שוויון בין נאשמים

שוויון בין נאשמים

בית המשפט העליון בפסיקתו מנה מספר קריטריונים להחלת עיקרון השוויון על משיבים בהליכי מעצר עד תום הליכים, המשיבים לבקשות מעצר בעניינים דומים ובפרשיות דומות.

לעניין זה ראוי לצטט את שנפסק בבש"פ 5398/03, דוד רן:

אכן, העיקרון לפיו אין להפלות בין נאשמים בהליך פלילי לענין המעצר בהעדר טעמים המצדיקים הבחנה ביניהם, עיקרון חשוב הוא היונק את כוחו מעיקרון השוויון, האוסר על אפליה בין שווים (ראה בש"פ 345/89 מסיקה נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(723 (2; בש"פ 433/89 בומשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(89 (1). יחד עם זאת, אין זה עיקרון-על ויש שהוא נדחה מפני שיקולים הגוברים עליו בעוצמתם. כך, למשל, קבע בית משפט זה כי מקום שבו מדובר בעבירות של אלימות קשה יש להעדיף את השיקול הכולל של טובת הציבור על פני שיקול האפליה "במקרה זה הייתי אומר כי שיבוש שנפל בהחלטה אחרת יעמוד על עומדו - שבשתא כיוון דעל על - אך שיבוש שאירע במקום אחד אין זה ראוי לו שיגרור שיבוש במקום אחר אף הוא" (בש"פ 2468/94 בהג'את כריים נ' מדינת ישראל (לא פורסם(.
עוד נפסק כי לא ניתן להכריע על-פי מבחן חד-ממדי של שוויון בשאלה אם שחרורו של נאשם, חרף העדר טעם להבחין בינו לבין שותפיו, חייב להוביל גם לשחרורם של השותפים. לכן, כאשר שחרורו של אחד הנאשמים נבע מטעות בשיקול הדעת של התביעה ושל בית המשפט, טעות זו אינה צריכה לגרור, בהכרח, את החלתה על נאשמים אחרים, ולעולם יש לאזן בין האינטרס לקיים את שורת השוויון, לבין האינטרס של שמירה על בטחון המתלונן או הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 4160/03 מדינת ישראל נ' בן-ישי (לא פורסם); ובש"פ 2649/02 סרגיי בקייב נ' מדינת ישראל).


עוד יש לצטט את שנכתב בבש"פ 6749/07, דוד קורולקר:

פעמים רבות קבע בית משפט זה כי עקרון השוויון בין שווים עקרון מנחה הוא בשיטתנו המשפטית כולה, והדברים אמורים אולי ביתר שאת מקום שעסקינן בשלילת חרותו של אדם (בש"פ 620/97 בוזגלו נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 871 (1997); בש"פ 7686/03 רפייב נ' מדינת ישראל, (לא פורסם, 9.9.03)). יחד עם זאת, הודגש כי ייתכנו מקרים בהם האינטרס של הגנה על הציבור מפני אלימותו של נאשם יצדיק את מעצרו, גם אם ייתכן שיהיה בכך משום הפליה שלו בהשוואה לאחר (בש"פ 3320/98 ראס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.6.98); בש"פ 4336/03 מדינת ישראל נ' בן ישי (לא פורסם, 1.6.03)). השיקול של שוויון בין הנאשמים מנחה, מדריך ומחייב הוא, ועם זאת אין הוא בבחינת שיקול המכריע כל שיקול אחר המתגושש מולו בזירת ההכרעה השיפוטית בענייני המעצר. שומה על בית המשפט ליתן לשיקול זה את המשקל הנכבד הראוי לו, ואולם בכך לא תמה מלאכתו ועליו לשקלל אלה מול אלה את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ומתוכם לגבש החלטה מאוזנת ומחושבת, המשקללת נכונה את זכותו של אדם להלך חופשי כל עוד עומדת לו חזקת החפות, את עקרון השוויון ושיקולים אחרים שבאינטרס הציבורי (וראו גם: בש"פ 7686/03 הנ"ל(.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אמון בנאשם

  2. נאשם לא מיוצג

  3. שוויון בין נאשמים

  4. פיצוי לנאשם שזוכה

  5. אשפוז נאשם חולה נפש

  6. פיצויים לנאשם שזוכה

  7. איסור פרסום שם הנאשם

  8. פיצוי לנאשם שזוכה בדין

  9. בקשת נאשם לצאת לעבודה

  10. פיצויים מהמדינה לנאשם

  11. הודאת נאשם דבר מה נוסף

  12. בדיקת מסוכנות של הנאשם

  13. בקשת נאשמים להפרדת דיון

  14. אמצעים פסולים בחקירת הנאשם

  15. חוסר אמון של בית המשפט בנאשם

  16. בקשת הנאשם להתיר חזרה מהודיה

  17. הימנעות מחקירה נגדית של הנאשם

  18. מחדלים של המשטרה - זיכוי נאשם

  19. קבלת חומר חקירה של נאשמים אחרים

  20. מכתב יידוע בעברית לנאשם דובר ערבית

  21. הימנעות מהרשעת נאשם שאין לו הרשעות קודמות

  22. הימנעות להודיע לנאשם על זכותו להיוועץ עם עו''ד

  23. סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי – החובה לידע את הנאשם

  24. נטען כי מועד הדיון שנרשם על ידי השוטר לא היה ברור לנאשם

  25. פיצוי נאשמים בגין הוצאות הגנה בתוספת 50% בגין מאמץ מיוחד

  26. סעיף 40ו' לחוק העונשין - הרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון