הסמכות הבין לאומית בתביעת מזונות ומדור

הסמכות הבין לאומית בתביעת מזונות ומדור

הסמכות הבין-לאומית של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתובענות למזונות ולמדור של הקטינה המתגוררת בארץ, שהאב מתגורר מחוץ לישראל, נקנית מכוח 500(5), 500(7) לתקנות סד"א. אלו זכו לפרשנות מרחיבה בכל הנוגע לתביעת מזונות של הקטין ופורשו כמאפשרות המצאה מחוץ לתחום לשם קניית סמכות בין-לאומית גם שהקטין מתגורר בישראל, ואילו האב מחוץ לגבולות המדינה. (שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין בבית משפט לענייני משפחה 185 (תש"ע – 2009)).

בפני בקשת המבקשת (להלן: "התובעת") למסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעו"ד המייצג המשיב בהליך . מאידך, בקשת המשיב(להלן:"הנתבע") למחיקת התובענה מחמת חוסר מעש עקב אי ביצוע המצאה כדין של כתב התביעה לידיו.

גדר המחלוקת,האם בגדר התביעה בוצעה המצאה למשיב המתגורר בחו"ל,והאם ניתן למסור כתב התביעה לב"כ המשיב אשר מייצגו בהליכים משפטיים אחרים?

רקע והליכים קודמים



הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 19.06.2008 (להלן: "בני הזוג"), ומנישואין אלה נולדה להם הקטינה א', ילידת 10.09.09 (להלן: "הקטינה").




נישואין אלה לא עלו יפה, והשלום לא שרר במעונם של בני הזוג. כיום, בני הזוג גרים בנתק גיאוגרפי מוחלט. המבקשת, מתגוררת בישראל, יחד עם הקטינה. ואילו המשיב מתגורר בנפרד, בארצות הברית. בין הצדדים מתקיים הליך גירושין בביה"ד הרבני. כמו כן, מונחת בפני בקשה להסדרי ראייה בין משפחת המשיב - תושבי ואזרחי המדינה לקטינה.




המשיב הגיש בעבר תביעה לבית משפט זה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991, במסגרתה טען כי יש להורות על החזרת הקטינה לארה"ב. ההליך נדון תחילה בפני בית משפט זה, ובהמשך בפני שתי ערכאות ערעור. ביהמ"ש העליון דחה את התביעה להחזרת הקטינה לארה"ב לפי אמנת האג.




תביעה קודמת למזונות ומדור הקטינה הוגשה ביום 10.10.2010 (תמ"ש 18042-10-10, להלן: "התביעה הראשונה"). ברם, ביום 2.2.11 הורה בית המשפט, על מחיקתה לאור תוצאות פסק הדין אשר קיבל התביעה להחזר הקטינה לפי אמנת האג. לאחר החלטת בית המשפט העליון כמפורט לעיל וכפועל יוצא מכך, הוגשה בשנית תביעה למזונות ומדור הקטינה (להלן: "התביעה השנייה").




התביעה השנייה נשוא בקשת המבקשת, הוגשה ביום 9.6.11, בד ובד עם זו האחרונה, הוגשה בקשה למתן היתר המצאת כתבי בי-דין לחו"ל, וביום 12.06.11 ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש המאשרת המצאת כתב התביעה מחוץ למקום השיפוט.




ביום 14.08.11, הוגשה בקשה למסירת כתב התביעה לב"כ המשיב דאז (עו"ד מאיר בן חיים), שייצג את המשיב בביה"ד הרבני, ובהמשך לבקשה זו ותגובת האחרון, הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 13.11.11, כי ההמצאה לב"כ המשיב דאז, די בה כדי לצאת חובת ההמצאה למשיב וכן פסק מזונות זמניים.




ביום 31.01.12, ביטל בית המשפט את החלטתו מיום 13.11.11. וכן, הורה להמציא את כתב התביעה בהתאם לתקנה 500(5), 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), בהתאם לכתובת שמסר המשיב בהליך.




ביום 03.07.12, נתן בית המשפט פסק דין בעניין מזונות הקטינה לחובת המשיב, וציין כי בוצעה המצאה של כתב התביעה כדין בהתאם לתקנה 480 לתקנות סד"א.




ביום 01.08.12, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין על-ידי המשיב (כותרת הבקשה שהוגשה "בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ובמעמד צד-אחד בשל אי המצאת כתב התביעה"). יצוין, כי הבקשה לעיל, לרבות אחרות שלא אוזכרו, הוגשו על-ידי המשיב, עת שאינו מיוצג.




ביום 05.02.13, המציא ב"כ המשיב, עו"ד אלן ,יפוי כוח לתיק המזונות, וביום 06.02.13, המציא יפוי כוח נוסף, אשר בזה האחרון, השליחות צומצמה ו/או תוקנה לבקשה לביטול פס"ד (בתביעת המזונות) וכן בבקשות לביזיון ביהמ"ש.




ביום 25.02.13, ניתנה החלטה ע"י בית המשפט המורה על ביטול פסק הדין בענין המזונות מיום 03.07.12, בהסתמך על הסכמת ב"כ התובעת שניתנה בתגובתה מיום 21.02.13.




בהחלטתו מיום 18.03.13, הורה בית המשפט כי יהא על התובעת להמציא את התביעה למשיב בהתאם לכתובת שמסר, היות וב"כ המשיב ייצג את המשיב בהליך של ביטול פס"ד בלבד.




ביום 10.06.13, הוגשה בקשה על-ידי המבקשת, למתן הוראות מביהמ"ש, בעניין דרך המצאת כתב התביעה למשיב. המותב דאז, הורה בהחלטתו מיום 31.07.13, "התובעת תפעל כפי הבנתה לשם המצאת התביעה לנתבע וזאת בשים לב להחלטות שניתנו בעבר".




ביום 03.9.13, הוגשה בקשה על-ידי המשיב, למחיקת כתב התביעה מחוסר מעש. ביום 16.09.13, 22.10.13, העביר זה האחרון, שתי בקשות נוספות בהתאמה. (בקשות 34,35,36).




ביום 16.1.14, הוגשה הבקשה שבנדון למסירת כתב התביעה למזונות לב"כ המשיב,וביום 17.3.2014 הוגשה תגובה מטעם עו"ד אלן המתנגד לבקשה.




למען הסר ספק יוער, כי לא נעלמה מעיני אף בקשה בתיק דנן, אף אם זו אינה מאוזכרת לעיל.


עמדת המבקשת



כל ניסיונותיה של המבקשת למסור את התביעה למשיב עלו בתוהו והמשיב מתחמק מקבלת הדואר.




יש לאשר המצאת התביעה לעו"ד אלן , מכוח תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר ייצג את המשיב בבקשה לביטול פסק הדין בתיק זה וכן מייצגו בתיקים נוספים ,בבית המשפט העליון,בבית משפט השלום בנצרת,בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. מדובר בעניינים חופפים ומשיקים לענייננו ונובעים כולם מן הסכסוך המשפחתי. כאשר המשיב נמצא בקשר רצוף עם עו"ד כמתבקש ממצבת התיקים בהם הוא מייצגו,כך שמתקיימים יחסי עו"ד לקוח.




מדובר בתביעת מזונות של קטינה, ,המשיב מודע לקיומה של התביעה והוא אף מחזיק בהעתק ממנה,והפסיקה התירה להמציא כתבי טענות ע"י כלל הידיעה.




מדובר בתביעת מזונות קטינה שתלויה ועומדת כשנתיים וחצי,ולא יתכן שטענות של ביצוע מסירה כדין או לא יחסמו דיון בתביעה.


עמדת המשיב



המבקשת או ב"כ התרשלה ולא ביצעה המצאה כדין של כתב התביעה על אף הזמן הרב שחלף מאז הגשת התביעה ומיום ביטול פסק הדין בהעדר.




עו"ד אינו מייצג את המשיב בהליך הנוכחי ויפוי הכוח שהוגש לתיק מוגבל לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר המשיב בתיק זה.




המותב הקודם נתן החלטה ביום 18.3.2013, כי מאחר ועו"ד ייצג את המשיב רק בהליך של הבקשה לביטול פסק דין הרי שיש להמציא התביעה לידי המשיב,והמבקשת לא ערערה על החלטה זו.המבקשת חוזרת על אותה בקשה תוך הסתרת ההליך הקודם והדבר מהווה הטעיה וערעור שלא כדין על החלטות שניתנו.




המבקשת מטעה את בית המשפט ומונה הליכים בהם עו"ד אינו מייצג את המשיב, כי אם אביו ובני משפחתו.




על פי הפסיקה המאוחרת והמחייבת, לא ניתן להמציא כתב תביעה חדש לעו"ד המייצג את הנתבע בהליכים אחרים.עו"ד מפנה להלכת זדה בע"מ 1378/07, ולפסקי דין נוספים.




בעניין כלל הידיעה,לטענתו, המבקשת מפנה לפסקי דין העוסק במניין הימים להגשת ערעור ולא בהגשת כתב תביעה ראשון לידי הנתבע.


דיון והכרעה

הסמכות הבין-לאומית בתובענות למזונות ולמדור



הסמכות הבין-לאומית של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתובענות למזונות ולמדור של הקטינה המתגוררת בארץ, שהאב מתגורר מחוץ לישראל, נקנית מכוח 500(5), 500(7) לתקנות סד"א. אלו זכו לפרשנות מרחיבה בכל הנוגע לתביעת מזונות של הקטין ופורשו כמאפשרות המצאה מחוץ לתחום לשם קניית סמכות בין-לאומית גם שהקטין מתגורר בישראל, ואילו האב מחוץ לגבולות המדינה. (שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין בבית משפט לענייני משפחה 185 (תש"ע – 2009)).




בענייננו, מאחר והמשיב מסר כתובת מדויקת בחו"ל להמצאת כתבי בי-דין (כתובת המצוינת על-גבי כתבי טענותיו), ועת עסקינן בתביעת מזונות קטינה השוהה בארץ, על יסוד אלה, ניתן היתר המצאה מחוץ לגבולות המדינה כדין, ולביהמ"ש הסמכות לדון בתובענה.





נוכח כל הניסיונות הכנים של המבקשת לבצע "המצאה כדין" של כתב התביעה לידי המשיב, וזאת כמעט במשך שלוש שנים בכל דרך אפשרית, הן בדואר רשום עם אישור מסירה, הן באמצעות חברת Fedex, כל אלה עלו בתוהו,כאשר המשיב נהג בחוסר תום לב והערים קשיים על המבקשת לצורך השלמת ביצועה של ההמצאה כדין של כתב התביעה לידיו עת נהג לא למשוך דואר מטעם התובעת או ב"כ אף כי נשלחים לכתובת שהוא מסר בעבר.




מניתוח הדברים שפורט לעיל ניתן ללמוד כי המצאת כתב התביעה אשר בוצעה ע"י משלוח בדואר רשום לכתובת אשר ציין המשיב עולה בקנה אחד עם הוראות אמנת האג




המשיב מתנהל כבשגרה, מודע להליכים המתקיימים, מעביר לידי ביהמ"ש בקשות שונות, אך בוחר לעמוד מאחורי מסך הפרוצדורות. בטח ובטח לאחר שכבר ניתן פסק דין בהעדרו בעניין המזונות, וזה בחר להגיש בקשה לביטולו, ואף למנות עו"ד שיטפל בבקשת הביטול.בהקשר זה יש לציין כי המשיב חתם עליפוי כוח כללי לעו"ד אלן וביום למחרת שיגר יפוי כוח המצמצם מינוי עו"ד רק לענין הבקשה לביטול פסק דין.




העובדה שהמשיב הגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו בתביעת המזונות ופסק הדין בוטל,כאשר הוא היה מיוצג בבקשה זו מביאה למסקנה שלא ניתן להרהר אחריה, שהמשיב ידע על תביעת המזונות ידיעה מוצקת וברורה.




בנוסף מעיון בתיק הקשור לתביעת המזונות הראשונה שהוגשה ביום 10.10.2010 (תמ"ש 18042-10-10). עולה כי התביעה הראשונה למזונות הומצאה כדין למשיב בכתובתו בארה"ב.




ביום 12/12/10, בבקשת ב"כ המשיב דאז (עו"ד גל טורס), בקשה מס' 7, סעיף 6 לבקשה, ציינה בזו הלשון: "ביום 10.10.2010 הוגשה כנגד המבקש תביעת מזונות, אשר הומצאה למבקש ביום 29.10.2010, על פי היתר המצאה מחוץ לתחום, שניתן על ידי ביהמ"ש הנכבד, בביתו של המבקש בארצות הברית." [ההדגשה שלי –ג.ג.כ]. לבקשה זו צורף תצהיר חתום של המשיב, המאשר "כי כל העובדות המפורטות בבקשה דנן, ידועות לו מידיעה אישית והן נכונות."


מכאן עולה, שלמשיב הומצאה תביעת המזונות הראשונה. מעיון בתביעת המזונות הראשונה למול תביעת המזונות השנייה, נשוא הבקשה, הרי שעולה ששתי אחרונות זהות לחלוטין במהותן. תמוה בעיני, כיצד תביעה המזונות הראשונה בוצעה כהלכה באמצעות דואר רשום, ואילו תביעה המזונות השנייה, חרף מאמציה של המבקשת, לא הומצאה לכתובת המשיב.



סבורני, כי אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה הפורמלית. "כלל הידיעה" עשוי לגבור במקרים כאלה על נושא ההמצאה הפורמלית, משנוצר מעין השתק. (ראה פס"ד בן אליעזר לעיל).

בנסיבות המתוארות לעיל, פסקי הדין שפורטו לעיל, ובמסגרת החובה הכללית לפעול בהליך הדיוני בתום לב, אני קובעת כי ההמצאה בוצעה כדין ויש לראות את "כלל הידיעה" כגובר על "כלל ההמצאה"."הטוען לצדק צריך שינהג בדרכי צדק" (השופט א' רובינשטיין בעניין גולקו).


עשיית צדק כשיקול



בשולי הדברים אומר, שיכולתי להגיע לאותה תוצאה מכוח סמכותו המיוחדת של ביהמ"ש לענייני משפחה.




במקרה דנן מדובר בתביעה למזונות קטינה כאשר התביעה נשוא הבקשה, הוגשה ביום 9.6.11, בד ובד עם זו האחרונה, הוגשה בקשה למתן היתר המצאת כתבי בי-דין לחו"ל, וביום 12.06.11 נעתר המותב דאז לבקשה, והורה על המצאת כתב התביעה מחוץ למקום השיפוט. מאז ועד עת זו, תקופה של כמעט 3 שנים, מוצאת עצמה הקטינה, באמצעות אמה, מול שוקת שבורה וטרם נפסקו לה מזונות וזאת מחמת אי המצאה פורמאלית של כתב התביעה לנתבע,על אף שכתב התביעה נשלח באמצעות הדואר הרשום לכתובת שציין הנתבע.אישורי המסירה הוחזרו בציון הערה לא נדרש, ועל כן טרם עודכן אישור מסירה פורמאלי לתיק,יחד עם זאת כפי שמפורט לעיל המשיב יודיע על התביעה המתנהלת ואף מגיש בקשות לתיק זה. אדגיש שעסקינן בקטינה, מקטני קטנים, כך טובת הקטינה מחייבת המשך בירור וניהול תובענה זו. מטעם זה ולאור כל המפורט לעיל יש להחיל כלל הידיעה במקרה זה.




לאור התוצאה אליה הגעתי אני דוחה את בקשת המשיב למחיקת כתב התביעה מחוסר מעש.


סוף דבר



כפועל יוצא מכל הנימוקים והתימוכין שפורטו לעיל – הנני מורה בזאת כדלקמן:


א.הנני קובעת, כי יש להחיל את "כלל הידיעה", ולאור כך ביצעה המבקשת "המצאה"של
כתב התביעה לידי המשיב-הנתבע .

ב. אני דוחה הבקשה למחיקה מחוסר מעש.

ג.הנני מורה בזאת למשיב, להגיש כתב הגנה מטעמו בתוך 60 ימים מהיום.

ד.המבקשת תמציא החלטה זו לידי המשיב, בכתובת מגוריו שמסר לתיק, באמצעות דואר
רשום ותמציא אישור משלוח לתיק תוך 20 ימים.

ה. בנסיבות העניין לא מצאתי לחייב בהוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות לבעל

  2. מזונות בן מורד

  3. מזונות עונשיים

  4. דין קדימה מזונות

  5. גובה מזונות קטין

  6. מזונות מפושט רגל

  7. כריכת מזונות אישה

  8. מזונות אישה שבגדה

  9. הבטחת תשלום מזונות

  10. ניכוי תשלום מזונות

  11. הגדלת מזונות ילדים

  12. הפסקת תשלום מזונות

  13. שלילת מזונות ילדים

  14. תביעת אבהות ומזונות

  15. שינוי גובה המזונות

  16. תביעה להפחתת מזונות

  17. אי תשלום מזונות קטין

  18. עורך דין מזונות

  19. תביעה להקטנת מזונות

  20. ערעור על גובה מזונות

  21. מזונות נוצרים קתולים

  22. מזונות מהעזבון לגרושה

  23. מזונות ילדים עד גיל 15

  24. מתי מפסיקים לשלם מזונות

  25. תביעה על פי חוק המזונות

  26. תביעה למזונות מן העזבון

  27. מזונות ילד מחוץ לנישואין

  28. צאי מעשה ידיך במזונותיך

  29. ערעור על פסק דין מזונות

  30. התחייבות לא לתבוע מזונות

  31. הפחתת מזונות לגבר מובטל

  32. טענת פרעתי מזונות ילדים

  33. ערעור בנושא הפחתת מזונות

  34. בקשה לחייב במזונות זמניים

  35. תביעה להגדלת מזונות קטין

  36. הקטנת מזונות שינוי נסיבות

  37. תביעת מזונות על ידי הילד

  38. הפחתת מזונות מביטוח לאומי

  39. תביעת הבעל להפחתת מזונות

  40. מזונות לאישה מבוגרת בת 70

  41. הכנסות הגרוש לצורך מזונות

  42. מזונות אישה שעזבה את הבית

  43. הבטחת תשלום מזונות לגרושה

  44. קיזוז מזונות מביטוח לאומי

  45. תביעת אב להפחתת מזונות בנו

  46. ערעור על מזונות נמוכים מדי

  47. פריסת חוב מזונות בתשלומים

  48. תביעת מזונות לארבעה ילדים

  49. פסיקת מזונות זמניים בערעור

  50. מזונות בני זוג לא מאותה דת

  51. ערעור על גובה מזונות ילדים

  52. שינוי פסק דין לתשלום מזונות

  53. מזונות קטינים להורים מוסלמים

  54. מזונות לילד שהוריו לא נשואים

  55. ערעור על גובה מזונות זמניים

  56. פסק דין מזונות נגד תושב חוץ

  57. ערעור על גובה מזונות קטינים

  58. ערעור על פסיקת מזונות זמניים

  59. ערעור על מזונות זמניים נמוכים

  60. הפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות

  61. מזונות אישה מכוח הסכם שלום בית

  62. הסכמה בהתנהגות לא לשלם מזונות

  63. הצמדה על מזונות מול שחיקת השכר

  64. מזונות ילדים לאישה ממשפחה עשירה

  65. מזונות לילד שנולד מחוץ לנישואין

  66. צו עיכוב יציאה מהארץ בתיק מזונות

  67. תשלום מזונות לילד מחוץ לנישואין

  68. מזונות ילדים שמסרבים לבקר את האב

  69. הוצאות ביטוח רפואי - מזונות ילדים

  70. פסק דין בהעדר הגנה בתביעת מזונות

  71. הבטחת תשלום מזונות בבית הדין השרעי

  72. הפחתת מזונות ילדים עקב ירידה בהכנסה

  73. כריכת מזונות ילדים בבית הדין הרבני

  74. שינוי סכום המזונות עקב שינוי נסיבות

  75. האם אישה יכולה לקבל מזונות זמניים ?

  76. פסיקת מזונות ילדים בלבד - לא לאישה

  77. מזונות מביטוח לאומי - מגורים בחו''ל

  78. תביעת מזונות של האישה והילדים נגד האב

  79. הגדלת מזונות בגלל פיטורי האישה מהעבודה

  80. תביעת מזונות נגד יהודי תושב ואזרח חוץ

  81. הסמכות הבין לאומית בתביעת מזונות ומדור

  82. כריכת תביעת מזונות קטין בתביעת גירושין

  83. הגשת תביעת גירושין במטרה למנוע תביעת מזונות

  84. הקפאת מזונות עקב סירוב הילדים להיפגש עם האב

  85. הגשת תביעת מזונות מוסלמים בבית המשפט המחוזי

  86. הפחתת מזונות זמניים עוד לפני שהצדדים התגרשו ?

  87. האם ילד שמסרב להיפגש עם האב יכול לקבל מזונות ?

  88. עיכוב דיון בתביעת מזונות עד סיום תביעת גירושין

  89. תביעה אישית נגד רו"ח שהגיש חוות דעת בעניין מזונות

  90. האם אפשר להגדיל מזונות לאחר פסק דין לפי הסכם בין הצדדים ?

  91. תביעת מזונות לבית המשפט בטרם הסתיים הדיון בבית הדין הרבני

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון