תביעת נזיקין נגד מתנדב במשטרה

תביעת נזיקין נגד מתנדב במשטרה

האם למתנדבים במשטרה יש חסינות מפני תביעות ?

התובע הגיש בסדר-דין מהיר נגד נתבעת 1, שוטרת במשטרת ישראל, נתבע 2, מתנדב במשטרה וכנגד משטרת ישראל. לטענת התובע, הנתבעים 1 ו-2 חרגו מסמכותם, ביצעו מעצר שלא כדין וגרמו לו בכך לנזקים. המדינה הגישה הודעת הכרה בחסינותם של הנתבעים 1 ו-2 בהתאם להסדר הקבוע בסעיפים 7 – 7ו לפקודה ובהתאם לאמור בתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), תשס"ו – 2006 (להלן: התקנות). התובע הגיש בקשה לפי סעיף 7ב (ג) לפקודת הנזיקין, לקבוע שלא מתקיימים תנאי החסינות.

א. טענות הצדדים

עיקר טענות התובע כנגד ההודעה הן טענות עובדתיות. בהסתמך עליהן, טוען התובע שהחלטת המדינה להכיר בחסינותם של עובדיה נגועה באי סבירות קיצונית ודינה להתבטל. עוד טוען התובע בהקשר דומה, שהמדינה התבססה על תשתית עובדתית לקויה כשקיבלה את ההחלטה וכך למשל, היא התבססה על דו"חות של הנתבעת 1 אך לא על דו"חות של הנתבע 2 ועל שיחות לא פורמליות כמו גם מידע פנימי שאיכותו לא ברורה ושאינו מהווה ראיה קבילה, אם בכלל. לבסוף, טוען התובע שהודעת החסינות לא נומקה ומכאן שנפל בה פגם המצדיק את התערבות בית המשפט.

המדינה השיבה שהיא נהנית מחזקת תקינות המנהל, על התובע להרים נטל כבד ביותר להוכיח שהיא נהגה בחוסר סבירות המצדיק התערבות שיפוטית ושהתובע לא עמד בנטל ההוכחה. המדינה פירטה את החומר שעמד בפניה בעת שקיבלה את ההחלטה בדבר חסינות עובדיה. היא טוענת שהיא הסתמכה על הקלטות שנערכו בידי התובע עצמו ושבאורח פלאי מסתיימות עם הגעת השוטרים למקום האירוע, היא הסתמכה על דו"חות האירוע השונים ועל חקירת הגורמים המעורבים לרבות בעל המועדון והמאבטחים הרלוונטיים שנכחו במקום. חלק נכבד מהמסמכים עליהם הסתמכה הנתבעת הונחו בפני בית המשפט במסגרת תיק המוצגים שהוגש מטעם המדינה.


ג. הכרעה

עיקר טענות התובע כנגד ההחלטה התמקדו במישור העובדתי. כפי שראינו, הביקורת השיפוטית מוגבלת רק לבחינת סבירות ההחלטה המנהלית. התובע טוען שהחלטת המנהל התבססה על תשתית ראייתית לקויה שחלקה אף לא ראויה לשמש כראיה בבית המשפט אך המדינה פירטה את התשתית הראייתית שעליה התבססה וזו כללה קשת רחבה של מקורות לרבות דו"ח פעולה שמולא בזמן אמת ולפני שהחל הליך משפטי כלשהו. נזכיר, שהדין אינו מכפיף את שיקול הדעת המינהלי לדיני הראיות. מותר למינהל לקבל החלטות על בסיס מידע שאינו כשר לשמש כראיה בבית-משפט.

את בקשת התובע יש לבחון באספקלריה של המחלוקות העולות מכתבי הטענות. את מה שלא טוען התובע בכתב התביעה אין הוא רשאי לטעון במשפט וגם אין הוא יכול להוכיח. לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין "לא תוגש" תביעה נגד עובד ציבור בגין עוולה שביצע תוך מילוי תפקידו אלא אם עשה אותה "ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". לפי סעיף 7ב(ג) רשאי התובע לבקש שיקבע כי לא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א. בבקשה כזו אפשר לטעון, למשל, שהתביעה אינה כנגד עובדי ציבור בגין עוולה שביצעו בעת מילוי תפקידם. אלא, שהתובע אינו טוען זאת. מכאן שאינו חולק כל-כך שהוראת חלקו הראשון של סעיף 7א חלה על התביעה. אילו רצה להכנס לגדר החריג לכלל, המופיע בחלקו האחרון של הסעיף, היה עליו לטעון במפורש לעובדות המקימות אותו. בכתב התביעה וגם בבקשה הנוכחית לא טען התובע שהנתבעים 1-2 פעלו כמפורט בחריג האמור. משמע, התובע כלל לא טען לקיום הנסיבות שבהן רשאי הוא לתבוע את הנתבעים 1-2. ממילא חל עליו הרישא לסעיף 7א והוא הגיש תביעה שעליה קבע המחוקק ש"לא תוגש". התובע לא היה רשאי לתבוע את הנתבעים 1-2 מתחילה ומשתבע אותם, דין תביעתו נגדם להדחות. לאור מה שטען התובע ולאור מה שלא טען, המדינה לא היתה יכולה להגיע לכל מסקנה זולת קביעת החסינות.

הוראות הדין שבמרכז דיוננו מאזנות היטב בין האינטרס של התובע לבין האינטרס הציבורי. האינטרס הכספי של התובע זוכה בהסדר הקיים להגנה מלאה. לצד זה מסולק חשש (ממשי למדי) שתביעות נגד עובדי ציבור יפריעו לתפקודם, ישמשו כדי לנקום בהם על מילוי תפקידם וירתיעו אותם מביצוע מלאכתם. האפקט ה"חינוכי" בהליך המשפטי נשמר לחלוטין בכל מקרה – בין אם עובד הציבור נתבע אישית ובין אם לא. בבקשת התובע אף אין ניסיון לטעון לקיומו של אינטרס ממשי כלשהו של התובע לנהל תביעתו דווקא נגד הנתבעים 1 -2. קשה לראות במה תועיל לו, אף שקל מאוד לראות במה תזיק להם או לציבור הרחב.

לפיכך, הודעת החסינות של המדינה ניתנה כדין. הבקשה נדחית. התביעות נגד הנתבעים 1-2 נדחות. התובע ישא בהוצאות כל אחד מהם בסך 5,000₪.

מעיון בכתבי הטענות ובשמונה התצהירים שהוגשו, מתעורר החשש שתביעה זו אינה מתאימה לניהול בסדר-דין מהיר. מתבקשת עמדת הצדדים לענין זה וכן הערכתם למשך הזמן שלו יהיו זקוקים לשם חקירתם הנגדית של המצהירים. הצדדים מתבקשים להודיע אם יש להם ענין בקיום ישיבת קדם-משפט, או שהם מעדיפים שיקבע לאלתר מועד לשמיעת ההוכחות? ההודעות יוגשו עד ליום 5.3.14. ת"פ 6.3.14.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תפיסת טרקטורונים

  2. ביטול החרמת רכב

  3. בקשה להחזרת תפוס

  4. ערר על החזרת תפוס

  5. דחיית בקשה להחזרת תפוס

  6. החרמת רכב על ידי המשטרה

  7. החרמת רכוש על ידי המשטרה

  8. תפיסת חפץ על ידי המשטרה

  9. "החרמת רכוש" על ידי המשטרה

  10. החזרת רכב גנוב שנתפס במשטרה

  11. החרמת טרקטורונים ע''י המשטרה

  12. תביעת נזיקין נגד מתנדב במשטרה

  13. פיצוי על החזקת רכב תפוס במשטרה

  14. החזרת תפוס עקב אי הגשת כתב אישום

  15. החזרת קורקינט חשמלי שנתפס על ידי המשטרה

  16. תביעה השבת תפוס, חלקי חילוף לקלנועית סקוטר

  17. פיצויים בגין עוגמת נפש בעקבות הליך תפיסת רכב

  18. תפיסת משאית על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה

  19. תפיסת משאית בחשד לעבירות על חוק שמירת הסדר והניקיון

  20. תביעה לפיצוי בגין תפיסת רכב ומכירתו לכיסוי חוב לרשות המיסים

  21. עסקת רכישת רכב אשר התגלה כבעל שלדה מזויפת הוחרמה על ידי המשטרה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון