המשכיר לא גילה לשוכרים כי בבניין יתחילו שיפוצים לפני שנכנסו לדירה

המשכיר לא גילה לשוכרים כי בבניין יתחילו שיפוצים לפני שנכנסו לדירה

התובעים שכרו דירה מן הנתבע. כשלושה חודשים לאחר כניסתם לדירה החלו בבניין עבודות שיפוץ כלליות, שבוצעו ע"י צד ג', אשר לטענת התובעים פגעו באופן משמעותי בהנאתם מן המגורים בדירה לפרק זמן ממושך, בן 10 חודשים לערך. לטענת התובעים, הנתבע ידע בעת ניהול המו"מ עימם וחתימתם על הסכם השכירות, כי בבניין קיימים ליקויים וכן כי צפויות להתחיל עבודות לתיקונם, אולם בחר להסתיר זאת מהם. בכך, טוענים התובעים, הפר הנתבע את חובתו לניהול מו"מ בתום לב, וביקש לעשות עושר שלא במשפט על חשבונם, ומכאן תביעתם.

מנגד, טען הנתבע, כי אף שידע על ליקויים הקיימים בבניין, כלל לא ידע שבכוונת החברה הקבלנית להתחיל בביצוע העבודות, ועל כן לא פעל בחוסר תם לב כלפי התובעים. עוד טען, כי הפגיעה של עבודות השיפוץ בחיי התובעים הייתה נמוכה בשיעור ניכר מזו הנטענת, וכי הציע לפצות את התובעים בגין פגיעה זו, אך התובעים סירבו וביקשו פיצוי בלתי סביר.

הנתבע, שלח הודעת צד ג' לחברה הקבלנית (להלן: "צד ג' / חברת גינדי"), במסגרתה טען, כי התרשלו כלפיו כבעל דירה בפרויקט, וכי על כן, ככל שיחויב בפיצוי התובעים, הרי שיש להשית על חברת גינדי התשלום בגין חיוב זה.

במסגרת הדיון בפני העידו התובעים, הנתבע ונציג צד ג'.

בעדותם, מסרו התובעים, כי ביום 16.11.12, חתמו על הסכם שכירות עם הנתבע. עוד טענו, כי עברו להתגורר בדירה עם שני ילדיהם הפעוטות, במהלך חודש דצמבר 2012, וכי לאחר כחודשיים, קיבלו הודעה לפיה צד ג' מתכוונת לבצע שיפוץ כללי בבנין. לאחר שבדקו את הנושא, התחוור להם, כי נושא השיפוץ היה במו"מ ממושך בין הדיירים לבין צד ג'. בעדותם הדגישו התובעים, כי השיפוץ אשר נמשך חודשים רבים, גרם ללכלוך, לאבק ולרעש. עוד טענו, כי על גבי הבניין, ובפרט על מרפסת הדירה, הוקמו פיגומים לצורך ביצוע השיפוץ, עובדה שמנעה מן התובעים להשתמש במרפסת וכן הסבה פגיעה בפרטיותם, בשל נוכחות הפועלים במרפסת ועל הפיגומים בצמוד לחלונות הבית. לטענת התובעים, נאלצו לחיות רוב התקופה כשחלונות הבית מוגפים, מה שהוביל לחיובי חשמל גבוהים בשל צריכת מזגן מוגברת. לטענת התובעים לא עזבו את הדירה, אף שהנתבע אפשר להם לעשות כן, בשל מחלתו של אבי התובעת, אשר הסתיימה לבסוף בפטירתו, ואשר מנעה מהם מלעסוק בחיפוש דירה אחר חלופית. התובעים אישרו, כי הנתבע הציע לפצותם בשיעור של 30% משכר הדירה, אולם טענו, כי הצעה זו נראית להם בלתי סבירה. כן, טענו כי הנתבע צפוי לקבל פיצוי מחב' גינדי ודרשו כי הלה יחויב בהעברת מחצית מאותו הפיצוי לידי התובעים. התובעים עתרו, כי אחייב את הנתבע לפצותם בסך 33,200 ₪.

גם הנתבע העיד בפני, לטענתו המו"מ עם צד ג' לעניין שיפוץ כללי בבניין נמשך כשנתיים ימים, ולא הייתה לו כל ידיעה, כי שיפוץ זה יחל דווקא בתקופת השכרת הדירה לתובעים. כן, הדגיש כי מיד כאשר יצר עמו התובע קשר בנושא, אישר לו לעזוב את הדירה ללא כל חיוב או תנאי. לטענת הנתבע, כאשר דרשו התובעים פיצוי, הציע להם פיצוי בשיעור 30% משכר הדירה בתקופה בה הפיגומים היו על המרפסת (משך כשלושה שבועות) ופיצוי נוסף בסך 10% משכר הדירה עבור עוד כ – 5 חודשים במהלך התנהלו עבודות השיפוץ בבנין. לטענת הנתבע, התובעים התנהלו בחוסר תם לב כאשר דרשו הנחה בשיעור 100% מדמי השכירות.

הנתבע עתר לדחיית התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאותיו.

לחלופין טען הנתבע, כי ככל שימצא כי הוא מחויב לפצות את התובעים בפיצוי, הרי שיש לחייב את צד ג' שהתרשלה כלפיו בתשלום הפיצוי.

נציג צד ג', מר גיא שני, העיד בפני ומסר כי לאחר מו"מ שנמשך כשנתיים ימים, בין ועד הפעולה של דיירי הבניין, נחתם בינואר 2013 הסכם, ובהתאם לו בחודש פברואר 2013 החלועבודות השיפוץ בבניין. עוד מסר, כי הפיגומים הושמו על הבנין, למשך כ – 3 שבועות, וכי עבודות השיפוץ בכללותן נמשכו כ – 7 חודשים. כן, ציין כי "זה ברור שהעבודות זה לא משהו סימפטי...במהלך התיקון היתה תקופה של אי נוחות, אבל אני יכול להגיד שעשינו את המקסימום שיכולנו".




דיון והכרעה:

לאחר שלמדתי טענות הצדדים בכתב, שמעתי עדויותיהם ועיינתי בראיות שהובאו בפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל בחלקה ודינה של ההודעה לצד ג' להידחות. ואלו נימוקיי:

הוכח בפני, כי הנתבע ידע בעת שחתם עם התובעים על הסכם השכירות, כי ישנם ליקויים בבניין. עוד ידע, כי מתנהל מו"מ אינטנסיבי בין דיירי הבניין לבין צד ג' לביצוע עבודות השיפוץ. לעניין זה, אני דוחה טענות הנתבע, כי הואיל ומדובר בדירה להשקעה, לא היה מעודכן כל העת בהתנהלות בבניין.
אמנם, לא ידע הנתבע כי עבודות השיפוץ יחלו דווקא בחודש פברואר 2013, אולם הוכח כי היה מעודכן כל העת באופן שוטף ורציף בהתנהלות אל מול צד ג', והיווה למעשה חלק מקבוצת הדיירים אשר דרשה מצד ג' את ביצוע עבודות השיפוץ (זאת עלה הן מעדותו של הנתבע עצמו והן מעדות מר שני).
למרות זאת, נמנע הנתבע מלעדכן את התובעים אודות הליקויים שנתגלו בבניין ואודות האפשרות שתחלנה עבודות שיפוץ במהלך תקופה השכירות, אף שתקופת השכירות עליה הוסכם היתה ממושכת יחסית (שנה ואופציה לשנה נוספת).

במובן זה, ניהל לטעמי הנתבע מו"מ עם התובעים בחוסר תם לב.
מקובלת עלי עדותה של התובעת, לפיה לו ידעה מראש על הליקויים ועבודות השיפוץ הצפויות, לא הייתה מתקשרת בהסכם שכירות עם הנתבע.

משאלו מסקנותיי, נחה דעתי כי יש לחייב את הנתבע לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

באשר לנזקי התובעים:
המדובר למעשה בנזק שאינו ממוני, אלא בפיצוי בגין פגיעה בהנאתם של התובעים מן המושכר.

מקובלת עלי טענת הנתבע, כי בניגוד לטענת התובעים לפיה עבודות השיפוץ נמשכו 10 חודשים, למעשה המדובר בתקופה בת 7 חודשים בלבד, ומתוכן פרק זמן של שלושה שבועות בלבד הוצבו פיגומים על המרפסת. טענה זו חוזקה בעדותו של נציג צד ג'.

טענות התובעים בדבר צריכת חשמל מופרזת בתקופה בה נאלצו לחיות עם חלונות מוגפים – נטענה בעלמא ולא נתמכה בראיה כלשהי. כן, לא מצאתי קשר סיבתי בין עלויות המעבר של התובעים לדירה אחרת לבין השיפוץ – ראשית, כי התובעים כלל לא עזבו את הדירה בעקבות השיפוץ, ושנית – כי ממילא מראש המדובר היה בתקופת שכירות קצובה, אשר בסופה היו נדרשים התובעים להוציא הוצאות אלו.

עם זאת, הוכח בפני, כי משך פרק הזמן, בן 7 חודשים, במהלכו התנהלו עבודות השיפוץ נפגמה הנאתם של התובעים מן המושכר, בפרט בתקופה בת שלושת השבועות בה הוצבו פיגומים על מרפסת המושכר.

חרף מסקנתי האמורה, סבורני כי יש ליתן משקל לנטל שהיה על התובעים להקטין את נזקיהם. אין מחלוקת, כי מיד עת פנו התובעים לנתבע והלינו בפניו אודות עבודות שיפוץ העומדות להתבצע, הציע להם הלה לעזוב את הדירה ללא כל התחייבות כלפיו. התובעים, משיקוליהם, החליטו שלא לעזוב כבר באותה העת. אף אם אקבל טענת התובעים, כי בשל נסיבות הקשורות בבריאותו של אבי התובעת המנוח לא יכולים היו להתפנות לעיסוק במעבר דירה, הרי שנסיבות אלו יכולות להסביר הישארות בדירה לפרק זמן בן כמה שבועות, אך וודאי לא לפרק זמן בן 7 חודשים. העובדה שהתובעים לא עזבו את הדירה, מעידה כי אין המדובר במקרה של דירה שאינה ראויה למגורים, אלא במצב זמני שיצר אי-נוחות מסוימת לתובעים. לפיכך, אין לחייב את הנתבע בפיצוי בשיעור 100% כפי שנדרש.

בשים לב לאמור, סבורני, כי הצעת הנתבע לפצות את התובעים בשיעור 30% משכר הדירה לתקופה בה הוצבו פיגומים במרפסת ובשיעור 10% משכר הדירה עבור יתר התקופה הינה הצעה ראויה.
אשר על כן, מצאתי לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 1560 ₪ ₪ בגין החודש הראשון בו התבצעו עבודות השיפוץ, ובסך 3120 ש"ח בגין ששת החודשים הנוספים במהלכן התנהלו.

אני דוחה דרישת התובעים לחייב את הנתבע להעביר אליהם מחצית הפיצוי שהינו צפוי לכאורה לקבל מחברת גינדי – ראשית, פיצוי שכזה לא הוכח כלל, ושנית – אין לבית משפט זה סמכות ליתן צווי עשה מסוג זה המבוקש.

באשר להודעת צד ג' – הליך זה אינו מקים תביעה עצמאית ונפרדת של הנתבע כלפי הצד השלישי. במקרה דנן, טען התובע כי חברת גינדי התרשלה כלפיו ועל כן, היא זו אשר צריכה להיות מחויבת בפיצוי כלפי התובעים. אולם, עילת התביעה של התובעים כלפי הנתבע הינה עילה חוזית, וכאמור לעיל אכן קבעתי כי הנתבע התנהל בחוסר תם לב כלפי התובעים. בנסיבות בהן אין זהות בין עילות התביעה, בכתב התביעה ובהודעה לצד ג', הרי שדינה של צד ג' להידחות.

סוף דבר:

הנתבע ישלם לתובעים סך 4680 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.


משהוכח בפני כי פיצוי זה הוצע לתובעים עובר להגשת התביעה, איני עושה צו להוצאות לטובתם.

הנתבע ישא בהוצאות צד ג', בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.


בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פחת על בניינים

  2. חריגה מקו בניין אחורי

  3. תביעה לפינוי מחסן בבניין

  4. קומה מפולשת בבניין משותף

  5. החוק מאפשר הקלות בגובה בניין

  6. התנגדות דיירים להגבהת הבניין

  7. מהו חדר טרנספורמציה בבניין

  8. חדירת מי גשמים לבניין משותף

  9. בקשה לתוספת בניה בבניין לשימור

  10. בניית מרתף מחוץ לקווי הבניין

  11. הסכמים בין דיירי הבניין לגבי הגג

  12. האם אפשר לגור בבניין ללא טופס 4 ?

  13. ערר על בקשה הכוללת הקלה לבניית בניין

  14. התנגדות לחריגה של קווי בניין למדרכות

  15. בקשה לשינוי קווי בניין אשר נקבעו בתכנית

  16. ערר על החלטת הועדה לאשר בקשה להקמת בניין

  17. הסתרת אור ואוויר עקב בניית בניין קומות

  18. בקשה לשינויים בהיתר בניה לבניית בניין חדש

  19. שינוי קווי בניין והעברת זכויות מקומה לקומה

  20. תביעה נגד חברה שהתקינה מעלון נכים בבניין

  21. נשירת אריחי החיפוי של חזיתות בניין משותף

  22. הקלה בקו הבניין האחורי לצורך הקמת גזוזטראות

  23. עתירה שלא להתחיל בבניית מדרגות בחזית הבניין

  24. בקשה לביצוע תוספת בנייה על גג בניין בתל אביב

  25. מעצר על סמך קלטות מצלמות אבטחה בבניין מגורים

  26. אי אכלוס בניין עד להתאמת הבניין למצב הסטטוטורי

  27. ערר הנוגע לאישור תכנית שמטרתה שינוי בקווי הבניין

  28. התנגדות לבניית בניין "שונה" משאר הבניינים בסביבה

  29. הקלה לתוספת קומות בבניין על מגרש המיועד לבניה רוויה

  30. תביעה לחייב בתשלום שירותי החזקה וניהול לבניין מגורים

  31. הקלה בקו בניין צדדי צפוני ודרומי עד 10%, תוספת 1 יח"ד

  32. בקשה להקים בניין ובו יחידת דיור אחת בחלק העורפי של המגרש

  33. פניה למנהל האגודה לתרבות הדיור בנוגע לסוגיות בבניין מגורים

  34. בקשה להקלות בגובה הבניין, הקמת חצר אנגלית וכניסה נפרדת למרתף

  35. כתנאי להיתר בניה נדרש לצבוע את הבניין כולו בגוון הצבע המקורי

  36. נטען כי באישור התוכנית הוצג מצג מטעה לעניין מספר היחידות בבניין

  37. תביעה בטענות להתרופפותם של אריחי חיפוי חיצוניים בבניין בתל אביב

  38. הקמת בניין חדש בשינוי מהבינוי המאושר / הקלה בבניה שלא תואמת תכנית

  39. המשכיר לא גילה לשוכרים כי בבניין יתחילו שיפוצים לפני שנכנסו לדירה

  40. ערר על החלטת הועדה להתנות הפקדת תכנית התאמת קווי הבניין לגבולות מגרש חדשים שהקטינו את המגרש

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון