תאונת דרכים בין רכב פרטי לאוטובוס של אגד - מי אשם ? בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 15.8.13 סמוך לשעה 12:00 בצומת הרחובות אחד העם- הרצל בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב תובע 2 אברהם כחלון (להלן: "תובע 2") מס' רישוי 8379223 נהוג על ידי תובעת 1, רעייתו (להלן: "רכב התובעים"), ורכב נתבעת 1 מסוג אוטובוס מס' רישוי 8791901 נהוג על ידי נתבע 2 (להלן: "רכב הנתבעים"). בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן: א. נזק לרכב בסך של - 5,352 ₪. ב. שכ"ט שמאי בסך של - 670 ₪. ג. הוצאות ועגמת נפש בסך של - 500 ₪. להוכחת הנזקים הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות. תובע 1, הבעלים של רכב התובעים ציין בעדותו הדברים הבאים: "אני הבעלים של רכב. ביום 15.08.13 ברכב זה נהגה שהיא אשתי והיא נהגה ברשותי ובהסכמתי המלאה. כפי שהיא מסרה לי רכב מסוג אוטובוס שהיה נהוג על ידי והוא בבעלות אגד תעבורה בע"מ פגע ברכבי שבו היא נהגה וגרם לנזקים. אני תובע את כל הנזקים שנגרמו לרכב. הנזק הוא 5,352 ₪ ושכ"ט שמאי 670 ש"ח ואנחנו תובעים גם הוצאות ועוגמת נפש בסך של 500 ₪ וצרפנו לתביעה את כל המסמכים והתמונות המאמתים את הנזק". בחקירתו הנגדית לשאלה "יש לך קבלה על תיקון הרכב" השיב "יש דו"ח שמאות על הנזקים שנגרמו לרכב", לשאלה "יש לכם חשבונית על התיקון" השיב "לא, רצינו לחסוך כמה שאפשר ורצנו בין בעלי מקצוע כדי שהתיקונים יעלה כמה שפחות", לשאלה "שילמתם מע"מ" השיב "כשביקשו כן אבל לא צירפנו חשבונית, התיקון כולו עלה בסביבות 6000 ₪ במאמץ מאוד גדול". לשאלה "איך זה יכול להיות ששילמת בסביבות 6,000 ש"ח כשהשמאי קובע בהערכת הנזק 5,352 ₪?" השיב "כי כל הערך של הרכב היה 12,000 ₪ לערך ואם היינו עוברים את מחצית סכום ערך הרכב היו צריכים להשבית את הרכב ולא רצינו שכך יקרה ולכן בסופו של דבר הערכת הנזק הייתה כפי שקבע השמאי". תובעת 1 אשר נהגה ברכב התובעים, עובר לקרות התאונה, תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן: "ביום 15.08.13 בשעה 12:00 לערך נהגתי ברכב שהוא בבעלות תובע 2 שהוא בעלי. נהגתי ברחוב שהוא רחוב היציאה מתחנת האגד המרכזית בנתניה וזה רחוב אחד העם והגעתי לפינת רחובות אחד העם-הרצל ורציתי לפנות ימינה כיוון נסיעתי כדי לנסוע ברחוב הרצל לכיוון מזרח. ברחוב אחד העם נסעתי בנתיב הימני שהכביש הוא רחב ולמעשה יש בו שני נתיבים כיוון נסיעתי כך אני הבנתי ומכל מקום, אני נסעתי בנתיב הימני ביותר שזה למעשה הנתיב היחידי שנמצא ברחוב אחד העם כאמור. הגעתי לפינת רחוב אחד העם-הרצל ועמד לפניי רכב מסוג מאזדה לפי מיטב זכרוני. אני ראיתי במראה הפנימית של הרכב במקרה שאוטובוס יוצא בנסיעה ברחוב אחד העם ונוסע ברחוב הרצל. הוא נסע ברחוב הרצל, המאזדה שלפניי נסעה ופתאום האוטובוס עקף את רכבי מצד שמאל של רכבי וסטה ימינה כיוון נסיעתו ופשוט סגר את נתיב הנסיעה שלי ופגע ברכבי ונגרמו נזקים. הוברר שדובר באוטובוס של הנתבעת 1 שנהג בו נתבע 2 חן וייזל ומספר האוטובוס 8791901. אני לא יכולתי לרדת מהרכב שלי כי האוטובוס שלו היה צמוד לרכבי והוא ממש סגר את רכבי והתחננתי בפניו שיזיז את האוטובוס אבל הוא כל הזמן עמד וצילם. אני צירפתי לתביעתי את חוות דעת השמאי ואת התמונות המעידות על הנזקים שנגרמו לרכבי ושמעידים על אופן התאונה כפי שאני העדתי עליה. נתבע 2 אפילו לא מצא לנכון לדבר איתי. הוא חיכה לאיש תעבורה שכנראה הוא התקשר אליו ואז הגיע אותו אדם והאוטובוס נסע יחד עם הנהג שלו ורק אז יכולתי לצאת מרכבי והחלפתי פרטים עם אותו איש תעבורה שהגיע למקום. נתבע 2 לא מצא לנכון לגשת אליי או לשאול אם קרה משהו. אני נוהגת 40 שנה ומעולם לא הייתה לי שום עבירת תנועה. לרכב נגרם נזק בסך של 5,352 ₪ ושולם שכ"ט שמאי, מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית והוצאות". בחקירתה הנגדית לשאלה "נכון שברחוב אחד העם היה רק נתיב אחד" השיבה "כן". לשאלה "אני אומר לך שאני נסעתי לפנייך" השיבה "לא נכון. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל לא כך היה המצב". לשאלה "עם איזה חלק של האוטובוס פגעתי ברכב שלך" השיבה "כמה שאני זוכרת זה היה עם החלק האמצעי של האוטובוס. אני כבר לא יכולתי להתייחס אליך כי אתה אפילו לא ניגשת לדבר איתי". נתבע 2 תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן: "ביום 15.08.13 בסביבות השעה 12:00 נהגתי באוטובוס שבבעלות נתבעת 1 ומספרו הרישוי 8791901. יצאתי מהתחנה המרכזית שברחוב אחד העם בנתניה ונסעתי ברחוב אחד העם לכיוון רחוב הרצל. רחוב אחד העם הוא רחוב חד סטרי שבו נתיב נסיעה אחד. הגעתי לפינת רחובות אחד העם-הרצל ובכיוון נסיעתי היה מוצב תמרור עצור ולכן עצרתי עמירה מלאה. לפניי היה רכב מסוג מאזדה מוזהב שתוך כדי קשר עין עם הנהג המאזדה, אפשרתי לו לצאת לפניי בפניה ימינה לרחוב הרצל. ברחוב אחד העם חנו כלי רכב משני צידי הכביש. תוך כדי שהרכב שלפניי פנה ימינה לכיוון רחוב הרצל, יצאתי בנסיעה אחריו, לאחר שלא היו הולכי רגל במעבר חציה שלפניי והתנועה מצד שמאל אפשרה לי לצאת ימינה כיוון נסיעתי. תוך כדי שאני יוצא ומבצע פניה ימינה כיוון נסיעתי לרחוב הרצל, שאני ממש מסיים את הפניה ימינה כיוון נסיעתי הבחנתי ברכב שנדחף בין האוטובוס לבין צד ימין של הרחוב. אני מציין שהאורך של האוטובוס הוא 13 מטר וכשאני צריך לפנות ימינה אני צריך לעשות זאת בקשת רחבה מעט יותר מאשר רכב רגיל. בצומת הזו יש עץ שנמצא בצד ימין של הצומת ומפריע לסיבוב לפניה ולכן ברגע שנוצר המרווח בין האוטובוס שלי במקום שנסע בכביש לבין צד ימין של האוטובוס לכיוון המדרכה אז ברווח הזה נכנס הרכב של התובעת ופגע בצד אחורי ימני של האוטובוס מהדלתות האחוריות של האוטובוס לאחור. מרגע ששמעתי את המכה עצרתי את האוטובוס במקום. פתחתי את הדלתות של האוטובוס ושמתי נורות אזהרה, לא היו נוסעים באוטובוס. אני ניגשתי לכיוון רכב התובעת וראיתי שהיא מדברת בטלפון והיא הסטרית ושאלתי לשלומה מספר פעמים והיא לא רצתה בכלל לדבר איתי. ביקשתי שתזיז את רכבה אחורה כי אני לא יכולתי להזיז את האוטובוס אבל היא סירבה. ואני התקשרתי לקצין הרכב שלנו שיגיע למקום וכך היה והיא החליפה פרטים עימו. הוא גם אפשר לי עם תמרון וכיוון התנועה ועצירת התנועה, לפנות את הצומת. אני טוען שאני לא אחראי לתאונה. אני מגיש לבהמ"ש מס' תמונות שמעידות על מיקום האירוע. תמונה מוגשת ומסומנת נ/1. התמונה היא תמונה שמיד צילמתי במקום שרואים את רכב הנתבעת מצד ימין שהוא נדחף במרווח שבין האוטובוס לבין המדרכה ורואים אתה אוטובוס שנהגתי בו שהוא נמצא כמעט כולו בפניה ימינה כיוון נסיעתו. כמו כן, מגיש תמונה נוספת. מוגש ומסומן נ/2. מגיש תמונה נוספת. מסומנת נ/3 המעידה על מצב כלי הרכב מיד לאחר התאונה. בחקירתו הנגדית לשאלה "אני אומרת לך שכל מה שציינת בעדותך זה גיבוב של שטויות ושקרים. שהמצב בכלל לא היה כפי שאתה מתאר. אתה דאגת לצלם אחרי שאיש התעבורה שלכם הגיע והזזת את האוטו שלך. אני לכל אורך רחוב אחד העם הייתי לפניך, אני עצרתי בפינת רחובות אחד העם-הרצל ואתה הגעת אחרי שאני כבר הייתי בפינת רחובות אחד העם- הרצל והמתנתי אחרי המאזדה שנסעה ואתה עקפת אותי וביצעת את הפניה ימינה ופגעת ברכבי. שום עץ לא הפריע", השיב "את יכולה לראות מהתמונות שהגרסה שלי היא הנכונה". עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם. עליי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובעים. עדותם הייתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת, נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת 1 כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על גרסתה הנתמכת בחוות דעת מומחה מטעמה - שמאי הרכב פרנק גיא ותמונות שצילם, המעידים על הנזקים שנגרמו לרכב התובעים, ושיש בהם כדי לתמוך בגרסתה שלא נסתרה בעדות מומחה מטעם הנתבעים ו/או בראיה ממשית אחרת כשלהי. לא כך באשר לעדות נתבע 2 בה אין אני נותנת אמון. עדותו הייתה בלתי כנה, חמקנית, וניכר היה כי מנסה הוא להרחיק עצמו מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה. בקבלי גרסת תובעת 1 שהוכחה בפניי קובעת אני כי ביום 15.8.13 סמוך לשעה 12:00 נהגה תובעת 1 ברכב התובעים ברחוב אחד העם בנתניה בצד ימין הכביש כיוון נסיעתה. תובעת 1 התקרבה בנסיעה לצומת הרחובות אחד העם- הרצל שבו אמורה הייתה לפנות ימינה כיוון נסיעתה לרחוב הרצל. בהגיעה לצומת הרחובות אחד העם-הרצל, עמד לפניה, בצד ימין כיוון נסיעתה רכב מסוג מאזדה ולכן עצרה תובעת 1 רכבה אחריו. בעת שרכב התובעת היה בעצירה אחרי רכב המאזדה שהיה לפניו הבחינה התובעת בהסתכלה במראה הפנימית שברכבה באוטובוס הנמצא בנסיעה ברחוב אחד העם, לאחר שיצא מהתחנה המרכזית של אגד הנמצאת ברחוב זה, ומתקרב לכיוון צומת הרחובות אחד העם הרצל. כשרכב המאזדה שעמד לפני רכב התובעים התקדם ונסע לדרכו, החלה תובעת 1 בנסיעה תוך פניה ימינה כיוון נסיעתה לרחוב הרצל. נתבע 2, שנהג באוטובוס, לא שת ליבו לנעשה בדרך, לא הבחין בעוד מועד ברכב התובעים הנמצא בנסיעה בצד ימין כיוון נסיעתו ומשאצה לו הדרך, לנתבע 2, החל נתבע 2 לעקוף את רכב התובעים מצד שמאל שלו כדי לפנות ימינה כיוון נסיעתו מרחוב אחד העם לרחוב הרצל. נתבע 2 בנהיגה חסרת זהירות זו, פגע עם האוטובוס בו נהג ברכב התובעים וגרם לנזקים, הכל כפי שפורט בעדות תובעת 1, עדות בה נותנת אני אמון. האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבעים ועליהם לשאת בסכום הנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהתאונה ושהוכחו בפני ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים. נזקי התובעים שהוכחו בפני הינם כדלקמן: נזק לרכב בסך של - 5,352 ₪. שכ"ט שמאי בסך של 670 - ₪. לסכום, אני מחייבת הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את סכום הנזקים שהוכח בפני בסך של 6,022 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה 15.8.13 ועד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעים ביחד ולחוד, הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז- לוד תוך 15 יום. רכבתאונת דרכיםשאלות משפטיותאגדאוטובוס