משמעות זקיפת תשלום לחוב מסוים, הינו פירעונו של החוב ברע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג(4) 804 מבהיר כב הנשיא, 0כתוארו אז), א' ברק: "הכוח לייחס את התשלום מוקנה לחייב. לא הפעיל החייב כוח זה, הוא עובר לנושה. הפעלת הכוח לייחס את התשלום מהווה פעולה משפטית חד-צדדית. ככל פעולה משפטית חד-צדדית בין החיים (inter vivos), היא יכולה להיות בכתב, על-פה או בכל התנהגות אחרת. היא משתכללת בדרך-כלל עם קליטתה על-ידי האדם שאת זכויותיו היא משנה. לא די בגיבוש גמירות-דעת פנימית. נדרש ביטוי חיצוני לאומד-הדעת ואומד-דעת זה צריך שייקלט על-ידי "הצד השני" (ראו: א' ברק חוק השליחות (כרך א) [6], בעמ' 396; א' פורת "זקיפת תשלומים" דיני חיובים - חלק כללי [7], בעמ' 579)." אין עסקינן בהעלאת טענה משפטית או עובדתית אחת ולאחר מכן העלאת טענה משפטית או עובדתית אחרת, אלא בביצוע פעולה משפטית, פעולה שיש בה משום תוצאה באשר למצב המשפטי שבין הצדדים, החלטה של הנושה איזה חוב יפרע, ולאחר שהנושה הבהיר את המצב המשפטי, והחליט כי הוא זוקף את התשלומים על חשבון נכס 8, טוענת התובעת בפניי, כי היא רשאית לחזור בה מהפעולה המשפטית שביצעה. לטעמי, מעבר לשאלת קיומו של הליך משפטי, גם בהנחה שלא היה מנוהל הליך משפטי, ונניח שהתובעת הייתה מודיעה בכתב לנתבעת על הזקיפה, לשאלה האם התובעת רשאית לחזור בה מהפעולה המשפטית שביצעה, ואשר יש לה נפקות ותוצאות משפטיות, התובעת כלל אינה נדרשת. אני סבורה, כי בהעדר כל הסבר, נימוק, או פירוט מניין לתובעת הזכות לחזור בה מפעולה משפטית בה נקטה, ואשר תוצאתה בצידה, החוב נשוא נכס 8 נפרע על פי פעולה זו, התובעת לא רשאית לחזור בה מהפעולה בה נקטה ואשר הובילה לפירעונו של החוב ביחס לנכס 8. יותר מכך, התובעת עותרת להורות על זקיפה חדשה של התשלומים, ועסקינן באותם התשלומים נשוא התובענה הראשונה, בדרך חדשה, בדרך של זקיפה יחסית בין שני הנכסים, נכס 8 ונכס 9. אלא שהתובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת לתשלום חוב ביחס לנכס 9 והתביעה נדחתה. לפיכך, אין בפני ביהמ"ש כל חוב ביחס לנכס מספר 9, שכן התביעה לחוב כזה נדחתה על ידי המפקחת. אם כך, התובעת לא יכולה ליחס תשלומים לחוב שהתביעה בגינו נדחתה, ואין בידיה עילה לתובעו. בעניין זה ראה א' פורת "זקיפת תשלומים" דיני חיובים - חלק כללי, בעמ' 601, שם נאמר: "בית משפט העליון קבע כי על הנושה, הנטל להוכיח שקיים חוב אחר, שרק אז תוכר זכותו לזקוף סכום הכסף שקיבל על חשבון החוב האחר." (והאסמכתאות המופיעות שם). כלומר, בענייננו, על התובעת המבקשת לזקוף חלק מהתשלום על חשבון החוב ביחס לנכס 9 להוכיח קיומו של חוב בגין יחידה 9, ובענייננו כזכור, התביעה ביחס לחוב בגין נכס זה נדחתה, פשיטא שהתובעת אינה יכולה לבסס קיומו של חוב, שלטובתו היא מבקשת לבצע את פעולת הזקיפה. לטעמי, מכול הנימוקים לעיל, לרבות חובת תום הלב בניהול הליכים, אני סבורה כי דין הטענה הנוגעת לזקיפת התשלומים להתקבל, ואין לשמוע את התובעת בטענה, כי היא בוחרת כעת לזקוף את התשלומים שהתקבלו בצורה שונה מזו שטענה בפני כב' המפקחת בתביעה הראשונה. הנתבעת העלתה טענות רבות ונוספות, אני סבורה כי אין לקבלן. כב' המפקחת בהחלטתה מיום 13.10.13 דחתה את הטענות הנוספות, הנוגעות להוכחת השטחים, הגודל, העדר ההנחה, חנות מעטפת וכול', הכול כמפורט בהחלטה המנומקת, ואני סבורה כי אין בידי להוסיף על האמור בהחלטה זו המנומקת ומפורטת, ואשר בר"ע על החלטה זו נמחקה בהסכמת הנתבעת. לפיכך, ביחס לטענת ההתיישנות והטענה הנוגעת לזקיפת תשלומים אני מקבלת את טענת הנתבעת/המבקשת. ביחס לשאר הטענות אני דוחה את טענות המבקשת/הנתבעת, ומפנה להחלטת כב' המפקחת מיום 13.10.13 תב'84/13 בש' 65/13 ולנימוקיה שם. עיינתי בכתב התביעה, לא הצלחתי למצוא את המועדים שבגינם הוגשה התביעה, כלומר, מה חודשי החיוב הנטענים שביחס אליהם לא שולם החוב, לכאורה המדובר בתקופה שעד ליום 15.10.09, אולם הדבר אינו ברור דיו. לפיכך, אני מורה כי התובעת תגיש הודעה לתיק שתפרט ביחס לאיזה חודשים לטענתה בכתב התביעה שבפניי קיים חוב, ובגינו הוגשה התביעה. וזאת בתוך 14 יום. לאחר קבלת ההודעה, תינתן החלטה סופית בבקשה לסילוק התביעה, לאחר שאבחן האם החלטתי משתרעת על כלל החוב הנטען אם לאו. זכות הזקיפהחוב