תביעה לאכיפת חוזה וויתור על זכויות כבת ממשיכה במשק

תביעה לאכיפת חוזה וויתור על זכויות כבת ממשיכה במשק בפניי תביעה לאכיפת חוזה וויתור על זכויות הנתבעת כבת ממשיכה במשק; בגדרי תביעה זו עולה שאלת טיב החוזה, האם מדובר בחוזה בתמורה, או חוזה ללא תמורה? והאם מתקיימת עילה לביטול החוזה מכוח טענות של כפייה ,עושק, טעות או הטעייה? גרסת התובעת 7. על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר פטירתו של הבן ז"ל, הסתבר כי המוטבים שקבע בפוליסת ביטוח החיים שרכש בחייו הם אביו ז"ל ואמו פ.ת. התובעת; משכך נכרת בתאריך 21.9.06 הסכם בין התובעת לנתבעת וזאת באמצעות שני תצהירים אחד של התובעת והשני של הנתבעת לפיו: התובעת מוותרת לטובת הנתבעת, על חלקה בכספי פוליסת ביטוח החיים של בנה מ' ז"ל וגם על חלקה בעיזבון בעלה המנוח בכספי פוליסת הביטוח (תצהיר התובעת מיום 21/9/2006 נספח ח' לכתב התביעה ). הנתבעת בתמורה לוויתור זה-ויתרה על זכותה כבת ממשיכה במשק ** בכפוף לקבלת מגרש ** והבית הבנוי עליו, ללא תמורה כספית.(תצהיר הנתבעת מיום 21/9/2006 נספח ט' לכתב התביעה). 8. בכתב התביעה נטען כי שוויה של פוליסת הביטוח החיים לה הייתה זכאית התובעת ועליה ויתרה לטובתה של הנתבעת עמד בחודש 2/2011 על סך של כ815,000 ₪ . 9. בהמשך, בתאריך 17.4.2007 נפגשו הצדדים וחתמו על סיכום פגישה בו נקבע המתווה לביצוע ההסכמות (נספח י לתביעה).בפגישה זו סוכם כי יוכנו תוכניות להפרדת בית המגורים של הנתבעת והצימרים ,כאשר בנה של התובעת מר ח' יהיה אחראי לתשלום כל הוצאות מודד, אדריכל תשלום לוועדה לתכנון ובניה, מנהל מקרקעי ישראל ושכ"ט עו"ד. לשיטת התובעת, ובהתאם להסכם בינה לבין הנתבעת, היא פעלה לשם הפרדת המגרש ** מהנחלה ובתוך זה: פנה בנה ח' לאדריכל לשם הכנת תכנית להפרדת מגרש ** מהנחלה ; התובעת הודיעה בתורה על הסכמתה לגרוע את מגרש ** מנחלתה ; בהמשך בתאריך 29.9.09 סילקה התובעת את יתרת ההלוואה שנטלה בשנת 1982 יחד עם בעלה ז"ל ; הכל על מנת לאפשר הפרדת מגרש 119 מהנחלה. כאשר בתאריך 4.1.2011 פורסמה הודעה בדבר אישור תוכנית *** אשר שינתה את יעוד הקרקע והגדילה מגרש ***; למעשה כאן הנתבעת קיבלה מגרש מס' *** שגודלו המקורי 1038 מ"ר ונהיה למגרש *** רבתי הכולל מגרש *** ו- ***בשטח 1263 מ"ר. התובעת גם פעלה לרישום מלוא זכויותיה בנחלה כאשר בתאריך 24.10.07 נתקבל אישור המינהל על העברת הזכויות בנחלה מ- ת.י. ז"ל ל- פ.ת. וכיום בהתאם לאישור המנהל מתאריך 24.10.11 הזכויות בנחלה -ברת רשות- רשומות על שם פ.ת. דא עקא, טוענת התובעת, כי הנתבעת אינה נותנת הסכמתה וחתימתה על המסמכים הנדרשים ע"י מנהל מקרקעי ישראל על מנת לבצע את הליך הפרדת המגרש *** מהנחלה ובכלל זה הודעה על הסכמתה לביטול מינויה כבת ממשיכה בנחלה. 10. בנסיבות אלה עותרת התובעת להורות על אכיפת התחייבות הנתבעת בהסכם מ- 21.9.2006 ; לחילופין זכאית התובעת כי בית המשפט יבטל מינויה של הנתבעת כבת ממשיכה בשל התנהגותה המחפירה גם ללא הסכמתה; לשיטת התובעת בהתנהגותה של הנתבעת המסרבת לעמוד אחר התחייבויותיה למרות שקיבלה ממנה כסף רב,יש כדי התנהגות מחפירה המעניקה לה את הזכות לבטל מינויה כבת ממשיכה.התובעת גם שומרת לעצמה בנוסף לתובענה זו לתבוע את השבתם של מלוא כספי פוליסת הביטוח החיים של הבן מ' ז"ל. 11. בהמשך ולאחר שהתברר כי סכום כספי הביטוח שויתרה עליו התובעת הינו 100,000 ₪ בלבד ולא 815,000 ₪ כנטען בכתב התביעה (אתייחס לכך בהמשך) הציגה התובעת גרסה לפיה: בין התובעת לבין הנתבעת נכרת הסכם, באמצעות שני התצהירים, לפיו:התובעת מוותרת לטובת הנתבעת על כספי פוליסת ביטוח החיים, מבלי לנקוב בסכום, ובתמורה לוויתור זה -וויתרה הנתבעת בתורה על זכותה כבת ממשיכה במשק בכפוף לקבלת מגרש בית המגורים ויחידות האירוח הבנויים עליו ללא תמורה כספית כלשהי. התובעת עמדה בחלקה בהסכם אך הנתבעת לא, ומכאן באה דרישתה לאכיפת ההסכם. 12. לשיטת התובעת, בינה לבין הנתבעת נכרת הסכם מחייב באמצעות שני תצהירים, המהווה עסקה של ממש; ההסכם נעשה מתוך רצון וגמירות דעת של שני הצדדים אשר גיבשו את ההסכמות ביניהם טרם הגיעו למשרד עוה"ד. הנתבעת, מרצונה החופשי, יזמה וביקשה פגישה לשם עריכת התצהירים אצל עו"ד עמית סופר אשר שכרה ושילמה את שכרו, התובעת והנתבעת חתמו בו זמנית על שני התצהירים בפני עו"ד עמית סופר. הנתבעת למעשה, חתמה מתוך מודעות, הסכימה וקיבלה את דמי הביטוח , עשתה שימוש בהם ולא השיבה אותם לאורך 7 שנים שחלפו מאז, כאשר היא לא פעלה מעולם לביטול החוזה, כאשר בהמשך שבה הנתבעת ואישרה את מחויבותה בחוזה מ21.9.06 בסיכום מ14.7.07. ומנגד התובעת הסתמכה על עסקה זו ושינתה את מצבה,. בנסיבות אלה הנתבעת מנועה מלהעלות טענות כנגד תוקפו של הסכם זה ועליה לקיים את חלקה בו. התובעת ביקשה בסיכומיה (סעיף52) להורות על אכיפת החוזה מיום 21.9.06 ומיום 17.4.07. לשיטת התובעת, הנתבעת לא הוכיחה את העילות שהעלתה לביטול החוזה ויש לקיים את החוזה . גרסת הנתבעת 13. לטענת הנתבעת על אף שמי שמגיש התביעה הינו חמותה ,אך ספק אם היא מבינה משמעות התביעה.אחרי מות בעלה של הנתבעת ילדיה של התובעת אשר לוטשים עינם אל המשק ואל זכויותיה של הנתבעת כ"בן ממשיך" מנסים בכל דרך לסלק את הנתבעת מדרכם ולנשל אותה מזכויותיה.מי שעומד מאחורי התביעה הינו הגיס מר ח.ת. המיועד לקחת את מקומה כבן ממשיך. 14. לשיטת הנתבעת, לא היה ולא נכרת הסכם בתמורה לפיו היא מוותרת על זכויותיה במשך בתמורה לויתור התובעת על כספי דמי הביטוח של המנוח ז"ל. התובעת וויתרה מרצונה לנתבעת על דמי פוליסת ביטוח החיים .הסכומים הסתכמו בסך של 100,000 ₪ בלבד ולא 815,000 ₪ כנטען בכתב התביעה , וזאת ללא תנאי ו/או תמורה. התובעת חתמה על תצהיר וויתור על דמי פוליסת ביטוח החיים מרצון ללא תנאי או תמורה תוך הבנה שהמנוח אשר ערך את הביטוח לפני הנישואין ורשם את שם הוריו כמוטבים לא שינה את שם המוטבים מחמת חוסר תשומת לב וכי כספי הביטוח שייכים באמת לנתבעת וילידה. 15. הנתבעת אכן חתמה (הוחתמה) על תצהיר וויתור על זכותה כבת ממשיכה אך זאת מבלי להבין את עומקם של הדברים, תוך ניצול מצוקתה אשר הייתה בתקופה קשה בחייה לאחר פטירת בעלה ותוך כדי מלחמת לבנון השנייה, ומצב הבריאותי של בתה החולה, בו ותחת נסיבות קשות של פחד, לחץ, איומים, עושק מצד משפחת בעלה במיוחד ח.ת., ותוך הטעייה וכשלא הייתה מיוצגת ע"י עו"ד. הנתבעת מאשרת חתימתה על סיכום פגישה מ14.7.07 אך גם כאן טוענת כי זה נחתם כשהיא לא היתה מיוצגת כתוצאה מהמשך הלחץ והאיומים שהפעילו עליה משפחת בעלה, ותוך עושק, תוך הטעייה שהיא תקבל את המגרש בית המגורים והצימרים והרי אין היא מקבלת אלא מה ששייך לה מאז ומתמיד. 16. לשיטת הנתבעת , אין כל קשר בין שני התצהירים בין תצהיר הויתור של התובעת על כספי הביטוח לבין תצהיר הוויתור של הנתבעת על זכותה כבת ממשיכה. התובעת מעולם לא וויתרה על זכויותיה כבת ממשיכה במשק ששוויו מוערך בכ-3 מליון שקל בתמורה לוויתור התובעת על דמי ביטוח בסכום פעוט זה- סך של 100,000 ₪ בלבד ,והדבר בלתי הגיוני. 17. לבסוף, טענה הנתבעת כי הודיעה, ומודיעה כאן שוב, על ביטולו של החוזה מ21.6.2006 (מפנה למכתב מתאריך 19.12.11 נספח 6 לכתב הגנה), שכן לא יתכן שהנתבעת תוותר על זכויותיה כבת ממשיכה מבלי שתקבל תמורה ראויה לזכויותיה. 18. הנתבעת מעלה טענות שונות לביטול החוזה ובתוך זה טעות, הטעייה, עושק, כפייה ואילוץ. על המדוכה 19. כיצד יש לסווג את החוזה בין התובעת לבין הנתבעת, האם מדובר בחוזה בתמורה, או חוזה ללא תמורה? 20. האם מתקיימת עילה לביטול החוזה מכוח טענות של כפייה עושק טעות או הטעייה ? לסיכום הנתבעת לאחר פטירת בעלה ,בהיותה בתקופה קשה בחייה במיוחד לאור הצורך להתמודד עם הבעיות הקשות לרבות הטיפול בארבעת ילדיה היתומים כאשר אחת מהם סובלת מנכות בשיעור 100% ,בתקופת מלחמת לבנון השניה וגם התמודדת עם הקשיים הכלכליים, כשבצד זה הלכה והתדרדרה מערכת היחסים בינה לבין משפחת בעלה ז"ל, הופעל עליה מכבש לחצים כפייה איומים לצורך חתימה על תצהיר הוויתור של בן ממשיך. הנתבעת ולאחר שהתובעת או מי מטעמה- ח', הציגו לה מצג שווא, תוך הטעייה,- והצהרה כוזבת למציאות והעלמת פרטים שיש לגלות לפיו: כי אם היא מוותרת על זכויות בן ממשיך במשק, היא תקבל המגרש לרבות בית המגורים, הצימרים תוך תשלום כל עלויות פיצול המגרש, ואחרת איימו עליה שלא תקבל כלום ואף לא בית המגורים והצימרים כי המשק עדיין רשום על שם התובעת ! חתמה על וויתור בגין זכויותיה באמונה שלמה ותמימה כי זה מצב הדברים הנכון וכי בדרך זו "תציל" את בית המגורים והצימרים. היא לא ידעה שבהיותה "בן ממשיך" היא ממילא תקבל את כל המשק והמגרש כולל הבית והצימרים. במקרה דנן הוכח כי הנתבעת חתמה על וויתור על זכויותיה כבן ממשיך, לאחר איום כפייה והטעייה כאשר לא הייתה חותמת על וויתור כזה אם לא הייתה הטעיה למצב הזכויות במשק כפי שזו הוצגה ע"י התובעת או מי מטעמה. חוזהמושבים נחלות ומשקיםבן ממשיךאכיפת חוזה