קניית רכב עם מנוע תפוס (תביעת פיצויים)

להלן פסק דין בנושא קניית רכב עם מנוע תפוס -תביעת פיצויים: הרקע לתביעה: עניינה של התביעה שלפניי בעסקה שבמסגרתה רכש התובע, שהוא פחח ועובד במוסך, רכב מסוג אופל וקטרה שמספר רישויו 17-149-66 (להלן - "הרכב"), לאחר שהרכב היה מעורב בתאונת דרכים. התביעה עומדת על סכום של 32,700 ₪. התובע טען בכתב תביעתו, כי הנתבע שהוא קרוב משפחתו, הינו סוחר מכוניות. לטענתו, ביום 4.2.13 פנה אליו הנתבע והציע לו לרכוש את הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים. התובע טען, כי הנתבע ציין בעת שפנה אליו, כי הרכב תקין וכשיר לנסיעה. בהמשך לכך נערכה עסקת מכר, במסגרתה שילם התובע לנתבע סכום של 2,500 ₪ במזומן וכן שילם לו בנוסף 200 ₪ עבור העברת הבעלות ברכב. בהתאם לכך הועברה הבעלות ברכב. עוד טען התובע, כי על סמך הצהרתו של הנתבע ולאור ההיכרות המוקדמת בין השנים, ערך תיקונים בפח של הרכב בעלות של 2,800 ₪, לא כולל מע"מ. התיקונים, כך לפי טענתו, נמשכו ארבעה ימים. לטענת התובע, לאחר תיקון הפחחות, ניסה התובע להתניע את הרכב, אולם הדבר לא עלה בידו. כמו כן הזמין חשמלאי רכב, ובנוכחות הנתבע, ניסה החשמלאי להניע את הרכב, אולם הלה קבע, כי "המנוע תפוס" ולא ניתן להניעו. התובע הוסיף וטען, כי הנתבע הנחה אותו לבטל את רישיון הרכב על מנת לקבל חזרה את החלק היחסי מאגרת הרישוי. התובע אכן ביטל את רישיון הרכב וקיבל החזר עבור החלק היחסי של אגרת הרישוי בסכום של 770 ₪. לטענת התובע, הנתבע התחייב, כי ישלם לתובע את עלות הרכב, בניכוי ההחזר עבור אגרת הרישוי, וכן יפצה אותו בעלות תיקון הרכב. לכתב התביעה צירף התובע עותק של רשיון הרכב שהיה בתוקף עד ליום 4.2.13, המועד שבו הועברה הבעלות. לפי רשיון הרכב, מר סובולב איגור, היה בעליו הקודם של הרכב (להלן - "מר סובולב"). לפי כתב התביעה, הוצאותיו של התובע בגין עסקת המכר עומדות על סכום של 5,976 ₪, נכון ליום 11.2.13. בית המשפט התבקש לחייב את הנתבע בתשלום מלוא הוצאות התובע, בתוספת פיצוי בגין צער, עוגמת נפש והוצאות מיוחדות וכן בתשלום שכר טרחה. בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 15.1.14 ציין התובע, כי בעת העברת הבעלות ברכב, שאל את בעליו הקודם של הרכב, מר סובולב בדבר מצב הרכב והלה ענה לו כי מצבו "100%". התובע הוסיף, כי ביקש לזמן לדיון מר סובולב, על מנת שיעיד במשפט, אולם הלה לא התייצב. בנוסף ציין כי לא הוסיף אותו כנתבע, וזאת משום שלטענתו "לא עשה עמו עסק" וכלל אינו מכיר אותו. עוד ציין, כי הנתבע נוהג להחנות רכבים מחוץ למוסך וזאת כחלק מעסקיו בתיווך למכירת רכבים. כראיה לכך הגיש בדיון תמונות של רכבים, שעל חלק מהם, כך לטענתו, מופיע שלט עם מספר הטלפון של הנתבע (מוצגים ת/2א - ת/2יח). הנתבע טען בכתב הגנתו, כי הינו נהג גרר וכי אינו סוחר מכוניות וכי כל תפקידו בעסקת הרכב התמצה בתיווך בין התובע לבין הבעלים של הרכב. לטענת הנתבע, לא ידע דבר על כשירותו של הרכב ולא אמר לתובע דבר בעניין זה. בנוסף, התובע, שהוא פחח מקצועי, ידע כי הרכב היה מעורב בתאונה קשה והיה באחריותו לברר את מצב הרכב לפני רכישתו. עוד טען הנתבע, כי בנסיבות אלה אין הוא אחראי לתקינות הרכב. עוד טען הנתבע, כי התובע לא שילם לו 2,500 ₪ בגין עלות הרכב, אלא שילם סכום זה למר סובולב. הנתבע טען לאור האמור, כי לא היה צד להסכם המכר ולא סיפק כל שירותים לתובע ומכאן, כי אין כל יריבות בינו לבין התובע. בנוסף טען הנתבע, כי התובע כלל לא הוכיח את נזקיו ומכל מקום הפריז בהערכת הנזקים שנגרמו לו, אם נגרמו. בדיון שהתקיים בבית המשפט הוסיף הנתבע וציין, כי במוסך שבו עובד התובע כפחח יש גם תיקוני מכונאות וכי גרר את הרכב למוסך לצורך תיקונו. כן ציין, כי התובע הוא שהתעניין ברכישת הרכב וביקש ממנו לתווך בינו לבין הבעלים הקודם של הרכב. עוד ציין בדיון, כי הצטרף לתובע ולמר סובולב בעת שהלכו לדואר לשם העברת הבעלות וכי באותו מועד שאל התובע את מר סובולב בדבר מצבו של הרכב ונענה כי הרכב תקין. עוד הוסיף, כי לאחר תיקון הרכב משהתברר כי הרכב אינו תקין וכשיר לנסיעה, הגיע למוסך לבקשת התובע, התקשר למר סובולב וביקשו להשיב את הכסף לתובע, אולם הלה ניתק את הטלפון. במהלך הדיון, הכחיש תחילה הנתבע, כי הוא מחנה רכבים בסמוך למוסך שבו עובד התובע. אולם, משהוצג לו מספר הטלפון המופיע על שלט התלוי על חלק מהרכבים שצילם התובע (מוצגים ת/2א - ת/2יח), הודה כי מדובר במספר שלו וטען כי מדובר ברכב שמכר עבור חבר. דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לרבות טענותיהם בדיון שלפניי, אני סבורה שיש לדחות את התביעה, וזאת מהטעמים הבאים. התובע הוא פחח במקצועו והוא עובד במוסך שבו גם מבוצעות עבודות מכונאות. המדובר בבעל מקצוע שעוסק תוך כדי עבודתו הרגילה בתיקון רכבים, וממילא הוא נתקל, תוך כדי עבודתו, ברכבים רבים שהיו מעורבים בתאונות. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע עוסק בגרירה של רכבים ואין מחלוקת כי תיווך בעסקת המכר. הנתבע גרר את הרכב למוסך, לאחר מכן קישר בין התובע לבעליו של הרכב ואף הגיע למעמד העברת הבעלות ברכב. הנתבע גם הודה כי סוכם שישולם לו סכום של 200 - 300 ₪ עבור שירותיו. מהתמונות שהוצגו לי, ובהן צוין מספר הטלפון של הנתבע על גבי חלק מהרכבים החונים בסמוך למוסך שבו מועסק התובע (מוצגים ת/2א-יח) עולה, כי טענתו של הנתבע שאין הוא מחנה רכבים בסמוך למוסך התובע, אינה מדוייקת בלשון המעטה. ככל הנראה אין זו הפעם הראשונה שהנתבע מתווך בעסקה למכירת רכב, אולם השאלה אם הנתבע הוא "סוחר מכוניות" אינה רלוונטית לתביעה שלפניי. אין גם מחלוקת כי מר סובולב הוא שהיה בעליו הקודם של הרכב ולא הנתבע והעברת הבעלות ברכב נעשתה ממר סובולב לתובע, בלא שהנתבע היה בעליו הרשום של הרכב בשלב כלשהו. הצדדים שניהם מסרו בדיון בבית המשפט, כי מר סובולב מסר לתובע, טרם העברת הבעלות, כי מצב המנוע של הרכב הוא תקין. לאור האמור, ראוי היה כי מר סובולב יהיה צד לתביעה והתובע לא הצליח לספק לבית המשפט הסבר משכנע מדוע לא צירפו כצד לתביעה. אין גם מחלוקת כי הנתבע גרר את הרכב למוסך שבו עבד התובע לאחר שהרכב היה מעורב בתאונה וכי מצבו של הרכב היה בכי רע בעת שהגיע למוסך. אין גם מחלוקת, כי התובע ידע שהרכב היה מעורב בתאונה. התובע עצמו מסר בדיון בבית המשפט, כי בעת שהרכב הגיע למוסך "היתה מכה בחזית שנכנסה למנוע והיו חוטים קרועים". כמו כן מסר, כי עבד לשם תיקון הפחחות בלבד משך כארבעה ימים. בנסיבות שבהן הנתבע הציע לתובע, שהוא איש מקצוע העוסק בתיקון רכבים, לרכוש רכב, שהתובע יודע כי היה מעורב בתאונה ומצבו בכי רע ולמעשה אין כל דרך לדעת מה מצב המנוע ללא בדיקה ממשית, היה באחריותו של התובע לבדוק את מצב הרכב לאשורו לפני רכישתו. במצב שבו היה הרכב כאשר הגיע למוסך של התובע כאילו היה תלוי שלט נאון גדול על גבי הרכב ובו נכתב "ייזהר הקונה", אולם התובע בחר להתעלם מהמציאות שבפניו. התובע אמנם טען בפניי, כי הנתבע אמר לו בעת שהגיע למוסך כי מצבו של הרכב תקין וכשיר לנסיעה - אולם הנתבע מכחיש זאת מכל וכל. מכלול הנסיבות והיגיון הדברים מצביע על כך, שאין זה סביר כי הנתבע אמר דברים אלו לתובע בעת שהגיע למוסך. אין מחלוקת כי הנתבע גרר את הרכב למוסך לאחר תאונה והרכב היה מושבת באותה העת, ובוודאי שלא היה תקין וכשיר לנסיעה. בנסיבות אלה, לא היתה כל דרך לנתבע לדעת מה מצבו של הרכב והיה על התובע לדעת זאת לאחר שראה את הרכב ואת מצבו. מכל מקום גם אם הייתי מקבלת כמהימנים את דברי התובע, כי הנתבע אמר לו, כי מצב הרכב תקין וכשיר לנסיעה, כטענתו, ברור כי עדיין היה באחריותו של התובע לבדוק את הרכב לפני רכישתו, בייחוד בהינתן שהתובע הוא איש מקצוע העוסק בתיקון רכבים, ולאחר שראה שהרכב עבר תאונה והוא מושבת. יודגש בהקשר זה, שגם אם נניח שמומחיותו של התובע היא פחחות ולא מכונאות רכב ותיקון מנועים (ולא נטען בפניי בעניין זה), חזקה על התובע, כי הוא מבין ברכבים במידה העולה על הבנתו של אדם מן הישוב, ולא יכול היה להסתפק בדבריו של הנתבע, או של בעליו הקודם של הרכב, כאשר הוא רואה שמצבו של הרכב בכי רע. בהחלטתו של התובע לא לבדוק את הרכב בנסיבות אלו, לפני העברת הבעלות אליו, הוא לקח, אפוא, על עצמו את הסיכון, כי יתברר שהרכב אינו תקין וכשיר לנסיעה. הוכח בפניי, כי התובע גם ידע כי בעליו הקודם של הרכב היה מר סובולב והעברת הבעלות נעשתה בדואר ממר סובולב אל התובע, ובנוכחותו של מר סובולב. הן התובע והן הנתבע העידו כי התובע שאל אותו לפני העברת הבעלות על מצבו של הרכב ומכאן כי התובע ראה בו כאחראי למצבו של הרכב. יתר על כן, התשלום עבור עלות הרכב עברה אל מר סובולב ולא אל הנתבע ומכאן כי עסקת המכר היתה בין התובע לבין מר סובולב ולא בין התובע לבין הנתבע. מסקנתי היא, כי התובע נכנס לעסקת המכר, מתוך תקווה, כי המנוע תקין וכי יוכל למכור את הרכב ברווח לאחר תיקוני הפחחות, אולם התובע לא ביצע את הפעולות הבסיסיות הדרושות לשם בדיקת הרכב לפני העסקה. המדובר בטעות באשר לכדאיות העסקה. למרבה הצער, רק לאחר תיקון הפח, התברר באופן סופי כי מצב המנוע אינו ניתן לתיקון. משהתובע בחר לערוך את עסקת המכר ולהשלימה בהעברת בעלות לפני תיקון הפחחות ולפני בדיקת המנוע, הוא לקח על עצמו את הסיכון, כי הרכב יימצא בלתי כשיר לאחר העברת הבעלות. לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה. אני פוסקת לנתבע הוצאות בסכום של 500 ₪. זכות להגשת בקשת בקשה להרשות ערעור לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, בתוך 15 ימים. רכבפיצוייםתקלות ברכבמנועקניית רכב