האם אפשר למנוע מהגרושה להשתלט על הירושה של הילדים ? בפסה"ד בת"ע (ת"א) 7355/89 ביקש המנוח למנוע בעד אשתו, שתהא בתוך זמן קצר גרושתו, את האפשרות ליהנות מרכושו, אם ילך לעולמו, בעוד בנם הנמצא בהחזקתה ובשליטתה הינו תינוק או ילד. רצונו של המנוח למנוע בעד גרושתו להשתלט על עיזבונו הייתה באותה עת קריטית הואיל ואמו התגוררה בדירתו והפיכת בנו התינוק לבעלים של הדירה, בהיותו נתון בידי אמו, הייתה מסכנת את מגורי אמו של המנוח בדירה. על מנת למנוע מצב שכזה ציווה לבנו רבע מהדירה, מחצית לאמו ורבע לאחיו. עוד נקבע שבמות האם יעבור חלקה לאח ואילו במות האח יעבור חלקו לאם. כ-22 שנים לאחר חתימת הצוואה עמד הבן מול בנותיו של האח, אשר תבעו 3/4 מהעיזבון. ביהמ"ש קבע בוודאות שעל פי הראיות שבפניו לא העלה המנוח על דעתו ביום פטירתו שבנו לא יירש את כל עיזבונו. נקבע שהצוואה אשר נועדה להבטחת שליטת אמו או אחיו של המנוח בדירה איבדה את טעמה ותכליתה, היא אינה משקפת את רצונו האחרון של המנוח ואינה תקפה עוד. גם במקרה זה הציב ביהמ"ש שאלה שניתן היה להציב למנוח בעת כתיבת הצוואה: "בהגיע זמן קיומה בהיות בנך בגיר, התחפוץ לזכות בעיזבונך את בנות אחיך או שמא יזכה בו בנך?" והשיב כב' השופט שטרוזמן "אין לי ספק שהוא היה אומר: "את בני ובלבד שליבו לא ירחק ממני".קטיניםירושהשאלות משפטיות