##מאזן הנוחות במתן סעד זמני:## על מבקש הסעד הזמני לשכנע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו,קרי שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכי הסעד צודק בנסיבות הענין,ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. ברעא 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ, התייחס בית המשפט ליחס בין התנאים:"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, .... תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. ..... שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם)). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני. " ##מאזן הנוחות במתן צו ביניים:## צו ביניים ניתן בהתחשב בשני שיקולים: האחד- סיכויי העתירה להתקבל והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת הצד שכנגד [ בר"ם 5776/13 עמותת מקום להיות – בית הספר " מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך; בר"ם 6252/12 מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות]. היחס בין שני השיקולים הללו הינו בבחינת " מקבילית כוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך [ בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ; וכן בר"ם 6072/12 יצחק דוד נ' עיריית נצרת עילית; בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב]. בנוסף נקבע בפסיקה כי אבן הבוחן המרכזית בשאלת הסעד הזמני היא " מאזן הנוחות" [בר"ם 4434/11 פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ].סעד זמנימאזן הנוחות