בניית דיר כבשים ללא היתר

בניית דיר כבשים ללא היתר הקדמה בפניי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים טבריה (להלן: "המשיבה"). בקשה זו עניינה צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 17.06.14 להריסת רצפת בטון בשטח 250 מ"ר, הכנה לסככות מברזל ופח בשטח של 500 מ"ר וגדר היקפית באורך של 50 מ' (להלן: "המבנה") שהוקמו ללא היתר בניה, בגוש 10476 חלקה 4 בישוב בסמת טבעון (זבידאת מערב). (להלן: "צו ההריסה המנהלי"). לציין כי בהחלטה מיום 25.06.14 הארכתי את תוקפו של הצו לתקופה נוספת של 45 יום נוספים. טענות המבקש לטענת המבקש, ביום 14.07.14 הוגשה בקשה למתן לגיטימציה למבנה, המיועד להיות דיר צאן, במטרה לקבלת היתר בניה, ושולמה האגרה בגין הגשת הבקשה, כאשר סיכויי הבקשה להתקבל הינם טובים מאד. הוסיף המבקש וטען כי, בשל האילוץ להוצאת ופינוי דיר הצאן מקרבת מבני מגורים, לאחר קבלת התראה קצרה מהמועצה המקומית לפינוי הנ"ל, נאלץ לפעול באופן דחוף להוצאת דיר הצאן לחלקה אותה תציע המועצה המקומית יחד עם מנהל התכנון, בתוכנית המתאר המיועדת, להקמת דירי צאן. לטענת המבקש, הינו אדם קשה יום, אשר עדר הצאן משמש אותו ואת בני משפחתו מזה שנים רבות כמקור פרנסה, ונהג כתושבים רבים בכפר, לגדל את הצאן ליד הבית, משהתקבלו תלונות על מפגע. עוד טענו המבקש כי הן בשל דרישה של המועצה להעברת הדיר בשל הצורך לביצוע עבודות להרחבת הכביש והן לאור תלונות של השכנים, נאלץ להעביר את הדיר. הוסיף המבקש כי, מאחר ואין פתרון אחר באזור אלא רק פתרונות עתידיים, החל בבניית הדיר והצליח לפני הוצאת צו ההריסה, כך שההליך המנהלי אינו מתאים ויש להעביר לפסים רגילים. בנוסף, טען המבקש לאכיפה סלקטיבית בעניינו, ככל והמשיבה לא אוכפת את החוק כנגד מספר בעלי דירי צאן הקיימים באזור. תגובת המשיבה המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, עסקינן בצו אשר הוצא כחוק, המתייחס לבניה רחבת היקף בקרקע חקלאית ויצירת עובדה מוגמרת בשטח. הוסיפה המשיבה וטענה כי, המשיב מודה כי הבניה בוצעה שלא כדין, ודי בכך כדי להשמיט את החלופה הראשונה אשר בחוק, לפיה ניתן לעכב/לבטל את הצו אם הוכח כי הבניה בוצעה כחוק. עוד טענה המשיבה כי, האופציה המאפשרת עיכוב/ביטול הצו הנוגעת לבניה שהסתיימה משך 60 יום בטרם הוצאת התצהיר עליו נסמך הצו או שהינה מאוכלסת 30 יום לפחות טרם מועד זה אינה מתקיימת. עוד טענה המשיבה כי, לא התקיים כל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין בהליך הוצאת הצו, שיש בו להביא לעיכובו/ביטולו. כן טענה המשיבה כי מעבר לניסיונות הוצאת היתר, הרי המבקש אינו מוכיח בכל דרך שבאפשרותו להוציא היתר למבנה. יתרה מזו, בהתאם לחוות דעת מהנדס המשיבה, קיימות דרישות סף אשר לא מתקיימות שבעניינו, שדרושות לצורך הוצאת ההיתר, לרבות חוות דעת משרד החקלאות, כאשר לעניין דיר צאן ישנן דרישות רבות כגון גודל המבנה, מערכת ניקוז וביוב, מתקני לוואי ועוד. עוד טענה המשיבה כי בחוות דעתו של מהנדס הוועדה מפרט כי המדובר בחלקה של 133 דונם, ולא הוגש כל תשריט חלוקה המייעד את המקרקעין בהם מצוי המבנה למבקש, כאשר אף בתוכנית המתאר של הכפר בסמת טבעון, המצויה בדיון בוועדה המחוזית (ג/18046) הוקצה שטח מיוחד למבני משק, כאשר המבנה עסקינן אינו מצוי בהם, אם כי מרוחק כ 50 מ' בלבד, ממבני מגורים קיימים. בחוות דעתו מבהיר מהנדס הוועדה כי לא יוכל להמליץ בפני מליאת המשיבה על קבלת הבקשה להיתר. אף הסיכוי ללגליזציה במקום אשר אינו תואם תכנית המתאר החדשה אף הוא נמוך ביותר. דיון והכרעה עיינתי בבקשה, באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבה, ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המסגרת המשפטית סעיף 1 לחוק מגדיר "בנין" - "כל מבנה בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר לרבות - (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע (2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל. " סעיף 238 א' (א) לחוק קובע כי : "הוקם בנין חורג לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יו"ר הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתוכנית, יהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי - (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר מ- 60 ימים לפני יום הגשת התצהיר". אין חולק כי הבסיס המשפטי להגשת בקשה לביטול צו הריסה מנהלי והתנאים לביטול הצו מצוי בסעיף 238 א'(ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") וזו לשונו: "(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". תכליתו של צו הריסה מנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות (ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ד מ(2) 445, 447). כמו כן, צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב יפו נ' עורקבי פ"ד מח (2) 397, 404). משום כך, משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (רע"פ 6034/99 לימור כהן נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד נד (1) 438, 446 - 447). יפים הדברים שנאמרו בעניין זה בבית המשפט המחוזי באר שבע בע"פ 7344/04 אל עוקבי איברהים נ' מדינת ישראל, הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הדרום (פסק דין מיום 20.4.05) ואין אלא להביאם כלשונם: "סעיף 238 א' לחוק עניינו "צו הריסה מנהלי", במאובחן מ"צו הריסה שיפוטי". סעיף זה הוסף לחוק בשנת תשמ"א, במטרה להרחיב את הסמכויות אותן מקנה החוק לרשויות התכנון והבניה ואשר נועדו לעצור את התופעה הנפוצה של בניה ללא היתר או בניה בניגוד להיתר ו/או בחריגה ממנו. הסמכות לתת צו הריסה מנהלי (במאובחן מצו הריסה שיפוטי, שהוא הכלל), הוקנתה ליו"ר הוועדה המקומית, וזאת לאחר שהתייעץ, כאמור בס"ק (ב), ולאחר שהוגש לעיונו תצהיר מטעם מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס / אדריכל אחר, ובו מפורטים שלושה אלמנטים: "1. לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; 2. לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר מ-60 ימים לפני יום הגשת התצהיר; 3. ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על 30 הימים". סעיף 238 א' הנ"ל הקנה זכות ערעור לבית משפט השלום, אולם, המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט לשניים: אם הוכח, שהבניה, שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין, או - אם הוכח, שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת [ר' ס"ק 238א'(ח)]. דהיינו, בית המשפט אינו שב ובוחן את השאלה הרחבה, שעמדה בפני הרשות המנהלית ואינו נכנס בנעליה, והוא גם איננו בגדר רשות שיפוטית הבוחנת, למשל, אקט עונשי ולכן יכולה לתת דעתה לנסיבות אישיות חדשות. בית המשפט הוגבל מבחינת הטעמים בעטיים הוא יכול לבטל או אפילו להתלות, את צו ההריסה המנהלי. ומה בענייננו? בענייננו המבקש לא טען בבקשתו אף לא אחת משתי העילות הנקובות בס"ק (ח) לביטול צו ההריסה המנהלי ולפיכך דין בקשתו להידחות. ולהלן נימוקיי. חוקיות הבניה מעיון בבקשה על נספחיה אין חולק שאין בידי המבקש היתר בניה למבנה נשוא צו ההריסה המנהלי, כאשר בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה הצהיר המבקש 1 כי הינו פועל להגשת בקשה לקבלת היתר, ולשם כך אף צירף אסמכתא בגין תשלום והדף הראשון של התשריט המוצע בבקשה. בעניין זה ראוי לציין כי הוצאת היתר בניה אינה עניין טכני כלל וכלל, ככל והוראות סעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון ובניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מחייבות הוצאת היתר טרם ביצוע עבודת "הוספה לבניין או תיקון בו", לרבות לחלק של מבנה "וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע". זאת ועוד, הגם שבבקשתו טען המבקש כי הצליח בבניית הדיר טרם הוצאת צו ההריסה, ובשל כך אין מקום להיזקק להליך זה בפנינו, אלא שמעיון בתמונות אשר צורפו לבקשה, נכון למועד הוצאת צו ההריסה המנהלי, המבנה נשוא צו ההריסה המנהלי לא היה גמור, ולבטח לא היה מאוכלס, כך שלא מדובר היה בבניה שהושלמה בנייתה והינה עובדה מוגמרת. היתר בניה למבנה נשוא צו ההריסה המנהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מידי, כאשר טענותיו של המבקש, כי ההליך להוצאת ההיתר ייקח 7 חודשים, הגם שעניין זה אינו ודאי, מעידה כאלף עדים שההיתר בהישג יד, ואין מקום לכן, כפי שנפסק לא אחת, שבית משפט יעכב ביצוע צו הריסה מנהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו, רק כדי לאפשר למבקש להתחיל ולטפל בהליכי רישוי, ולקוות לקבלת היתר בניה, אם בכלל. בית משפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי, אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מידי. הלכה היא כי בית המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי אף אם לא נפל בו פגם המביא לבטלותו, אולם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (רע"פ 8720/09 אחסאן אבו רנה נ' יונה יהב, ראש עיריית חיפה, ניתן ביום 1.11.09 על ידי כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 7405/04 שוויקי נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, , ניתן ביום 23.8.04, על ידי כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים פ"ד נח (4) 385, 388). בענייננו אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב ביצוע צו ההריסה המנהלי. הלכה פסוקה היא כי את ביצועו של צו הריסה מנהלי ניתן לעכב רק אם היתר הבניה נמצא בהישג יד מידי באופן שרק עיכוב פורמלי חסר משמעות מעכב הוצאתו. כמו כן, נפסק לא אחת כי אין לעכב ביצועו של צו הריסה מנהלי במצב בו מצויים הליכי התכנון בראשיתם. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בעניין זה בביהמ"ש העליון ע"י כב' השופט ג'וברן ברע"פ 5971/06 זחאיקה נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים: "בנוגע למשקלם של הליכים לקבלת היתר בעת הוצאה ומימוש צו הריסה מינהלי כבר התייחסתי בהחלטתי ברע"פ 7405/04 האני שוויקי נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (טרם פורסם) שם נקבע כי אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שנבנה ללא היתר, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המינהלי, אשר כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בנייה בלתי חוקית" בעניין זחאיקה הנ"ל נקבע כי אין ליחס משקל מהותי לעצם קיומם של הליכים לקבלת היתר בזמן הוצאתו של צו ההריסה המנהלי וכי אי ביצוע צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו כדי לאפשר לבעלים להשלים את ההליכים לקבלת היתר, מנוגדת לתכלית החוק ולהגיונו. בענייננו אין מחלוקת כי רק בחודש 07/2014 החל המבקש בהליכי הרישוי, הווה אומר, אין כיום למבקש היתר בניה. בנסיבות אלו כפי שפורטו, הרי כפי שנפסק לא אחת, אין מקום לכך שבית המשפט יעכב ביצוע צו הריסה מנהלי, שלא נמצא פגם בחוקיותו, רק כדי לאפשר למבקש להתחיל בהליכי רישוי, להמתין ולקוות שמא יוכל לקבל, אם בכלל, היתר לבנייה נשוא צו ההריסה המנהלי. לאמור לעיל יש להוסיף את האמור במכתבו של מהנדס הוועדה, אשר צורף לתגובת המשיבה, בעניין מתן לגיטימציה למבנה, ממנו עולה כי בקשת המבקש למתן לגיטימציה למבנה לא תאושר, ככל שאינה עולה על התנאים אשר צוינו בחוות הדעת הנ"ל. גרימת נזק אף טענת המבקש לפיה דיר צאן זה משמש לפרנסתו ופרנסת בני משפחתו, אינה יכולה לעמוד לנימוק לעיכוב/ביטול הצו, כך שאם יבוצע צו ההריסה המנהלי יגרם להם נזק. נפסק לא אחת כי הטעמים בגינם מורשה ביהמ"ש לבטל ו/או לעכב בעטיים ביצוע צו הריסה מנהלי מוגבלים כמפורט בסעיף 238 א (ח) לחוק, ומאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לביטול או התליית צו הריסה מנהלי. לולא בנה המבקש, תוך הצבת עובדה מוגמרת במקרקעין, ותוך התעלמות מן החוק הדורש קודם לכל הצטיידות בהיתר בניה, לא היה מצוי כיום במצב בו הוא מצוי ואין לו אלא להלין על עצמו. יפים לענייננו דברים שנאמרו בעניין זה בב"ש (נצ') 2648/03 זועבי נימר נ' נתנאל אלפסי , ואין אלא להבאים כלשונם: "ככלל בעניין הריסה בלתי חוקית, אין למי שבנה בניגוד לדין אלא להלין על עצמו שבמעשיו אלו הביא על עצמו נזק. בשל הערכים המוגנים על פי חוקי היסוד, אין ליתן הגנה על בנייה בלתי חוקית כאשר הדרך שהתווה בנדון המחוקק במסגרת סעיף 238 (א) משקף במידה הנכונה את האיזון הראוי והדרוש בין האינטרסים השונים". צו ההריסה המנהלי נועד לתת מענה מעשי, מהיר יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכך יכול הוא לסייע לרשויות ולמערכת שלטון החוק כולה לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית. כפי שנפסק לא אחת הרי יעוד צו הריסה מנהלי אינו ענישה אלא ייעודו לבער את תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צוידה הרשות בסמכויות אלו שהחוק הורה עליהן. אין בנימוקים שהעלה המבקש כדי לאפשר לו לעשות דין לעצמו ולפגוע פגיעה חמורה ומכוונת בשלטון החוק. אין במצוקת המבקש כדי להצדיק את הפרת החוק, שהרי טענה זו פותחת פתח לרבים דוגמתו להפר את החוק איש איש למטרתו הוא, ואין המבקש רשא להפר את החוק בשל תכלית ההפרה. ראה בעניין זה ע"פ (באר שבע) 432/90 גברין סלימאן אל נ' מדינת ישראל , תק-מח 93(2), 420, עמ' 424 בו נאמרו הדברים הבאים: "גם לנסיבות האישיות של המערערים, ואני מוכן לצאת מתוך הנחה שמדובר באנשים קשי יום, דלי אמצעים ונזקקי סעד, אין מקום לשמש שיקול לאי מתן צו הריסה שהרי אם נסיבות אישיות יביאו לאי מתן צו הריסה - הרי לא נוכל לשים גבול לביצוע עבירות בניה ע"י ציבור גדול של אנשים שניתן להגדירם כמסכנים וחסרי כל. אין להדור דל בריבו - ונסיבות אישיות אינן יכולות להוות נימוק להקלה בעונש - וגם לא לאי מתן צו הריסה מנהלי, שכאמור, אינו מהווה עונש". אל מול הנזק, לכאורה, שעלול להיגרם מביצוע צו ההריסה ומהריסת הבניה - הבלתי חוקית, עומדת תופעה חמורה של בניה בלתי חוקית שפוגעת הן בשלטון החוק ובאכיפתו והן בשלום הציבור ובטחונו. תופעה זו יש למגר. טענת הפלייה בבקשתו טען המבקש כי באוזר המבנה קיימים מספר דירי צאן, אם כי המשיבה בחרה לפעול כנגדו בלבד. לא ניתן לבסס על סמך טיעון זה של המבקש טענת הפלייה, במיוחד כאשר לא הובאו ראיות ממשיות בתמיכה לה. טיעון אגבי וסתמי אין בכוחו ליצור יש מאין "פגם חמור" בהוצאת הצו שמקורו בהפליה נטענת של המבקש. ראה: ע"פ (חיפה) 838/98 הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון נ' ויליאם חאג', תק- מח 99 (1) 662, 665. סוף דבר לאור המפורט לעיל הנני מורה על דחיית בקשת המבקש לעיכוב/ביטול צו ההריסה המנהלי. צו ההריסה יבוצע תוך 30 יום מהיום. אין צו להוצאות. בעלי חייםבניהכבשיםדיריםענף הבקר