האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין
המבקש הגיש ביום 15.10.13 תביעה על סך 10,000 ₪ ובבד בקשה לפטור מאגרה.

טענות המבקש:
המבקש מצהיר בבקשתו כי הינו נכה 100%, המקבל קצבת זקנה מהמל"ל.
המבקש מציין כי הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ב-2012, וכי חייב לנושים שונים סך של 250,000 ₪.
המבקש משלם באופן חודשי תשלומים לחובות ותיקי הוצאה לפועל
המבקש מדגיש כי קיבל החלטות לפטור מתשלום אגרה בתיקים שונים.
המבקש מעיר כי הינו מייצג לקוחות בודדים במשך השנה וכי משתכר סך של 1,200 ₪ בשנה.
עוד מציין המבקש כי הינו משלם שכר דירה בסך 250 ₪ בחודש, וכי בת זוגתו אינה עובדת ומתקיימת מקצבת זקנה מופחתת.
המבקש מבקש מילדיו מזונות ומתקשה בתשלום הוצאות המחיה והקיום.
המבקש פנה לעזרת קרובי משפחה שהשיבו בשלילה.

תגובת המשיבים:
תגובת המשיבים 1-2:
המשיבים 1-2 סבורים כי היה על המבקש לצרף תצהיר שיפרט את רכושו, רכוש בת זוגתו ומקורות הכנסתו בששת החודשים האחרונים שקדמו לבקשה, ברם המבקש לא עשה זאת, המבקש צירף אישור בגין גמלה עבור חודשים יוני-אוגוסט 2013 בלבד, טופס המפרט תוכניות שיניים, רשימת הלוואות\חובות ערוכה בכתב יד שאינה מהווה אסמכתא.
המשיבים 1-2 מעירים כי היה ראוי שהמבקש יתייחס בבקשתו לכל נכסיו לרבות מטלטלין בעלי ערך, נכסים פיננסים תוך התייחסות למקום מגוריו ולמכונית שבשימושו או בשימוש בת זוגתו.
המשיבים 1-2 מדגישים כי היה על המבקש להתייחס להכנסותיו ולמשפחתו מכל מקור שהוא.
עוד מציינים המשיבים 1-2 כי סיכוי התביעה קלושים.

תגובת המדינה:
תחילה מעירה המדינה כי מחצית סכום האגרה המשולמת הראשונה נסובה על סך של 125 ₪.
המדינה מפנה לנספח 39 לבקשה לפטור מאגרה שם ניתן להבחין כי המבקש ביצע רכישות ביגוד והנעלה בחודשים אפריל ומאי 2013 המגיעות לסך של 700 ₪.
המדינה מדגישה כי ניתנו החלטות בתיקי בתי משפט אחרים הדוחים את בקשתו של המבקש לפטור מאגרה, וכי היה ראוי מצד המבקש לציין זאת בבקשה שהוגשה.
המבקש לא עמד בפריסה מלאה של התשתית העובדתית המלמדת על חוסר יכולתו לשלם את תשלום האגרה כגון: לא צורפו תדפיסי כרטיסי אשראי של 6 חודשים אחרונים, אישורים מהבנקים המלמדים כי אין למבקש תוכניות חסכון וקופות גמל, פירוט של הוצאות הבית.
המבקש לא צירף לבקשתו דוחות המפרטים את הכנסותיו כעורך דין.
המדינה מעירה כי אין במצבו הבריאותי של המבקש בכדי ללמד על העדר יכולת כלכלית מצידו.
בהתייחס לעילת התביעה מציינת המדינה כי לא ברור בגין מה מלין המבקש על המשיבים, וכי מבדיקה בתיק ההוצאה לפועל ומכתב התביעה עולה כי המבקש לא הפקיד את הסכום בגינו הוא תובע בתיק ההוצאה לפועל (לא צורפה אסמכתא לכתב התביעה).

תשובת המבקש:
המבקש מציין כי נפרסה תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בדבר מצבו הכלכלי צורפו כל הנספחים המעידים על כך כאמור.
הוצהר מטעם המבקש כי אין לו רכבים ורכוש וכי בת זוגתו אינה עובדת ומתקיימת מקצבת זקנה מוקטנת.
המבקש מציין כי מעיון בתדפיס העו"ש עולה כי הופקד סך של 2,500 ₪ ביום 23.06.13 לחשבון הבנק מהנהלת בתי המשפט, ובנוסף נגרם למבקש נזק באי החזרת סכום זה שנבלע בחשבון הבנק בגלל יתרת המינוס.
המבקש הפקיד כספים בהוצאה לפועל לאפשר יציאתו לחו"ל, ברם משלא יצא מהארץ ביקש החזר פקדון ולא נענה עד היום ויש בדבר עיכוב כספים שלא כדין.

המסגרת הנורמטיבית
כללי
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ח) פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(י) ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה כספית לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd).

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, פס' 9 לפסה"ד של כב' השופטת הגב' מרים נאור).


תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

נטל ההוכחה
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תקדיון עליון 89 (2) 732).

בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש בבקשה לפטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: מבחן עילת התביעה וסיכוייה להתקבל (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן; רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ). באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים).

המשיבים בבקשה
בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (ראה: רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (ראה פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן).

אפשרויות ההכרעה בבקשה
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות, כאשר המבקש מוכיח התקיימותם של שני תנאי הזכאות לפטור המפורטים בתקנה זו, "רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עפ"י תקנה 14(ז) לתקנות, "דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך זמן שיקבע".

מן הכלל אל הפרט
עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (מונדז נ' שבתאי בירן) ועפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". לגבי התנאי השני, אף אם עילת התביעה על פניה קיימת לכאורה, הרי שהינה מצויה בספק כמו גם סיכויי הצלחתה וזאת נוכח כתב התביעה שהוגש בו לא ברור כיצד חושב סכום התביעה האמור ואת עילת התביעה הנטענת כאמור ואף לא צורפו אסמכתאות התומכות בסכום התביעה.

על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. אני מוצא שהמבקש לא עמד בנטל המוטל על כתפיו ולא שפך אור והציג תמונה מלאה וכוללת על מצבו הכלכלי באם הוא זכאי לקבלת פטור מאגרה ואם לאו.
המבקש לא פירט את ניסיונותיו לגיוס כספי האגרה (טענה כללית שנטענה כאמור בסעיף 17 לתצהיר).
הכנסות והוצאות המבקש- פרט להצהרה כי המבקש אינו עובד באופן תכוף, אין ביסוס עובדתי לטענותיו בדבר אי – הכנסות והוצאות. לא ניתן להעריך את הכנסותיו והוצאותיו כך שיתמכו בבקשתו לפטור. משלא שפך אור מלא על מצבו הפיננסי באסמכתאות הדבר עומד לחובתו.
התשתית הראייתית שהונחה בפניי אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות תקנות האגרות ואינה שופכת אור מלא על מצבו הכלכלי של המבקש המצדיק זכאות לפטור מלא מתשלום האגרה.

אעיר כי המבקש גילה טפח בשעה שהסתיר טפחיים.
הדברים אמורים בהתאם לעובדה לפיה המבקש ציין בבקשתו (סעיף 20 לתצהיר) כי קיימות לו החלטות שיפוטיות הפוטרות אותו מתשלום האגרה, ברם, המבקש לא ציין בבקשתו לפטור מאגרה כי היו גם תיקים שבהם בקשתו לפטור מאגרה נדחתה, וכי יש בעובדה זו בכדי לעמוד לחובתו.(ראה ע"א 3015-06-08 מרדכי חולודנקו נ' היפראקטיבי חברה בע"מ (החלטות כב' השופט מאיר יפרח מיום, 07.08.08, 01.09.08) , ע"ר 44566-04-13 מרדכי חולדנקו נ' יאיר מאור ואח' (ראה החלטת כב' השופטת ורדה פלאוט מיום 02.09.13), אעיר כי המבקש בתשובתו לא נתן דעתו לכך.
אדגיש כי בת.א. 42251-08-10 חולדנקו נ' יוסיפוב ואח', ציין כב' השופט חגי ברנר כי " מדובר בתובע שהגיש בקשות רבות למתן פטור מאגרה, ועל כן יש לבדוק את עילת תביעתו באופן קפדני, שכן הפטור מאגרה לא נועד למי שיוזם הגשת הליכים משפטיים לרוב" (ההדגשה שלי ד.י.)
הרציונל העומד בבסיס גביית תשלום האגרות הוא "מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שוא" (ת.א 1595/08 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ)

לסיכום-לעניות דעתי יש ליתן לעובדה לפיה המבקש לא עמד בפריסה מלאה של המצב הכלכלי של המבקש לאשורו ואי חשיפה באשר להחלטות הדוחות בקשות לפטור מאגרה בתיקים אחרים מסיבות שונות עומדים לחובת המבקש.

סוף דבר
נוכח האמור לעיל ולאחר שבחנתי את הבקשה, עיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתגובה ובתשובה שהוגשה, הנני מורה דחיית הבקשה.
המבקש ישלם את האגרה תוך 20 יום שאם לא כן תמחק התביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי אגרה ?

  2. אגרת סבלות

  3. אגרת נוסע יוצא

  4. אגרת סעד הצהרתי

  5. החזר אגרת שירותים

  6. בקשה לפטור מאגרה

  7. בקשה להחזרת אגרה

  8. החזר אגרות והיטלים

  9. אגרת הנחת צינורות

  10. אגרת שמירה על מגרש

  11. חישוב אגרות והיטלים

  12. בקשה לקבל פטור מאגרה

  13. החזר אגרת חיבור למים

  14. פטור מאגרת בית משפט

  15. תקנה 14 לתקנת האגרות

  16. בקשה למתן פטור מאגרה

  17. אגרת חפירה באתר עתיקות

  18. אגרות בית הדין לעבודה

  19. תשלום אגרה לבית המשפט

  20. בקשה להחזר מחצית האגרה

  21. אגרת תביעה להסרת קיפוח

  22. בקשה לדחיית תשלום אגרה

  23. תשלום מחצית שניה של האגרה

  24. אי תשלום אגרת המרצת פתיחה

  25. פסיקה בנושא אגרת בית משפט

  26. תובענה ייצוגית אגרת שמירה

  27. תנאים לפטור מאגרת בית משפט

  28. אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

  29. פטור מאגרת בית הדין לעבודה

  30. הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה

  31. מחיקת תביעה בשל אי תשלום אגרה

  32. גביה לא חוקית של אגרת חיבור מים

  33. אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

  34. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון

  35. האם יש חוק פטור מאגרת בית משפט ?

  36. תביעה בנושא אגרת שילוט בתל אביב

  37. הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה

  38. תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים

  39. גביית יתר של אגרות תיעול וסלילה

  40. ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

  41. בקשה לפטור מאגרה בסכום נמוך - 500 ש"ח

  42. בקשה לפטור מאגרה בגלל גובה התביעה

  43. דחיית תשלום אגרה ע''י חברה בע''מ

  44. בקשת סעד הצהרתי כדי לחסוך באגרה ?

  45. התנגדות בעלי אגרות חוב להסדר נושים

  46. בקשה לפטור מאגרת בית המשפט העליון

  47. אגרת סעד הצהרתי אשר מכיל סעד כספי

  48. פטור מאגרת בית משפט בתביעת נזיקין

  49. בקשת מפרק חברה לפטור מאגרת בית משפט

  50. אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

  51. אישור תביעה ייצוגית בנושא אגרת שמירה

  52. אגרות שונות בבתי משפט בתביעות דומות ?

  53. ביטול פסק דין בהסכמה לגבי גובה האגרה

  54. אגרת בקשה לרישום עסקה - תביעה ייצוגית

  55. ביטול הסכם פיתוח - החזר אגרות והיטלים

  56. פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ

  57. מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט

  58. הגשת תביעה על סכום נמוך יותר לצורכי אגרה

  59. חלוקה אסורה של אגרות חוב - תביעה ייצוגית

  60. תשלום אגרת בית משפט ע''י הצד הזוכה במשפט

  61. בקשה לפטור מאגרה - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  62. פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

  63. פטור מאגרת בניה שיכוני עולים וזוגות צעירים

  64. האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

  65. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון

  66. היקף שעות העבודה וסכום האגרה בבקשה לקבלת מידע

  67. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

  68. תביעה ייצוגית בנושא אגרות יבוא מזון משרד הבריאות

  69. התיישנות תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרת בית משפט

  70. אגרת תביעה אזרחית לפיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

  71. בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

  72. אגרות שונות בביה"ד הרבני ביחס לביהמ"ש לענייני משפחה

  73. מניעת גישה לערכאות: טען כי מצבו הכלכלי קשה וקצבתו נמוכה מאוד

  74. תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7) לתקנות בתי משפט (אגרות)

  75. אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

  76. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

  77. תביעה ייצוגית להחזר של כספי אגרות חברה שנתיות לפי ס' 9 לתוספת לתקנות החברות - אגרות

  78. בקשה לדחות את מועד קביעת שיעור העירבון לאחר מתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון