נפילה בזמן קניות בסניף מגה בגלל קצה בולט של מדף 1. בתאריך 24.4.13 ערך התובע קניות במרכול "מגה בול" באור עקיבא, שהינו סניף של הנתבעת. 2. לטענת התובע, בשלב מסוים של מילוי עגלת הקניות שלו במוצרים, הוא נתקל בקצהו הבולט של מדף (להלן: "המדף") וכתוצאה מכך נפל ונחבל ברגלו. 3. בעתירתו לפיצוי כספי בסך 10,000 ₪, טוען התובע כי קצה המדף היה שבור וכי בעקבות הנפילה הוא סבל מכאבים, צלע, היה מוגבל בתנועותיו במשך כ- 3 חודשים ונזקק לטיפולי פיזיותרפיה. 4. בעדותו בבית המשפט תאר התובע את ארוע הנפילה כך: "תוך כדי מהלך הקניות השארתי את העגלה והלכתי למדף לקחת קופסאות ובדרך חזרה נתקלתי באחד המדפים. קבלתי מכה כואבת מאוד. שכבתי על הרצפה, כל המוצרים נפלו לי. היה מישהו שמכיר אותי והוא עזר לי לקום. שמתי את המוצרים בעגלה והמשכתי ללכת. אחרי שתי דקות הרגשתי שהרגל כואבת וראיתי שהיא מתחילה להתנפח והיה לי גם דם. הלכתי לקופאית שקראה למנהל. המדף לא היה תקין. הוא היה שבור. הגוף שלי נתקל במדף והרגל נתקעה בקצה. יש שן שבורה במדף, אני קבלתי מכה קשה מאד...". בתשובותיו לשאלות נציג הנתבעת שלל התובע את האפשרות שהמדף נשבר כתוצאה מהיתקלותו בו ואמר: "אני באתי עם המוצרים ולא ראיתי, הרגל שלי נתקלה במדף... אני החזקתי דברים בידיים, היו לי קופסאות שימורים... שמתי את העגלה בצד, הורדתי מוצרים והתכוונתי לשים אותם בעגלה. תוך כדי זה שהלכתי, נתקלתי במדף.... באותו רגע שהיו לי את המוצרים אני כנראה חשבתי על משהו, היתה לי בעיה והלכתי לכיוון העגלה בלי לראות. הלכתי ואז נתקלתי במדף... רואים התמונה את המדף. הקטע הבולט הוא מלתעות הכריש. אני לא מקנא באף אחד שיכנס בזה עם הרגל...". 5. לתמיכת גרסתו הציג בפני התובע תצלום של המדף (ת/1) ממנו ניתן ללמוד על כך שמדובר במדף עשוי מתכת, שחלקו התחתון בולט קדימה והפינה השמאלית התחתונה שלו מעוקמת ושבורה. בנוסף לכך צרף הוא לכתב תביעתו מסמך החתום על ידי אחד ששמו מוטי פדידה, המאשר כי ביום הארוע הוא ראה שהתובע נחבל ברגלו וכן אישור רופא מיום 6.8.13 לכך שהוא נמצא בטיפול ומעקב בעקבות חבלה בכף רגל ימין מיום 24.4.13 ואישור מאת פיזיותרפיסטית לכך שהוא "הגיע אליה לטיפול בעקבות חבלה בקרסול ובכף רגל ימין מיום 20.4.13 (ככל הנראה טעות - ר.מ.ס), סבל מנפיחות בצד החיצוני של הקרסול ומכאב משמעותי שגרם לו לצליעה וקבל סדרה של 6 טיפולים בין התאריכים 7.7.13-18.8.13". 6. הנתבעת המאשרת כי בשעתו היא הציעה לתובע "פיצוי בערכי מטרד בסך של 800 ₪" - הצעה שסורבה על ידו, צרפה לכתב ההגנה שהוגש מטעמה טופס "הודעה על תאונה/נזק גופני ללקוח" שיש בו כדי לתמוך בטענות התובע. בטופס נכתב כי ביום 24.4.13 בשעה 21:00 לערך, קבל התובע "מכה חזקה ברגל ימין מעל כף הרגל, התנפח" וכי "על פי המילים של הלקוח עבר ממעבר 4 למעבר 3, קבל מכה חזקה מר.ג (ראש גונדולה) מדף למטה... לטענת הלקוח לא ראה את המדף". בטופס זה (נ/1) צויין כי עד ראיה לארוע היה מר מוטי פדידה וכי בעקבות הארוע פנה התובע לקופת חולים. 7. מנהל הסניף, מר אלכסנדר פוסטילניק, החתום על הטופס הנ"ל, אישר בעדותו בפני כי הוא זוכר את הארוע אם כי לדבריו לא ראה אותו והסביר שהתובע נתקל במדף העשוי מתכת בעת שעבר ממעבר אחד למשנהו. 8. נדמה אם כן, שלא יכולה להיות מחלוקת על עצם קרות ארוע הנפילה ונסיבותיו. במהלך הדיון בבית המשפט, כמו גם בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת, טענה היא כי מבחינתה אין מדובר במפגע, כי נפילת התובע נבעה מחוסר תשומת לב מצדו ומהליכתו בצמוד למדף ולכן מדובר בארוע שארע באשמתו הבלעדית של התובע אשר לא השגיח בדרכו ולא נהג כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין. עוד טענה הנתבעת כי "בזמן אמת התובע אפילו לא הרגיש פגיעה ושום דבר ואחר כך בטח קבל ייעוץ כדי לתבוע". 9. בבחינת טענות אלה, אל מול טענות התובע, עלי לבחון האם בנסיבות המקרה הופרה "חובת זהירות קונקרטית" ובהקשר זה, השאלה היא האם יכול אדם סביר לצפות בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק שבסופו של דבר נגרם? מבחן הציפיות מבחין בין סכנה רגילה לבין סכנה בלתי רגילה, כשהאחרונה היא זו המטילה חובת זהירות קונקרטית. בהקשר זה נפסק כי: "... אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים" (השופטת בן-פורת בת.א. (י-ם) 277/59 פ"מ לח 104 בעמ' 108). אלה הם סיכונים סבירים אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום-יום. ההולך לבית מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע"א 683/77), והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים שהם טבעיים לאותה נדנדה...." (ע"א 145/80). 10. להבדיל ממקרים אלה ועל בסיס הראיות שהונחו בפני, דעתי היא כי נפילת התובע הינה תוצאה של סיכון בלתי רגיל שהוצב בדרכו. לטעמי, דרכו של לקוח במרכול כשהוא בדרך כלל מוביל באמצעות ידיו עגלה עמוסת מצרכים, או עוסק בנטילתם מן המדפים והעמסת העגלה בהם, חייבת להיות פנויה ממפגעים אפשריים. הצבת מדפי מתכת בקטעי מעבר, שיש בהם - ובעיקר בחלקם התחתון - פינות בולטות כמו זו הנראית בתצלום ת/1, יוצרת סיכון לארוע כמו זה שארע במקרה שלפני, דהיינו - לכך שאחת מרגליו של הצועד בדרך זו תיתקל או תיתפס באותה פינה. לפיכך, מסקנתי היא שבמקרה זה הפרה הרשת את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה. יחד עם זה, הנני מוצאת בחוסר תשומת לבו של התובע - כפי שתוארה על ידו, מידה מסוימת של אשם תורם, העולה להערכתי כדי 25% מן האחריות לקרות הארוע. 11. באשר לנזק לו טוען התובע - סבורני כי גובה הנזק הנתבע הינו מוגזם. התובע אמנם הניח בפני ראיות מספיקות להוכחת טענותיו בדבר תוצאות הנפילה ככל שהן נוגעות להתנפחות החלק התחתון של רגלו, כמו גם לכאבים מהם הוא סבל, לצליעה ולמוגבלות הזמנית שהיתה לו, אשר בעקבותיה נזקק הוא למספר טיפולי פיזיותרפיה. ואולם, הסכום שאותו הוא תובע לא בוסס דיו, מלבד טענתו שנשמעה לי מהימנה, בדבר סיוע לבני המשפחה אשר נמנע בממנו במשך תקופה מסוימת. במצב דברים זה הנני מעריכה את הנזק שנגרם לתובע בסכום של 3,000 ₪ ומחייבת את הנתבעת, לשלם לו 75% מסכום זה, דהיינו 2,250 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪, בסה"כ 2,750 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים. נפילה