לגבי יחסי קרבה אלו, טרם ניתנה ההכרעה בבית משפט עליון. ואולם שאלה זו נדונה במספר פסקי דין בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט שלום.


19. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הגעתי למסקנה כי לתובעת לא ניתנה שעת כושר להביא דברה בפני בית משפט, ואין זה מוצדק להשתיקה מחמת ההכרעה שניתנה בתביעה הקטנה. אין למעשה מחלוקת כי התובעת, המבטחת, לא ידעה על הליך שנוהל בבית משפט לתביעות קטנות על ידי מבוטחה, ואף המבקשים אינם טוענים כך. המבקשים הגישו לעיוני עותק מלא של כל התיק של בית משפט לתביעות קטנות, ועולה כי לא רק שהתובעת לא נטלה חלק בהליך זה, אלא שלא היתה לה כל ידיעה אודותיו. זאת ועוד. כאמור, מדובר בענייננו בנזקי שריפה, ובידי התובעת חוות דעת של חוקר שריפות מטעמה. חוות דעת זו לא הובאה בהליך הקודם, ולא נשקלה על ידי בית משפט בהכרעתו. חוות הדעת היחידה שהובאה היא חוות דעתו של חוקר שריפות של כיבוי אש, אך הצדדים ויתרו על עדותו. אינני מתעלמת מהכלל לפיו אופן ניהול ההליך הראשון, אינו קובע לענין כלל ההשתק. הדברים הובאו מאחר ולטעמי יש גם לבחון אם בפועל, עניינה של התובעת הוצג כהלכה בהליך הראשון, שעה שבוחנים אם יש לראות בה צד חליף. לאור האמור, שעה שעולה כי התובעת לא ידעה על ההליך הקודם, שעה שעולה שהיא לא נטלה בו כל חלק, לא במישרין ולא בעקיפין, שעה שעולה כי עד מרכזי מטעם התובעת לא הובא לעדות בהליך הקודם, אין אלא להסיק כי לא היה לתובעת יומה בבית משפט.

אכן, תוצאת הדברים היא כי הנתבעים מוצאים עצמם נתבעים פעמיים בגין אותו אירוע, וגם עלולות להתקבל פסיקות סותרות. עם זאת דומני כי במקרה שבפני גובר הכלל שלא למנוע מהתובעת את יומה בבית משפט. "אם ניתנה כבר לבעל הדין הזדמנות להתדיין באותו עניין שאותו הוא מבקש להעלות שוב בהתדיינות אחרת, יהיה זה צודק, מטעמים שבתקנת הציבור, להשתיקו באמצעות כלל המניעות הדיונית .... אך כאשר לא ניתנה לבעל הדין ההזדמנות או שההזדמנות היתה פגומה ובלתי ממצה, נדחה כלל ההשתק מפאת שיקולים של צדק, ואין הטענה בדבר ההטרדה הצפויה לבית המשפט ולבעל הדין היריב מהווה עוד עילה להשתיקו" (פרופ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך האזרחי, עמוד 16-17).נ

מחיקה על הסף בהעדר עילת תביעה
20. טענה נוספת היא כי הנתבע 4, בעלה של הנתבעת 3, אינו שוכר הנכס, הוא אינו קשור למרפאת השיניים אותה מנהלת אשתו, ואין כל עילה לתביעה נגדו. המבקשים מבססים בקשה זו על הסכם השכירות שצורף לבקשה לסילוק על הסף, על אישור עבודה מקופת חולים לאומית, ועל הטענה כי הנתבע 4 הוא רק ערב להתחייבות הנתבעת 3, ואין לו כל מעורבות מעבר לכך.

בתגובה טוענת התובעת כי גם אם על פי חוזה השכירות, הנתבע 4 הוא רק ערב, אין בכך כדי לשלול כי בפועל הוא הפעיל יחד עם הנתבעת 3 (אשתו) את מרפאת השיניים או שהוא החזיק עמה בפועל במקרקעין ובמיטלטלין מהם פרצה האש.

21. אין מקום לקבוע, כבר בשלב זה, כי התביעה נעדרת כל עילה לתביעה אפשרית. נראה כי נתחלף למבקש שאלת קיומה או העדרה של עילה, עם שאלת אופן הוכחת העילה הנטענת. כתב התביעה, על פניו מגלה עילה לתביעה, וטענות הנתבע, כי לא היה לו כל קשר לנכס, או הראיות שהציג, אין מקומם בשלב זה, אלא בעת שמיעת הראיות.

מסקנה
22. התוצאה היא שאין מקום לסלק את תביעת התובעת על הסף, לא מחמת מעשה בית דין ולא מחמת העדר עילה, על כן הבקשה לסילוק על הסף, נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. קובעת תזכורת צדדים ליום 22.06.14 שעה 10:00.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השתק עקיף

  2. כלל ההשתק

  3. השתק הגנתי

  4. השתק עילה

  5. השתק משפטי

  6. השתק הבטחה

  7. השתק שיפוטי

  8. השתק פלוגתא

  9. מהי טענת השתק ?

  10. מהו השתק שיפוטי ?

  11. טענת השתק פלוגתא

  12. השתק בדיני מקרקעין

  13. תנאים להשתק פלוגתא

  14. השתק עילה סעדים זהים

  15. מתי נוצר השתק פלוגתא ?

  16. הסכם פשרה השתק פלוגתא

  17. השתק פלוגתא פסק דין זר

  18. השתק פלוגתא בהליך פלילי

  19. דחייה על הסף מחמת השתק פלוגתא

  20. טעות המשפט קודם - השתק פלוגתא

  21. האם תשלום חברת ביטוח מהווה השתק ?

  22. השתק פלוגתא בשאלת הכיסוי הביטוח

  23. השתק פלוגתא בגין פסק דין בהסכמה

  24. נכות עקב תאונת דרכים השתק פלוגתא

  25. השתק פלוגתא על פסק דין בהעדר הגנה

  26. ההבדל בין השתק עילה והשתק פלוגתא

  27. תאונת עבודה השתק עילה עובד מעביד

  28. האם הסכמה דיונית יוצרת השתק פלוגתא ?

  29. האם השתק פלוגתא חל גם על "החלטות" ?

  30. השתק פלוגתא ללא זהות מוחלטת בין הצדדים

  31. מה ההבדל בין השתק שיפוטי להשתק פלוגתא ?

  32. האם פסק דין בהעדר הגנה מהווה השתק פלוגתא ?

  33. בקשת רשות להתגונן שנדחתה מהווה השתק פלוגתא

  34. האם יש השתק פלוגתא תביעות שיבוב של חברת ביטוח ?

  35. זכות בלתי הדירה להחזיק או להשתמש במקרקעין מכוח השתק

  36. האם יש השתק פלוגתא למרות "חילופי עמדות" בעלי הדין ?

  37. האם תביעת המבוטח יוצרת השתק פלוגתא בתביעת חברת הביטוח ?

  38. האם תביעה בגין נזקי רכוש יוצרת השתק פלוגתא לגבי נזקי גוף ?

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון