ביטול קניית רהיטים בגלל כריות לא סימטריות, תפרים גסים הגורמים להתכווצויות ולפינות לא "חלקות". 1. ביום 4.6.2013 רכשו התובעים, אם ובנה, מהנתבעת מערכת ישיבה בסך של 9900 ₪, שלטענתם סופקה להם כשהיא פגומה באופן מהותי ובניגוד למוסכם. התובעים טוענים כי הנתבעת לא תיקנה את המוצר חרף הזדמנות שניתנה לה לעשות כן, והיא דחתה כל ניסיון להגיע לפתרון הבעיה תוך "הפרת אמון יסודית והצגת מוצגי שווא כשהיא מעלילה עלילות שווא על התובעים, פוגעת בשגרת חייהם ומחזיקה בהם כבני ערובה". 2. בין התובעים לבין הנתבעים התנהל דין ודברים ארוך לגבי המוצר, ובתווך התערבה גם בתה של התובעת שעבדה בחברה-אחות של הנתבעת. התובעים פירטו פירוט רב את המגעים שהיו בינם לבין נציגי הנתבעת, שלעתים נדמה שיצאו מכלל פרופורציה. עיקרם של דברים כי ביום 30.9.2013 אפשרו התובעים לנתבעת לקחת את הסלון לשם תיקון הליקויים בו, לאחר תקופה שסירבו לעשות כן מחששם שההובלה תפגע בריהוט, נציגי הנתבעת לקחו את המוצר, ניסו להחזירו ביום 9.10.2013, אלא שגם אז הסתבר, לטענת התובעים, כי המערכת לא תוקנה והוחזרה עם אותם פגמים, ומשום כך סירבו לקבל את הסלון ונותרו עם ספה חלופית שסופקה להם על ידי הנתבעת. עד היום נמצא הריהוט ברשות הנתבעת. עוד פירטו התובעים את ההצעות שהוצעו להם על ידי הנתבעת: תחילה הוצע להם פיצוי זעום, הועלו אפשרויות לביטול העסקה תוך תשלום דמי ביטול של 25% או קבלת מערכת חדשה בתוספת של 500 ₪. כן פירטו התובעים את המאמצים הרבים ופניותיהם החוזרות ונשנות אל הנתבעת כדי להסדיר את העניין, וציינו את ההוצאות שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות כך. 3. גם הנתבעת לא חסכה בפרטים והיא טענה כי מערכת הישיבה סופקה לתובעים על פי מידות מיוחדות שהם הזמינו, והיא אישרה כי כבר במעמד האספקה הלינו התובעים על "תפרים עקומים בכריות ועודפי בד". הנתבעת טענה כי בריהוט לא נתגלו פגמים כלל למעט פגמים קלים מאד שנגרמו מההובלה. נטען כי הוצע לתובעים לערוך תיקון ברהיטים, לאחר בחינת הטענות לעומק, תחילה סירבו התובעים אך שבו והסכימו לכך לאחר כחודשיים, הסלון תוקן והוחזר ביום 9.10.2013, אלא שהתובעים סירבו לקבל את הרהיטים בחזרה ודרשו לבטל את העסקה. הנתבעת טוענת כי בהתנהגותה לא נפל כל רבב; כי התובעים אינם זכאים לביטול העסקה; וכי אין הם זכאים לפיצוי כלשהו. הנתבעת הוסיפה ופירטה את המגעים שהיו בין הצדדים וטענה כי במהלך מגעים אלה התובעים הכפישו את שמה. 4. לאחר שעיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו לי ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה. אפרט: 5. התובעים טענו למספר ליקויים בריהוט: גודל ספת שני המושבים קטנה בכ- 5 ס"מ ממה שהוזמן; גודל כריות המושב שונות זו מזו; קיימים "גלים" בבד, התפירה עקומה וקיימים עיוותים, כיווצים וליקויים במשענת הגב בכורסת שני המושבים ושלושת המושבים. התובעים הגישו תמונות צבעוניות כדי להמחיש את הליקויים הנטענים, הן כאשר הרהיטים סופקו לראשונה לביתם והן לאחר החזרתם אליהם לאחר התיקון (ראו מקרא התמונות, נספח ח' לתביעה). אציין כבר כאן כי תמונות אלה אין בהן כדי להוכיח את טענת התובעים כי הספרה קצרה בכ-5 ס"מ לעומת מה שהוזמן. 6. על פי התמונות (ת/1) והראיות שהונחו בפניי ניתן לקבוע כי בריהוט קיימים ליקויים מזעריים. ניתן להבחין בתמונות כי הכריות אינן סימטריות, וקיימים תפרים גסים הגורמים להתכווצויות ולפינות לא "חלקות". מתמלול השיחה שהוקלטה בין התובע לבין נציגי הנתבעת, מאשר זה האחרון במידה מסוימת קיומם של ליקויים. יחד עם זאת, המדובר בליקויים קלים שבכל אופן תוקנו על ידי הנתבעת. אכן בתמונות של הספות לאחר התיקון (חלק מת/1 וכן נ/1) ניתן לראות כי הכריות בגב המושבים מכילים מעט גלים, אולם ספק אם המדובר בפגם כלל בשים לב לדגם הסלון ולצורתו - והשוו לתמונת דגם הסלון נ/2. התובעים טוענים עוד כי כאשר הוחזרו הרהיטים לאחר תיקונם היה על הבד לכלכוך. התמונות מראות כי קיים לכלוך בדמות צבע שחור משוח על פני שטח פנים קטן ביותר שכנראה נגרם מההובלה. התרשמותי מהתמונות שהמדובר בלכלוך מועט, בבחינת עניין פעוט וקל ערך, שכנראה נגרם תוך כדי הובלת הרהיטים, ושניתן להסירו ללא כל קושי. 7. אני סבור אפוא, כי התובעים לא היו זכאים לביטול העסקה על בסיס טענותיהם לליקויים, משלא הוכח כי לאחר התיקון נותרו ליקויים מהותיים - וספק אם בכלל - המצדיקים ביטול העסקה. 8. התובעים גם אינם זכאים לביטול העסקה והשבת התמורה לפי הכללים הקבועים בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 (להלן: התקנות). תקנות אלה מסדירות את הזכות הקבועה בסע' 14ו' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981, לפיה הצרכן זכאי לבטל הסכם לרכישת מוצר ללא קיומה של עילה הקשורה בהתנהגות בית העסק או בתכונות המוצר, אלא רק בשל רצונו הוא, תמורת תשלום דמי ביטול, שעל פי התקנות הם בשיעור 5% ממחיר המוצר. בהתאם לתקנות, מימוש הזכות צריך להיעשות בפרק זמן מוגדר בשים לב למהות המוצר, ובתנאים שנקבעו בתקנות. תקנה 6 לתקנות מונה מספר מקרים בהם לא תקום זכות הביטול, ובכללם "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות". אין מחלוקת כי במקרה שלפנינו, המדובר בריהוט שיוצר על פי מידות מיוחדת שנקבעו על ידי התובעים, ועל כן - אין הם זכאים לביטול העסקה על לפי הוראות התקנות. 9. התובעים גילו את דעתם באופן מפורש כי הם מבקשים לבטל את העסקה. הדבר עולה מהתנהגותם כאשר הוחזר להם הריהוט לאחר התיקון וסירובם לקבלו בטענה כי קיימים בו פגמים וליקויים, זאת בזיקה לדרישתם כבר כאשר סופקו הרהיטים לבטל את העסקה ולהשיב להם את מלוא התמורה. בכתב התביעה, סע' 35, ציינו התובעים כי הם תובעים פיצוי בגין ביטול העסקה. גם התוצאה לפיה הריהוט מצוי ברשות הנתבעת כבר מספר חודשים מעידה כי למעשה העסקה בוטלה. השאלה היא אפוא, מה הנפקות לכך מבחינת הסעדים שנתבקשו? 10. מהחשבונית שצורפה לכתב התביעה עולה כי בין יתר התנאים המוסכמים, סוכם כי "במידה וההזמנה היא הזמנה מיוחדת, לא יתאפשר ביטול העסקה אלא לאחר תשלום 25% מסכום ההזמנה וללא צורך בהוכחת נזק". כלומר, ההסכם שבין הצדדים מעגן אפשרות ביטול העסקה תמורת תשלום דמי ביטול, בבחינת פיצוי מוסכם, של 25% מהתמורה. בנסיבות שפורטו לעיל, ולנוכח הקביעה כי לאחר התיקון לא ניתן לקבוע כי נותרו ליקויים מהותיים, ואלה זניחים ופעוטים, אני סבור כי יש להורות לנתבעת על השבת התמורה ששולמה בניכוי "דמי ביטול". יחד עם זאת, אין לקבוע כי דמי ביטול אלה יהיו 25% מהתמורה, זאת נוכח העובדה כי פגמים מסוימים נתגלו כאשר סופקו הרהיטים לראשונה, אלא 10% בלבד. אני ער לכך כי בקביעתי יש מקום שינוי תנאי שסוכמה בין הצדדים בעת רכישת הרהיטים, אולם יש לזכור כי עסקינן ביחסים בין ספק-צרכן, כאשר ברירת המחדל ביחסים כאלה מתן אפשרות לביטול העסקה אף ללא עילה. במקרה זה אמנם המדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור התובעים, אולם "הייצור המיוחד" כלל שינויים קלים לעומת הריהוט הנמכר לרוב אצל הנתבעת. כל שצוין בחשבונית הוא הקטנת ממדי הריהוט. 11. נתתי את דעתי לגבי יתר ראשי הנזק להם טוענים התובעים (עגמת נפש, טרחה, הפרת חוזה, רמייה והטעיה בכוונת תחילה, שכר טרחת עו"ד, הוצאות משפט והחזר הוצאות) אך לאור המפורט לעיל בפסק הדין, אין אני רואה לפסוק סכום כלשהו לתובעים. 12. אשר על כן, אני מורה על ביטול עסקת רכישת הרהיטים מיום 5.6.2013, ומחייב את הנתבעת להשיב לתובעים, תוך 45 ימים מהיום, את הסך של 8910 ₪ (90% מתוך 9,900 ₪), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.10.2013 (מועד סירוב קבלת הריהוט על ידי התובעים) ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך של 500 ₪. הנתבעת תיטול את הספה החלופית שסופקה לבית התובעים, בתיאום עמם, תוך 30 ימים מהיום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. רהיטים (תביעות)ביטול עסקה (הגנת הצרכן)