מה קורה עם חובות של אדם שנפטר ?

מה קורה עם חובות של אדם שנפטר ?



המנוח הלך לבית עולמו, והותיר חוב לבנק התובע (להלן: "הבנק").
הבנק התובע הגיש תביעה זו כנגד עזבון המנוח וכנגד אשתו ובנו, שהם, לפי הטענה, יורשיו ע"פ דין.
סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי עם מותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו. סעיף 66 (א) לחוק הירושה קובע, כי הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים. מכך נובע כי צו הירושה הוא דקלרטיבי בלבד, כלומר הוא מצהיר על זכויות קיימות, ואינו יוצר זכויות (ע"א 12/83 עמרם נ' עמרם פ"ד לח (3) 556, 559 (20.9.1984) ; רע"א 2267/95 האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט (3) 854, 864 (24.12.1995) ; בר"ע (מחוזי י-ם) 1028/09 ‏פורטונה מטות נ' אסתר אהרון מזרחי ז"ל (18.10.2009)).
מכאן שאם הנתבעים 2-3 עשויים להיות יורשיו של המנוח, הרי שברגע מותו של המנוח עבר לרשותם עזבונו, על פי חלקם, ואין נפקא מינה כי טרם ניתן צו דקלרטיבי המצהיר על כך.
יחד עם זאת, סעיפים 126-127 לחוק הירושה קובעים, כי עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון. אם חולק העזבון לאחר סילוק החובות, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו, אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון. מכאן שאין מקום לחיוב אישי ובלתי תלוי של הנתבעים 2-3, כפי שמתבקש בתובענה, אלא רק כדי חלקם בעזבון ומתוך נכסי העזבון.
בעניין דומה, כאשר מערער שעמד על בירור ערעורו כנגד משיב שנפטר, קבעה רשמת בית המשפט העליון קבעה כי בפניו עומדות שתי חלופות פעולה: האפשרות האחת, היא לבקש את צירופם של יורשיו הפוטנציאליים של המנוח כחליפיו בהליך הערעורי, בצירוף תצהיר ערוך כדין המאשר את העובדות הצריכות לעניין, ובהן – מות המנוח; העדר מנהל לעיזבון וכן העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה על-אף חלוף זמן ממושך מעת הפטירה, וכן העובדות המבססות את זהות יורשיו הפוטנציאליים של המנוח. חסרונה של דרך זו נעוץ בכך שהמערער נוטל על עצמו סיכון שמא בסופה של דרך יתברר כי מי שחשב כיורשיו הפוטנציאליים של המנוח אינם יורשיו, או ישנם יורשים נוספים שלא ידע על קיומם. האפשרות האחרת, היא כי המערער ייזום בעצמו הליך מתאים לשם קביעת זהות יורשיו של המנוח. חסרונה של דרך זו טמון לכאורה במשאבי הזמן והכסף הכרוכים בה. יתרונה של דרך זו הוא, בין היתר, בכך שבכוחה להוביל לקביעת זהות היורשים בטרם יינתן צו בדבר חליפיו של המשיב-המנוח בערעור (ע"א 2929/11 פלונית נ' פלוני (25.5.2011) ; ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.2010)).
בעניין בן-דוד נדרש בית המשפט העליון לסוגיה של מימוש משכנתא כאשר החייב נפטר (רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח' נ' שלי בן דוד (15.3.2007) פסקה 6). כב' השופט ריבלין קבע, כי בעת מימושה של משכנתא הרובצת על נכסו של אדם שהלך לבית עולמו, יהא זה בלתי סביר להטיל את הנטל של בירור זהות היורשים כולם על מבקש המימוש לבדו. אכן קיים קושי בנקיטת הליך הוצאה לפועל כנגד עזבון, אולם לא ניתן גם להתעלם מטענת הבנק, כי הדרישה לנהל את ההליכים מול היורשים, עשויה להכשיל את הליכי ההוצאה לפועל כשהיורשים הפוטנציאליים מעכבים את הסדרת הירושה.
בעקבות עניין בן-דוד, קבעה גם כב' השופטת ארבל, כי בירור זהות היורשים אינה חובה המוטלת על מבקש המימוש, במיוחד כשהיורשים הפוטנציאליים, הם עצמם, מעכבים את הסדרת הירושה. אין לקבל אפשרות, כי במקרה שבו משתהים היורשים הפוטנציאליים במינוי מנהל עיזבון או בהוצאת צו ירושה, לא יתאפשר לבנק לממש משכון שרשום לטובתו מטעם החייב (רע"א 10860/05 איטה דונר ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (26.6.2007) פסקה 15).
בעניין דומה לענייננו, שעמד בבית משפט השלום בחיפה, בתביעת בנק נגד עזבון ויורשים פוטנציאליים, קבעה כב' השופטת נאות-פרי, כי טענת הנתבעים שאין להם כוונה להגיש בקשה לצו ירושה, ומכאן שאינם יורשיו על פי דין - אינה יכולה להתקבל וממילא אינה מצדיקה סילוק התובענה על הסף. סעיף 66(א) לחוק הירושה קובע כי הרשם לענייני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים. מכך נובע כי צו הירושה הוא דקלרטיבי בלבד, כלומר הוא מצהיר על זכויות קיימות, ואינו יוצר זכויות. זכותו המהותית של היורש נוצרת עם מות המוריש ואילו צו הירושה הינו דקלרטיבי בלבד. נפסק כי ראוי לדחות טענות של יורשים על פי דין הנמנעים מהוצאת צו ירושה, ואין מקום להטיל את חובת בירור זהות היורשים על הנושה, במיוחד כשהיורשים הפוטנציאליים עצמם מעכבים את הסדרת הירושה. קבלת טענות המבקשים לפיהן כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, אין אפשרות משפטית ממנה ניתן להיפרע, תביא לידי תוצאה אבסורדית כאשר יורשים יימנעו ובאופן שיטתי מהגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ועל ידי כך להתחמק מנקיטת הליכים משפטיים נגדם (תא"ק (של' חי') 28728-11-11 בנק פועלים נ' עזבון שמעון שיטרית (11.11.2012)).
יחד עם זאת, כאמור לעיל, ע"פ הוראות סימן ו' לפרק השישי בחוק הירושה, ברור כי לא ניתן לחייב ישירות את היורשים בפני עצמם, אלא רק כדי חלקם בעזבון המנוח. הסכום הפסוק חייב להיות משולם מתוך נכסי העיזבון. ככל שהעיזבון חולק, כי אז יהיו יורשי המנוח אחראים לסילוק החוב הפסוק - כל יורש עד כדי חלקו בעיזבון (ר' ת"א (מח' נצרת) 45/10 אחמד עודתאללה נ' עקל תורכי (9.10.2012 וכן החלטה מיום 29.5.2013)). כאשר בעל חשבון בבנק נפטר, התביעה נגד יורשיו יכולה להתקבל, אך ורק מכח היותם יורשים ועד כדי חלקם בעזבון (ת"א (מח' חיפה) 238/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אוסטרי משה-יוסף ואח' (2.5.2006) פסקה 12).
בתובענה דומה בסדר דין מקוצר, לחייב יורשות בחובות אימן המנוחה, קבע בית משפט השלום בירושלים (תא"ק (של' ירושלים) 27331-05-12 בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון גולן ורדה (22.7.2012)), כי אין למעשה עילת הגנה, אלא שהיורשות יחובו אך ורק מתוך נכסי העזבון וכדי חלקן בעזבון אמם המנוחה, כשהליכי הגבייה יהיו מותנים בבחינה מוקדמת בדבר היקף נכסי העזבון, ככל שישנם נכסים כאמור (ר' גם תא"ק (של' תל-אביב-יפו) 27233-03-10 יפה חן ואח' נ' חן דביר מוצרי בניה בע"מ (11.6.2012)).
יודגש כי הפסיקה עליה נסמך הבנק, נגעה למימוש נכסים מן העזבון. הנתבעים 2-3 עצמם אינם מביעים בתשובה התנגדות של ממש למימוש נכסים מן העזבון לכיסוי החוב, אלא שהבנק התובע מבקש פסק דין בלתי תלוי המחייב את הנתבעים עצמם ללא קשר לעזבון, וזאת לא ניתן לאפשר ע"פ הדין.
נוכח כל האמור לעיל, ברור כי מגמת הפסיקה היא כפולה: מחד גיסא, אין לאפשר ליורשים פוטנציאליים לסכל מימוש נכסי החייב ע"י שיהוי בהוצאת צו ירושה. מאידך גיסא, אין הבנק יכול להפרע מהיורשים הפוטנציאליים, אלא כדי חלקם בעזבון המנוח, ומתוך נכסי העזבון.

ההכרעה


נוכח כל האמור לעיל, אין עילה לסילוק התביעה על הסף כפי שמבקשים הנתבעים 2-3.
הנתבעים 2-3 אינם מעלים בבקשת הרשות להתגונן כל טענת הגנה שהיא, פרט לטענה כי טרם הוכרזו כיורשי המנוח. בהעדר עילת הגנה ממשית, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 205 (ג) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
בהעדר רשות להגן, ניתן היה לכאורה לתת פסק דין כנגד הנתבעים 2-3 כבקשת הבנק, אלא שכאמור לעיל, הפסיקה קבעה ברורות כי היורשים הפוטנציאליים חבים בחובו של המנוח רק כדי חלקם בעזבונו ורק מנכסי העזבון. לפיכך, חרף אי מתן רשות להגן, יסוייג פסק הדין נגד הנתבעים 2-3, רק כדי חלקם בעזבון ומתוך נכסי החייב.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים 2-3 במלוא סכום התביעה בסך 99,761 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, שכר טרחת עו"ד בשיעור של 9,976 ₪, והשבת האגרה ששולמה משוערכת למועד התשלום, אלא שהנתבעים 2-3 יחובו בסכום האמור לעיל, אך ורק מתוך נכסי העזבון וכדי חלקו של כל אחד מהם בעזבון המנוח, ככל שיקבעו כיורשים, כשהליכי הגבייה יהיו מותנים בבחינה של היקף נכסי העזבון, ככל שישנם נכסים כאמור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב לאגד

  2. חוב תלוי

  3. שיוך חובות

  4. עורך דין חובות

  5. הגדרת חובות עבר

  6. חוב על סיגריות

  7. חובות של הבעל

  8. חובות של הגרוש

  9. אובדן תביעת חוב

  10. דרישות חוב למשקם

  11. תביעת חוב מיורשים

  12. אישור העדר חובות

  13. תביעה על חוב לנגר

  14. זכות עיכבון על חוב

  15. חוב בגין אספקת בטון

  16. חוב על עבודות סבלות

  17. חוב שנמחל הוא הכנסה

  18. חוב על עבודות תפירה

  19. חוב בגין אספקת סחורה

  20. תביעה על חוב במכולת

  21. עורך דין להסדר חובות

  22. כיסוי חוב של אדם אחר

  23. תביעת חוב ללא אסמכתא

  24. חוב על אספקת ויטמינים

  25. עורך דין לענייני חובות

  26. חיוב צד ג' בחוב הפסוק

  27. העברת חוב לטיפול משקם

  28. תביעה לתשלום חוב לבזק

  29. מכתב התראה על חוב ששולם

  30. חיוב האישה בחובות הבעל

  31. אישור העדר חובות לעירייה

  32. חוב על עבודות אינסטלציה

  33. חוב בגין אספקת חומרי גלם

  34. חוב על עבודות שיפוץ בית

  35. תשלום חוב המזומן ללא קבלה

  36. זקיפת תשלום לכיסוי חוב נערב

  37. האם חובה לעשות בדיקת מי שפיר

  38. חוב בגין אספקת מכונות לתעשייה

  39. מה קורה עם חובות של אדם שנפטר ?

  40. תביעה לתשלום חוב עבור בדי טקסטיל

  41. תביעה על חוב שהצטבר בחשבון עו''ש

  42. תביעה נגד גרושתו של אדם בגין חובות

  43. תביעה לתשלום חוב למוסך על תיקון רכב

  44. זכות מימוש הדירה מששולם חוב הפיגורים

  45. תביעה לחייב לשלם יתרת חוב על פי כרטסת

  46. תביעה לתשלום יתרת חוב בגין עבודות נגרות

  47. משמעות זקיפת תשלום לחוב מסוים, הינו פירעונו של החוב

  48. האם אפשר לתבוע אישית בעלים של חברה על חובות החברה ?

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון