תביעה לתשלום על עבודות ריתוך נטען כי לאחר שהתובעת החלה בעבודתה הוברר לנתבעת כי עובדי התובעת אינם מקצועיים וכי איכות עבודתם ירודה, שכן עבודות הריתוך שביצעה התובעת נפסלו ע"י החברה שתפקידה היה לאשר את תקינות הריתוכים. עוד נטען כי מדובר היה בליקויים מהותיים. תביעה לתשלום יתרת תמורה בגין ביצוע עבודות. התביעה נדונה כתביעה בסדר דין מהיר ובהתאם לתקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, ינומק פסק הדין באופן תמציתי. א. מבוא וטענות הצדדים (בתמצית): הנתבעת, חברה למתן שירות למערכות קירור וצנרת, זכתה במכרז לביצוע עבודות להתקנת צנרת במפעל הגלידות נסטלה. לצורך ביצוע העבודות הזמינה הנתבעת הצעות מקבלני משנה. התובעת, חברה המתמחה בהקמת מפעלים וקווי ייצור, הגישה ביום 11/2/13 הצעת מחיר לנתבעת אשר כללה תשלום כולל בהתאם לכתב הכמויות של המזמין. כן כללה ההצעה תשלום לפי שעה בנוגע לעבודות שנטען כי לא צוינו במסגרת כתב הכמויות. ההצעה שהגישה התובעת היתה על סך של 390,000 ₪ (299,328 ₪ מחיר ע"פ כתב הכמויות בצירוף סכום של כ - 90,000 ₪ בגין עבודות נוספות). 4. הצעת התובעת הייתה, לדעת הנתבעת, גבוהה, לא התקבלה, והנתבעת בחרה להתקשר עם קבלן אחר. ברם לאחר שהקבלן האחר החל בעבודה, צצו בעיות (שלא פורטו) והנתבעת פנתה שנית לתובעת ובקשה להתקשר איתה על בסיס שעתי. דהיינו - לא על בסיס הסכום שציינה התובעת בהצעתה מיום 11/2/13, אלא על בסיס של תשלום 110 ₪ לשעת עבודה. 5. ביום 9/4/13 החלה התובעת לעבוד באתר. 6. במהלך ביצוע העבודות ובסיומן העבירה התובעת לנתבעת שתי חשבוניות בסכום כולל של 337,322 ₪. חשבון ראשון מיום 30/4/13 על סך 223,616 ₪ (לפי 1,737 שעות עבודה) וחשבון שני מיום 26/5/13 על סך 113,706 ₪ (לפי 883 שעות). 7. הנתבעת שילמה לתובעת סכום של 273,616 ש"ח בלבד, והתביעה דנן הוגשה בגין יתרת התמורה שלא שולמה בסך של 63,706 ₪. 8. הנתבעת מעלה בכתב הגנתה טענות קיזוז: נטען כי לאחר שהתובעת החלה בעבודתה הוברר לנתבעת כי עובדי התובעת אינם מקצועיים וכי איכות עבודתם ירודה, שכן עבודות הריתוך שביצעה התובעת נפסלו ע"י החברה שתפקידה היה לאשר את תקינות הריתוכים. עוד נטען כי מדובר היה בליקויים מהותיים. לאור הליקויים שנמצאו בעבודות הריתוך נאלצה הנתבעת לבצע, ע"פ הנטען, שש בדיקות רדיוגרפיות בעלות מצטברת בסך 28,203 ₪, זאת על מנת לקבל אישור על תקינות עבודות הריתוך. בהתחשב בהוראות המפרט הטכני לו התחייבה הנתבעת ביחס למזמין נטען כי על התובעת לשאת בעלויות הבדיקות הרדיוגרפיות החוזרות, וכן כי אין לחייב הנתבעת בעלות שעות העבודה שנדרשו לצורך תיקון הליקויים, ומכאן הזכות לביצוע הקיזוז. עוד נטען כי מאחר והבדיקות הרדיוגרפיות מבוצעות בדרך של צילומי רנטגן של הצנרת, והדבר דורש פינוי המפעל והפסקת פעילות כלל העובדים והקבלנים שעבדו בו, נאלצו עובדי הנתבעת לשוב ולעבוד בשעות חריגות כולל לילות על מנת לעמוד בלוחות הזמנים, והנתבעת נאלצה לשלם לעובדיה בגין שעות עבודה נוספות. בנוסף נטען כי עובדי התובעת יצאו להפסקות רבות וארוכות מהמקובל וגם מסיבה זו לא היה מקום להכיר במלוא השעות שנתבקשו בחשבוניות שהוציאה התובעת. 9. לשיטת הנתבעת היה מקום לקזז סכום של 94,364 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: א. 48,945 ₪ בגין הפסקות בעבודה ועלות תיקוני ריתוכים (החלוקה היא כדלקמן: הפחתה בגין שעות של הפסקות אוכל - 22,770 ₪ - 207 שעות, ובגין תיקונים - .26,175 ₪ - 237 שעות). ב. 19,025 ₪ בגין תשלומים עבור צילומים רדיוגרפיים חוזרים. ג. 12,000 ₪ בגין שעות עבודה של עובדי הנתבעת בשל הצורך בעבודה נוספת כתוצאה מביצוע הצילומים הרדיוגרפיים. ד. תוספת מע"מ על הסעיפים הנ"ל בסך 14,394 ₪. נטען כי לפנים משורת הדין לא קיזזה הנתבעת את מלוא הסכום הנ"ל מהתובעת אלא סכום חלקי בלבד בסך 63,706 ₪ המורכב בעיקר בגין תשלומים ששלמה הנתבעת עבור ביצוע הבדיקות הרדיוגרפיות, ובגין תשלומים ששלמה לעובדיה. 10. התובעת טוענת, מנגד, כי לא היה כל מקום לקיזוז כלשהו, וכי טענות הקיזוז אותן מעלה הנתבעת מועלות לראשונה במסגרת הליך זה, שכן כאשר פנה מנהל התובעת למנהל הנתבעת בדרישה לתשלום החוב הסביר מנהל הנתבעת את העיכוב בתשלום בכך שהחשבוניות שהוגשו טרם נבדקו ע"י מפקח מטעם הנתבעת, כאשר גם בזמן אמת לא הועלתה כל טענה מצד הנתבעת, והשעות אושרו ביומני העבודה עליהם חתום גם נציג הנתבעת. עוד נטען כי העובדה שהיה צורך בתיקון עבודות הריתוך אינה מעידה על איכות ירודה של עבודה, שכן מדובר בדבר מקובל וסטנדרטי, בהתחשב בעובדה כי מדובר בעבודה המבוצעת באופן ידני, ומטבע הדברים יש צורך בתיקונים כאשר הנתבעת לא הגישה חוות דעת מומחה להוכחת טענתה בעניין איכות הריתוכים והיות הליקויים חורגים מגדר הסביר והמקובל. עוד נטען כי משבחרה הנתבעת להתקשר עם התובעת על בסיס שעתי בלבד הרי שעליה לשאת בתשלום גם בגין שעות עבודה של עובדי התובעת שהושקעו בתיקון הפגמים והליקויים, ואין כל רלבנטיות לאמור במפרט שנחתם בין הנתבעת למזמין שכן התובעת אינה חתומה עליו ועל תנאיו, ואינה מחוייבת לו. באשר לטענה לפיה יצאו עובדי התובעת להפסקות רבות וארוכות נטען כי הדבר אינו נכון, וכי העובדים יצאו להפסקה אחת בלבד בת חצי שעה כמקובל. 11. בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה עדות מנהל התובעת ומנהל העבודה מטעמה באתר. מטעם הנתבעת העיד מנהלה וכן מהנדס שהיה אחראי לביצוע ההתקשרות עם התובעת. ב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ. ב. דיון והכרעה: דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שיבוצע קיזוז חלקי כמפורט להלן. 12. אין חולק בדבר שעות העבודה שבוצעו על ידי עובדי התובעת כאמור בחשבוניות שהוצאו - שעות עבודה שאף אושרו ביומני העבודה גם על ידי נציג הנתבעת. כן אין חולק בדבר הסכום המבוקש לשעה - סכום שסוכם במסגרת ההתקשרות בין הצדדים. מכאן שיש לבחון את טענות הקיזוז בלבד. 13. מהראיות שהוצגו עולה כי אכן נתגלו פגמים בביצוע חלק מעבודות הריתוך שבצעו עובדי התובעת. הפגמים נתגלו בבדיקות הרנטגן והדבר הצריך תיקון ליקויים חוזר ונשנה. אומנם הוברר כי בסוג עבודה כזה צפוי כי ימצאו ליקויים הנובעים מכך שמדובר בעבודה המבוצעת באופן ידני, והעובדה שהיה צורך בתיקון חוזר אינה מלמדת בהכרח על רשלנות בביצוע העבודות או על חוסר מיומנות, כאמור בעדות מנהל התובעת בסעיף 14 לתצהירו: "מלאכת הריתוך הינה עבודה המבוצעת באופן ידני ומחייבת תיקונים וחזרות במקומות מסוימים אשר גם רתך מיומן מאוד לא יכול להבחין בריתוך ראשוני בכשלים". כן ראה עדות מנהל העבודה מטעם התובעת: "אי אפשר לעשות את העבודה הזאת כל הזמן 100%. העבודה מתנהלת ומראש לוקחים בחשבון שיהיו דברים פסולים שצריך לתקן עוד פעם" - עמ' 4 שר' 7. ואף ראה את אישור מהנדס הנתבעת לדברים: "ש. זה נכון שריתוך ידני גם אם הוא מוקפד לפעמים יש בו ריג'קטים ? ת. אפשרי. זה מקובל" - עמ' 14 שר' 7. 14. יחד עם זאת עלה מעדויות התובעת עצמה עולה כי במקרה דנן חרגה כמות הריתוכים שלא אושרו ושהיה צריך לתקן מהסביר והרגיל כאשר דובר על תיקונים חוזרים ונישנים: ראשית - הוברר כי במהלך ביצוע העבודות דרש מנהל הנתבעת שהיה בשטח כי התובעת תפסיק עבודתם של שני עובדים שנטען לגביהם כי בצעו עבודה לא מיומנת. התובעת קבלה ביקורת זו והפסיקה, במהלך ביצוע העבודה, את עבודת שני העובדים. אומנם בעדות מנהלה נטען כי התובעת הפסיקה עבודת שני העובדים שנתבקשה רק על מנת שלא להכעיס את הנתבעת ("לא רציתי להתווכח עם הלקוח. הוא אמר שלא היה מרוצה מהרמה המקצועית שלהם" - עמ' 6 שר' 14), ברם סביר כי התובעת לא הייתה מפסיקה עבודת עובדיה אלמלא הסכימה עם הטענות שהועלו ביחס לעובדים הקשורות במיומנותם. שנית, והעיקר - אין חולק כי נדרשו מספר בדיקות חוזרות ונישנות של צילומים רדיוגראפים עד שלא נמצאו ליקויים, כאשר נערכו 6 בדיקות (ע"פ הפירוט להלן: בדיקה מיום 15/4/13 - 9 ריתוכים נפסלו, בדיקה מיום 26/4/13 - 21 ריתוכים נפסלו, בדיקה מיום 2/5/13 - 18 ריתוכים נפסלו, בדיקה מיום 9/5/13 - 10 ריתוכים נפסלו, בדיקה מיום 16/5/13 - 4 ריתוכים נפסלו, בדיקה מיום 23/5/13 - 0). מנהל העבודה של התובעת אישר בעדותו כי סבר שקיימת בעיתיות בממצאי הבדיקה של חברת ההדמיה, ועל כן הציע לנציג הנתבעת לנסוע יחד עימו לפגישה שהתקיימה אצל החברה שבצעה את בדיקות ההדמיה. העובדה כי גם נציגי התובעת סברו שיש בעיתיות בממצאי הבדיקות מלמדת כי גם הם מסכימים שככל שבדיקות ההדמיה מתארות את המצב נכונה, אזי, קיימים ליקויים החורגים מהסביר והרגיל, שאם לא כן לא היו מציעים לבחון את ממצאי חברת ההדמיה ומעלים אפשרות לטעות ותקלה בממצאי הבדיקה. ראה בהקשר זה תשובת מנהל העבודה מטעם התובעת: "ש. חברת הצילום קבעה במסגרת 6 בדיקות שהיא בצעה שיש 62 ריתוכים שהם בגדר ליקוי חריג המצדיק תיקון ת. זה לא בדיוק נכון כי חלק מהצילומים לא היו תקינים וכתוצאה מזה נסעתי עם יוסי לחברה עצמה לבדוק מה הבעיות כי הצילומים לא היו הגיוניים והיו בהם טעויות..בחלק מהבעיות שאמרתי הם אמרו שיבדקו ובחלק הם אמרו שזאת טעות" - עמ' 4 שר' 21. כן הוברר כי בשל טענת התובעת לקיומה של בעיה בתוצאות הבדיקות של החברה שבצעה את הצילומים, אישרה הנתבעת לתובעת לקחת חברה אחרת שתבצע את הצילומים ברם הדבר לא בוצע בפועל ומכאן שבסופו של יום קבלה התובעת את תוצאות הבדיקות כמשקפות נכונה את ביצוע הריתוכים. 15. כפי שעולה מיומני העבודה, ביום 9/5/13 הסתיימה העבודה (ביום 9/5/13 נרשם: "סיום עבודה"), והחל ממועד זה עסקו עובדי התובעת בתיקון ליקויים חוזרים, כאשר ליד שעות העבודה שאושרו ביומן נרשם כי מדובר בשעות בהן בוצעו תיקונים (ראה האמור ביומן העבודה בימים: 13/5/13, 14/5, 20/5, 21/5, 22/5). היקף שעות העבודה החל מיום 12/5/14, שאושרו בגין תיקון ליקויים, הינו 101 שעות עבודה, והעלות מגיעה לסך של 11,110 ₪, ובצירוף מע"מ 12,998 ש"ח. יובהר כי גם קודם לכן, ובמקביל להמשך ביצוע העבודות, בוצעו ככל הנראה תיקונים (סביר כי החל ממועד הבדיקה הראשון שנעשה מספר ימים לאחר תחילת העבודות, החלו עבודות תיקון של ריתוכים שנמצאו לא תקינים), ברם אין לקזז שעות עבודה של התיקונים הראשונים שבוצעו, שכן יש לראותם כתיקונים סבירים ושגרתיים לסוג העבודה. 16. כן יש מקום לקזז חלק מהסכום ששלמה הנתבעת לחברה שבצעה את הבדיקות הרדיוגרפיות. לא נעלם מעיני כי הנתבעת לא הגישה חוות דעת מומחה שהיה בה כדי ללמד כמה בדיקות מתוך 6 הבדיקות שבוצעו הינן בגדר הסביר לסוג העבודה הנדונה, וכמה חורגות מגדר הסביר וקשורות באופן ישיר לתיקון רשלני שבצעו עובדי התובעת. דומה לכאורה כי ראוי לחייב התובעת בגין הבדיקות האחרונות שבוצעו החל מיום 9/5/13 (מועד סיום העבודה, וקרוב למועד בו הודיעה הנתבעת לתובעת על בעיות חוזרות בריתוכים שכבר תוקנו בעקבות הליקויים הראשונים שהתגלו עוד בבדיקות של חודש 4/13, כאמור בהודעת דוא"ל שנשלחה ממהנדס הנתבעת למנהל התובעת ביום 12/5: "הדוח מראה שהתיקונים שבוצעו אינם טובים..אבקש להוציא צוות רתכים מעולה לביצוע באופן מיידי"). מכל מקום ניתן לבצע הערכה על דרך האומדנא, בשקלול ההוצאות הנילוות לעריכת הבדיקות הנוספות, בסכום המוערך על ידי ב - 10,000 ₪ (יובהר כי עלות הבדיקות שבוצעו החל מיום 9/5 מגיעה לכ - 8,000 ₪). 17. אין לקבל טענת התובעת לפיה מאחר שהתקשרה על בסיס שעות עבודה ולא בהתאם להצעתה המקורית (על בסיס מפרט וסכום גלובלי), אינה צריכה לשאת בעלות השעות והבדיקות בגין ביצוע התיקונים החוזרים בהתחשב בטענתה שאינה חתומה על המפרט עליו חתמה הנתבעת בלבד, ואינה מחוייבת בתנאיו. 18. ראוי להפריד בין אופן ביצוע העבודה לאופן ביצוע התשלום. בהתחייבות התובעת לנתבעת לבצע את העבודה (גם כאשר בסיס ההתקשרות לתשלום הינו על בסיס קבלת תשלום לשעת עבודה ולא על בסיס תנאי המפרט שנקבעו בין הנתבעת למזמין), מגולמת ההנחה כי התובעת מספקת עובדים מיומנים, אשר יבצעו עבודה טובה, איכותית ומקצועית. משהוברר כי נדרשו בדיקות חוזרות ונישנות, לאחר תיקון ראשון של ליקויים, וכי קיימים פגמים במספר רב של ריתוכים גם לאחר שכבר בוצעו תיקונים ראשונים, ניתן לומר כי התובעת הפרה את ההתחיייבות הבסיסית לבצע עבודה ברמה הנדרשת מבעל מקצוע סביר ומיומן, ואין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום בגין אותן שעות שנדרשו לתיקונים חוזרים ונישנים (לאחר שנתגלו הליקויים הראשונים), המלמדים על הפרת ההתחייבות לספק כוח עבודה מיומן וטוב. 19. יש לדחות טענת הנתבעת לביצוע הפסקות ארוכות מצד עובדי התובעת - דבר בגינו דורשת הנתבעת לבצע קיזוז נוסף של שעות עבודה. טענה זו לא הוכחה כנדרש שכן אין לה זכר בזמן אמת: לא ביומני בעבודה ולא במכתבים כלשהם שהועברו לתובעת מהנתבעת. ההערות היחידות שהוברר כי התקבלו בשטח במועד העבודות נגעו לאופן עבודתם של מספר מצומצם של עובדים אשר התובעת דאגה לסיים עבודתם, ותו לא. ראה, בעניין זה, את עדות מנהל העבודה מטעם התובעת שהייתה מהימנה: "ש. אתה טוען בתצהירך שלא פנו אליך בעניין הפסקות הארוכות של העובדים? ת. נכון. ש. אף אחד לא ביקש ממך ואמר לך שעובדים יוצאים להפסקות ארוכות מידי ? ת. לא. .... ש. הוא טוען שפנה אליך מס' פעמים והתריע על הפסקות ארוכות שהעובדים לוקחים ? ת. לא בדיוק נכון. הוא התריע על אנשים שלא היה מרוצה מהם ובסוף הוצאנו את האנשים האלה" - עמ 3 שר' 9. וכן את עדות מנהל התובעת: "ש. האם פנו אליך בענין הפסקות ארוכות שהעובדים לוקחים ? ת. לא" - עמ' 6 שר' 10. ברי כי לו אכן היו עובדי התובעת יוצאים להפסקות ארוכות מהמקובל, היתה הנתבעת דורשת כי יחזרו לעבוד, מתריעה על כך בפני התובעת, ואף מציינת הדבר ביומני העבודה בהם אישרה את שעות העבודה של העובדים או לחילופין אינה מאשרת את השעות בזמן אמת - ביומני העבודה. אוסיף כי נוכח התנהלות הנתבעת בדרישתה להפסיק עבודתם של שני עובדים בשל חוסר מקצועיות, סביר להניח כי לו עובדי התובעת האחרים היו יוצאים להפסקות ארוכות כנטען, היה מנהל הנתבעת מתריע גם על כך בפני התובעת, והדבר היה מטופל על ידי התובעת כפי שטפלה בדרישה משמעותית יותר של הנתבעת (לסלק מהאתר שני עובדים). 20. כן יש לדחות את טענת הקיזוז הנוספת הנוגעת לעלות העסקת עובדים של הנתבעת עצמה בגין הצורך בביצוע בדיקות רדיוגרפיות חוזרות (נדרש לקזז סכום של 12,000 ₪): טענה זו לא הוכחה כנדרש משלא הובא לעדות ולו עובד אחד שיעיד בנושא על אף שניתן היה לעשות כן בנקל, לא הוצגו תלושי שכר המלמדים על תשלום שעות נוספות לעובדים, ואף לא הוברר מה בדיוק נדרש מאותם עובדים בגין ביצוע הצילומים החוזרים. כל שהוצג הוא דוחות ביצוע וכרטיס עבודה יומי שאין די בהם להוכחת הטענה הנטענת, ומכל מקום עולה כי דוחות הביצוע נשלחו על ידי הנתבעת, בזמן אמת, למזמינת העבודה (ולא לתובעת) כאשר לא הובאו מטעם הנתבעת ראיות המלמדות אם הסכום שולם לה על ידי המזמינה. מכל מקום בקביעת סכום הקיזוז בגין ביצוע צילומים חוזרים כאמור בסעיף 16 לעיל נתתי דעתי גם להוצאות נילוות באופן שנפסק פיצוי גלובלי הלוקח זאת בחשבון. 20. סוף דבר - מהסכום שנותר לתשלום בסך 63,706 ₪ יקוזז סכום של 22,998 ₪. הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 40,708 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, והחזר מלוא האגרות ששולמו. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ריתוך