מינוי אפוטרופוס לנכה צה"ל

מינוי אפוטרופוס לנכה צה"ל

קיימת חובה מוסרית, ויתכן אף משפטית, של המדינה להגן על נכי צה"ל.

הגנה זו ניתן להשיג לא רק בהתקשרות של אגף השיקום עם חברות כ"א מתאימות, אלא גם בהתנהלות אקטיבית וישירה של המדינה, אשר תפקח על המטפלים עצמם (גם אם הם מועסקים על ידי חברות כ"א ולא על ידי המדינה) ואף תיקח חלק בניסוח הסכמי העבודה שבין חברות כ"א לבין המטפלים.

כללי:

1. בתיק שבפני עתרו המבקשים ביום 11/7/12 בבקשה כי בית המשפט ימנה את מבקשים 3 ו- 4 כאפוטרופוסים על גופו ועל רכושו של משיב 1.

2. המבקשים ומשיב 1 הינם אחים.

3. משיב 1 ( להלן: "המשיב") הנו נכה צה"ל, מטופל במסגרת משרד הביטחון- אגף השיקום- משיבה 4.

4. משיב 2 ( להלן: "המטפל") הנו מטפלו של המשיב מטעם משרד הביטחון. יצויין כי המטפל אינו מועסק ישירות על ידי משרד הביטחון אלא באמצעות חברה חיצונית- חברת כ"א.

5. למען שלימות התמונה יצויין כי המשיב נפצע פציעת ראש אנושה במלחמת יום הכיפורים, ולאחר תהליך שיקומי ארוך הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 100%. המשיב זקוק לליווי צמוד של 24 שעות ביממה.

6. במסגרת בקשתם טענו המבקשים כי המטפל, מנצל את מצבו הנפשי והפיזי הקשה של המשיב, וכי נוכח מערכת היחסים התמוהה והתלותית שנוצרה בין השניים, יש צורך במינוי אפוטרופוס למשיב אשר ידאג לענייניו וימנע את ניצלו, בין היתר ובעיקר, על ידי מטפלו.

7. כך לדוגמה ולביסוס שליטת המטפל במשיב, נטען על ידי המבקשים כי בשלב מסוים עבר המטפל להתגורר יחדיו עם בני משפחתו בביתו של המשיב, ולאחר מכן הועבר המשיב להתגורר בבית המטפל.

וכך לדוגמה, נטען על ידי המבקשים כי במקום שיהיה למשיב לכל הפחות שני מטפלים ביממה, הרי שיש לו מטפל אחד אשר מטפל בו 24 שעות ביממה, באופן ששליטתו של המטפל במשיב הינה אבסולוטית.

8. המשיב התנגד לבקשה למינוי אפוטרופוס ולטענתו מניעים זרים וכספיים הביאו את אחיו- המבקשים להגיש את בקשתם. עוד טען המשיב כי חרף מוגבלותו הפיזית, אין הוא זקוק לאפוטרופוס, וכי תפקודו המנטלי תקין, הוא צלול בדעתו ומסוגל לקבל החלטותיו בעצמו. עוד הוסיף המשיב כי המטפל ומשפחתו דואגים לו לכל בקשה וצורך.

9. ב"כ משיב 3 סברה כי במקרה שבפני ישנם שיקולים לבר רפואיים, ומאחר ויתכן וישנה השפעה בלתי הוגנת של המטפל על המשיב, יש להורות על מינוי מוגבל של אפוטרופוס לרכושו של המשיב אשר ייתן הגנה לנכסיו העיקריים (שתי דירותיו וחסכון כספי). עוד סברה ב"כ המשיב 3 כי אין מניעה כי המשיב ימשיך לנהל באופן עצמאי את קצבתו.

10. ב"כ משיב 4 טען למעשה כי איננו צריך להיות צד להליך שבתיק זה, וכי כל עוד לא הכריז בית המשפט על המשיב כחסוי ומינה לו אפוטרופוס הרי שהמשיב חופשי להחליט את החלטותיו אף במערכת יחסיו עם מטפלו, וכי אין הוא מתערב בהחלטותיו של המשיב.



המומחה מטעם בית המשפט:

11. לאחר ששמעתי את הצדדים שבפני, הורתי על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה – דר' פוקס מנדל אשר ציין בחוות דעתו כי המשיב סובל מ " ...חבלת ראש קשה עם המיפלגיאה ספסטית מצד ימין ( רגל ויד ) , הפרעה בדיבור מסוג אפזיה, הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות".

עוד ציין המומחה בחוות דעתו כי למשיב "הבנה בסיסית על התהליך המשפטי למנות לו אפוטרופוס ולמרות ההפרעות בדיבור xxx מבטא את התנגדותו המוחלטת למינוי אפוטרופוס. נימוקיו להתנגדותו לפי שהוא ביטא אותם בבדיקותיי הם יחסית קונקרטיים".

המומחה מטעם בית המשפט סיכם את חוות דעתו באופן ש "קשה לקבוע בוודאות אם מדובר על בחירה חופשית, עצמאית בהחלטתו בהקשר להתנגדותו למנות לו אפוטרופוס בגלל תלותו הגופני ובעיקר נפשי במטפלו....XXX יודע את היקף רכושו כולל מצבו הכספי...מכיר את בני המשפחה, רמת הקרבה והקשר עימם....התנאים הנ"ל , הם התנאים הבסיסיים לקביעת ליכולתו של XXX לדאוג לענייניו הרכושים והגופנים. למרות זאת לא ניתן לקבוע בוודאות מסוגלותו של XXX לדאוג ולטפל בענייניו הרכושים והגופנים בגלל הפרעותיו הנפשיים שתיארתי שעלולים להשפיע על קבלת החלטות עצמאיות ורציונאליות בנושא הנ"ל, ולכן אינני יכול לקבוע בוודאות שקילת מינוי אפוטרופוס".

דיון ההוכחות:

12. משהמבקשים עמדו על בקשתם ומאידך עמד המשיב על התנגדותו לבקשה, נקבע התיק לשמיעת ראיות, אולם מועד שמיעת ההוכחות נדחה מספר פעמים לבקשת המבקשים בשל מצבה הרפואי של באת כוחם הקודמת ובשל החלפת ייצוג.

13. לדיון ההוכחות שנקבע ליום 4/12/14 הגיעו המבקשים שהם מיוצגים על ידי באי כוחם החדשים שקיבלו את התיק המורכב לטיפולם ימים ספורים לפני דיון ההוכחות ,ומבלי שהמבקשים קיימו אחר החלטתי בדבר הגשת תצהירי עדות, וזאת חרף האורכות שניתנו להם.

באי כוח המבקשים הודיעו בהגינותם כי אינם ערוכים לניהול דיון ההוכחות. המשיב, באמצעות בא כוחו, עמד על זכותו לסיים את ההליך המשפטי, וזאת נוכח הזמן הרב שחלף מאז הוגשה הבקשה.

14. לאחר ששמעתי את הצדדים ומשהיה ברור כי דיון ההוכחות אינו יכול להתקיים, קיבלו באי כוח הצדדים את הצעתי כי הבקשה למינוי אפוטרופוס תסתיים ללא מנוי אפוטרופוס למשיב אך עם מנגנון שיבטיח שמירה על נכסיו העיקריים של המשיב-דירותיו.

ומשכך ניתן על ידי צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה בדירותיו של המשיב וזאת עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט, תוך שהורתי לבאי כוח המבקשים לרשום צו זה בפנקסי הרישום המתאימים.

15. אבהיר כי הצעתי לעיל לסיום ההליך, שכאמור התקבלה על ידי באי כוח הצדדים, באה בטרם התבררה הבקשה גופה בשל אי מוכנות המבקשים לדיון ההוכחות, תוך שסברתי כי גם אם יתברר כי מצבו של המשיב אינו מחייב מינוי אפוטרופוס, הרי שהמצב שהוצג בפני עד כה ולגביו לא היתה מחלוקת עובדתית, מחייב מנגנון שישמור על נכסיו העיקריים של המשיב .

16. אבהיר ואדגיש כי אין בהחלטתי לעיל משום קביעת עמדתה ביחס לכוונותיו של המטפל, ואין בה משום קביעת עמדה ביחס ליכולתו של המשיב לנהל את ענייניו בעצמו, שכן לא נשמעו ראיות בתיק.

יחד עם זאת, סברתי ועודני סבור, כי מערכת היחסים שהוצגה בפני בין המטפל לבין המשיב, כאשר המשיב נתון לטיפולו המוחלט של המטפל במשך 24 שעות ביממה, וזאת נוכח מצבו הפיזי והנפשי של המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של דר' פוקס, מחייבת מנגנון אשר ימנע כל אפשרות, חלילה, לניצולו של המשיב על ידי המטפל.

התמונה העובדתית אשר הוצגה בפני, הכוללת את מעברו של המטפל יחדיו עם בני משפחתו להתגורר בבית המשיב, ולאחר מכן מעברו של המשיב להתגורר בבית המטפל, והכוללת את תלותו הגופנית המוחלטת של המשיב במטפל בנוסף למצבו הנפשי , הנה תמונת מצב מדאיגה המחייבת פקיחת עין של הגורמים הרלוונטיים.


משרד הביטחון- משרד השיקום:

17. הייתי יכול לסיים את טיפולי במקרה הספציפי שבפני עת נתנו הצדדים את הסכמתם להצעתי כמפורט לעיל.

יחד עם זאת, סבורני כי מלאכתי לא תהיה שלמה באם לא אתייחס, ולו באופן עקרוני, להבנתי את תפקידו של משרד הביטחון- אגף השיקום בשמירה על נכי צה"ל וזאת בשים לב למערכת היחסים המיוחדת הקיימת בין מטפל לבין מטופל באותם מקרים של נכויות גבוהות.

18. בין מטפל לבין מטופל, מתפתחת במרוצת השנים, ומטבע הדברים, מערכת יחסים מיוחדת, אשר במקרים מסוימים יכול ותהפוך למערכת יחסים של תלות מוחלטת של הנכה במטפל.
ככל שנכותו של הנכה גבוהה יותר, כך הוא תלוי יותר במטפלו, ומכאן אף גובר הפוטנציאל כי חלילה ינוצל לרעה על ידי המטפל.

אציין כי לא כל מקרה של ניצול לרעה על ידי המטפל מאפשר מתן מענה משפטי בדרך של מינוי אפוטרופוס לנכה, ולא כל ניצול לרעה של המטופל הנו בבחינת מעשה פלילי המאפשר מתן מענה מתחום דיני העונשין. עסקינן לעיתים בתחום אפור, שבו קשה לדעת האם החלטתו של הנכה ביחס למטפלו הנה החלטה חופשית או שמה החלטה זו נבעה מתלותו הפיזית והנפשית במטפל.

19. אני סבור כי קיימת חובה מוסרית, ויתכן אף משפטית, של המדינה להגן על נכי צה"ל, וזאת בשים לב למערכת היחסים המיוחדת כמפורט לעיל.

הגנה זו ניתן להשיג לא רק בהתקשרות של אגף השיקום עם חברות כ"א מתאימות, אלא גם בהתנהלות אקטיבית וישירה של המדינה, אשר תפקח על המטפלים עצמם (גם אם הם מועסקים על ידי חברות כ"א ולא על ידי המדינה) ואף תיקח חלק בניסוח הסכמי העבודה שבין חברות כ"א לבין המטפלים.

יתכן וטוב תעשה המדינה אם תדאג כי כל הסכם העסקה עליו חותמת חברת כ"א עם מטפל, יטיל על המטפל שורה של חיובים ואיסורים, ובאופן אשר ימנע מראש את האפשרות של ניצול הנכה, ואף יבהיר למטפל מה מותר ומה אסור לו.

כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לשקול החלת סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל האוסר על המטפל לעבוד אצל הנכה 24 שעות ביממה (גם אם הנכה מסכים לכך ומבקש להעסיק באופן ישיר את המטפל במקביל להעסקתו באמצעות חברת כ"א).

כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לכלול סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל האוסר על המטפל לקבל מתנה מהנכה מעל שווי כספי מסוים.

כך לדוגמה, יתכן ועל המדינה לכלול סעיף בחוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל, האוסר על המטפל לעבור ולהתגורר עם בני משפחתו בבית הנכה, ואף האוסר על המטפל לאפשר לנכה להתגורר בבית המטפל.

20. אינני מקבל את עמדת משרד הביטחון- משרד השיקום כי כל עוד נכה לא הוכרז כחסוי וכל עוד לא מונה לא אפוטרופוס, אין משרד הביטחון יכול לעשות דבר.

אכן צודק ב"כ משרד הביטחון כי כל עוד לא הוכרז הנכה כפסול דין או כל עוד לא הוכרז כחסוי וטרם מונה לו אפוטרופוס, הרי שהנכה עצמאי וחופשי להחליט את החלטותיו. אולם לא רק במישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין הנכה נמצא הפתרון להגנה על הנכה, אלא גם במישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין המטפל.

להבנתי ומאשר בא בפני בתיק זה, ובמישור היחסים שבין משרד הביטחון לבין המטפל קיימים חוסרים אשר יש להשלימם. מהמקרה שבא בפני, הופתעתי לגלות כי למדינה אין חלק בניסוח חוזה העסקה שבין חברת כ"א לבין המטפל.

21. אדגיש כי אין באמור לעיל כדי להטיל דופי במטפלים בנכי צה"ל אשר עושים מלאכתם נאמנה, אולם סבורני כי יש להסדיר את המערכת היחסים המיוחדת שבין המטפל לבין נכה צה"ל בהתערבות אקטיבית יותר של המדינה – משרד הביטחון כמפורט לעיל.

22. בשל חשיבות הנושא, ותקווה כי החלטתי זו תביא להקמת צוות חשיבה במשרד הביטחון, מצאתי לנכון כי המזכירות תמציא החלטתי זו, ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים, גם לשר הביטחון, למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אגף השיקום שבמשרד הביטחון.


23. החלטתי זו בצירוף החלטתי מיום 04.12.14 מסיימת את בירור הבקשה שבתיק זה. המזכירות תשגרה לצדדים ותסגור את התיק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מינוי אפוטרופוס

  2. פקיעת האפוטרופסות

  3. אפוטרופסות משותפת

  4. התפטרות אפוטרופוס

  5. סמכויות אפוטרופוס

  6. תביעה נגד אפוטרופוס

  7. חובות של אפוטרופוס

  8. מתי צריך אפוטרופוס ?

  9. מתי ממנים אפוטרופוס ?

  10. ביטול מינוי אפוטרופוס

  11. חובות הורים אפוטרופוסים

  12. אפוטרופסים לניצולי שואה

  13. מתי יש למנות אפוטרופוס ?

  14. מי יכול להיות אפוטרופוס

  15. מינוי אפוטרופוס לנכה צה"ל

  16. תביעה נגד האפוטרופוס הכללי

  17. פיצויים בגין אפוטרופסות בתאונות דרכים

  18. יחסי עובד מעביד האפוטרופוס הכללי

  19. מכירת נכס של קטין ע''י אפוטרופוס

  20. מוות של אחד ההורים - מי האפוטרופוס

  21. מוות של שני ההורים - מי האפוטרופוס

  22. תביעת יורש בגין נכס שניתן לאפוטרופוס

  23. העברת בעלות במקרקעין ע''י אפוטרופוס

  24. בקשה למינוי אפוטרופוס על חולה אלצהיימר

  25. האם מינוי אפוטרופוס פוגע בכבוד האדם וחירותו ?

  26. האם פעולה של חסוי ללא הסכמת האפוטרופוס תקפה ?

  27. מינוי אפוטרופוס לבעל דין במסגרת תביעה אזרחית

  28. בקשה של ההורים (אפוטרופסים) להפסיק תביעה של קטין

  29. בקשה למינוי אפוטרופוס בגלל ניסיון להשתלט על רכוש האב

  30. אפוטרופוס גירושין - מי אפוטרופוס קטין לאחר גירושים של ההורים

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון