מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

התביעה וגרסאות הצדדים
התובע טען שלפי הסכם בעל-פה עם הנתבע רכש עבורו שלושה מכשירי טלפון סלולרי שנרשמו על שם התובע וכן מסר לו את כרטיס האשראי שלו לצורך מסוים אך הנתבע ביצע באמצעותו עסקאות.

בדיון בפני פירט התובע שהכיר את הנתבע באזור התחנה המרכזית עת ניסה לעצור "טרמפ" והנתבע הסיעו. במהלך הנסיעה הסכימו השניים שייסעו לבלות באיזור שכונת תלפיות, וכך היה. במהלך בילוי משותף באותו ערב, שכלל צריכת אלכוהול, רכש הנתבע את אמונו של התובע עד כדי כך שהאחרון ראה בנתבע חבר שאפשר לסמוך עליו. הנתבע אמר לתובע שהוא עוסק במכירת מכשירים סלולאריים אך התובע לא התעמק בעיסוקיו. למחרת יצר הנתבע קשר עם התובע וביקשו לרכוש עבורו טלפון נייד של חברת סמסונג בחברת תקשורת "אורנג'" (להלן - חברת פרטנר). התובע הסכים לכך לאחר שהנתבע התחייב כלפיו שתוך חמישה עשר יום יעביר את החשבון בחברת פרטנר על שמו וישיב התשלום. בביקורם השני של התובע ושל הנתבע במרכז השירות של חברת פרטנר, למחרת עריכת ההסכם שבעל-פה, רכש התובע עבור הנתבע מכשיר טלפון חכם בעלות של 4,140 ₪ בפריסה לתשלומים במסגרת תוכנית שיחות ללא הגבלה, שעליה חויב בחיוב חודשי נפרד של 99 ₪. הנתבע נכח במעמד פתיחת החשבון בחברת פרטנר יחד עם התובע, וחיזק אותו לבצע את העסקה בדבריו "אני כמו אח שלך". התובע מסר את המכשיר לידיו של הנתבע. בהמשך היום ביצע התובע עסקה נוספת לרכישת מכשיר טלפון סלולרי, הפעם בחברת התקשורת סלקום, בעלות של 3,600 ש"ח, ובתוספת חיוב חודשי של 99 ש"ח עבור הצטרפות לתוכנית שיחות ללא הגבלה. גם בתום עסקה זו מסר המכשיר לידיו של הנתבע כנגד התחייבותו לדאוג לכך שהחשבון בחברת סלקום יועבר על שמו תוך 15 יום. לאחר מספר ימים, יצר הנתבע קשר עם התובע, וביקש ממנו את כרטיס האשראי שלו, בטענה שבאמצעותו יוכל להעביר את החשבון בחברת פרטנר על שם אדם אחר דרך ידידו שעובד כנציג השירות בחברה. התובע בתמימותו מסר לו את כרטיס האשראי, אך בדיעבד נודע לו שהנתבע השתמש בכרטיס האשראי שלו לעסקאותיו הפרטיות ולא למטרה שלשמה נמסר לו הכרטיס. העסקאות שנעשו בידי הנתבע באמצעות בכרטיס האשראי של התובע היו לרכישת מנת מזון ("שווארמה") ב-52 ש"ח ועסקה נוספת בסך של 1,100 ש"ח. לאחר שחלפו מספר ימים נוספים הגיע הנתבע יחד עם אדם נוסף בשם מוחמד לביתו של התובע, ולאחר שהבטיח לו שהוא הולך להחזיר לו את הכסף אסף אותו לרכבו, ובדרך לשכונת תלפיות ביקש מהתובע שירכוש עבורו מכשיר טלפון נוסף בחברת פרטנר. התובע ניסה להתווכח עם הנתבע, אך לאחר ויכוח ממושך ומחשש לשלומו הסכים לרכוש מכשיר נוסף עבור הנתבע. המכשיר הנוסף היה מאותו דגם של המכשיר הראשון ונרכש באותם תנאים. גם העסקה הראשונה וגם השנייה בחברת פרטנר נעשתה מול אותו נציג שירות ששמו אדהם. מיד בתום העסקה הסיע הנתבע את התובע לביתו לאחר שהבטיח להחזיר לו סך 4,000 ש"ח באותו יום. מאז לא ראה התובע את הנתבע וניסיונותיו ליצור קשר עמו על מנת לקבל את כספו לא צלחו. כבר באותו חודש ניתק התובע את המכשירים משירות השיחות לאחר שנכח שהנתבע או מי מטעמו עושים שימוש במכשירים. התובע הגיש תלונה נגד הנתבע למשטרה, אך התיק במשטרה נסגר ונמסר לו שהדבר אירע שכן לגישת המשטרה מדובר בסכסוך אזרחי. לטענתו החוקר בפניו התלונן ניסה להתקשר למספרים שבפירוט השיחות של המכשירים ונענה בידי דוברי ערבית. עד היום הוא נושא בחיובים החודשיים עבור שווי המכשירים שמסר לידי הנתבע.

גרסתו של התובע נתמכת בדפי פירוט חשבון מחברת פרטנר וסלקום, שהוגשו במהלך הדיון, המעידים על כך ששני המכשירים הראשונים נרכשו ביום 27.12.2012 מחברת פרטנר וסלקום והמכשיר השלישי נרכש מחברת פרטנר ביום 2.1.2013. עוד הוגש עותק של התלונה שהוגשה למשטרה, הנושא את התאריך 7.1.2013.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו ולכן גרסתו נשמעה לראשונה רק במהלך הדיון. הנתבע הכחיש שקיבל לידיו מכשירים סלולאריים, אך בעדותו אישר חלקים מרכזיים בגרסת התובע. כך אישר את אופן ההיכרות, הבילויים המשותפים עם התובע ואף את אופן רכישת המכשירים הסלולאריים בחברות תקשורת פרטנר וסלקום, שנעשו בנוכחותו. עם זאת טען שהמכשירים נרכשו בידי התובע ולמרות שנכח במעמד רכישתם לא קיבלם לידיו. עוד אישר שקיבל לידיו את כרטיס האשראי של התובע ורכש את מנת המזון וכך ביצע תשלום בסך 1,100 ₪, אך טען שהדבר נעשה בהסכמתו של התובע במהלך הבילוי המשותף וכנכונות של התובע לשאת בהוצאות הבילוי. ההוצאה עבור מנת המזון הייתה ביום ההיכרות וההוצאה הנוספת בסך 1,100 ש"ח היתה, לדבריו, למחרת במסגרת בילוי משותף ב"בר".

ארחיב באשר לגרסת הנתבע בנוגע לרכישת המכשירים הסלולאריים: לדידו שבוע אחרי הבילויים עם התובע יצר עמו קשר האחרון וביקש שייכנס עמו לבית לחם כדי לבלות יחדיו במועדונים של העיר. לאחר שהנתבע הזהיר את התובע מפני הסכנה שבכניסה לשטח הנמצא ברשות הפלסטינית, שינה התובע את דעתו והציע לבלות יחד בתל-אביב. ההשתלשלות שהייתה לאחר מכן מתוארת בעדותו של הנתבע באופן הבא: "אמרתי לו שאין לי כסף אז הוא אמר שילך לאורנג' ולסלקום. הוא הציע לי לבוא איתו והסכמתי. אדהם שאל אותו למה הוא צריך את הטלפונים והתובע אמר לאדהם שאני עובד אצלו ויביא לי את הטלפונים. באורנג' קיבלנו שני טלפונים. בסלקום הלכתי איתו אבל לא דיברתי עם אף אחד. אני לא יכול לקבל לא מאורנג' ולא מסלקום. הוא לקח את המכשירים ולא נתן לי (עמ' 3 ש' 3-7)". בהמשך נשאל הנתבע על ידי בית המשפט מדוע התובע הציג אותו בפני נציג השירות כעובדו, ולא ידע לענות על כך (שם, ש' 7). גרסתו של הנתבע לא נתמכה בראיות, עדויות או מסמכים כלשהם.

דיון והכרעה
הכרעה בתביעה אזרחית נקבעת על-פי מאזן הסתברויות. על רקע זה, על התובע להראות שגרסתו מסתברת יותר מזו של הצד שכנגד. לאחר שבחנתי את שתי הגרסאות זו מול זו הגעתי למסקנה שגרסתו של התובע מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד. אנמק:

אין מחלוקת בין הצדדים על כך ששלושת המכשירים נרכשו במהלך תקופה קצרה בה היה התובע בקשר עם הנתבע על רקע בילוייהם המשותפים, קשר שנפסק סמוך לאחר רכישת המכשיר האחרון. לגרסת התובע, הנתבע ניצל את תמימותו כדי לקבל על חשבונו שלושה מכשירי טלפון סלולארי, שעלותם הכספית לא מבוטלת. הנתבע, מנגד, אישר כי כל שלושת המכשירים נרכשו בנוכחותו. כל זאת, כאשר ההסבר היחיד בפיו לנחיצות אותן עסקאות ולנוכחותו של הנתבע בעת ביצוען הוא, כך אצטט שוב, כי "אמרתי לו שאין לי כסף אז הוא אמר שילך לאורנג' ולסלקום. הוא הציע לי לבוא איתו והסכמתי".

הנתבע לא הציג כל הסבר אחר מתקבל על הדעת מדוע ביקש התובע לרכוש שלושה מכשירי טלפון לעצמו, כטענתו, בטווח זמן קצר, ומדוע ביקש את נוכחותו של הנתבע לשם ביצוען של אותן עסקאות. בנוסף, בהמשך עדותו אף אישר את מקצת גרסתו של התובע לעניין השימוש שיועד למכשירים אלה: כך טען שבזמן ביצוע העסקה בחברת פרטנר הציג התובע את הנתבע בפני נציג השירות כעובד שלו, עבורו נרכש המכשיר. זאת, מבלי שידע להסביר מדוע אמר התובע דברים אלה. ההתייחסות בפני נציג החברה לנתבע כמי שעבורו נרכש המכשיר הולמת את גרסת התובע לפיה רכש את המכשיר עבור הנתבע, ואינה מתיישבת עם עמדת הנתבע לפיה המכשירים יועדו לתובע והוא אך התלווה לאחרון דרך מקרה. אותה גרסת "ליווי" גם אינה מתיישבת עם נוכחות בשלושה אירועים שונים בהם נרכשו מכשירים בידי התובע, בשתי חברות תקשורת שונות ובפערי זמנים כמתואר לעיל. סביר כי אם גרסת הנתבע היתה נכונה היה שואל את התובע עם "ליוויו", לכל הפחות, לשם מה הוא זקוק לשלושה מכשירים, ומציג זאת בפני בית המשפט. הדבר לא נעשה.

גרסתו של הנתבע אינה סבירה בעיניי גם מן הטעם שאין בפיו של הנתבע הסבר להפסקת הקשר בינו לבין התובע מייד לאחר רכישת המכשיר השלישי. זו תומכת בגרסתו של התובע לפיה הנתבע ניסה להתחמק מפירעון חובו.

זאת ועוד, התובע הותיר עלי בעדותו רושם אמין. עדותו הייתה קוהרנטית ומפורטת ולא ניכר בה רצון להגזים או להפריז. התרשמתי מאדם כן אך פשוט, דבר המתיישב עם טענתו שנפל קורבן להבטחות שקר והוציא על בסיסן סכומים גבוהים. בשפת גופו ניכרו סימני ייאוש (כגון השפלת עיניו ואחיזה בראשו) תוך כדי שתאר את שהתרחש ואקטים כגון "סגירת" תלונתו בידי המשטרה. התרשמתי שמדובר בדברי אמת. מנגד, עדותו של הנתבע הותירה רושם שונה בתכלית. כאמור, הנתבע לא הציג הסברים ראויים לתרחיש אותו תיאר, וניכר כי מדובר באדם אסרטיבי ונחוש.

עוד לא ניתן לקבל את גרסת הנתבע בשל נושא כרטיס האשראי. כאמור הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובע מסר את כרטיסו לנתבע, שביצע עסקאות באמצעותו. הגרסה שהציג הנתבע לעניין השימוש שעשה בכרטיס האשראי של התובע היא שקיבל את כרטיס האשראי של התובע מהאחרון לשם תשלום הוצאות הבילוי המשותף ב"בר" בסכום של 1,100 ש"ח לבילוי חד-פעמי, וכן רכישת מנת מזון כאמור. הוא לא הסביר מדוע הסכים התובע לשלם את הסכום הראשון שאינו מבוטל בעצמו. זאת ועוד, גם אם התובע הסכים כאמור, אין זה מובן מדוע מסר את כרטיס האשראי שלו לנתבע ולא שילם בעצמו באמצעותו. מנגד, גרסת התובע לפיה הנתבע נטל את כרטיסו באמתלא תוך ניצול אמונו העיוור בו ועשה בו שימוש שלא ברשות לצרכיו האישיים מתיישבת עם מסירת הכרטיס כאמור ללא ביצוע התשלום בידי התובע ועל כן מסתברת יותר.

על רקע כל אלה אני מעדיף את גרסתו של התובע, ומקבל את התביעה. יש לפסוק לזכות התובע את הסכומים הבאים:

11,880 ₪ - שווי שלושת המכשירים שנמסרו לנתבע. לגבי המכשירים שנרכשו מחברת פרטנר, שווי כל אחד מהם בסך 4,140 ₪, מתועד בדפי "ריכוז הזמנת הציוד" מיום 27.12.2012 ומיום 2.1.2013 שהוגשו כמוצגים. שווי המכשיר מחברת סלקום לא מופיע בדפי פירוט השיחות שהוגשו, אך על המדבקה שהודבקה על העמוד השני של החשבון מופיעה עובדת הרכישה של המכשיר -27.12.2012, ודגם המכשיר – סמסונג GALAXY S. מכיוון שאין מחלוקת שגם המכשיר שנרכש מחברת סלקום היה מאותו דגם של שני המכשירים שנרכשו מחברת פרטנר, ובהתחשב בכך ששווי המכשירים בחברת פרטנר היה בסכום של 4,140 ₪ לכל מכשיר, גרסת התובע לפיה תמורת מכשיר זהה מחברת סלקום שילם 3,600₪ היא סבירה, ולכן אני מקבלה ופוסק לו גם סכום זה.

270 ₪ - חיוב עבור השימוש הנתבע במכשיר של חברת סלקום בחודש הראשון לרכישתו עד לניתוקו ביום 6.1.2013. כך עולה מדפי פירוט השיחות עבור השימוש במכשיר עד לניתוקו, המורכב מסכום של 171.71 ₪ עבור חיובים קבועים לפי יחסיות התקופה בגין תוכנית שיחות ללא הגבלה בתשלום חודשי של 199 ₪ וסך נוסף של 98.52 ש"י – עבור חיובים משתנים שאינם כלולים בתוכנית.

בנוסף, משהנתבע אישר את סכומי השימוש בכרטיס האשראי של התובע ולאור קבלת גרסת התובע כי לא נתן אישורו לעסקאות אלה, על הנתבע להשיב סך 1,152 ₪ לתובע.

בסך הכל, ישלם הנתבע לתובע סך 13,302 ₪, וכן הוצאות ההליך בסך 300 ₪ ובסך הכל 13,602 ₪. הסכום ישולם עד 20.2.14 אחרת יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין אשראי

  2. קבלת אשראי מהבנק

  3. מידע על עסקת אשראי

  4. מה זה אשראי דוקומנטרי

  5. מכתב אשראי דוקומנטרי

  6. שימוש בכרטיס אשראי שנמצא

  7. ביטול זיכוי מחברת האשראי

  8. ביטול עסקת אשראי לא חוקית

  9. עונש על הונאת כרטיסי אשראי

  10. הודעה על ביטול מסגרת אשראי

  11. מעצר על גניבת כרטיס אשראי

  12. מכירת מניות משועבדות לאשראי

  13. אשראי למסחר במט''ח באינטרנט

  14. עצירת תשלומים בכרטיס אשראי

  15. אשראי מהבנק לחברה מוגבלת במניות

  16. החזר כספים שנמשכו בכרטיס אשראי

  17. עיקול זמני על כספים בחברת אשראי

  18. נזקים עקב סגירת מסגרת אשראי לחברה

  19. גביית ריבית על חריגה ממסגרת האשראי

  20. קוד סודי כרטיס אשראי - הונאות אשראי

  21. ביטול מסגרת אשראי בבנק ללא הודעה מראש

  22. החזר כספי לעסק על כרטיסי אשראי גנובים

  23. תביעה נגד הבנק על אי כרטיס כיבוד אשראי

  24. תביעה לפרוע יתרת אשראי במסגרת חשבון עו"ש

  25. חתימה על ערבות לחובות חברה בכרטיס אשראי

  26. אשראי דוקומנטרי - סמכות שיפוט בינלאומית

  27. העברת חשבון לבנק אחר ללא הסכמת חברת האשראי

  28. תביעה לפיצויים מהבנק בגין הפסקת אשראי פתאומית

  29. צו מניעה האוסר לפרוע מכתב אשראי דוקומנטרי

  30. אחריות הבנק על העברת כרטיס אשראי לאדם אחר ?

  31. זיוף חתימה על מסמכי בקשה לקבלת כרטיסי אשראי

  32. מה העונש על תשלום בכרטיס אשראי של מישהו אחר ?

  33. ערבות מדינה להבטחת האשראי אשר ניתן באמצעות בנק

  34. פיצוי על אי יכולת להשתמש בכרטיס אשראי בחו''ל

  35. האם הבנק התרשל בכך שבנה לחברה מסגרת אשראי נמוכה

  36. מסר כרטיס האשראי לצורך מסוים אך הנתבע ביצע עסקאות אחרות

  37. האם מסקירת הפעילות בחשבון הבמק אפשר חריגה ממסגרת האשראי ?

  38. האם הבנק הציג מצג לפיו יעמיד מסגרת אשראי נוספת בכל פעם שתהיה חריגה ממסגרת האשראי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון