האם אפשר לעכב צו הריסה שנקבע בהסכמה דיונית ?

האם אפשר לעכב צו הריסה שנקבע בהסכמה דיונית ?

בית המשפט ציין כי לא ראוי כי הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, תוקע על נקלה, בדרך של הגשת בקשה כללית בטיבה. אם לא נאמר כן, נימצא מסכלים את אלמנט הסופיות במשפט. ראה והשווה דבריו של הנשיא זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1), 29, 35-36; ע"א 351/82 נעמי אילון ואח' נגד עו"ד מ. אסטרייכר ואח', פ"ד מא (2), 673, 678-679.

דיון

האיחור בהגשת הבקשה
בהתאם להוראת תקנה 2(א)(2) לתקנות, יש להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע צו "עד שבעה ימים לפני מועד ביצוע הצו".

במקרה דנא, הבקשה הוגשה ביום 20.3.14, בעוד שהמועד האחרון שנקבע לביצוע צווי ההריסה על ידי המבקש, הינו 22.3.14. לאור האמור, ובשים לב להוראת תקנה 6 שפורטה לעיל, דין הוא, לכאורה, לדחות הבקשה, מטעם זה בלבד.

ואולם, אומר כבר עתה, כי לו התרשמתי כי לגופו של עניין, יש ממש בבקשה, לא הייתי בא להטות הבקשה לשבט, מטעם זה בלבד, ולכל היותר, אפשר כי הייתי מרפא האיחור בדמות פסיקת הוצאות הולמות.

אך לא כך היא.

העדר זכותו של המבקש במקרקעין

"בקשה להארכת מועד לביצוע צו", כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות, יכול שתוגש רק על ידי מי ש"רואה את עצמו נפגע על ידי הוצאת הצו".

בהתאם לנוסח התוספת השנייה לתקנות, על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנים, נשוא צו ההריסה, כדי להקנות לו זכות עמידה בהגשת הבקשה.

בתי המשפט עמדו על כך שהתנגדות לביצוע צו הריסה מנהלי, מחייבת הוכחת זכות ממשית, ואף ישיבה ממושכת, רבת שנים, במקרקעין, אין בה כדי להקנות זכות להיכנס בשערי בית המשפט. בהקשר זה ראה קביעת ביהמ"ש ברע"פ 8877/09 אלנברי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמלה (פורסם במאגרים), לפיה:
"זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או שימושו בהם, כי אם ממעמדו כמחזיק בהם כדין". כן ראה: ע"פ 3249/05 בר יוסף נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פ"ת (פורסם במאגרים).

במקרה דנא, המבקש, ברוב הגינותו, לא כיחד, כאמור, כי "אין לו זכות קיימת בדין" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 18.2.14 שורה 16), ומתוך שכך, עשה מלאכתנו קלה, לקבוע כי אין לו מעמד בהגשת הבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי.

לאור האמור, אפשר כי ניתן היה להסתפק בזאת, כבסיס לדחיית הבקשה, אך לא אעשה מלאכתי קלה.

העדר אופק תכנוני להכשרת המבנים, ואף לא הוכח כי המבקש עתיד לקבל מקרקעין חלופיים בהקדם

הדיון מיום 18.2.14 נערך, כאמור, במעמד הצדדים, וההסכמה ותנאיה גובשו על ידי שני הצדדים גם יחד. לא מצאתי בבקשה ראיה המוכיחה כי חל שינוי מהותי מאז מועד הדיון, המצדיק לשנות מההסכמה אליה הגיעו הצדדים.

המבקש מצרף לבקשתו מכתב שנשלח על ידי ראש המועצה האזורית קסום לממונה על המחוז במשרד הפנים. ואולם, מעיון במכתב עולה כי הוא נשלח ביום 11.2.14, שבוע לפני מועד הדיון, אשר במסגרתו הגיעו הצדדים, כאמור, להסכמה.

ככל שהמבקש סבור כי היה במכתב כדי לשקף צפי תכנוני אחר ביחס למבנים נשוא הבקשה, לא מחוור מדוע הוא ובא כוחו, הגיעו להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה.

מעבר לכך. לגופו של עניין, תוכנו של המכתב מלמד כי ראש המועצה ביקש להקפיא את צווי ההריסה "לתקופת זמן מוקבלת (כך במקור), על מנת לאתר בדחיפות הסדר להעברת המכלאות...". נוכח עמדת המשיבה בדיון אז, ובתגובה כיום, ניכר כי הממונה על המחוז במשרד הפנים לא שעה לפניית ראש המועצה, ומכל מקום, מאז נשלח המכתב ועד הנה חלפו מעט פחות מחודשיים ימים, ולא הוברר שחל שינוי כלשהו המעיד על אופק תכנוני קרוב ביחס למבנים, ולמצער, כי מסתמן פתרון חלופי להעברת העדרים בטווח הנראה לעין.

אף טענת המבקש כי זומן לפגישה עם מהנדס המועצה, לתאריך שממילא לא פורט, אינו מלמד על התקדמות קונקרטית כלשהי, בנוגע למבנים נשוא הבקשה. לא הוברר בבקשה, מה תוכנה הצפוי של הפגישה, וככל שניתן להבין ממכתבו של ראש המועצה, שנזכר לעיל, ספק אם יש בידי מהנדס המועצה הרשאה מספקת לצורך הגעה להסדר חלופי, ללא תיאום עם משרד החקלאות והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב.

הוא הדין, וביתר שאת, באשר למכתבו של ב"כ המבקש מיום 12.3.14, במסגרתו פנה למנהל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, על מנת שיפעל להקצאת קרקע חלופית, לשם רעיית עדרו. פניית המבקש, לכשעצמה, מעידה על רצונו לקבל מזור לבקשתו, אך אין בה כדי להצביע על סיכויי ההיעתרות לבקשה. אף לא פורט האם נתקבלה מאז תגובת מנהל רשות, ומה תוכנה.

עמדתי על ניתוח כלל האסמכתאות שצורפו, על מנת להצביע על כך שבמקרה דנא, אין בהצטברם של התימוכין, כדי להצביע על קצה חוט ראשוני, שבסופו ניתן יהא להתרשם כי פסיעה לאורו תוביל למסקנה אחרת, מזו אשר הונחה לפני בית המשפט במועד הדיון שהתקיים.

ההיפך הוא הנכון: בבקשה אין ראיה מוכחת לכך שקיים אופק תכנוני ביחס למבנים נשוא הבקשה, ותוקפה של הצהרת המבקש בדיון כי "אין למבנה היתר בנייה" (פרוטוקול הדיון מיום 18.2.14, שורות 17-18), לא הועם עד הנה.

הלכה למעשה, כל מאווייו של המבקש, נעוצים ברצון לקבל ארכה לצרכי התארגנות, עד אשר יקבל מקום חלופי לרעיית עדרו. מלבד העובדה כי אין בכך להוות טעם לדחיית מועד ביצוע צו הריסה מנהלי לפי הוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, דומה כי גם המבקש עצמו ער לכך שלא מדובר במצב בו פסע בלבד מפריד בינו לבין הקצאת המקרקעין החלופיים.

המבקש עצמו הודה, כאמור, כי פתרון סוגית תביעת הבעלות שהוגשה "מן הסתם יהיה כרוך בעוד זמן שלא כל כך מוגדר בשלב זה" (ס' 7 לבקשה), ואף באשר לטענתו כי, הקרן הקיימת לישראל מעכבת יציאת עדרו למרעה ביערות קק"ל, "מבלי לתת הסבר מניח את הדעת לעיכוב" (ס' 9 לבקשה), לא נטען - וממילא לא הוכח - כי הפתרון מול קק"ל, מצוי בטווח זמנים קרוב וזמין.

הלכה היא מלפנינו כי ארכות לביצוע צווי הריסה יינתנו רק מקום שהיתר הבנייה הוא בהישג יד ממש. הרציונל ברור: צו הריסה נועד לשמש כמענה מיידי לבנייה בלתי חוקית, ועל כן, חשיבות רבה נודעת לביצועו במועד (ראה, למשל: רע"פ 974/07 אלשמאלי נ' מדינת ישראל). נוכח זאת, קבלת סעד שמשמעותו המעשית הינה עיכוב או דחייה כלשהי במימוש הריסת המבנים נשוא הבקשה, ותהא האצטלה המשפטית אשר תהא, אינה תואמת המגמה שתוארה לעיל.

מתוך נקודת מוצא זו באו בתי המשפט לקביעות משפטיות, שבבסיסן העדר סובלנות להארכת מועד לביצוע צווי הריסה מנהליים, אלא אם הושלם התהליך התכנוני והיתר הבנייה מצוי בהישג יד ממשי. בתי המשפט סירבו לראות אף בהליך תכנוני מתרקם - שאינו בנמצא במקרה דנא - כעילה מספקת לצורך דחיית ביצוע צווי הריסה. ראה בהקשר זה: רע"פ 3774/04 אל סאנע יוסף ואח' נ' מדינת ישראל.


באותו אופן, ראה אשר נפסק בביהמ"ש המחוזי בירושלים בע"פ (י-ם) 40470/07 אבו נאב נ' יו"ר הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ירושלים:
"בענייננו המערער עשה דין עצמי בכך שהקים מבנה בשכונה מתוכננת, באזור המיועד על פי התכנית התקפה לשמש כשטח נוף פתוח. אף אם נרקמת כיום תכנית מתאר מתוקנת, תכנית 9713, אין לפנינו נסיבות חריגות שבהן היתר הבניה הינו בהישג יד, שכן הליכי ההפקדה שמיעת ההתנגדויות, אם תהיינה, אישור התכנית והנפקת היתר בניה, הינם ממושכים ועשויים להימשך חודשים ארוכים; מה גם, שהמערער לא הביא ראיה לכך שהתכנית הנרקמת עשויה להכשיר את המבנה הנדון".

נדמה, אפוא, כי ההלכות השיפוטיות מדברות בעד עצמן, בגנות דחיית הריסת מבנים או מתן עיכוב נוסף.

מסקנה זו מתעצמת נוכח רצונו של המבקש כי יינתן בידו עיכוב מועד ביצוע צווי ההריסה, וזאת "לחודשיים מיום הגשת הבקשה ו/או עד שהעדר יקבל אישור מק.ק.ל לצאת למרעה, המוקדם שבין השניים" (ס' 10 לבקשה). המבקש לא הבהיר מה עתיד להשתנות בחודשיים הקרובים דווקא, ובוודאי שלא ניתן להעניק ארכה לא מוגדרת בזמן, "עד שהעדר יקבל אישור מק.ק.ל לצאת למרעה", בלא שהונח מסד עובדתי, המצביע כי יש סיכוי שהדבר יקרום עור וגידים.

עיקרון סופיות הדיון

עד שהגענו הלום, כמעט שזנחנו העובדה כי בבקשה חפץ המבקש לשנות החלטה שיפוטית, שעיגנה הסכמה, פרי רצונם החופשי של הצדדים, כמו היה עיקרון סופיות הדיון, דוקטרינה לא מחייבת.

לא ראוי בעיניי כי הסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, תוקע על נקלה, בדרך של הגשת בקשה כללית בטיבה. אם לא נאמר כן, נימצא מסכלים את אלמנט הסופיות במשפט. ראה והשווה דבריו של הנשיא זוסמן בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1), 29, 35-36; ע"א 351/82 נעמי אילון ואח' נגד עו"ד מ. אסטרייכר ואח', פ"ד מא (2), 673, 678-679.

בפרט נכון הדבר, שעה שעיון בטענות המבקש מלמד כי חלקם הארי מבטא טענות שהועלו על ידו זה מכבר, בבקשה שהגיש לביטול צווי ההריסה המנהליים, ולמצער, כי היה בכוחו לטעון הטענות במועד הדיון. בנסיבות אלה, סבורני כי אין מקום לאפשר למבקש להעלות טענות, שהיה בכוחו להעלות זה מכבר, אך משיקולים השמורים עימו, לא עשה בהם שימוש, והחליט להגיע להסדר מול המשיבה. בעת"מ (יר') 1209/09 קואסמי נ' עיריית ירושלים, תק-מח 2009(3), 2853 נקבע:
"תקיפת שיקול הדעת של הוועדה המקומית בעומדה לבצע צו הריסה שיפוטי, הליך בו הכיר בית המשפט העליון בבג"ץ 10140/07 הנ"ל, אפשרית אך ורק שעה שביסוד התקיפה נתונים שלא הובאו ולא יכולים היו להיות מובאים בפני בית המשפט שנתן את הצו, כשהדוגמה המובהקת לכך היא שינוי נסיבות שארע לאחר מתן גזר הדין כתוצאה מהשתהות הוועדה המקומית בביצוע הריסה (כפי שארע בבג"ץ 10140/07). לא ניתן לתקוף את שיקול דעתה של הוועדה המקומית העומדת לבצע צו הריסה שיפוטי, על בסיס טענות שהוצגו בפני בית המשפט בהליך הפלילי, ולא הועילו לשנות את החלטתו ליתן את הצו או לסרב לדחות את מועד ביצועו. הוא הדין לטענות שהיו קיימות בעת מתן החלטת בית המשפט בהליך הפלילי, ולמרות זאת לא הוצגו בפניו כנימוק לאי-מתן צו ההריסה או להענקת ארכה לביצועו".

סוף דבר

טרם אסיים דבריי, אציין כי לא נעלמה מעיניי המצוקה הניבטת מקריאת הבקשה, ואולם, עם כל האהדה לטענות הכלולות בבקשה, אין בידי להיעתר לה. בעניין זה ראה אשר נקבע בע"פ (תל-אביב-יפו) 70864/00 אלקומברה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם במאגרים):
"אשר לטענותיו הנוספות של המערער בבית משפט קמא, בית המשפט ציין, בצדק, כי סמכויותיו של בית המשפט בדונו בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, מוגבלות והגבלה זו מוצאת ביטוי בסעיף קטן (ח) של סעיף 238(א) הנזכר. האפשרות לקבל היתר בניה בעתיד או בחינת הנזק שיגרם בשל הריסת המבנה, אינם שיקולים שבית משפט רשאי לשקול בדיון בבקשה כזו".

לאור האמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הריסת תקרה

  2. הוצאת צו הריסה

  3. צו הריסה מנהלי

  4. צו הריסה וגם קנס

  5. הריסת בריכת שחיה

  6. אי ביצוע צו הריסה

  7. צו הריסה קיר בטון

  8. עורך דין צו הריסה

  9. אי קיום צווי הריסה

  10. איך מבטלים צו הריסה

  11. צו הריסה מבנה נייד

  12. פגם בצו הריסה מנהלי

  13. צו הריסה גן אירועים

  14. איך מעכבים צו הריסה

  15. צו הריסה מטרד ליחיד

  16. הריסת קברים מוסלמים

  17. צו הריסה מבנה מסוכן

  18. ביטול רכיב של צו ההריסה

  19. צו הריסה למרות זיכוי

  20. ערר על אישור הריסת בית

  21. קניית דירה עם צו הריסה

  22. בקשה להריסת סוכות ומכולות

  23. צו הריסה למסעדה בחוף הים

  24. הפרת צווי הריסה שיפוטיים

  25. ביצוע צו הריסה לפני הפקעה

  26. בקשה לביטול צו הריסה מנהלי

  27. עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי

  28. צו הריסה מבנה בנמל תל אביב

  29. ביטול צו הריסה מנהלי של דלת

  30. צו הריסה למבנה על גג בניין

  31. בקשה לעיכוב צו הריסה מינהלי

  32. הוצאת צו הריסה ע''י ראש העיר

  33. בקשה להריסה ובניה מחדש של גלריה

  34. צו הריסה - סמכות לפנות סחורה

  35. בקשה להריסה חלקית של בניין קיים

  36. צו הריסה מינהלי שהוצא שלא כדין

  37. סמכות בית המשפט לבטל צו הריסה

  38. דחיית בקשה לצו הריסה ללא הרשעה

  39. איחור בביצוע צו הריסה ללא הרשעה

  40. למי יש זכות לבקש ביטול צו הריסה

  41. הריסה והקמת מקלטים חדשים במקרקעין

  42. הארכת מועד ביצוע צו הריסה מינהלי

  43. הפרת חובת ההתייעצות לפני צו הריסה

  44. אחריות ועדה מקומית לביצוע צו הריסה

  45. עתירה לבג"ץ נגד הריסת מבנה שבנה העותר

  46. צו הריסה מינהלי מניעת עובדה מוגמרת

  47. סמכות בית משפט השלום ליתן צו הריסה

  48. בקשה להורות כי פג תוקף של צו הריסה

  49. קבלת היתר בניה בדיעבד לאחר צו הריסה

  50. ביטול צו הריסה מנהלי בהעדר התייעצות

  51. הכשרת בניה ללא היתר - עיכוב צו הריסה

  52. דחיית מועד צו הריסה עקב היתר בניה קרוב

  53. תביעה לסילוק יד מן המקרקעין והריסת מבנים

  54. ביטול צו הריסה בטענה שהמבנה משמש כמחסן

  55. בקשה להיתר בנייה להריסת דירה בקומה הראשונה

  56. ערעור על דחיית בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה

  57. היתר בנייה לביצוע עבודות הריסה, חפירה, ודיפון

  58. ביטול צו הריסה עקב סיכון לחלק אחר של הבניין

  59. צו הריסה בניה ללא היתר בעיר העתיקה בירושלים

  60. ביטול צו הריסה - בית משפט לעניינים מקומיים

  61. האם אפשר לעכב צו הריסה שנקבע בהסכמה דיונית ?

  62. תביעה להחזר הוצאות לצורך ביצוע צו הריסה מינהלי

  63. צו הריסה מנהלי: טענה כי נפלה טעות בזיהוי המבנה

  64. עיכוב צו הריסה בטענה שפועלים "במרץ" לקבלת היתר

  65. ביצוע צו הריסה על ידי משרד הפנים או ועדה מחוזית

  66. נזקים לבית של שכן (צד ג') במהלך הריסת בתי מחבלים

  67. ערעור על החלטה לעכב ביצוע צו הריסת בניה לא חוקית

  68. התנגדות לבקשה להריסת בית קיים ובניית בית מגורים חדש

  69. ערעור על צו הריסה של גן אירועים שנבנה על קרקע חקלאית

  70. הריסת מבנה קיים ובניית בית חדש בתנאי שלא יבוצע שינוי בממ"ד

  71. חתימת יו"ר הועדה המחוזית לתו"ב מחוז הדרום על צווי הריסה מנהליים

  72. טען כי לא הוכח שהמבנה לא נהרס, כלומר, שלא הוכחה הפרת צו ההריסה

  73. יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה בתוך 30 ימים מיום שנודע למבקש על הצו

  74. חובת ההיוועצות של יו"ר הוועדה המקומית עם ראש הרשות המקומית טרם חתימה על צו הריסה מנהלי

  75. בקשה להיתר בניה להריסת מבנה קיים ולהקמת מבנה חדש הכולל מרתף, קומה מסחרית, חמש קומות מגורים

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון