טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

טען, כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

רקע ותמצית טענות הצדדים



לפני התנגדות לביצוע שטרות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת בתיק שמספרו 10-04203-13-8.




המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל שישה שיקים לביצוע על סך כולל של 239,800 ₪. עסקינן בשיקים שנמשכו מחשבון המבקש לפקודת המשיב ואשר לא כובדו בשל אי כיסוי מספיק וחשבון מוגבל.




המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. לבקשה צורף תצהיר המבקש ובמסגרתו טען, כי התיק נפתח על סמך שיקים שנפרעו על ידו ו/או על ידי האחיינים שלו במזומן ובהעברות בנקאיות וכי הוא לא חייב למשיב אף לא שקל. לטענתו, המשיב מחזיק בשיקים ללא הצדקה. בנוסף, המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטרות. נימוקי ההתנגדות פורטו בתצהיר של מר אמג'ד (להלן: "אמג'ד") אחיו של המבקש. במסגרת תצהירו טען אמג'ד, כי בינו לבין ליאור, בנו של המשיב, שררו יחסי חברות במשך כשנתיים ובמהלך תקופה זו הם העבירו והחליפו רכבים רבים כאשר פעם צד אחד מוסיף כסף ופעם הצד השני. לטענתו, אחת מהעסקאות נערכה ביום 23.6.11 ובמסגרתה נחתם בין הצדדים הסכם למכירת רכב בסך של 251,000 כאשר סך של 20,000 ₪ שולם במועד חתימת ההסכם.




לטענת אמג'ד, לליאור ולמשיב אין תו סחר לחו"ל ועל כן הם היו אמורים, לפי דבריו של ליאור, להיעזר בצד שלישי אליו היו אמורים לעשות העברה בנקאית בסך של 45,000$. אמג'ד טוען, כי בשל כך ליאור ביקש להעביר לידיו סך של 45,000 דולר כבר ביום 30.6.11 או בסמוך לכך. הוא טוען, כי מיד כאשר התקבלה הדרישה האמורה העביר לליאור 28,000$ ובהמשך העביר לליאור עוד 17,000$. עוד טוען, כי ביום 30.6.11 העביר סך של 60,000 ₪ לחשבון אשר מסר לו ליאור.




אמג'ד טוען, כי ביום 11.9.11 הגיע הרכב וכי במועד האמור נותר להם חוב בסך של 100,000 ₪ לליאור והם הציעו לו לקבל רכב מסוג ג'יפ פולקסווגאן טוארג אשר נרכש על ידי אחיו מר אחמד ושוויו היה 240,000 ₪. לטענתו, לצורך קידום העסקה העריכו את שווי הרכב בסך של 160,000 ₪, כך שהיה על ליאור להעביר להם סך של 60,000 ₪ במזומן והוא עשה כן. אמג'ד טוען, כי באמור הסתיימה העסקה של הרכב.




עוד טוען אמג'ד, כי בידי המשיב נותרו שיקים קודמים של עסקאות ישנות אשר שולמו ונפרעו לליאור מבעוד מועד והמשיב מחזיק בהם שלא כדין וללא סיבה או הצדקה. אמג'ד ציין, כי נטל מליאור הלוואה אשר בגינה חייב לליאור כספים והשיקים הוגשו לביצוע כמעשה נקמה.


הראיות



במסגרת דיון שעניינו בקשה לביטול עיקול זמני שהתנהל בפני הרשמת העידו המבקש ובנו של המשיב. במסגרת הדיון אשר נערך בפניי בהתנגדות העידו המבקש ואמג'ד. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.


דיון ומסקנות



המחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים ואשר הכרעתי בה דרושה בשלב זה הינה האם יש להיעתר לבקשת ההתנגדות אשר הגיש המבקש אם לאו.




בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שיפורטו.




כאמור, התובענה בה עסקינן נפתחה שעה שהמשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל שישה שיקים לביצוע. השיקים משוכים מחשבון המבקש לפקודת המשיב והם לא כובדו בשל העדר כיסוי מספיק והגבלת חשבון.




במסגרת הדיון בצו העיקול נשאל המבקש האם בידו לומר בגין מה ניתנו למשיב השיקים נשוא התובענה והוא השיב, כי הוא שילם למשיב בעבור הרכב. לטענתו, הוא נתן לו כסף במקום חלק מהשיקים והיו שיקים שנפרעו (עמ' 2 ש' 32 עמ' 3 ש' 1). נטען בפניו שהוא טען, כי בתמורה לחלק מהשיקים שולם כסף מזומן ושמכך עולה שבמועד שבו השיקים ניתנו הם ניתנו כדין ובתגובה טען שיש חמישה-שישה שיקים שהוא שילם במזומן והמשיב לא הסכים להחזיר לו (עמ' 4 ש' 12-14). בהמשך העיד המבקש, כי השיקים ניתנו כדין (עמ' 4 ש' 14).




אמג'ד אישר, כי לטענתו, המשיב המשיך להחזיק בשיקים קודמים של עסקאות ישנות. הוא נשאל מה התאריך של העסקה הישנה האחרונה והשיב, כי אינו זוכר וכי עשה עמו עסקאות רבות של מכוניות. בהמשך טען, כי העסקה הכי ישנה היא של הקמרו 2011. הוא נשאל כיצד שילם בעבור עסקה זו והשיב, כי המשיב קיבל מקדמה במזומן בסך 20,000 ₪ ואת היתר שילם בשתי העברות של 28,000 דולר, ו-17,000 דולר ובנוסף ניתן למשיב גם ג'יפ טווארג. אמג'ד נשאל האם שילם למשיב את כל החוב והשיב בחיוב (עמ' 5 ש' 14-24, 27-30). נטען בפניו, כי השיקים הם מ-2012 ו- 2013 ולא מ-2011 והוא נשאל על איזו עסקה מדובר. בתגובה טען אמג'ד, כי המשיב טען שהשיקים הראשונים נעלמו והוא שכח מהם משום שהיו חברים והוא האמין בו (עמ' 5 ש' 31-32).




בעת עדותו נטען בפני המבקש, כי בסעיף 3 לתצהירו ציין שתיק ההוצל"פ נפתח בגין שיקים שנפרעו על ידו או על ידי אחייניו והוא נשאל אילו שיקים נפרעו. המבקש השיב, כי אינו יודע מה נפרע ומה לא (עמ' 10 ש' 3-5). המבקש נשאל כיצד אם כך כתב בתצהירו, כי חלק נפרע והשיב שהוא ראה בדפי החשבון שלו שיש שיקים שנפרעו. הוא נשאל מדוע לא הביא דף חשבון והשיב, כי יש לו עיקול על החשבון ולכן אינו יכול להביא (עמ' 10 ש' 6-11). המבקש נשאל, האם אינו יודע איזה שיקים נפרעו והשיב שהכל בחשבון (עמ' 10 ש' 13-15). הוא נשאל, האם יש לו אישורים של העברות בנקאיות והשיב, כי רואים את זה בחשבון אבל הוא לא יכול לקבל את זה (עמ' 11 ש' 3-4).




המבקש העיד בדיון בעניין העיקולים, כי המשיב קיבל חלק מהכסף במזומן וכי הוא אינו יודע כמה ואינו זוכר מתי. לטענתו, התשלום בוצע במזומן ואחיו אמג'ד היה עמו (עמ' 3 ש' 20-24). המבקש נשאל כמה כסף שילם במזומן ובתגובה טען, כי אחיו ספר את הכסף. הוא נשאל האם אינו יודע כמה והשיב, כי נתן את הכסף לאחיו והוא ספר אותו. המבקש הוסיף, כי הוא אינו יודע בכמה כסף מדובר (עמ' 3 ש' 29, עמ' 4 ש' 1-3). המבקש העיד, כי הוא אינו יודע באיזה תאריך שילם את הכסף במזומן. הוא נשאל האם זה היה לפני השיקים או אחרי והשיב, כי לפני. לאור תשובתו האמורה נשאל אם כך כיצד השיקים הגיעו למשיב והאם הוא יודע מתי ניתנו לו והשיב בשלילה (עמ' 4 ש' 6-11).




אמג'ד נשאל, האם שילם את הכספים בגין השיקים האלה ובתגובה שאל מה זה משנה. לאחר שנשאל מי שילם טען, כי הוא שילם את כל העסקאות והוסיף שאם הוא שלח את אחיו שימסור כסף זה גם טוב. אמג'ד נשאל באילו סכומים ומתי הוא שלח את אחיו לשלם בגין השיקים ובגין אילו מהם ובתגובה טען, כי בכל השיקים הוא טיפל אישית וכי רק שיק אחד, על סך של 70,000 ₪ נשאר פתוח (עמ' 3 ש' 27-32). נטען בפניו, כי הוא טען שאת חלק מהכסף העביר באמצעות אחיו ובתגובה טען, כי אם הוא שולח את אחיו עם הכסף שלו זה אותו דבר והוסיף שהוא שילם (עמ' 4 ש' 1-3). אמג'ד נשאל אילו מהשיקים הוא שלח את אחיו לשלם ואילו הוא שילם והשיב שאת כל השיקים הוא שילם. עוד טען, כי היו העברות בנקאיות וכי אין סכום ספציפי (עמ' 4 ש' 4-5).




אמג'ד נשאל מתי ביצע את העברות, באילו סכומים ולמי והשיב, כי בחודש יוני. הוא העיד, כי נעשתה משיכת מזומן ואישר, כי לא מדובר בחשבון שלו אלא של בן דודו. אמג'ד נשאל מדוע בן דודו לא הגיש תצהיר והשיב, כי הוא הלך עם בן דודו לבנק ועשה העברה. הוא נשאל היכן רואים שההעברה הייתה למשיב והשיב, כי למשיב אין תיק מסודר לעשות עסקאות לחו"ל ולכן עשו את העברה ישירות (עמ' 4 ש' 6-16). אמג'ד טען שהוא העביר 45,000 דולר פעמיים וכאשר נשאל איפה ההעברה הזו השיב, כי הוא יכול להביא את תדפיס החשבון (עמ' 4 ש' 20-22).




נטען בפני אמג'ד, כי בדיון הקודם אחיו העיד שהמשיב קיבל כסף במזומן במקום השיקים ולא הזכיר העברות בנקאיות. בתגובה טען, כי אחיו לא ידע מהעסקאות וכי הוא חלש בעברית ואינו יודע לכתוב ולקרוא. אמג'ד נשאל מדוע אחיו נתן תשובות בכלל ושב וטען, כי אחיו אינו יודע עברית ולקרוא (עמ' 6 ש' 5-12). בעניין זה אציין, כי בתחילת עדותו בפניי טען המבקש, כי אינו מבין מילה בעברית וכי מבקש מתורגמן. זאת על אף שבפרוטוקול עדותו בפני כבוד הרשמת רגד זועבי (כתוארה דאז) לא צוין, כי נעזר בשירותי מתרגם. עוד אוסיף, כי ב"כ המשיב טען, כי חקר את המבקש בעברית וכי העד דיבר עברית (עמ' 9 ש' 8-9).




בעת עדותו הועלתה בפני אמג'ד טענה לפיה לטענתו העביר למשיב כספים בהעברות בנקאיות והוא נשאל, האם יש סיבה לכך שהוא לא החתים את המשיב כשקיבל את הסכומים. אמג'ד השיב, כי הוא אדם ישר ומאמין באנשים וכי הם היו חברים (עמ' 6 ש' 23-27). נטען בפני אמג'ד, כי בהסכם צוין מתי יש לשלם איזה סכום והוא נשאל מדוע לא פעל בהתאם להסכם והשיב, כי המשיב קיבל את העברות ואת הג'יפ (עמ' 6 ש' 28-30, עמ' 7 ש' 1-2). נטען בפניו, כי מהחשבון שלו עולה שהוא שילם בערך 170,000 ₪ והוא אישר את האמור והוסיף, כי יש גם את ג'יפ הטווארג. אמג'ד נשאל, האם מבחינתו אין יתרה נוספת לתשלום והוא השיב שאין כלום חוץ מהשיק של ה- 70,000 ₪. הוא נשאל מדוע במועד העברת הג'יפ הוא לא החתים את המשיב שאין יתרה והשיב, כי מדובר בעניין של חברות, אמונה ותום לב (עמ' 8 ש' 10-16).




נטען בפני המבקש, כי טען בסעיף 3 לתצהירו שהוא שילם בעבור השיקים בהעברות בנקאיות. בתגובה טען, כי את חלק מהשיקים נתן לאחיו. לטענתו, הוא נתן לבנו של המשיב וביקש את השיקים בחזרה אולם בנו של המשיב לא נתן לו. המבקש נשאל מתי ביקש מבנו של המשיב את השיקים בחזרה והשיב, כי הוא היה עם אחיו וביקש. לאחר שנשאל שוב מתי ביקש את השיקים השיב, כי אינו זוכר. הוא נשאל האם זה היה לפני שנה או שנתיים ובמקום להשיב טען שאחיו היה אחראי על השיקים (עמ' 10 ש' 24-32, עמ' 11 ש' 1-2). המבקש טען בדיון בעניין העיקולים, כי ביקש מהמשיב להחזיר את השיקים אולם המשיב לא הסכים (עמ' 3 ש' 2-3). הוא טען שיש חמישה-שישה שיקים שהוא שילם במזומן והמשיב לא הסכים להחזיר לו (עמ' 4 ש' 14).




בעת עדותו נשאל אמג'ד בגין מה ניתנו השיקים ובתגובה טען, כי כל השיקים שולמו והמשיב קיבל את התמורה בעבורם מלבד שיק אחד שהיה הלוואה שהוא לקח כחבר. לטענתו, סביב השיק האמור נוצר סכסוך בינו לבין ליאור ואז החלו המלחמה והאיומים ופתאום ליאור הוציא את השיקים האלה שקודם טען שנעלמו. אמג'ד העיד שליאור אמר שהשיקים הופקדו בחשבון של אביו ושאביו לא יכול היה להגיע לבנק משום שעשה ניתוח ברכיים. לטענתו, הוא כיבד את זה ולא רצה ללחוץ על ליאור להשיב את השיקים (עמ' 3 ש' 14-26).




אמג'ד נשאל היכן צוין בתצהירו שהוא פנה בכדי לקבל את השיקים ונאמר לו שהם נעלמו ובתגובה הפנה לסעיף 12 לתצהירו (עמ' 6 ש' 1-2). בעניין זה אציין, כי בסעיף 12 לתצהירו טען אמג'ד, כי המשיב נשאר מחזיק בשיקים קודמים של עסקאות ישנות אשר שולמו לליאור מבעוד מועד והמשיב החזיק בהם שלא כדין וללא סיבה או הצדקה. הטענה לפיה אמג'ד ביקש את השיקים בחזרה והמשיב סירב להשיבם לא נטענה בתצהירו של אמג'ד והועלתה לראשונה בעדותו ובעדות המבקש.




אמג'ד נשאל, האם חתם על הסכם הלוואה והשיב בחיוב. הוא הוסיף, כי מדובר ב- 70,000 ₪ (עמ' 7 ש' 19-20). אמג'ד נשאל כיצד הובטחה ההלוואה והאם נתן שיק ביטחון והשיב, כי נתן שיק ביטחון על סך 91,000 ₪. הוא נשאל האם זה השיק שנפתח בהוצל"פ והשיב בחיוב (עמ' 7 ש' 25-28). נטען בפני אמג'ד, כי חלק מהשיקים עוקבים והוא נשאל האם אינו יודע מתי הם ניתנו ובגין מה והאם זה לא מופיע להם בספרים והשיב, כי כל השיקים היו לפיקדון בלבד. הוא נשאל היכן כתוב עליהם שהם לפיקדון והשיב שהמשיב לא הסכים לרשום. אמג'ד נשאל האם ציין בתצהירו שהשיקים היו לפיקדון ובתגובה טען שכתב שהמשיב החזיק אותם והפנה לסעיף 12 לתצהירו (עמ' 8 ש' 17-23).




האמור בסעיף 12 לתצהירו של אמג'ד אינו קשור לטענתו לפיה השיקים בהם עסקינן ניתנו לפיקדון בלבד. עסקינן בטענה אשר הועלתה לראשונה בעדותו. לכך מתווספת העובדה, כי על השיקים אין כל סימון לפיו ניתנו לפיקדון בלבד. הטענה לפיה כל השיקים נמסרו לפיקדון נטענה בעלמא. יתרה מזאת, משלא הוכיח המבקש, כי פרע את השיקים כאשר הגיע מועד פירעונם הרי שאף הטענה, כי ניתנו לפיקדון בלבד דינה להידחות.




הנה כי כן, מהמפורט לעיל עולה, כי במסגרת עדותו הודה המבקש, שמסר את השיקים למשיב במסגרת עסקה אשר נרקמה בין הצדדים וכי השיקים ניתנו למשיב כדין.




המבקש טוען, כי חלק מהשיקים נפרעו וכי בעבור חלקם שילם במזומן ובהעברות בנקאיות. בתצהירו טען המבקש, כי השיקים נשוא התובענה נפרעו. מעדותו עולה, כי הוא אינו יודע לומר מה נפרע ומה לא. המבקש העיד, כי אינו יודע כמה המשיב קיבל במזומן או מתי. המבקש טען, כי מדפי החשבון שלו עולה שיש שיקים שנפרעו. כאמור, לא היה בידו לומר באילו שיקים מדובר. המבקש לא צירף דפי חשבון בטענה, כי אין בידו לעשות כן משום שיש עיקול על חשבונו. עוד טוען המבקש, כי חלק מהכספים שולמו באמצעות העברות בנקאיות. הוא טען, כי אף את האמור ניתן לראות בחשבונו ושב וטען, כי אין בידו לקבל דפי חשבון. טענתו של המבקש לפיה מחשבונו עולה, כי חלק מהשיקים נפרעו וכי בוצעו העברות בנקאיות לתשלום בעבור חלק מהשיקים והעובדה, כי על אף האמור לא פעל לשם הגשת דפי חשבון יש בה בכדי ללמד, כי עסקינן בטענה סתמית אשר נטענה בעלמא. טענתו באשר לנסיבות בגינן לא היה בידו לצרף את דפי החשבון אינה אמינה בעיניי.




בעדותו נשאל אמג'ד מי שילם את הכספים בגין השיקים ומחד העיד, כי הוא עשה כן ומאידך טען, כי אם שלח את אחיו בכדי שימסור את הכסף זה אותו דבר והוא זה ששילם. כמו כן, בהמשך אמג'ד טען, כי הוא טיפל אישית בכל השיקים וכי הוא שילם את כולם. טענות אלו אינן עולות עולה בקנה אחד עם עדותו של המבקש לפיה הוא העביר את הכספים לאמג'ד אשר ספר את הכסף ועם עדותו לפיה הוא ואמג'ד נכחו ביחד בעת התשלום.




כמפורט, בין היתר נטען, כי הסכום בגין חלק מהשיקים שולם באמצעות העברות בנקאיות. כאמור, המבקש טען, כי ניתן לראות זאת בחשבונו אולם לא צירף דפי חשבון לשם תמיכה בטענתו האמורה. אמג'ד טען, כי נעשתה משיכה מחשבון של בן דודו. כאמור, בן הדוד האמור לא הגיש תצהיר. ברי, כי משיכת כספים מחשבון זה אין בה כשלעצמה בכדי לתמוך בטענה באשר לתשלום למשיב באמצעות העברה בנקאית. לכך מתווספת העובדה, כי העברה לא נעשתה לחשבונו של המשיב.




אין מחלוקת שהמבקש לא החתים את המשיב, כי קיבל את הסכומים בעבור השיקים נשוא התובענה. הדבר תמוה בעיקר לאור טענת המבקש לפיה הוא ואמג'ד ביקשו את השיקים בחזרה אולם לא קיבלו אותם. טענה אשר נטענה לראשונה בעדותם. כמו כן, במועד בו שילם המבקש, לטענתו, את מלוא סכום העסקה הוא לא החתים את המשיב, כי לא נותרה יתרה לתשלום. בנוסף, לא עלה בידי אמג'ד להסביר מדוע התשלום לא נעשה בהתאם להסכם אשר התגבש בין הצדדים.




הנה כי כן, המבקש טוען שהוא מסר את השיקים למשיב כדין וכי בהמשך שילם לו את סכומם במזומן ובהעברות בנקאיות. המבקש מודה, כי נולד החוב כלפי המשיב וטוען, כי הוא פרע את החוב ושילם לו במזומן ובהעברות בנקאיות. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי המבקש ועליו להוכיח, כי פרע את השיקים במזומן ובהעברות בנקאיות. טענתו האמורה של המבקש נטענה בעלמא ולא נתמכה בראשית ראיה כלשהי. המבקש לא ידע לומר אילו שיקים נפרעו, כמה כסף שולם, אילו סכומים שולמו במזומן ואילו בהעברות בנקאיות ומתי ואף לא פעל לשם צירוף דפי חשבון לשם תמיכה בטענותיו בנדון. מצאתי, כי טענתו של המבקש לפיה שילם למשיב את התמורה בעבור השיקים אשר נותרו אצל המשיב נטענה בעלמא. לא הובאה בפני גרסה אמינה, מלאה סדורה של המבקש אשר יש בה בכדי לתמוך בטענתו לפיה שילם את התמורה בגין השיקים נשוא התובענה. התרשמתי, כי הגנתו של המבקש הינה הגנת סרק אשר עומדת על כרעי תרנגולת וראויה לדחייה. עדותם של המבקש ושל אמג'ד הותירו עלי רושם לא אמין.




זכותו של צד, כי יהיה לו יומו בבית המשפט ותהיה לו האפשרות להעלות טענותיו ולנסות ולהוכיח אותן הינה זכות מהותית בשיטת המשפט שלנו. לא בנקל יסגור בית המשפט את שעריו בפניו מתדיין מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט. עם זאת, ברי, כי לא די בהעלאת טענות סתמיות, אשר אין בהן בכדי ללמד, כי קיימת למבקש הגנה מפני התביעה אשר לגביה הוגשה בקשת ההתנגדות, בכדי שבית המשפט יעתר לבקשה כאמור. שאם לא כן הרי שיהיה בכך בכדי לאיין את ההליכים המיוחדים אשר קבע המחוקק לתובענות מסוימות ואשר לגביהן קבע, כי לא קיימת לנתבע זכות להתגונן אלא בנסיבות מסוימות ואשר הנטל להוכחתן מוטל על הנתבע. מבקש אינו יכול לצפות, כי תינתן לו רשות להתגונן על סמך טענות סתמיות ועליו להיכנס לפרטי הגנתו. בענייננו, המבקש לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו וטענתו, כי פרע את השיקים נטענה בעלמא מבלי שפירט באילו מועדים שילם, מה היו הסכומים ששילם ובעבור אילו מהשיקים נשוא התובענה שילם את הסכומים הנטענים. המבקש לא ידע להשיב על השאלות האמורות ואף העד מטעמו לא סיפק את הפרטים האמורים. זאת ועוד, ככל שהשיקים נפרעו ונכונה טענת המבקש, כי ביקש את השיקים חזרה, אולם המשיב או בנו סירבו להשיבם, סביר בעיני, כי המבקש היה פועל לביטול השיקים שלשיטתו נפרעו ולא הושבו לו. ברם, השיקים חזרו בהיעדר כיסוי מספיק ובשל היות החשבון מוגבל.




לאור כל המפורט לעיל, מצאתי, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח, כי יש מקום להיעתר להתנגדות אשר הוגשה על ידו ולתת לו להתגונן מפני התביעה אשר הוגשה נגדו. התרשמתי, כי הגנת המבקש הינה הגנת בדים.




בנסיבות אלו, ההתנגדות לביצוע השטרות נשוא התובענה נדחית. כמו כן, מבוטל עיכוב הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש בתיק שמספרו 10-04203-13-8. אני מחייבת את המבקש בסכום כולל בגין הוצאות המשיב ושכר טירחת עו"ד בגין הליך זה בסך 10,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון