צו הריסה של בניית גדר בטון

צו הריסה של בניית גדר בטון

1. לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, אשר הוצא ביום 30.4.14 ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה. הצו מורה על הריסת עבודות של בניית גדר בטון בגוש 7836 חלקה 37, במקרקעין המצויים בתחום הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה ( להלן:"צו ההריסה" ).

2. הגדר נשוא הצו תוחמת מתחם מבנים המכיל מוסך ובתי מלאכה השייך למשפחת המבקש.

3. בהתאם לאמור בצו ההריסה, הוצא הצו לאחר שיו"ר הוועדה, מר ברמי, עיין בתצהירו של מהנדס הוועדה המקומית, אשר הוגש לו ביום 30.4.14, לאחר שיו"ר הוועדה שוכנע כי הבניין האמור הוקם ללא היתר בניה ולאחר שיו"ר הוועדה התייעץ עם היועץ המשפטי ( ראו נספח "א" לבקשה ). הצו הודבק במקרקעין ביום 30.4.14.

4. המבקש עותר לביטולו של הצו בנמקו את בקשתו בעיקרי הטעמים הבאים:
א. עבודות הבניה בוצעו במקום בו הייתה קיימת גדר רשת קודמת, שבבסיסה יציקת בטון נמוכה, ותכליתן הגבהת הגדר בכ – 70 ס"מ, נוכח סכנה הקיימת ממשאיות כבדות החולפות במקום. בנסיבות אלו, יש לראות בעבודות תיקון גדר קיימת, הנחשבת לעבודה מצומצמת, בגינה ניתן לקבל היתר בהליך מקוצר ( סעיף 9 לבקשה, סעיף 3 לטיעון נ/18 ). בהמשך לכך, לא היה מקום להוצאת צו ההריסה בגין עבודות אלו.
ב. תצהירו של מהנדס הוועדה ניתן ביום 30.4.14. לשיטת המבקש, ובהתאם לתצהירו, בוצעה העבודה במחצית חודש ינואר 2014 ולפיכך חלפו יותר משישים ימים מרגע השלמת העבודה ועד למתן התצהיר, כל זאת בניגוד להוראת סעיף 238א(א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ( להלן:"החוק" ). עוד נטען, כי נוכח השלמת העבודות כבר בחודש ינואר, הצו לא היה דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.
ג. נפל פגם בצו המנהלי בכך שלא נתקיים הליך התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות ולא הוצג תיעוד בכתב להתייעצות כאמור.
ד. נוסחו של צו ההריסה כללי מדיי, באופן שאינו מבחין בין חלקי גדר ישנים שהיו קיימים זה מכבר לבין הבניה החדשה, ויש בעובדה זו כדי להביא לביטולו של הצו.
ה. הרשות פעלה ממניעים זרים, הנובעים מלחצים שהופעלו ע"י מצד מע"צ.

5. לשיטת המשיבה, יש לקבוע כי הצו הוצא כדין ולהותירו על כנו. המשיבה גורסת כי בנוגע למועד ביצוע העבודות, יש לתת אמון בגרסתו הסדורה והמדויקת של מהנדס הוועדה, אשר היה עד ראיה לביצוע עבודות הבניה, ולדחות בחוסר אמון את עדויותיהם המגמתיות של המבקש ושל מר עבד אלקאדר. הוסיף וטען ב"כ המשיבה, כי אין חולק שצביעת הגדר הושלמה רק לאחר הוצאת צו ההריסה, מה שמלמד כי העבודות טרם הושלמו עובר להוצאת הצו ולפיכך הצו היה דרוש למניעת עובדה מוגמרת. באשר לחובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי טרם הוצאת הצו, נטען כי בהתאם לאמור בצו, קויימה החובה הנדרשת וכי נוכח "חזקת תקינות", הנטל להוכיח אחרת מוטל על כתפי המבקש. כן הדגיש ב"כ המשיבה, שאין מחלוקת בדבר היעדר היתר בניה לעבודות נשוא הצו, כמו גם לכלל המבנים המצויים במתחם המוסכים.

6. במהלך הדיונים בבקשה בה עסקינן, העידו בפני בית המשפט מפקח הועדה, מר וליד טיבי, מהנדס הועדה, מר יוסף ג'ומעה, המבקש ומר עבד אלקאדר, שזומן מטעם המבקש כמי שקשור להבאת הפועלים שביצעו את עבודות הבניה. כן הוגשו לעיון בית המשפט תמונות שצולמו במקרקעין ומסמכים שונים.



קביעת התשתית העובדתית-

7. מוסכם על הצדדים כי יציקת גדר הבטון, המופיעה בתמונות שהוגשו מטעם שני הצדדים והמתוארת בתצהיר המהנדס, הנה בגדר עבודה הטעונה היתר בניה ( לשיטת המבקש, כפי שפורט קודם לכן, מדובר בהיתר לעבודה מצומצמת ). עוד אבהיר בהקשר זה, כי ברור שכתוצאה מעבודות הבניה, שונתה צורתה של הגדר באופן מהותי, כאשר בחלק הגדר המופיע בתמונה השלישית בת/3 ( וראה גם תמונה א בת/1 ונ/14 ), תחת גדר רשת שהחלה סמוך לפני הכביש ( ראו נספח "י" לבקשה ) נוצרה גדר רשת הבנויה על גבי גדר בטון גבוהה, בעוד שבחלק הפינתי המופיע בתמונה א בת/1 ובתמונה הראשונה בת/3, נהרסה כליל גדר הרשת הישנה והוקמה תחתיה גדר בטון גבוהה. אף בחלק הגדר המופיע בתמונות ב ו-ג בת/1 ובתמונה השניה בת/3, נהרסה לחלוטין גדר הרשת הישנה ותחתיה נבנתה גדר בטון נמוכה ( ראו נוסף לתמונות את עדותו של ג'ומעה ע' 1 ש' 18-21, ע' 9 ש' 9-16 ואת עדות טיבי ע' 14 ש' 1,8,19 ).
אין מחלוקת שהעבודות המתוארות בוצעו מבלי שניתן לגביהן היתר בניה.

8. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והטיעונים שהוצגו בפניי לעניין מועד ביצוען של עבודות הבניה, אני מעדיפה באופן ברור את עדותו ההגיונית והעקבית של המהנדס מר ג'ומעה, המגובה במסמכים ובראיות חיצוניות, על פני גרסתם הסותרת של המבקש ושל מר עבד אלקאדר, שהנה גרסה סתמית, בלתי עקבית ונטולת ראיות מחזקות מספקות, וזאת נוכח מכלול הטעמים שיפורטו להלן;

9. מהנדס הוועדה העיד כי ביום שישי ה – 25/4/14, עבר בקרבת מתחם המוסכים וראה תפסנות, כלומר קרשים חדשים ואנשים בונים, כאשר למחרת ראה באופן ברור משאבה יוצקת בטון בתוך הכלוב של הגדר ( ע' 1 ש' 23-4, ע' 2 ש' 29, ע' 3 ש' 4 ). עדותו הברורה והמדויקת של מהנדס הוועדה זכתה לאמוני ולא מצאתי כל טעם לפקפק בה. יתרה מכך, קיימות ראיות חיצוניות לכך שהמהנדס פעל מיד בסמוך לאחר המועד האמור, בנוגע למה שראו עיניו, באופן המחזק את אמינות גרסתו. כך, העיד המפקח טיבי כי המהנדס פנה אליו בזמן אמת, אמר לו שהיה במקום ושיוצקים גדר אצל משפחת נאשף וביקש ממנו להגיע לביקור במקום ולתעד את הדברים ( ע' 12 ש' 24-31, ע' 13 ש' 6 ). המפקח הגיע לשטח המקרקעין וערך דו"ח בתאריך ה – 29/4/14. בתאריך ה – 30/4/14 העלה המהנדס את אשר ראה על הכתב בתצהירו ת/2. גרסת המבקש, לפיה מהנדס הוועדה, העובר במקום לעיתים מזומנות ( ר' ע' 9 ש' 26 ), החליט ביום בהיר אחד ב – 25/4 לבדות מליבו כי ראה עבודות בניה מבוצעות בשטח, חרף העובדה כי אלו הושלמו שלושה חודשים קודם לכן, אינה מסתברת ואינה מתיישבת עם השכל הישר.

10. בגרסת המבקש והעד עבדאלקאדר, לפיה עבודות בניית הגדר הושלמו בינואר 2014, נתגלעו סתירות ופרכות, המקשות על מתן אמון בה. לשם הדגמה ניתן להפנות לכך, שלדברי המבקש בעדותו, הוא התחיל לסדר את הגדר ביום 9/1/14 ועשה יציקות ב- 15-20 לינואר ( ע' 16 ש' 16 ). בניגוד לכך, מסר מר עבדאלקאדר כי הוא הביא את הפועלים לביצוע העבודות בתאריך ה – 13/1/14, כלומר יומיים קודם לכן ( ע' 18 ש' 28 ). משנשאל עבד אלקאדר האם ייתכן שהביא את הפועלים ב – 15/1 ( כגרסת המבקש ), שלל זאת ואמר שהוא בטוח לגבי התאריך שכן אשתו של אחד הפועלים ילדה באותו היום ( ע' 20 ש' 12-15 ). דוגמא נוספת: לדברי מר עבדלקאדר הפועלים בעבודתם לא שמו ברזל כלל אלא רק קרשים משום שהיתה כבר במקום רשת ברזל ( ע' 19 ש' 6 ). בניגוד לכך, הוגשה מטעם המבקש קבלה מתאריך לא ברור מטעם ט.מ. אבו ראס, אודות משלוח של 397 ק"ג ברזל למבקש, לכאורה לשם ביצוע העבודות ( נ/16 ). עוד אעיר בהקשר זה, כי לא הוגשו לעיון בית המשפט חשבוניות מקוריות וחלק הארי מן המסמכים שהוצגו מטעם המבקש אינם כוללים תאריך ברור ואינם חתומים.
בתצהירו, מסר המבקש כי התמונה, המופיעה בנספח "י" לבקשה, צולמה במהלך חודש ינואר 2014, בעוד שבעדותו טען כי התמונה צולמה בשנת 1991 ( ע' 15 ש' 17 ).
העד עבדלקאדר מסר בתחילת עדותו כי הוא צילם את התמונות שהוגשו על ידו נ/15 ( ע' 19 ש' 23 ) ומשנשאל מתי צילם אותן, השיב תחילה: "קודם כל לא משנה מתי" ( ע' 19 ש' 25 ) ואחר כך הודה שלא הוא צילם את התמונות אלא קיבל אותן מהמבקש ( ע' 19 ש' 27 ). למרות שאין חולק כי הגדר נצבעה רק לאחר הוצאת הצו המנהלי, מסר העד בעדותו כי תמונות הגדר הצבועה מייצגות בדיוק את מצב הגדר עובר למועד ביצוע העבודות בחודש ינואר ( ע' 20 ש' 1 ).
שיק ע"ס 8874 ₪ ששולם לכאורה בעבור בטון בתאריך 11/5/14 ( נ/17 ), מתיישב יותר עם קיומן של עבודות הבטון בשלהי חודש אפריל, מאשר עם הטענה כי הבטון סופק בתחילת חודש ינואר והתשלום בעבורו ניתן ארבעה חודשים לאחר מכן.
לא למותר להוסיף, כי משהתבקש המבקש בעדותו להסביר כיצד ייתכן שהמהנדס ראה משאבת בטון ועבודות במתחם בחודש אפריל, מסר המבקש כי הוא משפץ חודשיים ( ע' 16 ש' 17 ). דא עקא, העד עבדאלקאדר מסר כי הפועלים עבדו רק 5 ימים בחודש ינואר ( ע' 19 ש' 4 ) ולא הובאו מטעם המבקש כל ראיות לתמיכה בטענתו אודות שיפוצי יציקות, שאינם נוגעים לגדר, אשר בוצעו בחודש אפריל 2014.
לא זו עם זו, העובדה שהגדר נצבעה רק במהלך חודש מאי מתיישבת יותר עם העובדה שהגדר הוקמה במהלך חודש אפריל, מאשר עם הטענה שהוקמה בחודש ינואר והמתינו שלושה וחצי חודשים לצביעתה. גרסת המבקש, לפיה הצביעה המאוחרת נובעת מביקור צפוי של משלחת מטורקיה, לא פורטה כדבעי ואיננה נתמכת בראיה כלשהי.

11. סיכומה של נקודה זו – אני קובעת כי עבודות יציקת הגדר נשוא צו ההריסה בוצעו במהלך הימים 25-26/4/14 ולפיכך לא חלפו ששים ימים מאז ביצוע העבודות ועד למתן התצהיר ת/2 והוצאת הצו. המסקנה המתבקשת הנה שהצו הוצא בהתאמה להוראות סעיף 238א(א)(2) לחוק. עוד אני קובעת כי הגדר נשוא הצו נצבעה לאחר מועד הוצאת צו ההריסה (ר' עדות המבקש ע' 15 ש' 31).

המסגרת הנורמטיבית –

12. סעיף 238א(ח) לחוק קובע כי : " לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". נוכח העובדה שברי כי עבודות הבניה בוצעו ללא היתר כדין, יש לבחון כלום ביצוע הצו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

13. תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה,תשכ"ה-1965, שמכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים על-ידי ראשי ועדות התכנון והבנייה, הנה מתן מענה מיידי ויעיל למיגורה של תופעת הבנייה הבלתי חוקית, תוך שמירה על שלטון החוק - בכלל, ועל דיני התכנון והבנייה - בפרט. צווי ההריסה המנהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בחיתוליה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר"ע 1/84 דוויק ג' ראש העיר ירושלים , פ"ד לח( 1) 494; רע"פ 5738/00 סלאמה ני יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים (לא פורסם); רע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נ"ט(3) 577).

14. ההלכה הפסוקה הכירה בצוו ההריסה המנהלי כאחד האמצעים החשובים והאפקטיביים שהוקנו לרשויות התכנון לשם אכיפה יעילה של הפרות חוקי התכנון והבנייה, ומיגור עבירות הבנייה. כן הוכרה חיוניות הפעלתו של הצו בו עסקינן נוכח ממדיה הרחבים של תופעת הבנייה הבלתי חוקית והצורך לעקרה מן השורש.

15. על רקע התכלית החקיקתית והעקרונות שהותוו בפסיקה, אפנה לבחון את עובדותיו של המקרה דנן. עבודות הבניה בוצעו בתאריכים 25-26/4/14 ובמהלכן טרם הושלמה צביעת הגדר נשוא הצו. מהנדס הוועדה זיהה את העבודות בהיותן בעיצומן והרשות לא השתהתה בפעולתה אלא הוציאה את צו ההריסה המנהלי 4 ימים לאחר איתור ביצוע העבודות בשטח. המבקש המשיך בביצוע העבודה הנוגעת לבניית הגדר בכך שצבע אותה לאחר מועד הוצאת הצו המנהלי ( ר' עדות המבקש ע' ע' 15 ש' 31 והתמונות ת/3 בהשוואה לתמונות ת/1). בנסיבות אלו סבורני כי ניתן לומר שעבודות הבניה לא הושלמו עובר להוצאת הצו המנהלי ולפיכך ביצוע הצו היה דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

בחינת הטענות הנוספות שהועלו כנגד צו ההריסה-

16. בטרם אדון בטענות הנוספות שהועלו מטעם המבקש כנגד צו ההריסה לגופן, אתייחס בקצרה לשאלת סמכותו של בית משפט השלום לדון בטענות המועלות כנגד הצו המנהלי, ואשר אינן באות בגדרן של העילות המופיעות בסעיף 238א(ח) לחוק.
בסוגיה זו קבע בית המשפט העליון בעע"מ 3518/02 רמזי יוסף רג'בי נגד יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נ"ד(1) 196 (להלן:"הלכת רג'בי"), מפי כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) את הדברים הבאים:
" האם נאמר כי כיום על הנפגע אשר מעוניין להעלות טענות שאינן באות בגדר אלה שבסעיף 238א(ח) לחוק, להגיש הליך בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים, אף שקודם לכן היה רשאי להעלות טענותיו בפני בית-משפט השלום? דעתי היא שאין הדבר כך. אותן טענות שהיה ניתן להעלותן בעבר בפני בית-משפט השלום ראויות הן להישמע בפניו אף כיום. אין צידוק לפתוח עתה פתח לניהולם של שני הליכים שונים שתועלינה בהם השגות נגד צו הריסה מינהלי, האחד בבית-משפט השלום והאחר בבית-המשפט לעניינים מינהליים. עדיף ליתן פרשנות מרחיבה למהלך התקיפה בבית-משפט השלום לגבי צווי הריסה מינהליים, כפי שאכן נעשה בעבר. הנפגע מצו הריסה מינהלי רשאי להעלות בפני בית-משפט השלום עילות או פגמים נוספים על אלה שבסעיף 238א(ח) לחוק, ובלבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצו לבטל מעיקרו. ממילא, אם הפגם אינו חמור, ספק מה תהא ההצדקה לביטול הצו " ( סעיף 23 לפסק הדין ) ( הדגשות שלי – ה.ר.ש ).

כב' השופטת בייניש (כתוארה אז), אשר הצטרפה לפסק דינו של כב' השופט גרוניס, הוסיפה והדגישה את הדברים הבאים ( אליהם הצטרף כב' הנשיא ברק ) :

" על היקפן הצר של עילות הביקורת השיפוטית לפי סעיף 238א(ח) עמד בית-משפט זה עוד בפסק-דינו בר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה [26], בעמ' 447, מפי הנשיא שמגר שאמר כך:
"בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים, שבעטיים הוא יכול לבטל או אפילו להתלות את צו ההריסה המינהלי לשניים בלבד, ואם מתקיים האחד מן השניים, קמה לבית המשפט הסמכות להפעיל את שיקול-דעתו ולבטל או להתלות את הצו".
חזר על כך פעם נוספת השופט זמיר בפסק-דינו בפרשת בן חור [4] שהובאה בפירוט בפסק-דינו של חברי, שם ציין השופט זמיר כי "זוהי, מבחינת בית-המשפט, מסגרת צרה" (רע"פ 5086/97 הנ"ל [4], בעמ' 636).
אולם, בשני פסק-הדין, בפרשת עורקבי [7] ובפרשת בן חור [4], נאמר גם כי ניתנה לבית-המשפט הדן בערעור סמכות להתערב מעבר לשתי העילות הקבועות בסעיף 238א(ח) וזאת כך: כאשר "...[]צו ההריסה נפגם בפגם חמור כל כך העושה את הצו בטל מעיקרו" (פרשת עורקבי [7], בעמ' 401). "
וכן:
" אשר-על-כן בית-משפט השלום אשר בא בפניו ערעור על צו הריסה מינהלי לפי סעיף 238א(ח) ומועלות בפניו טענות נוספות כנגד חוקיות הצו, אינו יכול לצפות התוצאה מראש, ולפיכך יעביר תחת שבט ביקורתו את טענות הפסול המועלות כנגד צו ההריסה, ויראה אם על פניהן יש בהן ממש. בסופו של ההליך יגביל את התערבותו רק למקרים שנתקיימו בהם עילות הקבועות בסעיף 238א(ח) או למקרה שנתגלה לו בו פגם היורד לשורש הסמכות שביסוד צו ההריסה עד כי מצדיק הוא את קביעת בטלותו" ( ע' 197 לפסק הדין ) ( הדגשות שלי – ה.ר.ש ).

17. טענות המבקש בנוגע לקיום חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי ובנוגע לאופן ניסוחו של צו ההריסה תיבחנה תוך יישום הלכת רג'בי על עובדותיו של המקרה בו עסקינן ;

קיום חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי טרם חתימה על צו ההריסה-

18. בהתאם לאמור בצו ההריסה החתום ע"י מר ברמי, יו"ר הוועדה המקומית, הרי שטרם הוצאת צו ההריסה, עיין מר ברמי בתצהירו של מהנדס הוועדה המקומית, אשר הוגש לו ביום 30.4.14, והתייעץ עם היועץ המשפטי ( ראו נספח "א" לבקשה ).
19. המבקש העלה בבקשתו טענה כללית, לפיה לא קוימה חובת ההתייעצות כנדרש, מבלי שביסס טענה זו בראיות כלשהן. השאלה הטעונה הכרעה הנה על מי מוטל הנטל להוכיח בנסיבות המתוארות כי קוימה חובת ההיוועצות בהתאם להוראות החוק.

המסקנה המתבקשת מן הפסיקה דלעיל, הנה שבניגוד לטענת ב"כ המבקש, אין פגם בכך שלא הוצגה מטעם המשיבה חוות משפטית כתובה, המתארת את ההתייעצות שקוימה בין יו"ר הוועדה לבין היועץ המשפטי.

21. בעניין קטאוי לעיל נדונה אף סוגיית נטל ההוכחה מקום שהמשיג על הצו המנהלי טוען שלא קויימה חובת התיעצות כדין. בעניין זה פסק בית המשפט כדלקמן:

"חזקת התקינות ונטל ההוכחה הנובע ממנה אלו נדונו ברע"פ 1088/86 סמרי חסן מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "הגליל המזרחי" פ"ד מד(2) 417 (להלן: "עניין סמרי חסן") ראשית נקבע שאין חובה לכלול בצו את עצם קיום חובת ההתייעצות:
"בסעיף 238א(ד) לחוק התכנון והבניה ישנו פירוט הדברים שחייבים להיכלל בצו הריסה מינהלי. בין השאר נקבע שם, כי הצו צריך לכלול את תוכן סעיפים-קטנים (ג), (ו), (ז) ו-(ח) של סעיף זה. סעיף-קטן (ב) - הקובע את חובת ההתייעצות - איננו בין אלה. מכאן, שאין חובה להזכיר או לכלול את עניין ההתייעצות בצו עצמו" ( עניין סברי חסן ע' 419 א-ב).
מטבעו של הצו ובהיותו צו הריסה מינהלי הוא כפוף לחזקה לפיה המעשה המינהלי נעשה כדין – "חזקת התקינות המינהלית ". על המערער, כמי שרוצה לסתור את החזקה האמורה, מוטל הנטל לסתור את החזקה. ובלשונו של כב' השופט מלץ בעניין סמרי חסן הנ"ל:
"הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי". כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי. מאחר שכך - פועלת חזקת התקינות, דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי הנחה הניתנת לסתירה, אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח, כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על-ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה" (שם ע' 419 ב-ג).
אין מחלוקת בין הצדדים שהמערער לא הוכיח שלא קויימה חובת התייעצות. נוכח העובדה שהנטל לסתור את חזקת התקינות המינהלית מוטל על שכמו, ומשטענותיו בערעור התמצו בשאלה האם התקיימה חובת התייעצות אם לאו, דין ערעורו להידחות".

במקרה דנן, המבקש לא הוכיח שלא קוימה חובת ההתייעצות אלא טען בהקשר זה טענה בעלמא, שהנה נטולת בסיס ראייתי. נוכח העובדה שהנטל לסתור את חזקת התקינות המנהלית מוטל על כתפיו של המבקש, הנני דוחה את טענתו בעניין זה.

אופן ניסוחו של צו ההריסה -

22. בצו ההריסה נרשם כי מצווה על הריסתו של הבניין להלן: " גוש 7836 חלקה 37 (חלק), יצק גדר מבטון ללא היתר בניה ופלש לתוואי דרך 444 ".
לשיטת המבקש, נוסח זה אינו מקיים כדבעי את דרישותיו של סעיף 238א(ד) לחוק.

23. בהתאם לסעיף 238א(ד) לחוק, בצו הריסה מינהלי יפורטו –
(1) המקרקעין שעליהם הוא חל;
(2) העובדה שהבניה, או החלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר, או מה הן ההפרות של תנאי ההיתר או העובדות האחרות שבגללן הבנין הוא חורג;
(3) הבנין או החלק ממנו שהצו מסמיך להרסו, לפרקו או לסלקו;
(4) תוכן סעיפים קטנים (ג), (ו), (ז) ו-(ח).

24. בצו נשוא הבקשה פורטו המקרקעין שעליהם הוא חל וכן העובדה שהבניה (יציקת גדר מבטון) בוצעה ללא היתר. לא נאמר בצו מפורשות כי תחתית הגדר, שהיתה קיימת בחלק מן המקומות טרם ביצוע עבודות הבניה החדשות, אינה מיועדת להריסה.

25. לעניין הטענה שצו ההריסה נוסח בצורה כללית, הכוללת בחובה לכאורה גם חלק ישן של הגדר שאינו מיועד להריסה, אפנה לפסק דינו של כב' השופט שוהם ברע"פ 6032/13 זמירה שלהבת אהרון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה טבריה (פורסם במאגרים), בו נדונה טענה הדומה ביותר לענייננו. בית המשפט העליון פסק את הדברים הבאים:

" אשר לטענת המבקשים בדבר תיאורה של תוספת הבניה בצו ההריסה, לא מצאתי עילה להתערב בהכרעתו של בית המחוזי בנדון. אכן, ראוי היה שלא לכלול בתיאור תוספת הבניה בצו ההריסה את הקיר הישן שנבנה בהיתר, ומשכך הוא אינו מיועד להריסה. ואולם, כפי שעולה מעדותו של מר לביד, מהנדס העיר, הרשות מודעת לכך שאין להרוס קיר זה, והכוונה להבהיר לקבלן אשר יבצע את צו ההריסה, כי אין להרוס את הקיר. חזקה על הרשות כי תבצע את צו ההריסה כדין, ואנשיה יהרסו אך את תוספת הבניה שנבנתה שלא כדין ומיועדת להריסה.

כפי שציין בית המשפט המחוזי, היה צריך לציין את העובדה כי הבניה נבנתה ללא היתר בתצהירו של המהנדס, ויש לצפות כי המשיב יתאים את נוסח התצהיר לדרישות החוק. ואולם, סבור אני, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי בהינתן העובדה כי אין מחלוקת על כך שתוספת הבניה נבנתה ללא היתר, וכי היתה תשתית עובדתית מספקת בעניין זה בפני המשיב, טרם שהוציא את צו ההריסה, והדבר אף נרשם בצו עצמו, אין מדובר בפגם כה חמור היורד לשורשו של עניין, ואין הוא מצדיק את ביטולו של צו ההריסה" ( ע' 15-16 לפסק הדין ) ( הדגשות שלי- ה.ר.ש.).

26. יישומן של ההלכות שנפסקו בעניין רג'בי ובעניין שלהבת אהרון דלעיל על עובדות המקרה שבפניי, מוביל למסקנה כי אף שראוי היה שצו ההריסה ינוסח באופן שיבדיל מתוכו את תחתית הגדר הישנה, אשר איננה מיועדת להריסה, הרי שלא מדובר בפגם כה חמור היורד לשורשו של עניין, והמצדיק את ביטולו של צו ההריסה. המפקח והמהנדס אשר העידו בפניי היו ערים למבנה הגדר הישנה וחזקה על הרשות כי תבצע את צו ההריסה כדין, באופן שנציגיה יהרסו אך את תוספת הבניה שנבנתה שלא כדין ומיועדת להריסה.

27. טרם סיום אציין, כי המבקש לא הציב כל תשתית עובדתית לטענה, לפיה פעלה הרשות בעניינו ממניעים זרים ובעקבות לחץ בלתי ראוי מצדה של מע"צ, ולפיכך אין בידי לקבלה.

28. נוכח כל האמור מעלה, אני דוחה את הבקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי.
צו עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, אשר ניתן במעמד צד אחד, בטל בזאת.
ככל שהמבקש לא יהרוס בעצמו את הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי, תהא רשאית הוועדה המקומית לבצע את ההריסה. מניין 30 הימים לצורך ביצוע הצו יחל מיום 27.5.14.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גדר הפרדה בין בתים

  2. צו הפסקת בניית גדר

  3. סכסוך בין שכנים על גדר

  4. בקשה לפתיחת שערים בגדר

  5. בקשה לבניית גדר במקרקעין

  6. עבודות מתכת בגדר ההפרדה

  7. פיצוי על פגיעת רכב בגדר

  8. תוואי גדר ההפרדה בירושלים

  9. צו הריסה של בניית גדר בטון

  10. בקשת התרת גדר בדיעבד במקרקעין

  11. התנגדות להיתר להגבהת גובה גדר

  12. בניית גדר בשטח ציבורי ללא היתר

  13. התהפכות רכב לאחר התנגשות בגדר

  14. ירי על אדם שעבר את גדר ההפרדה

  15. נזקי גוף בעקבות התחשמלות מגדר מתכת

  16. שינוי מיקום חניה והשלמת גדר בנויה בחזית

  17. עלות הקמת גדר משותפת בין שכנים ותחזוקתה

  18. בקשה לגדר את מגרש תוך יצירת בליטה אל תוך שטח

  19. בקשה להיתר לבניית ממ"ד וגידור חלק מהחצר המשותפת

  20. האם גידור קרקע מהווה "שימוש" לצורך חיוב בארנונה

  21. ערר על סירוב ליתן היתר להקמת גדר לצורך גידור מקרקעין

  22. בכביש המוביל לכניסה לחמת גדר, התנגשו זה עם זה רכביהם

  23. חובת השתתפות בתשלום בניית גדר בגבול משותף בין שכנים ?

  24. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר בקשה להקמת גדר במקרקעין

  25. בקשה לבנות גדר בגבול שטח הכלול בבית משותף המורכב מצמודי קרקע

  26. נטען שרכב פגע בגדר בניין הבית המשותף וכתוצאה מכך נגרם נזק לגדר

  27. ערר על החלטת הועדה לאשר בקשה לעבודה מצומצמת של תוספת לגדר מפרידה מבלוקים

  28. צו הריסה: "גדר בטחון" בגובה כ-2.5 מ', בנויה מברזל, עמודי ברזל וקוביות בטון

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון