פיצויים על חממות לפי חוק ההתנתקות הרקע 1. לפנינו ערעור על החלטת המשיבה מיום 1.1.13, לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה - 2005 (להלן - החוק), הנוגעת לסיווג חממות של המערערים ביישוב המפונה מורג. המסגרת הנורמטיבית 2. נושא הפיצוי בשל חממות מוסדר בסעיף 6 לתוספת השלישית לחוק. סעיף 6(א) לתוספת האמורה מבחין בין שלושה סוגים של חממות: חממות מדגם א', חממות מדגם ב' וחממות מדגם ג'. חממה מדגם א', מוגדרת בסעיף 6(א) לתוספת כך: " חממה הכוללת שלד ברמה בסיסית וכיסוי רשת בלבד, לרבות בית רשת ומנהרה לירקות". חממה מדגם ב' מוגדרת בסעיף 6(א) לתוספת כך: "חממה הכוללת שלד, כיסוי פלסטיק או זכוכית, מערכת השקיה, ראש מערכת לבקרת דישון והשקיה, או פריטי רכוש קבוע אחרים, המיועדים לחממות , שהם שווי ערך (בסעיף זה - פריטים שווי ערך)". חממה מדגם ג' מוגדרת בסעיף 6(א) לתוספת כך: "חממה הכוללת שלד, כיסוי או זכוכית, מערכת השקיה, ראש מערכת לבקרת דישון והשקיה, מערכת חימום או מזרון לח או שולחנות גידול או פריטים שווי ערך". במילים אחרות, חממה מדגם ג' היא המשוכללת ביותר וכוללת גם מערכת חימום, או מזרן לח, או שולחנות גידול, או פריטים שהם שווי ערך לאותם הפריטים, וזוכה לפיצוי הגבוה מבין שלושת הדגמים. השתלשלות ההליכים המשפטיים 3. על פי כתב הערעור, ביום 16.4.07 סווגו החממות של המערערים על ידי המשיבה כחממות מדגם ב', אולם ביום 12.8.09 נאותה המשיבה לסווג חממה מסוימת כחממה מדגם ג', הואיל והותקן בה תנור חימום. 4. ביום 12.7.11 ביקשו המערערים לשדרג את סיווג החממות שלהם, והמציאו דו"ח סקירת נכסים של השמאי יצחק מנחם מיום 24.5.09. ביום 26.6.12 אישרה המשיבה תוספת פיצוי בשל חממות מדגם א', אולם קבעה כי אין לשנות את סיווג החממות הנותרות מדגם ב' לדגם ג'. 5. המערערים חזרו ופנו למשיבה, לאחר שעשו מאמצים להמציא מסמכים המעידים על קיומם של תנורי חימום בכל שטח החממות, ואף ביקשו להיפגש פעם נוספת עם השמאים מטעם המשיבה (משרד חבקין), אך המשיבה סירבה לבקשה זו. לטענת המערערים, על אף שהמציאו תמונות, דו"ח פירוט השקעות (טופס י"א), וכן חשבונית וקבלה עבור רכישת תנורי חימום, ועל אף שהמשיבה מצדה המציאה למערערים דו"ח משרד חבקין מיום 11.3.12 (להלן - דו"ח חבקין), אשר לו חשיבות רבה מבחינת המערערים - התקבלה ההחלטה נשוא הערעור ביום 1.1.13. 6. בהחלטה נשוא הערעור, בסעיף 13 ישנה התייחסות לחשבונית ולקבלה שהמציאו המערערים: "כאן המקום לציין כי גם לעניין קבלה זו, בדומה לחשבונית הנזכרת בסעיפים 10-9 לעיל, דעתנו אינה נוחה בלשון המעטה. בצילום מופיעים פסים לאורכו ולרוחבו שעוררו אצלנו תחושה לא נעימה לגבי אותנטיות המסמך. זאת ועוד, מעיון בפירוט נושאים לחבר שהומצא לוועדה על ידי ב"כ התובעים, עולה כי הסכום שצוין בקבלה לא רק שאינו מופיע בטופס הפחת של העסק אלא גם אינו מופיע בפירוט זה (להבדיל מסכום חשבונית המס בסך 66,000 ₪ שאכן מופיע שם). מאחר ולא הומצאה לנו הקבלה המקורית, לא שוכנענו כי מדובר במסמך אותנטי. למרות זאת, פנינו לחבקין שמאים בע"מ וביקשנו לדעת האם לדעתם המקצועית, השקעה בסך 85,000 ₪ בשנת 2003, משקפת היקף סביר של תנורים ומאווררים בכל שטח חממות התובעים, ולא רק באלו שכבר שודרגו על ידי הוועדה בעבר לדגם ג'". בסעיפים 14 - 15 להחלטה נקבע, כי תשובת חבקין שמאים מיום 20.12.12 הייתה כי הסכום של 85,000 ₪ אינו משקף היקף סביר של תנורים ומאווררים, וכי השקעה זו ממילא לא מופיעה בטופס הפחת. בסעיף 16 להחלטה נקבע: "אמנם בפסק הדין בתיק 34650-03-10 קטיף נ' ועדת הזכאות, נקבע כי על הוועדות להכיר בפריטים שווי ערך, גם אם אינם מופיעים בטפסי י"א ובדוחות, אולם כבוד השופטת בזק קבעה מפורשות כי יש להכיר בהם "אם הוכחו" (סעיף 24 לפסק הדין). לעמדתנו, לא הוכח לוועדה קיומם של תנורים ומאווררים בכל חממות התובעים ומשכך, איננו מוצאים לנכון כוועדת זכאות כדין לשנות את קביעות הוועדה בהחלטה נוספת ב', ואיננו מוצאים לנכון לשדרג את יתרת חממות התובעים לדגם ג'". 7. בדיון שנערך בפניי ביום 14.7.13 טענו המערערים כי דו"ח חבקין לא הועבר אליהם, ומדובר במצב של "כמעט הסתרת ראיות מהותיות" (פרוטוקול עמ' 1 שורות 13 - 14). המשיבה טענה כי היא לא הסתמכה על דו"ח חבקין, ולכן לא העבירה אותו למערערים, וכי "השמאים בצורה מפורשת חזרו בהם מהדו"ח הזה וטענו שצריך להסתמך על דו"ח חבקין השני" (שם, שורות 21 - 22). כתוצאה מן המחלוקת בעניין דו"ח חבקין, ניתנה החלטה לפיה תגיש המשיבה, תוך 30 ימים, את עמדת השמאים חבקין לעניין הדו"ח, והמערערים יגישו את תגובתם לעמדת השמאי, גם כן תוך 30 ימים. 8. המשיבה צירפה את עמדת חבקין שמאים לפיה יש לראות את חוות הדעת של השמאים מיום 24.5.09 כחוות הדעת הקובעת לעניין סיווג חממות המערערים. 9. המערערים בתגובתם להודעת המשיבה טענו כי דו"ח חבקין האחרון מיום 11.3.12 הנו הדו"ח היחיד המפרט בטבלה את הפריטים שווי הערך בחממות המערערים (כפי שנעשה בכל תיקי ההתנתקות על ידי משרד חבקין שמאים), ולא ניתנה למערערים כל אפשרות להתייחס לדו"ח, כפי שעשו במהלך השנים יתר החקלאים המפונים , אשר קיבלו דו"ח המפרט בטבלה את הפריטים שווי הערך בחממותיהם. עוד נטען, כי בתמונות עליהן התבסס משרד חבקין קיימים בבירור פריטים שווי ערך נוספים, ולא יתכן כי לא תינתן למערערים זכות להעביר לשמאים את התייחסותם לגבי פריטים שווי ערך נוספים אלה. 10. בהחלטה מיום 13.10.13 נקבע כי לא תיערך פגישה נוספת בין המערערים לבין השמאים, אולם נקבע כי הצדדים רשאים להתייחס לנושא במסגרת סיכומיהם. טענות המערערים 11. המערערים טוענים כי שגתה המשיבה כאשר לא נתנה להם הזדמנות להתייחס לדו"ח חבקין האחרון כראוי, ולטעון לגביו ולהסביר על הפריטים הנוספים שווי הערך אשר היו בחממותיהם. 12. לטענת המערערים, המשיבה הפרה באופן ברור את הוראות סעיפים 15(ו) ו - 15(ז) לחוק, פגעה בזכותם החוקית לטעון בפניה, ומנעה מהם את יומם בפניה בתירוצים שונים ומשונים. לטענתם, המשיבה הפלתה אותם לרעה באופן ברור ביחס לבעלי עסק חקלאי מפונים אחרים, אשר להם אפשרה להעלות טענותיהם הן בפניה והן בפני משרד חבקין שמאים באופן מסודר, דבר אשר מנעה מהמערערים, ונראה שכעת, בחלוף מספר שנים , המשיבה פשוט איננה מעוניינת לעשות כן. 13. לחלופין, מבקשים המערערים מבית המשפט להורות על קיום דיון נוסף בפני המשיבה, בו יתאפשר להם להעלות טענותיהם כראוי, הן בנוגע לטענות המשיבה לגבי אותנטיות התמונות והן בנוגע לדו"ח חבקין - לגביהם לא ניתנה להם , לטענתם, האפשרות לטעון דבר. טענות המשיבה 14. המשיבה טוענת כי הובעה על ידה הסתייגות מהתמונות, שהומצאו שנים רבות לאחר הפינוי ולאחר ההחלטה הראשונה שניתנה בעניין המערערים, ואין לראות בתמונות ראיה חדשה המצדיקה את שינוי סיווג החממות. 15. עוד טוענת המשיבה , כי ללא כל קשר לשאלת האותנטיות של התמונות, שמאי הוועדה קבעו באופן חד משמעי כי מן התמונות לא ניתן ללמוד באילו חממות היו (או לא היו) פריטים שווי ערך. 16. המשיבה מוסיפה, כי לאור דו"ח חבקין מיום 11.3.12, שבו תולים המערערים את יהבם, ממילא לא ניתן לסווג את חממותיהם כחממות מדגם ג' הואיל ובדו"ח מדובר בהשקעות בפריטים שווי ערך בסכום של כ - 20,000 ₪ (לאחר הורדת התנור שאיננו בבחינת "פריט שווה ערך"), כאשר לפי החלטה מנחה של המשיבה (4278/006) שווים הכספי של הפריטים שווי ערך צריך לעמוד על סך של 25,000 ₪ לדונם לפחות, לשם סיווג החממות כחממות מדגם ג'. 17. לטענת המשיבה, ניתן למערערים פיצוי הוגן וסביר בנסיבות העניין, לפי הוראות החוק , ואף ניתנו להם הזדמנויות רבות להוכיח טענותיהם פעם אחר פעם. בעניינם של המערערים התקבלו ארבע החלטות, התקיימו שלושה שימועים , ואף התנהלו התכתבויות ענפות בין הצדים וחלופת מסמכים, וזאת משך תקופה של למעלה מ - 6 שנים. 18. המשיבה סבורה , כאמור, כי התמונות אינן ראיה מספקת לשם הוכחת טענות המערערים בדבר פריטים שווי ערך שהיו בחממותיהם, (זאת לדברי שמאי הוועדה עצמם). לטענתה, במנותק משאלת מהימנותן של התמונות כראיה יחידה - ממילא אין כל אפשרות - גם בהסתמך על התמונות - לסווג את החממות כחממות מדגם ג'. 19. המשיבה גם מסתמכת על החלטת בית המשפט מיום 13.10.13, לפיה אין עוד מקום למפגש בין המערערים לבין שמאי הוועדה. דיון והכרעה 20. סמכותו של בית המשפט, בדונו בערעור על פי סעיף 17 לחוק, הוא לבחון האם ההחלטה של המשיבה, כמו כל רשות מנהלית, הינה סבירה ונתקבלה לאחר שנשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין. אין בית המשפט בא במקום המשיבה, ואינו מוסמך לבחון ראיות שהיו בפני המשיבה בעת מתן ההחלטה. כתוצאה מכך נקבע, בסעיף 17 (ד) לחוק, כי בית המשפט לא יקבל ראיות נוספות ולא ישמע עדויות אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. זו גם הסיבה שנקבע בסעיפים 17 (ה) ו - (ו') לחוק כי בית המשפט ידון בערעור בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, ולא יהיה קשור בדיני ראיות. 21. לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבה נשוא הערעור, ולכן דינו של הערעור להידחות. 22. שמאי המשיבה בחנו את כל הראיות שהובאו בפניהם, לרבות התמונות, וקבעו בזמן אמת כי לא ניתן לקבוע באילו מן החממות של המערערים הותקן ציוד שווה ערך ובאילו לא. 23. לאור טיעוני המערערים בדבר דו"ח חבקין מיום 11.3.12, שאי העברתי אליהם גובלת, כדבריהם, במצב של כמעט הסתרת ראיות, כאמור בפסקה 7 לעיל - סברתי , לפנים משורת הדין, שיהא זה ראוי וצודק לשמוע שוב את עמדתם של השמאים - וכך נעשה. יש בכך כדי לסתור את עמדת המערערים כי לא ניתן להם יומם, באופן מלא, בפני המשיבה, ויש גם לזכור לעניין זה, כי ניתנו מספר החלטות בעניינם של המערערים וההליכים נמשכו שנים רבות. נתון זה כשלעצמו יש בו כדי להעיד כי ניתנה למערערים הזדמנות לטעון טענות ולהביא ראיות, ואין בעובדה שהחלטתי שלא להתיר להם פגישה נוספת עם השמאים (הואיל ולא ראיתי תועלת בכך, ועל מנת לשים קץ, סוף - סוף, להתדיינויות בין הצדדים) כדי לפגוע בכך. 24. התמונות עליהן נסמכים המערערים נבדקו על ידי המשיבה, ונראה כי החלטת המשיבה לפיה אין התמונות מספקות לשם קביעת מסקנות עובדתיות בנוגע לפריטים שהיו בחממות המערערים - הינה החלטה סבירה. 25. אמנם בפסק הדין עו (י-ם) 34650-03-10 קטיף מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ נ. ועדת הזכאות נקבע כי ועדת הזכאות צריכה להכיר בפרטי חממות כ"פריטים שווי ערך" לפי טיבם גם אם לא הופיעו בטופס הפחת של העסק - אולם נקבע באופן מפורש, בסעיף 24 לפסק הדין, כי יש להכיר בהם אם הוכחו. במלים אחרות, פסק הדין בעניין קטיף לא ייתר את הצורך בהוכחת הטענות בדבר קיומם של הפריטים שווי הערך שהיו בפועל בחממות, ולנוכח החומר שהיה בפני המשיבה - היא הגיעה למסקנה סבירה כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכחת טענותיהם אלה. 26. הואיל וכאמור לא ראיתי פגם בהחלטת המשיבה, ומסקנתה כי לא הוכחו בפניה טענות המערערים הינה סבירה בנסיבות העניין - לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה , ולכן הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבה, תוך 30 ימים, הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. פיצוייםחממותתוכנית ההתנתקות / מפונים