האם יש השתק פלוגתא למרות "חילופי עמדות" בעלי הדין ?

האם יש השתק פלוגתא למרות "חילופי עמדות" בעלי הדין ?

התובעת טוענת, כי לא חלים במקרה דנן לא השתק עילה ולא השתק פלוגתא. לטענתה, לא חל השתק עילה מן הטעם של חילופי עמדות בעלי הדין, כאשר התובעת בתיק דנן הייתה בכלל נתבעת בתיק הקודם. יתר על כן, טוענת התובעת, כי העילה שעומדת בבסיס תביעה זו הינה נזיקית, בגין פעולת המבקש שנהג בניגוד לנהלי הקרן להלוואות בערבות מדינה ובניגוד לדין. בעוד העילה שעמדה בתביעה של הבנק הייתה חוזית, להשבה של יתרת הלוואה. לטענתה, מבחינה חוזית הוכרע, בתיק הקודם, כי על התובעת לשלם למבקש סכום כסף, ברם מבחינה נזיקית, הנתבע גרם נזקים עצומים לתובעת, הפר כלפיה חובות המוטלות עליו ואף הטעה אותה. טענותיה אלה הנזיקיות של התובעת מעולם לא התבררו לגופן.


כן, לטענתה של התובעת, לא חל השתק פלוגתא, מהטעם שפסק הדין, עליו מתבסס המבקש, ניתן בהיעדר הגנה. התובעת טוענת, כי הלכה פסוקה היא שפסק-דין הניתן בהיעדר הגנה לא יוצר מעשה בית דין.
לטענתה, גם אילו חל מעשה בית דין במקרה דנן, הרי המקרה שבפני מהווה חריג מן הצדק וגם אם מתקיים מעשה בית דין, אין לסלק את התביעה על הסף שכן הדבר נוגד את האינטרס הציבורי או הצדק. הבנק פעל באופן לא צודק, לטענתה, הוא ניצל את כוחו על חשבון התובעת והן שיקולי צדק והאינטרס הציבורי מחייבים את בירור התביעה לגופה.
התובעת גורסת, כי יש לברר טענותיה בדבר ניצולה, הטעייתה על-ידי המבקש, פעולות הבנק בניגוד לנהלים, לרבות בניגוד לנהלי הקרן להלוואות בערבות המדינה – כל אלו יש לברר באופן ענייני ואין לסלק את התביעה על הסף רק משום שהמבקש טוען כי אלו הן טענות חסרות בסיס – טענות אלו ראויות ליבון משפטי. כמו כן, נטען על ידי התובעת, כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות על-חוקתית בעלת מעמד מיוחד וחשוב מאין כמותו וכי בפיה טענות כבדות משקל שיש לבררן.
בתשובתו, המבקש טען כי אין זה רלבנטי האם העילה היא נזיקית או חוזית, כיוון שהשאלה היחידה שעל הפרק היא, האם יכול היה הנתבע בהליך הראשון להתגונן באותן טענות שעל בסיסן מבקש הוא לבסס את תגובתו כעת. לטענת המבקש, התשובה לשאלה זו היא חיובית, שהרי מדובר באותו כתב ערבות ואותן נסיבות חתימה על כתב הערבות והפלוגתא היחידה היא סביב תוקף הערבות ולגביה ניתן פסק-דין.
עוד טען המבקש בתשובתו, כי אין כל מקום להתערבות משיקולי צדק בטח ובטח כשהתובעת בעצמה ניזונה היא ובני ביתה מהכנסות החברה אשר בבעלות הבעל של התובעת, לו היא נשואה ומקיימת עימו משק בית משותף. ודווקא לבנק לא הושבו כספים - לא על ידי החברה, לא על-ידי בעלה של התובעת ולא על-ידי התובעת עצמה, אשר ערבה לכספים. לטענת הבנק, לא ייתכן כי התובעת מציירת את הבנק כמי שהרוויח כספים, בעוד הוא זה שנתן כספים לתובעת, אשר כלל לא הושבו לו.
המבקש גם טען, כי התובעת אינה משלמת את חובה הפסוק כלפיו וכל כוונתה היא להפעיל לחץ על המבקש, כאשר אף אין בכוונתה לשלם את הוצאותיו.


דיון והכרעה


מעשה בית דין הוא כלל דיוני שנועד לחסום התדיינות נוספת בין בעלי דין בעניינים שכבר נדונו והוכרעו קודם לכן. הרציונאל העומד מאחורי כלל זה נוגע לסופיות הדיון ומניעת הטרדה של בעלי דין. תקנה 101 מהווה את המסגרת הנורמטיבית לדחיית תביעה על הסף עקב מעשה בית דין והיא קובעת כך:

" 101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. "


תורת מעשה-בית-דין מכירה בשתי מערכות נפרדות של נתונים ונסיבות בהן יכול שתיטען טענת מעשה בית דין, ואלה כללי הסיווג לעניין זה כפי שהותוו על-ידי הנשיא (אגרנט) בע"א 246/66 שמואל ו-רחל קלוז'נר נ' רנה שמעוני:

"הכלל האחד הוא: מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילת תביעתו שם ,נבלעה' (MERGED) בפסק-הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד..... וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אז אומרים שקם מחסום (BAR) המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת לאותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת..... הכלל העיקרי האחר הוא, אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי הדין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות." (בע' 583, 584).

הכלל הראשון עליו מדבר השופט אגרנט הוא "השתק עילה" והכלל האחר הוא "השתק פלוגתא".


טענתו העיקרית של המבקש היא, כי על התובעת חל הן השתק עילה והן השתק פלוגתא וכי היה עליה להעלות טענותיה, אשר מועלות בתביעה דנן, כטענות הגנה, עוד בתביעה הקודמת אשר התנהלה כנגדה. לטענתו, ניתן פסק-דין עוד בתביעה הקודמת, אשר הינו חלוט ולכן חל מעשה בית-דין ומכאן שהתובעת מנועה מלהעלות טענות אלו כעת בתביעה דנן.
הצדק הוא עם המבקש, שכן בהתאם להלכה הפסוקה, התובעת מושתקת מלהעלות טענות אשר היה עליה להעלותן בהליך קודם, לגבי אותה פלוגתא. יפים הדברים שנאמרו ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך: "בנוסף על האמור, סבורני כי נתבע בסדר דין מקוצר יהיה מושתק מלהעלות בהתדיינות עתידית לא רק את הטענות אותן העלה במסגרת בקשת רשות להתגונן אותה הגיש, אלא גם את הטענות אשר היה עליו לטעון אך נמנע מכך. הלכה מבוססת היא כי מעשה בית דין משתיק בעל דין מלטעון טענה אשר חייב היה לטעון להגנתו ולא טען [ראו: ע"א 461/58 חברת ביטום בע"מ נ' מנהיים, פ"ד יג(2) 937, 943 (1959); ע"א 822/77 בסה נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד לב(3) 21, 27-26 (1978); עניין וינשטיין, בפסקה ג' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין]. לכן, סבורני כי נתבע בסדר דין מקוצר חייב להעלות בבקשת הרשות להתגונן אותה הוא מגיש את מלוא הטענות המשפטיות הרלבנטיות המבוססות על התשתית העובדתית שלפניו, ככל שאלה נוגעות לפלוגתאות העיקריות שבמחלוקת במסגרת התביעה שהוגשה נגדו ו"אם לא עשה כן - נסחפה שדהו" (ראו והשוו: עניין וינשטיין, בפסקה 26 לפסק דינה של השופטת מ' נאור). נתבע בסדר דין מקוצר אינו רשאי "לשמור" טענות על מנת לנקוט הליכים נוספים לאחר שההליך הראשון כבר הוכרע, ובכך לשוב ולהטריד את התובע באותו עניין, לאחר שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט [ראו והשוו: ע"א 102/88 אבוניל נ' אבוניל, פ"ד מו(1) 742, 744 (1992)]".
התובעת טוענת בתביעה דנן, כי הבנק החתים אותה על ערבות בניגוד לנהלים, תוך שהטעה אותה ותוך שהפר את חובת הזהירות והנאמנות כלפיה. טענות אלו הינן טענות שהיה ראוי לו נשמעו כטענות הגנה בתביעה הקודמת של הבנק כנגד התובעת. התובעת, על אף שידעה על תביעת הבנק ואף הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן, לא הגישה בקשת רשות להגן בהליך הקודם ולא התגוננה בשום צורה מפני התביעה שנפתחה נגדה. משהתובעת לא הגישה בקשת רשות להגן ניתן נגדה פסק-דין בהיעדר הגנה. מעבר לכך, התובעת אף לא טרחה להגיש בקשה לביטול פסק-דין או להגיש ערעור ומשכך פסק הדין הינו חלוט וניתן לראות באי-הגשת כתב טענות מטעמה כהודאה בטענות המבקש. בחלוף שנתיים וחצי, זמן רב מאוד לאחר שניתן פסק-דין, מבקשת התובעת, רק עתה, להעלות טענות, שכבר היה עליה להעלותן במסגרת הליך קודם, אולם כעת היא חסומה מלעשות כן וחל עליה השתק.
דין טענת התובעת לפיה לא מתקיים במקרה דנן השתק עילה מאחר שבתביעה הקודמת היא הייתה הנתבעת ואילו כאן היא התובעת, להידחות, שכן נקבע בפסיקה כי השתק עילה יחול בין צדדים, גם אם הצד המבקש היה נתבע בהליך קודם, שכן מדובר באותו עניין, ראו בעניין זה רע"א 6498/05 מרגלית צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ – סניף עפולה עלית. סוף דבר
לאור כל האמור לעיל ומשקבעתי על התביעה חל מעשה בית דין, הנני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התביעה על הסף. בנסיבות המקרה ולאור מצבה הכלכלי של התובעת והשלב המוקדם שבו נדחתה התביעה, אעשה צו מתון להוצאות, התובעת תישא בהוצאות התביעה בסך 1,500 ₪ בלבד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השתק עקיף

  2. כלל ההשתק

  3. השתק הגנתי

  4. השתק עילה

  5. השתק משפטי

  6. השתק הבטחה

  7. השתק שיפוטי

  8. השתק פלוגתא

  9. מהי טענת השתק ?

  10. מהו השתק שיפוטי ?

  11. טענת השתק פלוגתא

  12. השתק בדיני מקרקעין

  13. תנאים להשתק פלוגתא

  14. השתק עילה סעדים זהים

  15. מתי נוצר השתק פלוגתא ?

  16. הסכם פשרה השתק פלוגתא

  17. השתק פלוגתא פסק דין זר

  18. השתק פלוגתא בהליך פלילי

  19. דחייה על הסף מחמת השתק פלוגתא

  20. טעות המשפט קודם - השתק פלוגתא

  21. האם תשלום חברת ביטוח מהווה השתק ?

  22. השתק פלוגתא בשאלת הכיסוי הביטוח

  23. השתק פלוגתא בגין פסק דין בהסכמה

  24. נכות עקב תאונת דרכים השתק פלוגתא

  25. השתק פלוגתא על פסק דין בהעדר הגנה

  26. ההבדל בין השתק עילה והשתק פלוגתא

  27. תאונת עבודה השתק עילה עובד מעביד

  28. האם הסכמה דיונית יוצרת השתק פלוגתא ?

  29. האם השתק פלוגתא חל גם על "החלטות" ?

  30. השתק פלוגתא ללא זהות מוחלטת בין הצדדים

  31. מה ההבדל בין השתק שיפוטי להשתק פלוגתא ?

  32. האם פסק דין בהעדר הגנה מהווה השתק פלוגתא ?

  33. בקשת רשות להתגונן שנדחתה מהווה השתק פלוגתא

  34. האם יש השתק פלוגתא תביעות שיבוב של חברת ביטוח ?

  35. זכות בלתי הדירה להחזיק או להשתמש במקרקעין מכוח השתק

  36. האם יש השתק פלוגתא למרות "חילופי עמדות" בעלי הדין ?

  37. האם תביעת המבוטח יוצרת השתק פלוגתא בתביעת חברת הביטוח ?

  38. האם תביעה בגין נזקי רכוש יוצרת השתק פלוגתא לגבי נזקי גוף ?

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון