תאונת דרכים ליד צומת יקיר בשומרון

תאונת דרכים ליד צומת יקיר בשומרון

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד, במסגרתן, מבקשים הצדדים להשית האחריות להתרחשות תאונת דרכים מיום 31.1.13 בסמוך לצומת יקיר באזור שומרון והנזקים שנגרמו בעקבותיה - איש על רעהו.

התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") הינה הבעלים של אוטובוס מסוג וולוו מ.ר. 88-849-01(להלן: "אוטובוס התובעת"). הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") הינה הבעלים של רכב מסוג סיטרואן מ.ר. 63-871-13 (להלן: "רכב הנתבעת").

2. ב"כ הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענה זו בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 בצירוף הנמקה קצרה.

3. אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת שאוטובוס התובעת נסע בסמוך לצומת יקיר כשלפניו מספר רכבים כאשר מזג האוויר גשום וערפילי, רכב הנתבעת ניסה להשתלב בנתיב נסיעתו אך ללא הצלחה. לטענת התובעת רכב הנתבעת סטה לנתיב נסיעת התובעת ובכך נהג בחוסר זהירות ובקלות ראש.
ב- דו"ח על תאונה או נזק - שנערך על ידי נהג התובעת, ביום 3.2.13 נרשם כדלקמן: "במהלך נסיעה ביום גשום וערפילי בשורה אחרי משאית תוך כדי שמירת מרחק מן הרכבים שלפניי עמדו בתחנת אוטובוס שלא שייכת למהלך הקו, שני רכבים של עובדי חברת yes אחד ... והרכב המעורב בתאונה סטרואן מ.ר. 63-871-13 אשר ניסה להידחף לתוך הרכבים שנסעו בשורה וניסה להקדים אותי ולהידחף אך לפתע נהג המשאית כנראה האט עקב שהגיע למצב ירידה ואז הנהג שניסה להידחף לא הצליח להיכנס לשורה תוך כדי בלימה ואני שקלטתי זאת בלמתי .. אך בגלל הגשם האוטובוס לא הספיק לעצור האוטובוס ממוגן ירי .. ונכנס להחלקה. ראוי לציין שלא היה באפשרותי לברוח הצידה עקב כך שהיה פס לבן עבה +מכוניות שנסעו בכיוון הנגדי הכביש צר ולא היה לאן לברוח וכך נקלעתי למצב שחוץ מבלימה אין ביכולתי לעשות דבר". בתיאור מוקדי הנזק צויין, כי באוטובוס התובעת קיים נזק בצד ימני קידמי ולרכב הנתבעת נזק למוקד שמאלי אחורי.

4. אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, רכב הנתבעת נסע בצומת ישוב נופים בנתיב נסיעתו כדין ובמהירות איטית בשל תנאי מזג האוויר, כשלפתע אוטובוס התובעת שנסע מאחורי רכב הנתבעת לא שמר מרחק ופגע בו מאחור והעיף אותו אל עבר מעקה הבטיחות.
בדו"ח תאונה שנערך על ידי הנתבעת מיד בסמוך לאחר התאונה (נ/1) שאינו חתום על ידי נהג הנתבעת וללא ציון תאריך עריכתו- צויינה הגירסה כדלקמן: " נסעתי במהירות 60 והתלבטתי האם לפנות ימינה או להמשיך ישר, התחלתי להאט את הרכב ולפתע חשתי חבטה חזקה מאחור והרכב עף קדימה 150 מטר – צד ג' פגע בי מאחור ולא שמר מרחק כתוצאה מההדף הרכב עף על מעקה הבטיחות והמראה הימנית נפלה".

5. ביום 23.6.14 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה.

5.1 עד התובעת, מר אלון אמסלם, העיד אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, עת נסע במהירות של כ- 50 קמ"ש בכביש צר בעל שני נתיבי תנועה, נתיב אחד לכל כיוון, מעמנואל לכיוון אריאל במסלול קו מס' 148, לאחר שורה של רכבים שנסעו לפניו ומשאית שנסעה לפניו, הגיע בסמוך למפרץ חנייה של תחנת אוטובוסים בו עמדו שני רכבים של חברת יס, האחד מסוג מאזדה 2 בצבע ירקרק, והשני מסוג סיטרואן.
נהג הסיטרואן ניסה לפתע להשתלב בנתיב הנסיעה בין האוטובוס והמשאית כאשר הוא נכנס לנתיב ובלם לנהג האוטובוס לא נותרה שהות מספקת לבלימה. לדבריו הפגיעה אירעה עם הפינה ימנית של אוטובוס התובעת בפנס האחורי ששמאלי של רכב הנתבעת. הוגשו תמונות צבע מוקד הנזק באוטובוס התובעת מדו"ח השמאי – ת/1. כמו כן, הוגשו ת/2, ת/3 ו- ת/4. בחקירתו הנגדית, ציין נהג התובעת, כי נוכח תכסית השטח עליו מצוי הכביש קיים שדה ראייה מוגדל ומצומצם וכאשר הבחין ברכב הנתבעת לראשונה במרחק 3-4 מטרים כשהוא יוצא ממפרץ תחנת האוטובוס וכי בעת קרות התאונה רכב הנתבעת היה במצב אלכסון. כמו כן, ציין כי במהירות של 30 קמ"ש, זמן הבלימה של רכב מסוג אוטובוס ממוגן הינו כ-15 מטרים. כאשר הוצגה לו תמונה מלאה של רכב הנתבעת במצבו הניזוק ממנה עולה, כי הנזק הינו לאורך כל המחצית השמאלית של הפגוש האחורי השיב, כי התמונה לא צולמה ברגע התאונה וכי עסקינן בנזק שאינו קשור לתאונה.

5.2 נהג הנתבעת, מר נאור שרובי, העיד בפניי אודות נסיבות התאונה. על פי עדותו, במהלך נסיעה להתקנה מטעם חברת יס בה הוא עבד, יצא יחד עם עובד נוסף לכיוון הישוב עלי זהב. בהגיעו לצומת יקיר היה גשם וכביש רטוב, לפני הירידה האט וקיבל מכה חזקה באוטובוס. העד הכחיש בעדותו הראשית, כי עמד בתחנת האוטובוס וטען, כי היה רכב נוסף של חברת יס שעמד בתחנה. עם זאת, אישר כי הוא מכיר את ראש הצוות ששימש כנהג ברכב השני ואף דיבר עימו. לשיטתו בעת קרות התאונה רכב הנתבעת נמצא מקביל אליו. בחקירתו הנגדית ציין, כי לאחר שחלף על פני צומת יקיר, מנהל העבודה שלו ביקש ממנו לבצע התקנה בישוב "עלי זהב" ואולם, הוא כבר עבר את צומת יקיר. העד אף אישר כי עמד עם רכבו בתחנה ודיבר עם נהג הרכב השני (פרוט' בעמ' 3 שורה 22). כאשר ציין שעמד על נתיב הנסיעה במקביל לרכב השני של יס ולא במפרץ החנייה של תחנת האוטובוס. לטענתו מדובר בתאונה מסוג "חזית אחור". העד הכחיש פגיעת רכב הנתבעת במעקה בטיחות וכן, הכחיש פגיעה בצידו הימני של הרכב.

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים בפניי, הנני מעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעת. להלן נימוקיי.

נתתי אמון מלא בעדותו של נהג התובעת אשר נתמכה בהודעה שמסר מיד בסמוך לאחר התאונה וכן, נתמכה בחלקה אף בעדותו של נהג הנתבעת. לעומת זאת, גירסת הנתבעת נסתרה מיניה וביה מעדות נהג הנתבעת עצמו. על פי גירסת הנתבעת, אוטובוס התובעת פגע עם החזית הקדמית בחלק האחורי של רכבו שעה שהיה במהלך נסיעה. בעדותו, הודה עד הנתבעת, כי למעשה עמד עם רכבו בסמוך למפרץ החנייה עובר לקרות התאונה. כמו כן, מוקדי הנזק הן ברכב התובעת והן ברכב הנתבעת (נ/1, ת/1 ת/2, ת/4) מלמדים על כך, כי עיקר מוקד הנזק ברכב הנתבעת הינו בצידו השמאלי אחורי כאשר מוקד הנזק באוטובוס התובעת הינו בצד הימני קדמי. עובדות אלה תומכת בגירסת התובעת לכך, כי רכב הנתבע סטה ממקום עמידתו לנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה וצמצום מרחק הבלימה של רכב התובעת.

7. בנוסף, הנתבעת לא זימנה את הנוסע שנסע ברכב הנתבעת למתן עדות ואף לא את העדים הנוספים שישבו ברכב חברת yes והיו עדים לתאונה. הלכה היא כי אי זימון העדים עשוי לשמש כנגדם הגם ולא נעלמה מעיני בעניין זה העובדה, כי עסקינן בישיבת "קדם נהגים".

8. נוכח האמור, הנני סבור כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח גרסתה, לפיה, רכב הנתבעת שעמד במפרץ חנייה או בסמוך אליו סטה לנתיב הנסיעה וגרם לקרות התאונה.

9. שקלתי האם לייחס אשם תורם מסויים אף על נהג התובעת, זאת, נוכח מוקד הפגיעה ברכב הנתבעת. סבורני, כי בנסיבות בהן רכב הנתבעת פרץ לפתע אל הכביש כאשר עסקינן בכביש בין עירוני ובלם את רכבו במפתיע תוך הפרעה לתנועה וקיצור משמעותי של מרחק הבלימה של אוטובוס התובעת בכביש בין עירוני - אין לייחס אשם תורם כלשהו.

10. באשר לשיעור הנזק הנני מאשר הנזקים הישירים אשר נתמכו בחוות דעת שמאי כדבעי. לא מצאתי לאשר הפסדי הכנסה נטענים כתוצאה מהשבתת רכב התובעת, זאת, בהיעדר אסמכתאות כדבעי. לא צורפה חשבונית תיקון ולא ברור מועד השבתת רכב התובעות. כמו כן, לא ברור האם עסקינן ברכב הפועל במהלך כל ימי השבוע אם לאו. כמו כן, "חוות דעת המומחה" שצורפה לכתב התביעה אינה, אלא, אישור פנימי של עובד התובעת מיום 25.1.12 כאשר מועד האירוע בתיק זה הינו כשנה תמימה לאחר מכן. עיון בחוות הדעת מלמד, כי עסקינן בחוות דעת כללית שאינה נוגעת למקרה הספיציפי נשוא תיק זה ומשכך, אין ליתן לה כל משקל ראייתי. אף שכר טירחת השמאי אינו מאושר זאת נוכח אי הצגת אסמכתא כדבעי. מעיון בחיוב שכר הטירחה עולה, כי עסקינן במסמך פנימי של התובעת אשר אינו נתמך בחשבונית מס/קבלה כדין.

11. סוף דבר- התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה. התביעה שכנגד - נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,261 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.1.13 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון