ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים כב' הרשמת ולאחר שקבעה את היקף הכנסותיו, גם קבעה את היקף הוצאותיו והעמידה אותם על סך 5,700 ₪, תוך כדי שהיא מציינת כי אין בבעלות החייב רכב ו/או דירה. כאן המקום לזכור ולהזכיר, כי אילו הגיש המבקש בקשת איחוד בהתאם לפרק ז'(3) לחוק ההוצאה לפועל, והיה עליו לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בפרק זה ובפרט הוראות סעיפים 74 ו' ו- 74 ט' לחוק ההוצאה לפועל, היה אמור להפיק סך 440 ₪ בלבד. בסעיף 8 להחלטה קבעה כב' הרשמת כי לאחר שבחנה את הבקשה ואת המסמכים וערכה איזון בין כושר השתכרותו של החייב וזכותם של הנושים ולאחר שסברה, כי יש ביכולתו של החייב לצמצמם עד למינימום את הוצאותיו, הורתה על הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והורתה לו לשלם תשלום חודשי בסך 500 ₪, החל מיום 30.10.13, תשלום שהינו מעבר לתנאי הסף שנקבעו בפרק ז(3) לחוק והורתה לו מתוקף סמכותה, כך צוין בהחלטה, מכוח סעיפים 69 (ג) ו- 69 (ד) לחוק, להפקיד סך של 2,000 ₪, תנאי לאיחוד תיקים. המשיבים, למרות שקיבלו את הבקשה ואת החלטתי בדבר הגשת תגובה, בחרו שלא להגיש כל תגובה, למעט המשיב מס' 3 (זגורי אלקטרוניקה) שהותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. הכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובשים לב להעדר התגובה מטעם המשיבים ועמדתו של המשיב 3, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. ההוראות בנוגע להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, מצויות בפרק ז (1) לחוק ההוצאה לפועל. מנגנון ההכרזה נועד ליתן פתרון למצב, בו נקבע הסדר תשלומים על פי המועדים הקבועים בסעיף 69 (ג) לחוק ההוצאה לפועל וידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה ולכן, יהיה צפוי למאסר; ההסדר הקבוע בחוק יוצר מנגנון המאפשר לחייבים, שאין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק, לפרוע את חובותיהם, תוך שמירה על זכויותיהם. מנגד, מאפשר ההסדר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים, על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם בפרקי זמן סבירים ועל מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון. ראו לעניין זה, דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרטי (ניתן ביום 27/9/06). הנה כי כן, עניין לנו באיזון מתמיד בין תכליות ואינטרסים מתנגשים; בגדרו של איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הנושה. תהליך הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים, מורכב ממספר שלבים (ראו את החלטתו של כב' השופט פרקש בר"ע (י-ם) 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה (ניתן ביום 18/8/05). על פי המתואר בפסק דין זה, מורכב הליך הכרזת חייב כמוגבל באמצעים משלושה שלבים. בשלב הראשון: רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב מוגבל באמצעים, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים על פי החוק ובבקשתו, ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופה המצוינת בחוק, בהתחשב בגובה החוב. בשלב השני: ורק לאחר שראש ההוצאה לפועל הפעיל את שיקול דעתו והחליט להכריז על החייב מוגבל באמצעים, ניתן צו ביניים, בו למעשה קובע רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי בקשתו של החייב, עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (סעיף 69 ד' לחוק). בצו הביניים מוסמך ראש ההוצאה לפועל גם להטיל על החייב את ההגבלות המפורטות בחוק, כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. יצוין, כי ישנן הגבלות החלות באופן מידי על החייב עם הכרזתו כמוגבל באמצעים, ללא שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל. בשלב השלישי: לאחר מתן צו הביניים מקיים ראש ההוצאה לפועל, בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על פי מסמכים שהגיש ובין באמצעות חקירת יכולת ובהתאם לבדיקה כאמור, יינתן צו תשלומים סופי. לאחר מתן צו התשלומים הסופי, על רשם ההוצאה לפועל לקבוע, כי החייב מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופות הקבועות בחוק , או אינו מוגבל באמצעים אם יש ביכולתו לעשות כן, כמפורט בסעיף 69 ז' (ב) לחוק ההוצאה לפועל. כב' השופט פרקש, ביחס למנגנון ההכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים ציין את הדברים הבאים: "ההליך הנדרש כדי לקבוע כי החייב מוגבל באמצעים נצרך למספר שלבים אלה: הגשת הבקשה על ידי החייב למתן צו לתשלומים, הכרזת ראש ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, מתן צו ביניים ומתן צו תשלומים סופי לאחר בדיקת יכולת החייב. ברי, כי לא ניתן להגיע לשלב הסופי מבלי שניתן קודם צו ביניים, אשר הוא לכשעצמו לא יינתן אם לא הכריז ראש ההוצאה לפועל על החייב כמוגבל באמצעים, כאשר הכרזה זו נתונה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל". מבחינת ההליכים בהליך שבענייננו מתברר, כי לא נתקיימו כל השלבים הנדרשים להכרזת החייב כמוגבל באמצעים, למרות שאיני פוסל כי השלב השני והשלישי יכולים להתקיים יחדיו. זאת ועוד, כבר בפרשת איטונג בע"מ נ' חדיד ע"א 2097/02 פ"ד נז (4) עמ' 211, עמד כב' השופט אשר גרוניס (כתוארו אז) על יחסי הגומלין בין הליך איחוד תיקים על פי פרק ז' 1 לחוק ההוצאה לפועל, לבין זה הקיים בפרק ז' 3 לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט העליון, בפרשת איטונג הנ"ל ולאחר שסקר בצורה ממצה ומקיפה את מנגנון האיחוד, כשניתן על פי פרק ז 3 לבין מנגנון מוגבל באמצעים על פי פרק ז' 1, הגיע למסקנה, כי: "נוכחנו כי אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים, כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74 ו' ו- 74 ט', שהינן כספיות בעיקרן". שאלת סמכות רשם ההוצאה לפועל בעת שמכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים לקבוע תנאי סף כספיים אינה דרושה להכרעה בערעור שלפני, אותירה בצריך עיון לעתיד. לנסיבות מקרנו: במקרנו, חייבה , כב' הרשמת, את המבקש להפקיד סך של 2,000 ₪, שעה שלו היה מגיש בקשה לפי פרק ז' 3 היה מפקיד אך ורק 440 ₪, ללא הצדקה, ללא הנמקה ומדוע להחמיר דווקא עם המבקש החמרה כה רבה, בעת שהעמידה תנאי סף שהם פי 4.5 מתנאי הסף הראשוני, הקיים בפרק ז' 3. החלטה זו לא יכולה לעמוד, בשל החמרה לא מוסברת ביחס לתשלום הראשוני על פי פרק ז', העומד על סך 440 ₪ ומדוע לדרוש ממנו לשלם פי 4.5 מהקבוע בהוראות החוק, זאת ועוד לו אכן יכול לעמוד בתנאי הסף של הוראות פרק ז' 3 לחוק, הרי יש ביכולתו לפרוע את החוב במסגרת התקופה הקיימת בחוק והייתה חובה לדחות את הבקשה תוך כדי הפנייתו להליך האיחוד היזום. זאת ועוד, לא ברור מדוע נדרש לשלם תשלום חודשי, מעבר לקבוע בפרק ז' 3, שעה שהתשלום החודשי, המהווה 3% עומד על סך 440 ₪ ואילו כב' הרשמת קבעה כי עליו לשלם 500 ₪. גם החמרה זו לא מוסברת, לא מנומקת ולא מצאתי לה כל תימוכין בעובדות הספציפיות של מקרנו. מכאן, אני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתה ובתנאי הסף שנקבע, שבנסיבות תיק זה לא היו מוצדקות ועל כן, אני מבטל את הדרישה לתשלום ראשוני בסך 2,000 ₪, כתנאי להקמת תיק איחוד ותיק האיחוד יוקם לאלתר. ביחס לתשלום החודשי, בשים לב להיקף ההכנסות וההוצאות, אני מעמיד את הצו, בנסיבות העניין, על סך 300 ₪ לחודש, שישולם החל מהיום ובמועד שנקבע בהחלטת כב' הרשמת ביום 31/10/13. אין צו להוצאות.חייב מוגבל באמצעים