פגיעה ברכב תוך כדי פניה לחניה: וטענות הצדדים עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 03.07.13, בפינת הרחובות הרצל ועולי הגרדום בראשון לציון. לטענת התובע, פנה ימינה מרחוב הרצל, ולאחר מכן אותת ימינה והחל לפנות לתוך חניון ביתו, כאשר נפגע מאחור מרכב הנתבע, שגרם נזק בפינה הימנית-אחורית של רכבו. לטענת הנתבעת 1 בכתב הגנתה, "נהג הנתבעת עמד למופע אור אדום , עת התחלף מופע הרמזור נהג הנתבעת גלש קדימה ונגע קלות ברכב התובע... התובע מנצל את הנגיעה הקלה ברכבו כדי לדרוש תיקון נזקים שלא נגרמו כתוצאה מנגיעת רכב הנתבעת ברכבו... הנזק לו טוען התובע אינו תוצאה לארוע הנדון". במהלך הדיון העידו שני הנהגים. התובע חזר על גרסתו. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע" הגיש את הודעתו למבטחת, שם בתיאור אירוע התאונה נרשם כי "בפניה ימינה ברמזור פגעתי קלות בצד ג' בטמבון ברזל בצד שמאל", ועוד נרשם באותה הודעה כי לא נגרם כל נזק ברכב התובע. הנתבע טען בעדותו כי התובע היה בכניסה לחניה והוא גלש אליו ופגע בו קלות, ולשאלת בית המשפט הבהיר כי התובע לא נסע לפניו בפנייה ימינה. הנתבע הגיש תמונות רכבו מהן עולה לכאורה שלא נגרם כל נזק לחזית הרכב, והתובע הגיש תמונות נזק המראות נזק ממשי לפינה האחורית-שמאלית, וכן נזק לכנף השמאלית-אחורית. התובע אישר בעדותו כי הנזק בכנף אינו נובע מתאונה זו. דיון והכרעה 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ראיתי את תמונות הנזק שהגישו הצדדים ושמעתי את דבריהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן. ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע הודה מיד בתחילת הדיון כי הנזק שבכנף הרכב אינו תוצאה של התאונה, ועמד על גרסתו לאחר ששמע את דברי התובע. שנית, טענת הנתבע כי כלל לא נסע מאחורי התובע בפניה ימינה ברמזור הועלתה לראשונה בעדותו, ולא נזכרה בכתב ההגנה. להיפך: מאופן ניסוח כתב ההגנה ניתן היה להבין כי התאונה אירעה בצומת עצמה, מיד לאחר תחילת הנסיעה כשהתחלף האור ברמזור, כאשר הנתבע בגלישה קלה - ולא בנסיעה של ממש. שלישית, רכב שמתחיל לנסוע לאחר שרמזור בכיוון נסיעתו מתחלף מאדום לירוק, אינו "גולש" לתוך הצומת, אלא נוסע, ואם התאונה התרחשה לאחר צאתם של שני כלי הרכב מהצומת - לא סביר בעיני כי הנתבע היה עדיין תוך כדי "גלישה", ואני קובעת שהיה בנסיעה ממש, אפילו אם במהירות שאינה גבוהה. רביעית, מיקום הנזק בפגוש האחורי שמאלי ברכב התובע מתיישב עם גרסתו של התובע, וגם תואם את גרסת הנתבע באשר למיקום הפגיעה ברכב התובע. תמונות הנזק של הפגוש האחורי אינן מעידות על נזק ישן ולא ניתן לראות סימני חלודה כלשהם בפגוש עצמו, בשונה מסימני חלודה בכנף השמאלית שנפגעה במועד מוקדם יותר. 6. אינני סבורה כי בשל העדר נזק בתמונות רכב הנתבע, ניתן לקבוע כי הנזקים ברכב התובע אינם תוצאה של תאונה זו. לא ניתן לקבוע היכן ומתי צולמו התמונות נ/2, והקביעה כי לא ייתכן שהנתבע גרם לנזק הנראה בפגוש רכב התובע ללא שייגרם לרכבו נזק נראה לעין - היא קביעה שבמומחיות, שלא הונח לה כל בסיס ראייתי. 7. בנסיבות מקרה זה, אין מקום להטיל על התובע אשם תורם לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו בעטיה. הנזקים 8. חוות דעת השמאי קבעה את עלות החלפת הפגוש, וכן עלות ביצוע עבודות הפחחות, חשמל וצבע. התמונות ת/1 מצביעות על כך שהתיקון שבוצע כלל תיקוני פחחות וצבע גם בכנף, ולא רק באזור הפגוש האחורי. בנסיבות אלה, מצאתי כי יש להפחית מהערכת שמאי התובע, שכן לאחר התיקון השתפר מצב רכבו בהשוואה למצבו לפני התאונה. לפיכך, אני מפחיתה מחצית מעלות עבודות הפחחות (825 ₪) ומחצית מעלות עבודות הצבע (375 ₪). 9. על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 3,500 ₪ (מתוך עלות של 4,700 ₪ שקבע השמאי), בצירוף 550 ₪ שכר השמאי. סכומים אלה אינם כוללים מע"מ שכן התובע משתמש ברכבו לצרכי עסקו ומקזז מס תשומות. סוף דבר 10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 4,050 ₪. 11. לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט, את קביעת האחריות, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת כלל נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 4,500 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבעים, יחד ולחוד, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת 1 ו/או הנתבע 2, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.פגיעת רכברכבחניהנזק לרכב