כמה עולה עורך דין לייצוג מול משרד הביטחון ?

כמה עולה עורך דין לייצוג מול משרד הביטחון ?

שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון

התובע שהינו עו"ד במקצועו הגיש תביעתו זו כנגד הנתבע משום, כטענתו, האחרון חייב לו סך של 27,138 ₪, בגין שכ"ט.

רקע וטענות הצדדים;


כפי טענת התובע הנתבע יפה את כוחו לייצגו במיצוי זכויותיו מאת משרד הביטחון בשל נכות שהוסבה לנתבע בעקבות שירותו הצבאי.




ביום 16.10.06 נחתם הסכם שכ"ט בין הצדדים. משום שההסכם המקורי שמולא על גבי טופס בידי התובע אינו קריא, אביא להלן את החלקים הרלוונטיים מהנוסח שהתובע הדפיס במסגרת תצהירו:


א. "שכר הטרחה המוסכם בסך 15%+מע"מ* שנים או 800 ₪ + מע"מ לכל אחוז (לפי הגבוהה)".

ב. "עבור כל ישיבה נוספת מהישיבה: הראשונה סך של 1,200 ₪ + מע"מ".

ג. תנאים מיוחדים : 2. הוצאות טיפול וחו"ד ראשונה אורתופדית 5,500 ₪".



לטענת התובע הוא טפל בענייננו של הנתבע שראה ללא הצדקה, כך נטען, לפטר את התובע מהמשך ייצוגו בחודש 3.08 שעה שהטיפול עדיין באיבו. הוא בדעה שעל הנתבע לשלם לידיו שכ"ט כפי ההסכם.
כתב התביעה וביחוד תצהיר התובע עמוסים בטענות שונות ומגוונות שלרובן אין זיקה גם לא שייכות לענייננו. מכל מקום, אחרי קריאה מעמיקה הן לכתב התביעה וגם לתצהיר, ניתן לסכם את טענותיו הכספיות של התובע כדלקמן:


א. התובע עתר לחייב הנתבע בתשלום 800 ₪ והמע"מ במכפלת אחוזי הנכות, 20%, שנקבעו לנתבע באותו שלב, בסך 18,880 ₪.

ב. עוד טען התובע כי על הנתבע לשלם סך 5,500 ₪, בגין הוצאות הטיפול.

ג. ולבסוף, הוא גם עתר לחיוב הנתבע בתשלום סך 4,158 עבור הייצוג בשלוש ועדות רפואיות.



עוד ראוי לציין כי התובע הוסיף ועתר לחילופין בחיוב הנתבע בתשלום שכר טרחה ראוי, ככל ודרישותיו עפ"י ההסכם לא יענו.




אלה היו בתמצית טענותיו של התובע, כאשר מנגד הנתבע אוחז בגישה השונה בתכלית. הנתבע טען כי יפה את כוחו של התובע לייצגו ביום 16.10.06, אלא שבעקבות היחס המחפיר לו זכה וגם משום שהתובע לא טרח להתייצב בוועדות הרפואיות שנקבעו בענייננו, דבר שהביא לסגירה זמנית של תיקו , האחרון החליט לשחרר את התובע מייצוגו. הנתבע הודה כי חתם על ההסכם, אם כי הדגיש כי לא הצליח לקרוא את הכתוב וסמך כי התובע ידייק בניסוח כפי המוסכם. הנתבע הדגיש כי חלק מהכתוב הוסף לאחר חתימתו, כך שבפועל עסקינן בהסכם מזויף.




הנתבע בהגינותו לא הכחיש כי הוסכם שישולם לתובע שכ"ט בסך 1,200 ₪ והמע"מ בגין כל ייצוג בוועדה הרפואית וגם לתשלום המוסכם בגין אחוזי הנכות, אם כי בהקשר זה הסביר שהכוונה והמוסכם לתשלום בגין אחוזי נכות קבועים ולא זמניים. בזמן הפסקת הייצוג לא נקבעו לנתבע אחוזי נכות קבועים כלשהם, אלא היה בתקופת ביניים שבמסגרתה נקבעה אך נכות זמנית בשיעור של 20%.




הנתבע פירט בתצהירו את כל הפעולות שנעשו ע"י התובע. פגישה שהתקיימה בתחילת הדרך עם חתימת יפוי הכח וההסכם, הכנת תצהיר תנאי שירות ביום 3.11.06 שלבסוף לא הוגש וייצוג בוועדה רפואית בודדת מיום 17.7.07. עוד הוסיף, כי שולם לידי התובע סך של 2,000 ₪, שמכסים את השכ"ט המגיע לתובע, אם בכלל.




עיינתי גם בסיכומים במסגרתם הצדדים חזרו והציגו את טיעוניהם שלעיל.



דיון והכרעה;



גם בענייננו התובע טען כי הקריא הסכם זה באוזני הנתבע, אולם באם הדבר נעשה אין בכך די. כבר התייחסתי בפס"ד בעניין תא"מ 48969-02-13 ח'יר נ' אלה ואח' לטענתו זו של התובע והדגשתי:" התובע הוא צד המעוניין בהסכם שהסדיר את עניין השכ"ט בגין ייצוגו לנתבעים. מכאן, חובה היא כי ההסכם יהיה, לכל הפחות, קריא כדי שיתאפשר לנתבעים וללקוחות אחרים לקרוא ולעמוד על תוכנו וגם לוודא כי התוכן נאמן למוסכם ללא מעורבותו או פרשנותו של התובע. שעה שדבר בסיסי זה לא נעשה, לא ניתן לקבוע כי ההסכם משקף נאמנה את הסכמות הצדדים."




אין לסמוך על הסכם זה שעה שאינו קריא. זו דרישת סף שהעדרה שוללת כל נפקות ותוקף מהסכם זה. לא מתקבל על הדעת שעו"ד ינסח הסכם בכתב ידו שהלקוח וגם בית המשפט לא מסוגלים לא לקרוא ובוודאי שלא להבין את הכתוב, ובחלוף הזמן אחרי שיחסי הצדדים יעלו על שרטון תוגש תביעה כספית לתשלום שכר על יסוד הסכם זה. גם אם הנתבע חתם אין כל ערובה לכך כי הכתוב תואם להסכמות. אף יתרה מכך, כפי שנקבע רבות, נכון וצודק להקפיד עם התובע מנסח וכותב ההסכם, וכל אימת וההסכם אינו קריא אין ליתן להסכם כתוב זו אף נפקות ותוקף , אלא אם קיימת הודאה מדעת ומרצון מצדו של הלקוח בכל הכתוב.




כבר הקדמתי וציינתי כי הנתבע ברוב הגינותו הודה בכתבי טענותיו וגם בעדותו בפניי בחלק מהרכיבים שקיבלו ביטוי בהסכם. הוא הודה שהתחייב לשלם לתובע בגין הייצוג בכל וועדה סך של 1,200 ₪, הוצאות וגם 800 ₪ +מע"מ בגין כל אחוז נכות. מכאן, שעה שקיימת הודאה בחלק מהנטען, ולחילופין מכח זכותו של התובע לקבלת שכ"ט ראוי, אתייחס להלן לכל אחד מרכיבי השכ"ט המוסכמים.




הייצוג בוועדות: בעניין זה קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למספר הוועדות בהם התייצב התובע. כאשר, מחד האחרון טוען ל-3 ישיבות ואילו הנתבע טוען כי התובע טרח להתייצב ולייצג אך בישיבה בודדת שהתקיימה ביום 17.7.07. מעיון במסמכים שצורפו לתצהירי הצדדים ולאחר שמיעת עדויותיהם בפניי, אני מעדיף את גרסת הנתבע שניכר כי דבק באמירת האמת, זאת בניגוד לדבריו של התובע שבעיני אינם אמינים ואף מעוותים במידה לא מבוטלת את האמת. דו"ח הועדה היחידי שהוצג וממנו ניתן ללמוד כי התובע טרח להתייצב הינו מיום 17.7.07 ותו לאו, וכל טענותיו והתחכמויותיו של התובע בהקשר זה אינם מקובלים עלי. הראיות תומכות באופן ישיר וחד בגרסת הנתבע ושוללים את גרסתו חסרת השחר של התובע.

יוצא איפוא, כי על הנתבע לשלם לתובע בגין רכיב זה סך של-1,200 ₪ והמע"מ.



ההוצאות: הראיה היחידה שצורפה לתצהירו של התובע מעידה על תשלום בסך של 577 ₪ לרופא אורתופד בעקבות ייעוץ. גם כאן אני מעדיף את גרסתו של הנתבע לפיה סוכם שהנתבע ישא בהוצאות בפועל, ככל והוצאות כאלו קיימות. אין כל הצדקה גם לא הגיון לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות בסכום גורף שאינו תואם לכספים ששולמו בפועל לקידום ענייננו.

הנתבע, אם כך, חייב לשלם לתובע סך של 577 ₪ בגין רכיב זה.



אחוזי הנכות: בהקשר זה התובע אוחז בטענה שהמעט שניתן לומר לגביה כי הינה מוזרה. הוא טען שעל הנתבע לשלם לידיו את הסכום המוסכם כפול אחוזי הנכות הזמניים שנקבעו לנתבע בזמן שדרכיהם נפרדו. ראשית, אני מאמין לנתבע כי ההסכמה הינה לתשלום שכ"ט בגין הנכות הצמיתה ככל ונכות זו תושג בעקבות עמלו ומאמציו של התובע, דבר שלא מתקיים בענייננו. שנית, טענה זו חסרת כל הגיון. לא מתקבל על הדעת שהנתבע יחויב לשלם בגין אחוזי נכות שאינם קבועים, אלא דווקא זמניים. הדבר הינו אבסורדי ביחוד בעיניו של כל מי שמכיר את עבודתן של וועדות רפואיות. כידוע, בדרך כלל נכותו הזמנית של נפגע פוחתת ככל שהזמן חולף עד אשר נקבעת נכותו היציבה, כך שלא מתקבל הדעת כי שכרו של עו"ד דווקא יפחת ככל שנתרחק מיום האירוע, יושקעו על-ידו יותר ויותר מאמצים ושעות עבודה. אף יתרה מכך, אין זה הגיוני שעו"ד שייצג בתחילת הדרך בלבד יכול ויזכה לשכ"ט העולה על זה שמגיע למייצג שליווה את הנפגע לאורך כל התהליך. הדבר גם אינו מתקבל על הדעת משום שאין זה סביר לקבוע כי רכיב שכ"ט זה הוא נזיל, משתנה ונעדר כל וודאות. אימוץ גישה זו דווקא תעודד עורכי דין להפסיק את הייצוג כשהוא בתחילתו וכך לזכות לשכ"ט מרשים בגין עבודה מצומצמת, הנפגע יעבור לעו"ד אחר ישלם לידיו שוב שכ"ט בגין נכות זמנית וכך הלאה עד אשר הלקוח ינושל מזכויותיו. שלישית, דבריו אלה של התובע גם לא מתיישבים עם הכתוב בהסכם שעליו הוא סומך. הרי לכל היותר התובע יכול וזכאי לקבל שכ"ט כפי הכתוב בהסכם לו תוקפו של הסכם זה לא נשלל. בפתח ההסכם נכתב בזו הלשון: "שכר הטרחה המוסכם בסך 15%+מע"מ* שנים או 800 ₪ + מע"מ לכל אחוז (לפי הגבוהה)". התובע שנסח את ההסכם לא הקפיד לציין ליד אחוזי הנכות האם הכוונה לקבועים או שמא לזמניים, כך שגם לו ראיתי לחייב את הנתבע מכוחו של הסכם כתוב זה, עדיין לא הייתי מקבל את עמדת התובע. ודוק, , כבר הקדמתי והדגשתי כי על הסכם השכ"ט להיות גם ברור ומובן וממנו תסתבר המסקנה בה דוגל התובע, אחרת אין לסמוך על הסכם זה לביסוס תביעתו. התובע הוא בעל הכוח והידע אשר שולט בניסוח הסכם המיועד לקבוע את היקף הכספים המגיעים לו מאת הנתבע. האינטרס המובהק של התובע ופער הכוחות והשליטה המוחלטת בניסוח ההסכם מחייבים הקפדה עם התובע בבואנו לפרש הסכם זה, באופן שיהיה נכון לאמץ את גישתו רק שעה שלא קיימת פרשנות אחרת בעלת עוגן בהסכם והנוגדת את גישתו. שעה שמעיון בהסכם אין לדעת האם הכוונה לנכות זמנית או קבועה, נכון לבכר את הפרשנות שמגשימה את ציפיותיו של הצד החלש להסכם ונוגדת את זו של המנסח.




אף שקבעתי כי ההסכם הכתוב הינו נעדר כל נפקות ותוקף, וחרף טענתו של הנתבע כי חלקו האחרון של הסכם זה אותו אביא להלן הוסף לאחר חתימתו, כן כדי להפיס את דעתו של התובע אתייחס גם לחלק זה. בסע' 3 להסכם נכתב כדלקמן:


"3. הפסקת הייצוג מכל סיבה שהיא בתוך 30 ימים מיום חתימת הסכם זה ישלם הלקוח לעו"ד סך השווה ל 20% * 800 ₪ +מע"מ מבלי כל קשר לתוצאות ההליך".

על יסוד פסקה זו הנתבע טוען לחילופין כי הוסכם על תשלום בסך 800 ₪, והמע"מ מכפלת 20 במקרה של הפסקת הייצוג. אני חוזר ומדגיש כי גם במצב ופסקה זו הייתה קריאה , ובהנחה כי נכתבה לפני החתימה, עדיין אין בה כדי להוביל לתוצאה לה מייחל התובע משני טעמים. הראשון, נכתב ברחל בתך הקטנה כי פסקה זו והכתוב בה חלים אך שעה שהייצוג הופסק במסגרת החודש הראשון לאחר החתימה, כאשר אין חולק כי הקשר נותק בחלוף למעלה משנה וחצי. שנית, הכתוב הוא כי התובע זכאי ל-20% בשונה מ-20, כך שבאם ניישם את המשוואה שנכתבה בכתב ידו של התובע אזי התוצאה הינה כדלקמן:
20% * 800 והמע"מ = 189 ₪, בלבד.



חרף האמור לעיל, צודק לפסוק לתובע שכ"ט ראוי בגין רכיב זה, זאת בהתאם להיקף העבודה שנעשה. עיינתי בנספחי תצהירו, מהם עולה כי היו מספר פגישות, הראשונה בה נערכו מסמכי ההתקשרות, כן פגישה נוספת בה נערך תצהיר ביום 3.11.06. גם מסתבר כי נעשתה התייעצות עם מומחה לאורתופדיה וגם הופעה בוועדה בודדת. בגין הפעולה האחרונה נפסק שכ"ט באופן עצמאי, מכאן כל אשר מגיע לתובע הינו סכום שמגלם בחובו עבודתו בגין יתר הפעולות אותו אני מעריך בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ.




אין חולק כי שולם לתובע סך של 1,000 ₪, סכום שאותו נכון לנכות. אמנם הנתבע טען כי שולם לתובע סכום נוסף זהה, עם זאת אין בידי לקבל טענה זו שעה שהיא נסמכת בעיקר רק על דבריו של הנתבע ולא זכתה לאף סיוע או חיזוק. טענה זו מגלמת בחובה יחוס מעשה פלילי לתובע , מכאן נכון לקבל טענה זו אך על יסוד ראיות סגוליות וכבדות משקל ולא על בסיס עדות יחידה של בעל דין.


סוף דבר;
מכל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,993 ₪.
הסכום שלעיל ישולם תוך 30 ימים וישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 29.9.13 ועד לתשלום המלא בפועל.
משום שהתביעה ברובה נדחתה לא אחייב את הנתבע בתשלום הוצאות ושכ"ט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכות נפשית משרד הביטחון

  2. מכרז מחשוב משרד הביטחון

  3. עורך דין נגד משרד הביטחון

  4. חוב ארנונה של משרד הביטחון

  5. מענק נכות משרד הבטחון פגיעה בצבא

  6. הכרה באם שכולה במשרד הביטחון

  7. קיזוז תגמולים ממשרד הביטחון

  8. פטור מחובת מכרז למשרד הביטחון

  9. ועדה רפואית משרד הביטחון קרסול

  10. משרד הביטחון - נכה נצרך - נכה נזקק

  11. ועדה רפואית חוזרת משרד הביטחון

  12. מחלת בירגר - הכרה במשרד הביטחון

  13. פגיעה עצבית שורשית - משרד הביטחון

  14. ליקוי פוסט פסיכוטי - משרד הביטחון

  15. השתתפות במכרז סגור של משרד הביטחון

  16. בקשת עיון בהצעה במכרז משרד הביטחון

  17. תביעות נגד משרד הביטחון - קצין התגמולים

  18. נטל ההוכחה בתביעות מול משרד הביטחון

  19. פציעה בקרסול ועדה רפואית משרד הביטחון

  20. אי החזרת כספים ע"י התובע למשרד הביטחון

  21. כיב בתריסריון - תביעה נגד משרד הביטחון

  22. ערעור על ועדה רפואית עליונה - משרד הביטחון

  23. כמה עולה עורך דין לייצוג מול משרד הביטחון ?

  24. פציעה בצניחה בצבא - תביעה נגד משרד הביטחון

  25. תביעה נגד משרד הביטחון להחזר הוצאות אחזקת רכב

  26. נכות נפשית - התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון

  27. התעלמות ועדה רפואית של משרד הביטחון מתוצאות MRI

  28. העלאת אחוזי נכות ממשרד הביטחון בגין ליקויי שמיעה

  29. ערעור לבית המשפט המחוזי על אחוזי נכות במשרד הביטחון

  30. עתירה לבג"ץ: נוהל טיפול באלימות כלפי עובדי משרד הביטחון

  31. ערעור על קביעה רפואית (מקצועית) של ועדה רפואית של משרד הביטחון

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון