חוק ההתנתקות: מענק עבור עסק ממשיך, בהתאם לסעיפים 70(א) ו – 70א

חוק ההתנתקות: מענק עבור עסק ממשיך, בהתאם לסעיפים 70(א) ו – 70א

הרקע

1. לפנינו ערעור על פי חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן – החוק) על החלטת המשיבה מיום 21.5.13 (להלן – ההחלטה) , אשר בה נדחתה תביעת המערערים בשל מענק עבור עסק ממשיך, בהתאם לסעיפים 70(א) ו – 70א לחוק.

2. המערערת, חברה בבעלותו של המערער, הפעילה עסק של ממכר מזון בגוש קטיף.

בסמוך לאחר הפינוי, שכר המערער מבנה מהמועצה האזורית נחל שורק והקים עסק חלופי של ממכר מזון (להלן – העסק הראשון).
הואיל והעסק הראשון כשל – הוא נסגר בשנת 2006, ובמקומו הקים המערער עסק חדש לשיווק וייעוץ בתחום הבנייה (להלן – העסק השני).

3. המערער הגיש תביעה למשיבה למתן מענק "עסק ממשיך" בשל ההשקעות בשני העסקים שהוקמו.
התביעה בשל העסק הראשון ,שנסגר, נדחתה .
אמנם נתקבל מענק בשל העסק השני, אולם כפי שעולה מסעיף 76 לסיכומי המערערים – מדובר בסכום מענק של 36,491 ₪ , שהוא כ – 10% בלבד מהסכום הנטען כמענק עבור העסק הראשון, ומכאן התביעה שלפנינו.

המתווה הנורמטיבי

4. סעיף 70(א) לחוק, בנוסחו לאחר תיקון מס' 2 , קובע:

"עסק שהעתיק את פעילותו, ועסק חלופי זכאי למענק בסכום השווה ל – 20 אחוזים מן הסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש עד המועד האחרון להשקעות מוכרות, ובלבד שסכום המענק לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 20 אחוזים מן הפיצוי שקיבל; ואולם, אם השקיע העסק כאמור יותר מ – 60 אחוזים מהפיצוי שקיבל, יהיה זכאי למענק בסכום השווה ל – 20 אחוזים מן הפיצוי שקיבל.

בסעיף קטן (ה) מוגדר "עסק חלופי" כך:

"עסק שאיננו עסק שהעתיק את פעילותו, שהוקם במקום העסק הזכאי, במקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3 ואינו במדינת חוץ, ובלבד שהעסק הזכאי או בעל זכויות בעסק הזכאי מחזיקים בעסק החלופי, ושמטרתה העיקרית של ההחזקה כאמור אינה קבלת הפיצוי לפי סעיף זה; לעניין זה, "מחזיק ...

"עסק שהעתיק פעילותו" – עסק זכאי שהעתיק את פעילותו שהתנהלה בשטח המפונה למקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3 ואינו במדינת חוץ".

5. סעיף 70א לחוק, לאחר שתוקן בתיקון מס' 4, קובע כי עסק הזכאי לפיצוי לפי סעיף 70, זכאי למענק עסק ממשיך מוגדל, ואם קיבל פיצוי בשל מבנה (כהגדרתו בסעיף) – זכאי גם לשיפוי מאוצר המדינה בשל הסכומים שהושקעו בהקמת המבנה, בהתאם לאמור בסעיף 2 לתוספת הששית לחוק.

6. סעיף 70א(יא) לחוק קובע:

"(יא) (1) עסק שקיבל שיפוי או מענק מוגדל לפי סעיף זה, ובעל זכויות בעסק כאמור, לא יעבירו בתקופת ההגבלה את זכויותיהם בעסק הממשיך או את פעילות העסק, לרבות בדרך של העברת נכסיו המהותיים או השכרתם.
(2) הועברו הזכויות בעסק או פעילותו כאמור בפסקה (1) לפני תום תקופת ההגבלה, יוחזר מלוא השיפוי והמענק המוגדל שניתן, בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד קבלת הסכומים האמורים ועד למועד השבתם.
(3) בסעיף קטן זה, "תקופת ההגבלה" – חמש שנים מתחילת הרצת העסק או שלוש שנים מיום מתחילתו של תיקון מס' 4, לפי המאוחר, ולגבי זכויות בעסק ממשיך שבעליהן הוא יחיד שבמועד תחילת תיקון מס' 4 מלאו לו 60 שנים – שלוש שנים מתחילת הרצת העסק או שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 4, לפי המאוחר".


ההחלטה נשוא הערעור

7. בהחלטת המשיבה נקבע, בדעת הרוב, כי אמנם ניתן להכיר במספר עסקים כ"עסקים חלופיים", אולם לא ניתן להכיר בעסק שנסגר:

" ... התלבטנו בשאלה מה משמעות סגירת העסק, בשים לב לכך שבתיקון 4 לחוק קיימת התייחסות מפורשת לעסק שנכסיו נמכרו או הועברו בתקופת ההגבלה כהגדרתה בסעיף 70א(יא) לחוק, בעוד שבנוסח החוק כתיקונו בתיקון 2, אין לכאורה התייחסות לנושא זה...
לאחר שדנו היום בעניין זה, אנו סבורים כי איננו יכולים להכיר בבקשה למענק לעסק ממשיך, מקום בו העסק הממשיך אינו קיים עוד. תכליתו של מענק עסק ממשיך לפי החוק הינה לסייע למפונה בשיקום עסקיו והקמתם מחדש לאחר הפינוי. משכך נראה לנו ברור כי מקום בו אין עוד בפנינו עסק ממשיך מאחר והוא נסגר קודם להגשת הבקשה או קודם לדיון הוועדה בבקשה, הרי שאיננו יכולים לזכותו במענק עסק ממשיך. אנו ערים לכך שיתכנו מקרים בהם עסקים ייסגרו לאחר קבלת מענק ובהעדר יכולת פיקוח או ידיעה על כך, לא יישלל המענק שניתן על ידינו קודם לכן , אולם אנו סמוכים ובטוחים כי לא נעשה מלאכתנו נאמנה ובהתאם לתכלית החוק, אם נכיר בזכאות למענק, מקום בו העסק הממשיך אינו קיים עוד, באופן שלעמדתנו, אין בפנינו "עסק ממשיך".
להמחשת תחושתנו כי גם מן הצדק להימנע ממתן המענק נשוב ונציין כי נכסי עסק הסיטונאות נמכרו בשנת 2006".

8. בהחלטה קיימת גם ודעת מיעוט אשר קובעת:

"חולק אני על דברי חברי, באשר לשלילת השיפוי לעסק סיטונאות המזון בהתאם לסעיף 70 (תיקון מס' 2 לחוק) עקב מכירת הציוד ע"י בעל העסק.
אכן, באשר לשיפוי עסק ממשיך או חילופי, מגביל סעיף 70א (א) את העברת הזכויות ו/או נכסי העסק מהעסק או בעליו במשך "תקופת ההגבלה" כהגדרתה שם.
איני נכון לקבל פרשנות לפיה, גם בבקשה על פי תיקון 2 לחוק יש להחיל הגבלה זו, לא במישר ה"טכני" של לשון החוק, ולא במישור של תכלית החוק, וזאת עקב כל אחת מהסיבות הבאות:
א. ראשית יוטעם, כי הפסיקה אשר דנה בחוק זה, ולא כאן המקום להאריך במבואות ממנה, קבעה לא אחת, כי על וועדות הזכאות לפרש את החוק בפרשנות נרחבת ומקלה.
ב. המחוקק ידע לברור מילותיו בכוונת מכוון. אילו רצה המחוקק להטיל הגבלה מעין זו, של העברת הזכויות ו/או הנכסים מידי העסק או בעליו, גם בשיפוי לפי תיקון מס' 2, הרי ש"העיקר חסר מן הספר".
ג. גם במישור התכליתי סבורני כי ניתן לפרש את כוונת המחוקק, כי רצה להטיל סייג זה של אי העברת נכסי העסק מידי בעליו רק בשיפוי המוגדל (לפי סעיף 70א – תיקון 4) ולא בשיפוי לפי סעיף 70 (תיקון 2).
ניתן לראות כי המחוקק כיוון דבריו לשתי פעימות:
הראשונה, עידוד לכל מי שהיה בעל עסק טרם הפינוי, לנסות ולהמשיך את עסקיו גם לאחר הפינוי או לחילופין לנסות ולהקים עסק חלופי חדש. זאת, על ידי הענקת שיפויים כאמור בסעיף 70 (תיקון 2).
השנייה, להמשיך ולסייע בידי מי שעלה בידו להמשיך את עסקיו או לחילופין להקים עסק חילופי – לקיים את אותו עסק. זאת על ידי הענקת שיפוי מוגדל בהתאם לסעיף 70א (תיקון 4).
אשר על כן, ניתן לאבחן בין השיפויים האמורים. בסעיף 70א (תיקון 4), אשר נועד להמשיך ולסייע בידי מי שהצליח להמשיך את העסק, נדרשת מניעות מהעברת נכסי העסק, מה שאינו קיים בפעימה הראשונה (סעיף 70 תיקון 2) – אשר בא ליצור תמריץ ראשוני, מתוך ידיעה שייתכן והעסק לא יצליח בסופו של יום לשרוד.

ד. לבסוף, לא נראה סביר בעיני לשלול את זכאות עסק סיטונאות המזון, רק בגלל שהתביעה הוגשה והתבררה לאחר סגירת העסק. לו הייתה התביעה נידונה בשנת 2006 טרם מכירת הציוד, הרי ששאלת הזכאות כלל לא הייתה מתעוררת והעסק היה זוכה לשיפוי טרם מכירת הציוד.
ברי הוא, כי סכומי השיפוי, האמור, ישמשו את התובע לעסק שירותי הבנייה שהקים ואותו הוא מנהל כיום, והרי זו היא תכלית החוק.
אשר על כן, סבורני כי יש להכיר גם בעסק סיטונאות המזון כעסק ממשיך לעניין שיפוי לפי סעיף 70 (תיקון 2) ולקבל את התביעה".


טענות המערערים

9. המערערים סבורים כי המשיבה פעלה בחריגה מסמכות כאשר הוסיפה מעצמה, יש מאין, התניה שאינה מופיעה בחוק, לפיה על מנת לקבל מענק עסק ממשיך העסק אמור להמשיך ולהתקיים לפחות עד למתן החלטה בעניין, ובכך גרמה לתוצאה אבסורדית ומעוותת ואף יצרה אפליה לא לגיטימית בין מפונים שונים.
לטענתם, המחוקק לא קבע תניה כזו , ולא התכוון כי היא תוסף על דעת המשיבה.

10. המערערים אף סבורים כי פרשנות המשיבה לסעיף 70א(יא) לחוק הינה מוטעית ואינה חלה במקרה דנן.

11. לטענת המערערים, הואיל ולמשיבה היו ספקות והיא התלבטה בסוגיה שעמדה מול עיניה –מה המשמעות של סגירת העסק – היה עליה לפרש את החוק על דרך ההרחבה והנדיבות, לטובת המתיישב המפונה, ולא להוסיף תניה חדשה ולהחמיר מאד בפרשנות החוק לרעת המערערים.

12. עוד נטען, כי פרשנות המשיבה סותרת את תכלית החוק, אשר מחייבת פרשנות כי עסק ממשיך כולל בחובו עסק ממשיך שנסגר.

13. טענה נוספת בפי המערערים – כי מכירת הציוד של המערערת בשנת 2006, עובדה שבעזרתה מנסה המשיבה להצדיק את החלטתה, אינה שיקול רלבנטי לשאלת הזכאות למענק עסק ממשיך, במיוחד לאור העובדה כי המערערים לא תבעו מענק בשל הציוד שנמכר.

14. לחלופין טוענים המערערים, כי אם ייקבע שתיקון מס' 4 לחוק בא למנוע מענק גם מעסק שנסגר – אזי יש להחיל את הפרשנות של "מכלל הן אתה שומע לאו" ולא להחילו על החוק המקורי ו/או על תיקון מס' 2 לחוק, דהיינו, כפי שנקבע בדעת המיעוט – לקבוע כי אין הגבלה כזו במסגרת המענק לפי סעיף 70(א) לחוק, וגם עסק שנסגר זכאי לקבלו.


טענות המשיבה

15. טענתה העיקרית של המשיבה הינה , כי לאור סגירתו של העסק הראשון בשנת 2006 – הרי שהן במועד הגשת התביעה על ידי המערערים בינואר 2013 והן במועד הדיון בתביעה במאי 2013, לא הייתה המערערת בגדר עסק קיים , שניתן לדון בזכאותו למענק – לא עסק שהעתיק את פעילותו, ולא עסק חלופי - וזאת בניגוד לעסק השני , אשר הוכר כעסק ממשיך.

16. לטענת המשיבה, פרשנות החוק, הנתמכת בהגדרת "עסק חלופי "בסעיף 70(ה) ובלשון סעיף 70א(יא) לחוק, מובילה למסקנה כי רק עסק ממשיך קיים יהיה זכאי לקבלת מענק עסק ממשיך.

17. לדעת המשיבה, מסקנה זו נתמכת גם בתכלית החוק, שהינה בין היתר סיוע למפונה בשיקום עסקיו והקמתם מחדש לאחר הפינוי.

המשיבה טוענת בהקשר זה , כי כאשר מדובר בעסק שכבר אינו קיים, אין מדובר עוד בעסק שמענק אשר יינתן לו יסייע בהקמתו מחדש או יסייע בשיקום בעליו המפונה.
הזרמת כספים לעסק שכבר נכשל מבחינה כלכלית ונסגר מסיבה זו, אינה מקיימת לדעת המשיבה את תכלית החוק.

עוד נטען, כי עסק שנסגר מוכר את נכסיו בדרך כלל, כך שהוא מקבל החזר עבור ההשקעות שביצע, ולכן אין עוד מקום ליתן מענק בעד אותן השקעות.
כך הוא המצב בענייננו, לאור טופס הפחת, ממנו עולה כי המערערת מכרה את נכסיה.





דיון והכרעה

18. השאלה שעומדת לפנינו בתיק זה הינה – האם על פי החוק זכאי גם עסק שנסגר למענק "עסק ממשיך".

19. לאחר עיון בכל טענות הצדדים, ראיתי לאמץ , כלשונה, את דעת המיעוט כפי שצוטטה בפסקה 8 לעיל, מן הנימוקים שפורטו בה, ולכן למען היעילות והחיסכון – לא אחזור עליהם כאן.

20. לא מקובלת עלי פרשנות אשר מובילה לתוצאה לפיה מי שהגיש תביעה למענק כאשר העסק טרם נסגר (גם אם כבר היה בשלבי "גסיסה") - יזכה למענק "עסק ממשיך", ואילו מי שהגיש את תביעתו לאחר שהעסק כבר נסגר או שהגיש את התביעה כאשר העסק עוד היה קיים אולם המשיבה, מסיבות כאלה ואחרות , התעכבה וקיימה את הדיון בתביעה בעת שהעסק כבר נסגר – לא יזכה למענק.
נראה כי זוהי תוצאה פרשנית בלתי סבירה בעליל.

21. זאת ועוד, ראיתי לקבל גם את טענת המערערים, המפורטת בסעיף 48 לסיכומיהם.

הואיל ואין מחלוקת כי תכליתו של החוק היא, בין היתר, לסייע למפונים בשיקום עסקיהם, וכתוצאה מכך בשיקום חייהם לאחר הפינוי – הרי שקביעה כי יש לשלול את המענק מעסק שנפתח באופן אמתי ולא פיקטיבי אולם נסגר כתוצאה מכישלון כלכלי ועל מנת להקטין במידת האפשר את הנזקים של בעליו, הינה בגדר הענשה כפולה ובלתי הוגנת של מי שניסה בתום לב להקים עסק ממשיך אך נכשל.

סוף דבר

22. לאור האמור – דין התביעה להתקבל.

המשיבה תערוך חישוב מחודש של סכום מענק "עסק ממשיך" אשר לו זכאים המערערים, תוך קיזוז הסכום שנתקבל בשל העסק השני, ובהתחשב בעובדה שנכסי העסק הראשון נמכרו.

המשיבה תשלם למערערים, תוך 30 ימים , הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 8,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצויים על תוכנית ההתנתקות

  2. השלמת פיצויים חוק ההתנתקות

  3. מבחן מרכז החיים בחוק ההתנתקות

  4. פיצוי על עסק לפי חוק ההתנתקות

  5. בקשה לתשלום מיוחד ועדת ההתנתקות

  6. התנתקות דייר ממערכת מיזוג מרכזית

  7. הגדרת עסק לפי חוק יישום ההתנתקות

  8. מימון הסתבכות עסקית בחוק ההתנתקות

  9. פיצויים על חממות לפי חוק ההתנתקות

  10. חישוב פיצוי לחברה בתוכנית ההתנתקות

  11. העתקת קברים במסגרת תוכנית ההתנתקות

  12. המשך חיוב כספי לאחר התנתקות מהכבלים

  13. סעד הצהרתי בבית משפט לפי חוק ההתנתקות

  14. בעל זכות בבית מגורים לפי חוק ההתנתקות

  15. סניף לא פעיל בחוק יישום תוכנית ההתנתקות

  16. אי הכרה בזכאות מפונים בתוכנית ההתנתקות

  17. פיצויים לתלמידי ישיבה על תוכנית ההתנתקות

  18. סמכות בית המשפט לדון בהחלטת ועדת ההתנתקות

  19. חישוב פיצויים לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות

  20. עלות השכר שניתן לבעל עסק במסגרת תוכנית ההתנתקות

  21. עתירה נגד החלטה של ועדה מיוחדת ליישום תוכנית ההתנתקות

  22. חוק ההתנתקות: מענק עבור עסק ממשיך, בהתאם לסעיפים 70(א) ו – 70א

  23. הארכת המועד להגשת תביעה לוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון