ביצוע שיק מקדמה לאולם אירועים בהוצאה לפועל 1. תובענה זו החלה כבקשה לביצוע שטר בגין שיק על סך 27,500 ₪ בחתימת ידה של הנתבעת ולפקודת התובע. אין מחלוקת כי השיק נמסר לידי מנהל החברה (להלן: "חברת X") בהתאם להסכם הזמנה מיום 9.12.12. ההסכם מתייחס לאירוע חתונה שבקשו המבקשת ובן זוגה לקיים ביום 20.3.13. על פי ההסכם התחייבה חברת X לספק למבקשת ובן זוגה אולם אירועים ערוך ל 150 מוזמנים במחיר של 250 ₪ למנה ביום 20.3.13. הוסכם כי התשלום עבור שירותים אלו יבוצע בשני תשלומים: הראשון במעמד החתימה על ההזמנה ובשיעור 30% מהתמורה והיתרה ביום 21.3.13. סכום זה יופקד בשיק שמועד פירעונו ליום אחרי האירוע. אין מחלוקת כי האירוע לא התקיים בעקבות ביטולו על ידי חברת X לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים ובני הזוג ערכו את אירוע החתונה באולם אירועים אחר. 2. לטענת המבקשת שילמה סך של 10,000 ₪ כמקדמה לחברת X וכן מסרה את השיק נשוא התובענה כשיק ביטחון שמועדו לפירעון ליום אחר האירוע. כעולה מעדותה של המבקשת, נודע לה בחודש פברואר כי האירוע לא יתקיים וזאת כאשר הגיעה למקום האירוע ומצאה במקום בעלים חדשים אשר התנו את קיום האירוע בחתימה על הסכם חדש עימם. אין מחלוקת כי השיק נמסר לידי חברת X כשהוא ריק מפרטי הנפרע ונמסר על ידי חברת X לתובע. 4. לטענת התובע, שהינו מפעיל עסק למתן שירותי בר, העניק שירותי בר באירועים שניהלה חברת X באולם האירועים. לטענתו סיפק את שירותי הבר בכל האירועים שקיימה חברת X במקום במשך שמונה חודשים. בעדותו אמר התובע: "הייתי ספק הבית, זאת אומרת שכל אירוע שהיה לX הייתי שירותי הבר שלו. עבדתי יום יום, המחסן שלי היה שם, שתיה קלה, אלכוהול, משרד, הנהלת חשבונות פנימית שלי. היה לי את המחסן שלי" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 2-4). עוד טען התובע כי התחשבן עם חברת X בגין שירותיו אחת לחודשיים לערך כך שבתקופת עבודתו שם קיבל כ 4 תשלומים מחברת X וכי קיבל מחברת X את השיק נשוא התובענה בחודש ינואר 2013 כתשלום עבור שירותיו עד לאותו המועד. לאחר שקיבל את השיק המשיך ונתן שירותי בר לחברת X באופן שוטף ובלעדי וזאת עד לתחילת מרץ 2013 מבלי שידע על בעיה כלשהיא אצל חברת X ואף לא ידע כי מדובר בשיק ביטחון כלשהוא. התובע הודה כי השלים את שמו בשם הנפרע וחתם על גבו ובכך מיצה, לטענתו, את כל התיקונים שביצע על פני השיק וגבו. במעמד החקירה הודה התובע כי במרץ 2013 צברה חברת X חוב כלפיו בסכום של מאה אלף ₪ בגין מכירת ציוד בסוף ההתקשרות ביניהם (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 32, עמ' 13 שורה 4). 5. טענות ב"כ הצדדים לטענת ב"כ הנתבעת לא חלה עליה החובה לשלם את השיק לתובע. לטענתו הוכיחה הנתבעת את העדר החובה לשלם השיק לחברת X משום כישלון תמורה מלא ומכאן, ומשום שהתובע אינו אוחז כשורה בשיק לאחר שהשלים בעצמו את שם הנפרע בשיק, עומדת לה טענת ההגנה שיש לה כלפי חברת X גם כלפי התובע. לטענת ב"כ התובע חבה הנתבעת את סכום השיק לתובע. לטענתו אוחז התובע בשיק אחיזה כשורה מאחר וקיבל את השיק בתום לב ובתמורה לעבודתו באולם האירועים של חברת X עד חודש ינואר 2013. טוען ב"כ התובע כי במעמד שקיבל את השיק לא ידע דבר על קשייה הכלכליים של חברת X וכישלונה מלקיים את האירועים שהוזמנו אצלה מבעוד מועד. עוד טען ב"כ התובע כי הנתבעת אינה יכולה לטעון כי השיק היה לביטחון כאשר המילים המעידות על כך חסרו מפני השיק ומשום שהשיק נמסר ריק מפרטי הנפרע ובכך הפכו את השיק לסחיר. ב"כ התובע נסמך על העדר ידיעתו של התובע את פרטי ההסכם בין הנתבעת לחברת X כמצביעה על תום הלב של התובע עת סוחר לו השיק. ב"כ התובע אף סומך על המסמך שנערך בכתב יד כמעיד על הקשר המסחרי הישיר בין חברת X לנתבעת בכל הנוגע לשירותי הבר והיעדרו ביחסים שבין הנתבעת לתובע. 6. דיון והכרעה יש לבחון את הסכסוך בין הצדדים כצדדים רחוקים בשטר וזאת למרות שהתובע רשום על גבי השיק כנפרע. אין מחלוקת כי השיק נמסר על ידי הנתבעת לידי חברת X כתמורה לשירותים שהיתה אמורה לקבל ממנה וכי חברת X סיחרה את השיק לידי התובע בתמורה לשירותים שהתובע נתן לחברת X. הצדדים בתיק זה אינם מכירים זה את זה ולא כרתו ביניהם הסכם כלשהוא להספקת שירותים. אשר על כן, כנקבע בהלכה הפסוקה, רשאי התובע לטעון לאחיזה כשורה בשיק ככל שיוכח כישלון תמורה מלא בין הצדדים הקרובים בפועל לשטר. ראה לצורך העניין ע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה, פד"י נ"ג(1) 132. טענתה של הנתבעת כי התמורה בעד השיק נכשלה כליל בעקבות אי קיום אירוע החתונה לא נסתר והתובע לא הכחיש ולא עשה ניסיון כלשהוא לסתור טענה זו של הנתבעת. מכאן שאפשר לקבוע כי התמורה עבורה מסרה הנתבעת את השיק נכשלה כישלון מלא. 7. עתה נותר לבחון האם התובע אוחז כשורה בשיק. על פי ההלכה הפסוקה, אוחז המקבל לידיו שיק ריק משם הנפרע ומשלים בעצמו את שמו כנפרע - לא ניתן לראות בו כאוחז כשורה. ראה לצורך העניין ע"א 377/68 מטע נ' פרל, פד"י כ"ג(1), 98, 100 וע"א 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד, תק-מח 2006(1) 4223 (2006). נקבע בפסקי דין אלה כי אוחז כשורה יכול להיחשב ככזה רק אם קיבל את השטר כשהוא תקין ושלם על פי מראהו (סעיף 28(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). אוחז שקיבל את השטר ללא שם הנפרע (במיוחד כאשר סחרותו הוגבלה על פניו כפי שהדבר בענייננו) - קיבל שטר שאינו תקין ושלם על פי מראהו. אומנם נתונה לו הזכות והרשות להשלים את שמו - אך אין הוא נחשב עוד כאוחז כשורה וכל טענה שיש למושך כנגד הצד הקרוב לו - תקפה גם כנגדו מכח הפגם שבקניין שאין בכוחו של אוחז בעד ערך להתגבר עליו. 8. ודי בכך לענייננו על מנת לדחות את התביעה אך פטור בלא כלום אי אפשר, לאור טענות ב"כ התובע, מצאתי גם כי ספק אם ניתן ערך בעד השיק ולטעמי אף תום הלב של התובע פגום כאן. טען התובע כי השיק נמסר לו בגין שירותי הבר שנתן עד לחודש ינואר 2013 לחברת X. כאן המקום לציין על קיום הפתגם "הפוסל במומו פוסל". בסיכומיו עומד ב"כ התובע על טענתו כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על כתפיה משום שלא צירפה לתצהירי העדות הראשית מטעמה ראיות התומכות באמור בתצהירים אלו. אלא שהנתבעת צירפה לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידה את כל המסמכים הרלוונטיים לטענותיה וב"כ התובע לא סיפק כל נימוק מדוע לא ניתן לראות במסמכים אלו כראיות הנדרשות, אם בכלל יש בהם צורך. לטעמי אין במסמכים אלו כל צורך לשם הוכחת גרסת הנתבעת משום שהתובע לא הכחיש כלל את גרסת הנתבעת הנוגעת לתנאי עסקת היסוד או כל עובדה אחרת שניתן היה לעגנה במסמכים ולא טען כל טענה הסותרת את גרסת הנתבעת. לעומת זאת, כנגד טענתה של הנתבעת בסעיף 17 להתנגדות לביצוע שטר לפיה התובע אינו אוחז כשורה בשטר טען התובע באופן סתמי ללא כל בסיס ראייתי במסמכים כי השיק ניתן בתמורה לשירותי בר שנתן לחברת X באירועים עד לינואר 2013 וכי המשיך ליתן שירותי בר לחברת X עד אמצע מרץ 2013. בחקירתו הנגדית אף הודה התובע כי חברת X חייבת לו כספים בגין הציוד שמכר לה כך שהטענה כי חברת X מסרה לו את השיק דווקא בינואר 2013 כשיק שמועד פירעונו לחודשיים לאחר מכן מוטלת בספק. טענתו של התובע כי השיק ניתן עבור תמורה שניתנה לחברת X בעבר (שירותי בר עד חודש ינואר 2013) לא הוכחה ואף לא פורטה כאשר התובע לא מצא לנכון להציג את ההתחשבנות שבוצעה במעמד מסירת השיק. לא הוצגה אפילו חשבונית המס שהוציא לחברת X במעמד שקיבל את השיק או כל ראיה אחרת שתעיד על המועד בו נמסר השיק לידי התובע. 9. גם הטענה כי לא ידע על טיב היחסים של הנתבעת עם חברת X אינה מתקבלת על דעתי כאשר הסתבר כי כל עסקו של התובע נוהל ממקום בו ניהלה גם חברת X את עסקיה וכי כל עיסוקו הוא במתן שירותי בר לאירועים המתקיימים בניהולה. התובע היה אמור ליתן שירותי בר באירוע של הנתבעת ובן זוגה כך שיש להניח כי חברת X עדכנה את התובע במועד האירוע ופרטי המזמין. אומנם יתכן והתובע לא קיבל לידיו העתק ההסכם שנכרת בין הנתבעת לבין חברת X אך צריך היה לדעת על קיומו ולנוכח מועד הדחוי של השיק, צריך היה גם לדעת כי האירוע בגינו ניתן טרם התקיים והוא צפוי להתקיים. התובע ידע היטב כי האירוע עדיין לא התקיים שכן ידע שלא נתן שירותי בר לנתבעת ובן זוגה באירוע שהוזמן על ידם. התובע היה נותן שירותי הבר הבלעדי של חברת X וגם אם לא ידע בפועל כי מדובר באירוע שטרם התקיים, הרי שעצם עיניו מלדעת ודי בכך כדי לפגום בתום ליבו. 10. טענה שולית בין הצדדים התמקדה בשאלת חתימתה של המבקשת בגב השיק כערבה לפירעונו. לא מצאתי לנכון לדון בכך שכן בנסיבות העניין, אין כל משמעות משפטית לערבות הנטענת. טענת הערבות מיותרת לחלוטין כאשר הנתבעת היא ממילא החייבת העיקרית על פי השטר. 11. סוף דבר הוא כי דין התביעה להידחות והנני מורה על סגירתו של תיק ההוצאה לפועל 01-72298-13-5. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.מקדמהאולם / גן אירועיםהוצאה לפועלשיקיםביצוע שטראירועים (תביעות)