בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית

בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית להוכחת טענות כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי

ולכן אין בפני בית המשפט חוות דעת רפואית ערוכה כדין התומכת בטענת מצבה הסיעודי. כן טענה המבקשת כי, העתירה לקבלת תגמולי ביטוח לעתיד הינם בבחינת סעד תיאורטי כאשר אין בית המשפט מוסמך לפסוק באשר לעילה שאמור לצמוח בעתיד. כן טענה המבקשת כי המדובר בתביעה כספית שלא שולמה בגינה אגרה, ובשל כך יש לסלקה על הסף.


לחילופין ביקשה המבקשת למחוק את כותרת התביעה, משום שהתביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, וזאת משענייננו בתביעה המתבססת על הערכה רפואית, ככל ומבוקש תשלום בגין מצב סיעודי נטען, הנתון להערכה ולא ניתן לכמתו, ככל ואין התביעה מפרטת "סכום קצוב" משום שמצבה הרפואי של התובעת הוא ממצא עובדתי, אשר יכול להיקבע אך ורק לאחר קבלת חוות דעת מומחים רפואיים וחקירתם. עוד טענה המבקשת כי די בכך שהמשיבה עתרה לסעד של ריבית מיוחדת לפי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, אשר הוא סעד פיצוי בגין נזק שאינו ממוני ובשיקול דעת בית משפט, על מנת שהתביעה לא תוכל להידון בסדר דין מקוצר. עוד טענה המבקשת כי הדרישה לחייבה בסעד של תשלום פיצוי עתידי, נוסף על הסעד הכספי הקצוב, פוסל את התביעה לידון בסדר דין מקוצר.
לחילופי חילופין, ביקשה המבקשת לתת לה רשות להתגונן, וזאת בשל העובדה כי יש לה הגנה טובה מפני התביעה, וזאת בשים לב לתוצאות ההערכה התפקודית שנערכה למשיבה על ידי אחות הנתבעת, וכן לקביעת הפסיכיאטר מטעם האחרונה, אשר על סמך מסקנות אלו, דחתה המבקשת את תביעתה של המשיבה לתשלום תגמולי ביטוח.


תגובת המשיבה


המשיבה ביקשת להורות על דחיית הבקשה. לטענתה, בעניין הבקשה לסילוק על הסף, בבוא בית המשפט לקול בקשה כאמור, עליו לעשות זאת בזהירות יתרה, כאשר צעד דרסטי כזה, יינקט כמוצא אחרון כאשר בית המשפט משוכנע כי אם היה נשמע הדיון לגופו, היה דינו לדחות, ואין זה המקרה שלפנינו.
בהתייחס לגופן של הטענות לסילוק התביעה על הסף, טענה המשיבה בעניין אי צירוף חוות דעת רפואית, כי לכתב התביעה הוגשה חוות דעתו של ד"ר אוברמן, (נספח ב לתביעה) המלמדת על מצבה הרפואי והסיעודי של התובעת. הוסיפה המשיבה וטענה כי, התביעה הוגשה על יסוד חוזה ביטוח בין הצדדים ואין מדובר בתביעת נזקי גוף המצריכה צירוף חוות דעת רפואית. לטענת המשיבה, אין צורך בהגשת חוות דעת בתביעה לתגמולי ביטוח סיעודי, כאשר לטענתה די בחוות הדעת של רופא המבקשת ובדוח ההערכה התפקודית מטעמה, וכן בחומר הרפואי שצורף לתביעה ולבקשה עסקינן, על מנת להביא לקבלת התביעה.
כן ביקשה המשיבה את הטענה של סילוק על הסף בשל אי תשלום אגרה, ככל ולטענתה טענה זו הינה טענה סתמית אשר מועלית מתוך רצון של המבקשת להמשיך ולעמר בתובעת.
המשיבה אף ביקשה לדחות את הטענה של סילוק על הסף לעניין ההכרה בפיצוי העתידי, שכן לטענה, לבית המשפט הסמכות למתן סעד הצהרתי וכל סעד אחד, על פי סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, מה גם שפסיקת בית המשפט העליון הכירה בסעד הצהרתי גם בתביעות על פי פוליסת ביטוח.
עוד ביקשה המשיבה לדחות את הטענות בדבר מחיקת כותרת התביעה, משלטענתה תביעה זו ראויה לידון בסדר דין מקוצר, ככל שאינה תביעה שעניינה נזקי גוף אלא תביעה חוזית.
עוד טענה המשיבה כי הדרישה לריבית מיוחדת אינה גורעת מהיות סכום התביעה קצוב, ככל ואף אופן חישוב הריבית המיוחדת הינו ארתימטי, כאשר התשלום לפסי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח הינו תשלום עונשי לפי שיקול דעת בית המשפט והינו נלווה לתובענה העיקרית.
המשיבה אף טענה לעניין הפיצוי העתידי כי אין כל מניעה למתן סעד הצהרתי בתביעה בסדר דין מקוצר.


דיון והכרעה


ב"כ המשיבה טוען כי היות המשיבה ב"מצב סיעודי" אינו בגדר "ענין שברפואה", ולכן אין חובה עליה לצרף חוות דעת רפואית להוכחת מצבה על פי תקנה 127 ואילו המבקשת טוענת כי מדובר ב"ענין שברפואה" המחייב צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה וללא חוות הדעת יש מקום למחוק את התביעה.
בפוליסה מוגדר המצב הסיעודי בנספח א' לפוליסה " הגדרת מקרה ביטוח", כפי שבא בסעיף 4 לכתב התביעה. השאלה האם מצב סיעודי המוגדר בפוליסה כחוסר יכולת מהותי לבצע שלוש מתוך שש הפעולות, שנקבעו בפוליסה, הוא "ענין שברפואה", נדונה בקצרה בפסקי דין שונים של בית משפט השלום, כאשר סקירת הפסיקה מצביעה על מחלוקת לעניין זה.
מספר החלטות תומכות באופן עקרוני בטענה, כי הקביעה שאדם נמצא במצב סיעודי היא "ענין שברפואה" ולכן חלה תקנה 127 והתובע נדרש להציג חוות דעת רפואית (ראו ההחלטות אליהן מפנה המבקשת בבקשתה). אולם למולן קיימות החלטות, אשר קובעות כי "מצב סיעודי" אינו עניין שברפואה ולכן לא חלה תקנה 127 (ראו ההחלטות אליהן מפנה המשיבה בתגובתה).
עמדתי היא כי תביעה על פי פוליסה לתגמולים בגין מצב סיעודי (ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי רפואי בין מצב סיעודי לאירוע) אינה "עניין שברפואה", ולכן תקנה 127 אינה חלה על תביעות אלה, ואין על התובעת לצרף חוות דעת רפואית.
לפיכך, לטעמי ובהנחיית הפסיקה לעיל, משצירפה התובעת טופס ההערכה התפקודית שנערך על ידי אחות וחוות דעת הפסיכיאטר, הרי שיש לבחון האם ממצאי האחות והפסיכיאטר מספיקים על מנת לקבוע כי התובעת נמצאת במצב סיעודי על פי הגדרת הפוליסה. זוהי שאלה של פרשנות תנאי הפוליסה על פי ממצאים עובדתיים, שאין צורך להוכיחם בחוות דעת רפואית דווקא, וזו אינה שאלה רפואית של קשר סיבתי רפואי, קביעת אחוזי נכות וכו', ומכאן שאין כאן "ענין שברפואה" כנדרש בתקנה 127, ואין המשיבה נדרשת לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמה.
מכאן שאין מקום למחיקת התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית.
שתי טענות נוספות למחיקה על הסף העלתה המבקשת: תביעה למתן סעד תיאורטי ו/או אקדמי ואי תשלום אגרה.


סעד אקדמי ו/או תיאורטי


אשר להכרה בזכויות שטרם באו לעולם הרי על פי פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ, פ"ד מו(5) 397, 408 אין מניעה שבית המשפט יקבע כי, כל עוד אין שינוי במצבה של המשיבה, היא זכאית לתשלום תגמולי ביטוח בגין מצב סיעודי ושחרור מתשלומי פרמיות הביטוח וכך אכן קובעים בתי המשפט. ראו ת.א. (ת"א) 25526/04 קושקרו נ' אדוה שלום (2005); ת.א. (ת"א) 47015/01 ויקטוריה בכר נ' רפאל בן יוסף (2004); ת.א. (חי) 9040/06 דיקמן נ' דקלה, חברה לביטוח (2007).

אי תשלום אגרה


לא מצאי כי יש לקבל טענתה זו של התובעת משעיון בתיק בית המשפט עולה כי התובעת שילמה אגרה בגין ההליך אותו כימתה.


הבקשה למחיקת כותרת


המבקשת טוענת כי התביעה אינה ראויה להתברר בהליך מקוצר.
תקנה 202 לתקסד"א מחייבת עמידה, במצטבר, בשלושה תנאי סף להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: הראשון, סכום קצוב, השני, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. השלישי, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.
הפרשנות של סכום קצוב כפי שהובאה במספר פסקי דין היא "סכום שאין צורך לשום אותו או להעריכו, אלא הוא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט". (ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (שותפות רשומה)). לעניין זה ידועה ההלכה בע"א 16/89 ורדים "חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוחי סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה (5) 729, 735:

"הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך."
לכן לצורך תקנה 202 די בהצגת הפוליסה, כאשר אין מחלוקת כי קיימת פוליסה בין הצדדים.


אשר לסכום הקצוב, הרי שתובענה זו עניינה בתגמולי סיעוד שסכומם נקוב בפוליסה כסכום ברור ומוסכם מראש, שאותו על המבקשת לשלם למשיבה מדי חודש, כל עוד היא נתונה במצב הסיעודי. מדובר במקרה שבו ניתן להגיע לסכום התביעה על פי חישוב אריתמטי פשוט ואין צורך בקביעה המתבססת על הערכה או שומה, ולכן המקרה מתאים לסדר דין מקוצר (ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, 396).
אשר לטענה כי עסקינן בתביעה המתבססת על הערכה רפואית, המחייבת מחיקת כותרת התביעה והעברתה לפסים רגילים, וזאת עת לא הוגשה חוות דעת רפואית, אומר כי אי צירופה של חוות דעת רפואית אינו עילה למחיקת כותרת.

בפסק דינו של כב' השופט משה סובל נקבע כי:
"נטל הראיה לקיומה של עילת התביעה מוטל על התובע ובהבדל מתביעת נזיקין כאן עילת התביעה היא חוזית ולכן אין חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית". (ראו: 48799-01-11 מרחיב נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ).


בהחלטה הנ"ל, דן כב' השופט סובל במקרה זהה של תביעה לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסה בגין מצב סיעודי של המבוטח, ודחה הבקשה למחיקת כותרת.
בענייננו, התובעת צירפה מסמכים רפואיים המעידים לטענתה כי הינו מצויה במצב סיעודי העונה על תנאי הפוליסה, ואשר יש בהם כדי להוות ראשית ראיה בכתב לקיומו של אירוע ביטוחי כנטען על ידה.
גם העובדה שהמשיבה תובעת ריבית בשיעור מקסימאלי, כאמור בסעיף 28א' לחוק חוזה ביטוח, אין בה כדי לפסול את התביעה מלהתברר בסדר דין מקוצר, כטענת המבקשת. וזאת משום שהריבית מוגדרת בסעיף בחוק וניתנת לחישוב אריתמטי על ידי בית המשפט, ככל שיפסוק בית המשפט ריבית כזו. תשלום מכח סעיף 28 א לחוק, הינו תשלום עונשי הנלווה לתובענה העיקרית ואינו מייתר אותה. לעניין זה ראה החלטה בבש"א 4681/05 אררט חברה לביטוח בע"מ נ. עיזבון המנוח יוסף משה ז"ל (), שם נקבע:

"ריבית מיוחדת הינה עניין שבשיקול דעתו של בית המשפט ואין היא מהווה מחסום מפני הגשת התביעה בהליך הנדון".


באשר לטענה לתביעת סעד הצהרתי לפסיקת סכום עתידי, אומר כי מעיון בסעיף 25 לתביעת המשיבה, אין האחרונה עותרת למתן סעד הצהרתי לתשלום נוסף מעבר לתשלום הקצוב, ועל כן, הטענה כי התובעת מבקשת סעד כספי נוסף, לסעד הכספי הקצוב, המחייבת מחיקת כותרת התביעה, דינה דחייה.


סוף דבר


לאור כל האמור, אני דוחה את טענות הסף בדבר סילוק התביעה על הסף, ומחיקת כותרת. כן אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו הסך של 2,500 ₪ שישולמו למשיבה תוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו למבקשת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק תביעה על הסף

  2. מחיקת התביעה על הסף

  3. דחייה על הסף בשלב מקדמי

  4. מחיקת תביעה חוזית על הסף

  5. בקשה לדחיית/מחיקת התובענה על הסף

  6. סילוק התביעה על הסף עקב כתב ויתור

  7. ערעור על החלטת בית משפט שלום לדחות תביעה על הסף

  8. אי צירוף חוות דעת רפואית לתביעה: סילוק על הסף ?

  9. בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר סמכות עניינית

  10. בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית

  11. בקשה של הנתבעת לסילוק ודחיה על הסף של התביעה מחמת התיישנות

  12. בקשה לדחות על הסף את הערעור כנגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, להתיר פיטורים

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון