מסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעורך דין מייצג

מסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעו"ד מייצג 1. תקנה 477 לתקנות סד"א קובעת כדלקמן: "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת" 2. על-פי לשון התקנה, דרך המלך לעניין המצאה כתבי בי-דין, תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. ודוק, מהתקנה נלמד, כי אם מינה הנמען עורך דין, די בהמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו או בהנחה במשרדו, והכל אם ביהמ"ש לא הורה על הוראה אחרת. נציין, כי המצאה למשרד עורך-דינו של בעל-דין במען שאותו ציין על גבי כתבי-בי-דין היא המצאה כדין (ב"ש 927/85 ברקוביץ נ' בודינה, פ"ד לט(3) 838 (1985)). 3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב מיוצג באמצעות עורך דינו בערכאות אחרות, וכן במסגרת הליכים אחרים, בפני מותב זה (תמ"ש 45099-04-113). 4. דיני ההמצאה הקבועים בתקנות, על פרטיהם השונים, אמורים להגשים, בין היתר, את ידיעת בעל הדין שכנגד. ודוק, לא נאמר בתקנה, כי עורך-הדין שבו מדובר בה, הוא עורך-דין המייצג את המשיב בעניינו של אותו כתב בי-דין נשוא שאלת ההמצאה. האומנם? 5. בחלוף השנים, אימצה הפסיקה כלשונה, "כי תכליתה של הזמנה היא להביא לידיעת הצד את קיומה", וזאת אף אם עורך הדין לא מייצג את הצד שכנגד בנושא ההתדיינות אלא בהתדיינות אחרת. (ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד ל"ח(4) 309 (1984)). 6. הלכה זו סויגה בהמשך ונקבע כי אין להסיק מכך שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר (רע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705 (1991)). קרי, יש להמציא לעורך הדין הפועל כעורך הדין של הנמען בנושא ההתדיינות. 7. הלכה זו קיבלה גושפנקא נוספת בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (פורסם בתקדין, 29.04.07) (להלן: הלכת זדה), ציין כב' השופט א' רובינשטיין, בהתייחסות להלכה הקודמת, כלשונו: "בפרשת יוחימק הנזכרת, ניתנה לתקנה פרשנות מרחיבה, ולפיה ניתן לבצע המצאה לעורך דין, אף אם במסגרת יחסי השליחות בינו לבין הנמען אין הוא מוסמך לייצוג בבית המשפט. ברם אין להסיק מכאן שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר." 8. בהלכת זדה, הוגשה תביעת גירושין לביה"ד הרבני על-ידי האב, ואילו תביעת מזונות והחזקת הילדים על-ידי הקטינים, לביהמ"ש לענייני משפחה. בא-כוחו של האב בתביעת הגירושין, טען כי מייצגו בתביעה האחרונה בלבד ולא בהליכים המתנהלים בביהמ"ש לענייני משפחה, זאת בהתאם לייפוי הכוח שהוגש. לאחר עיון, ביהמ"ש העליון, כב' השופט רובינשטיין, קבע אם כי בעניין ההמצאה אין יחסי שליחות בין המשיב ובא כוחו, אין לראות בהמצאה לעו"ד שייצג את האב בביה"ד הרבני, המצאה כדין. 9. דא עקא, עניינו מובחן בהלכת זדה, חרף הסיבות כדלקמן: א.בהלכת זדה, עורך הדין של האב ייצג אותו בנושא התדיינות אחר, בביה"ד הרבני. עת, הוגשו נגדו תביעות בבית המשפט לענייני משפחה, שאינן קשורות בקשר הדוק לנושא ההתדיינות בביה"ד הרבני. לאור הלכה זו, קבע ביהמ"ש (כב' השופט ג'יוסי) בתיק זה, ביום 31.01.12, כי יש לראות בהמצאת כתב התביעה לעורך דינו של המשיב דאז, עו"ד מאיר בן-חיים כמובטלת. ב. בהליך הנוכחי, המשיב באמצעות ב"כ, המציא לביהמ"ש ייפוי-כוח המסמיך אותו לדון בבקשת ביטול פסק הדין בתביעת המזונות. סבורני, כי מדובר באותו נושא התדיינות, הליך ביטול פסק הדין קשור בקשר הדוק לתביעת המזונות, שהרי ללא זו האחרונה לא היה מתקיים הליך הביטול. 10. אף על פי, שענייננו מובחן מהלכת זדה, כמפורט לעיל, הרי לאור החלת "כלל הידיעה" וכפועל יוצא מכך הרי שבוצעה המצאה כדין, לפיכך מתייתר הצורך בהמצאה לידי עו"ד .עורך דיןכתב תביעהמסמכיםמדורמזונות