בקשה למינוי אפוטרופוס בגלל ניסיון להשתלט על רכוש האב האם חשש להשתלטות על רכוש של האב ע"י אחד הילדים מהווה הצדקה למינוי אפוטרופוס לאב ? 3. עיקר הבקשה נסוב סביב טענות הנוגעות לרכושו של האב ועיון בבקשה מלמד, כי הולדתה הוא, בחששם של המבקשים, כפי שעולה בבירור מן הבקשה, כי משיב 4, ישתלט על רכושו של האב, בין היתר, נטענות טענות גם כנגד רעייתו, היא המשיבה 5. 4. הבקשה מגוללת תיאור של סכסוך משפחתי-כספי בין האב ובין חלק מילדיו. 5. על פי טענות המבקשים, הזכויות בו הועברו על ידי האב למשיבים 4 ו-5, וכן בעניין ניסיון של המשיב 4, לגרום לאב לערוך צוואה בה ינחיל לו את רכושו במלואו. 6. כן נטען בבקשה, במישור המשפטי, כי על פי הוראת סעיף 33 (א)(4) לחוק, יש למנות לאב אפוטרופוס, היות שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. על פי הנטען בבקשה, קיימת תלות מוחלטת של האב במשיב 4, בין היתר, בשל גילו המתקדם, מצבו הרפואי בגינו נכרתה רגלו, עקב מחלת הסכרת ממנה הוא סובל, ההידרדרות שחלה במצב היחסים בין האב ובין חלק מילדיו, וכן מחמת מצבו המנטלי של האב, אשר על פי הנטען בבקשה, הפך להיות חשדן ובעל אילוזיות פרנואידיות. 7. לטענת המבקשים המשיב 4 איננו יכול להמשיך בניהול ענייניו של האב, הואיל והוא מצוי בניגוד עניינים חריף, כאשר למעשה, הוא משמש כאפוטרופוס של האב מבלי שהוסמך לכך, וישנו חשש כבד כי במהלכים אשר האב ביצע או עתיד לבצע, הוא נשלט בידי המשיב 4 ומהלכים אלה, נועדו לקדם אינטרסים של המשיב 4. 8. המבקשים טוענים, אפוא, כי האב נתון להשפעה בלתי הוגנת מצדו של המשיב 4, עד כי ניטלה ממנו האוטונומיה והרצון החופשי לנהל ענייניו באופן עצמאי ומשום כך, ישנה עילה למנות לו אפוטרופוס. 9. בבקשה עותרים המבקשים, פרט למינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של האב, גם לסעד של "צו עשה", אשר יורה למשיבים 4 ו- 5, שלא להמשיך ולהתגורר בבית האב. 10. בד בבד עם הגשת הבקשה, הוגשה על ידי המבקשים, בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד ובמסגרתה, עתרו למתן צו אשר יאסור על המשיבים 4 ו- 5 לבצע כל דיספוזיציה שהיא בנכסים הרשומים על שם האב, לרבות הזכויות במשק. 11. ביום 31.7.13, הוגשה מטעם המשיבים 4 ו-5 ומטעמו של האב, תגובה לבקשה לצו מניעה זמני. 12. בתגובה זו, טענו המשיבים והאב מפי בא כוחם, כי דין הבקשה להידחות על הסף, תוך שהם מפנים לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ובין היתר, טענו כי, סיכויי התביעה הינם קלושים; כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים וכי, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מצד המבקשים. 13. לגופו של עניין, נטען בתגובה זו, כי הגשת הבקשה אינה אלא תעלול טקטי מכוער של המבקשים כנגד אביהם, במסגרתו, מבקשים הם לשלול ממנו את זכותו הבסיסית כאדם למימוש רצונו החופשי וזאת, ממניעים כלכליים וכחלק מכוונתם להשתלט על נכסיו. 14. לטענת המשיבים המבקשים יודעים, כי האב אינו סובל מלקות קוגניטיבית; כי הינו צלול בדעתו, עצמאי, פעיל ומנהל ענייניו בעצמו וללא השפעה או תלות בכל גורם שהוא. 15. כן מוסיפים המשיבים וטוענים, כי המבקשים מעלימים מבית המשפט עובדות ובין היתר, את העובדה כי במהלך השנים האחרונות, שרר סכסוך קשה בין המבקשים ובין האב, אשר כלל, איומים, קללות, מעשי מירמה וגניבה, אלימות, הסגת גבול ועוד, אשר לא פעם, גררו מעורבות של המשטרה. 16. לשיטתם של המשיבים, המבקשים לא הניחו ולו ראשית ראיה לכך שיש צורך במינוי אפוטרופוס לאב מבחינת מצבו הרפואי והקוגניטיבי. 17. המשיבים צירפו לתגובתם, מסמך רפואי עדכני, בנוגע לאב, הוסיפו וטענו, כי האב הינו בן _ (נכון למועד הגשה הבקשה והתגובה), אשר בשל גילו ונוכח כריתת רגלו, אין הוא עובד אמנם, אך הוא משתתף בפעילות בשעות הבוקר ב___, ואילו בשעות אחר הצהרים מבלה בביתו ובפעילויות חברתיות שונות יחד עם בת זוגו בשנים האחרונות. כן טוענים המשיבים, כי האב צלול לחלוטין וכי אינו סובל מבעיות זיכרון ו/או מירידה בכושרו הקוגניטיבי, וכי הוא עצמאי, ומבין את תוצאות מעשיו. 18. המשיבים צירפו אישור רפואי, מעודכן, בנוגע למצבו הקוגניטיבי וכן אישור, ממנהלת ____. 19. המשיבים טוענים, כי האב עבר מסכת ייסורים בגין מעשים חמורים של בנו, המבקש 1, אשר אף ביצע פעולות בלתי חוקיות רבות כנגדו. 20. עוד טוענים המשיבים, כי בפסק הבוררות אשר ניתן על ידי ___, אותו מינו, כאמור, הצדדים כבורר שיכריע במחלוקות ביניהם, נקבע שהאב הוא הבעלים הבלעדי של הזכויות במשק ושל כל הבנוי עליו וכן של חנויות ב___. לפיכך, טוענים הם, כי על פי פסק בוררות זה, סוברני האב לעשות כאוות נפשו ברכושו ובזכויותיו. 21. המשיבים מכחישים כל טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת או לחץ המופעל על האב מטעמם, וכן טוענים, כי מאז עברו להתגורר בביתו, קיימים יחסים טובים בינם ובינו ובת זוגו. 22. לטענת המשיבים דווקא מבקשות 2 ו- 3, הן אשר ביקשו להשתלט על נכסי האב, דאגו לכך שיערוך צוואה, ועשו משך כל השנים, ניסיונות להשפיע על רצונו. 23. התקיים דיון בבית משפט זה, בבקשה למתן צו מניעה (בפני כב' השופטת ר. קודלר - עיאש) ובמהלכו העיר ביהמ"ש, כי הן לתובענה העיקרית נושא הליך זה והן לבקשה לסעד זמני, לא צורפה ע"י המבקשים כל תעודת רופא שהיא ו/או דו"ח סוציאלי, כנדרש בדין, לצורך תמיכה בטענותיהם. בית המשפט שוחח עם האב, בלא נוכחות מי מהצדדים, ובתום השיח האמור, שבו הצדדים לאולם ביהמ"ש, ולאור דברי ביהמ"ש, ביקש ב"כ המבקשים אורכה קצרה, אשר לאחריה, יודיעו המבקשים עמדתם ביחס להמשך ניהול ההליך. 24. בהחלטתו, בתום הדיון, קבע ביהמ"ש כהאי לישנא: "1. לאחר שביהמ"ש שוחח עם המשיב מס' 1 (האב) והתרשם כי על פניו אין כל מקום לנהל את שני ההליכים העיקרי והזמני ביחס אליו שכן בהתאם גם לאישורים שצורפו על ידי בא כוחו, הוא אדם שמביע את דעתו ביחס לענייניו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים והוא מתנגד למינוי אפוטרופוס בעניינו, המליץ ביהמ"ש למבקשים למחוק את הבקשות והעתירות אשר הוגשו. התנהל דיון בחלקו לפרוטוקול, בחלקו שלא לפרוטוקול, ונראה כי חלק מן הצדדים מתבלבלים לנהל הליך ביחס לירושתו של אדם, עוד בחייו". 25. הגישו המבקשים הודעתם בכתב ובמסגרתה, ביקשו למחוק את הבקשה לסעד זמני והביעו הסכמתם לכך, שכל ההליכים בעניינם של הצדדים יופנו לאפיק של גישור, בין אם באמצעות יח' הסיוע שליד בית משפט זה ובין אם בפני כל גורם אחר. 26. ביני לביני, הודיעו המשיבים כי התגובה שהוגשה מטעמם לבקשה לצו מניעה, הגם שזו נמחקה, תיראה כתגובה לבקשה, נושא ההליך העיקרי. 27. הורה ביהמ"ש (כב' סגנית הנשיא, השופטת א. אשקלוני), לעו"ס לסדרי דין להגיש תסקיר ביחס לבקשה, וכן התבקשה תגובת ב"כ היועמ"ש לבקשה, לאחר שיוגש התסקיר, כאמור. 28. בעקבות ההחלטה האמורה, פנתה עו"ס לסדרי דין לביהמ"ש בבקשה כי, יורה למבקשים לצרף חוות דעת רפואית בעניינו של האב. 29. ביום 20.2.14, הוגש מטעמו של האב, סיכום מידע רפואי אשר נערך ונחתם על ידי רופאת המשפחה של האב. 30. מסיכום זה עולה, כי מבחינה קוגניטיבית האב מצוי בהכרה מלאה, משתף פעולה, מתמצה בזמן, במקום ובנוגע למצבו. הזיכרון לטווח המיידי שמור, כמו גם הקשב והריכוז. כן עולה, כי שיפוט האב כלפי עצמו והסביבה, הוא שיפוט שמור וכי, ההפשטה תקינה, וכך גם הארגון החזותי המוטורי והמרחבי. 31. נוכח האמור בסיכום הרפואי, התבקשו המבקשים להודיע לביהמ"ש, האם הם עומדים על בקשתם למינוי אפוטרופוס. כן התבקשה עו"ס לסדרי דין להודיע לביהמ"ש, באיזה שלב מצויה הכנת התסקיר בעניינו של האב. 32. בהודעה אשר הגישו בהתאם להחלטת ביהמ"ש טענו המבקשים, כי לא היה להם יומם בביהמ"ש, ועל כן עתרו למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יתן חוות דעתו בעניינו של האב ובשאלה האם הוא זקוק למינוי אפוטרופוס. 33. בהודעה אשר הוגשה על ידי עו"ס לסדרי דין, מצוין על ידה כי, נפגשה עם המבקשים 1-3, והסבירה להם כי לצורך טיפול בבקשתם למינוי אפוטרופוס לאב, ישנו צורך באישור רפואי ובעקבות זאת נמסרו לה על ידי ב"כ המשיבים 4 ו-5, סיכום של שני ביקורי בית, אשר נערכו בביתו של האב, על פיהם אין הוא סובל מהפרעה כלשהי בהתמצאות, מרוכז ומשיב לכל שאלה באופן ענייני. אשר על כן, סבורה הייתה עו"ס לסדרי דין, כי אין מקום לעריכת תסקיר מקיף, ביחס לסכסוך המשפחתי, שעה שהתמונה המצטיירת מכל המסמכים אשר הוצגו בפניה הינה, כי האב אינו זקוק לאפוטרופוס. 34. הגישו המבקשים הודעתם, לה צורפה חוות דעת מטעמו של הפסיכיאטר. על פי האמור בחוות הדעת, נבדק האב בהסכמתו ולבקשת המבקשים 1-3. מחוות הדעת עולה כי, האב מצוי בהכרה מלאה, משתף פעולה ויוצר קשר עם הבודק, מתמצא בזמן ובמקום וכן בסיטואציה. האב, ביצע שתי פעולות חשבון ברצף, דיבר באופן שוטף וענייני, אולם התעורר קושי בשיתוף פעולה במבחני הזיכרון וכן נצפה תוכן פרנואידי בחשיבתו בכל מה שקשור לילדיו. כן מוסיף עורך חוות הדעת, כי לא נצפו הפרעות כלשהן בתפיסה, כי אין לאב מחשבות אובדניות וכי שיפוט המציאות שלו תקין. בסיכום חוות הדעת, מצוין כי האב סובל ממגוון מחלות גופניות, וכן מפרנויה הפוגעת משמעותית בשיפוט. לשיטתו של עורך חוות הדעת, מצבו המורכב של האב הופך אותו לפגיע במיוחד ולכן יש צורך בגורם ניטרלי שידאג לאינטרסים שלו בלבד. כן מוסיף ד"ר ___, כי לשיטתו האב מתקשה לטפל בענייניו וזקוק למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש והוא מסוגל להביע בעניין זה את דעתו בבית המשפט. 35. ביום 24.4.14, הגישה עו"ס לסדרי דין הודעתה, לאחר שקיבלה לידיה את חוות דעתו של ד"ר ____, ולפיה לאחר התייעצות עם המפקחת לענייני פרט ומשפחה (סדרי דין), הן ממליצות להפנות את האב לבדיקה על ידי פסיכו-גריאטר של קופת החולים, על מנת שתינתן בעניינו הערכה אובייקטיבית ללא חומר רקע וללא ליווי של מי מבני משפחתו. 36. נוכח עמדה זו הוריתי על הפניית האב לבדיקה על ידי רופא מומחה במסגרת הרפואה הציבורית, תוך שנקבע בהחלטתי, כי על עו"ס לסדרי דין להפנות את בני המשפחה לרופא ספציפי מתחום הפסיכו-גריאטריה, בקופת החולים שבה חבר האב, וזאת על מנת למנוע מחלוקות נוספות בין בני המשפחה, ו/או טענות כנגד אופן ביצוע הבדיקה. 37. הוגש לביהמ"ש עדכון על ידי עו"ס לסדרי דין, ולפיו בוצעה לאב בדיקה רפואית על ידי ד"ר ____. יצוין, כי האב לווה לבדיקה ע"י מכרה של המשפחה ולא אף אחד מילדיו. 38. התעודה הרפואית שצורפה להודעתה של העו"ס מלמדת כי, במועד ביצוע הבדיקה, האב מצוי בהכרה מלאה, מתמצא בזמן ובמקום, הזיכרון המיידי שלו שמור, ישנה ירידה קלה בזיכרון המושהה, הריכוז והקשב שלו שמורים, וכי השיפוט הקונקרטי שלו והתובנה שלו תקינים ועל פי מבחנים נוספים שנערכו לו, עולה כי מצבו הקוגניטיבי תקין, ואין עדות לירידה קוגניטיבית. 39. בהתאם לאבחון זה, סבורה הייתה עו"ס לסדרי דין, כי אין צורך במינוי אפוטרופוס לאב. 40. נוכח האמור, התבקשו המבקשים שוב על ידי ביהמ"ש להגיש עמדתם ביחס לבקשה, ובתגובה שהגישו לביהמ"ש הודיעו, כי הם עומדים על הבקשה ועתרו, למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יתן חוות דעתו בשאלה שבמחלוקת. כן עתרו כי יוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין בהתייחס לבקשה. 41. יצוין עוד, כי קודם להגשת עמדה זו ובסמוך לאחר שניתנה תעודת הרופא על ידי ד"ר ___, פנו המשיבים בהודעה ובבקשה מצדם לביהמ"ש לקבל את עתירתם לסילוק על הסף של הבקשה ולחיוב המבקשים בהוצאות בגין ניהול הליך סרק. 42. נוכח עמדותיהם של הצדדים, הוריתי על קיום דיון במעמד הצדדים והאב, בנוכחות עו"ס לסדרי דין וב"כ היועמ"ש. 43. ביום 20.10.14, אכן התקיים דיון, במסגרתו נשמעו האב, הצדדים באמצעות באי כוחם, עו"ס לסדרי דין ובא כח היועמ"ש. דיון והכרעה 44. כאמור, בדיון שהתקיים בפני ביום 20.10.14, ביקשתי לשמוע את האב ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי. בראשיתו של הדיון, התבקשו הצדדים ובאי כוחם, פרט לב"כ היועמ"ש, לצאת את האולם וניהלתי שיח עם האב. מובן, כי השיח תועד בפרוטוקול הדיון. 45. האב נשאל על ידי שאלות שונות הקשורות בפרטיו האישיים, במחלתו, בסדר יומו ובסיפור חייו. 46. מן השיח שקיימתי עמו עולה, כי האב מתמצא בזמן ובמקום, מנהל שיחה באופן חופשי ומשתף בכנות בפרטים הנוגעים לסדר יומו ולנסיבות חייו. האב הביע תסכול רב מעצם ניהול ההליך נושא החלטה זו. לטענת האב, המשיב 4, הוא הבן היחיד שמטפל בו, מכבדו, מנעים את זמנו ודואג לצרכיו, בעוד המבקשים מתעלמים ממנו ועסוקים בסכסוכים הפנים- משפחתיים ולא באמת בשמירה על טובתו. 47. האב ידע להשיב על מרבית שאלותיי, לרבות בנוגע להכנסותיו מהנכסים שבבעלותו ומושכרים לצד ג'; בנוגע לבנק בו מנוהל חשבון הבנק שלו לאירועים שקרו במהלך חייו ומועדיהם ועוד, וביקש בסוף דבריו כי, ייחסך ממנו הצורך להגיע שוב לביהמ"ש, תוך שהוא מביע תרעומת ותסכול, מכך שהמבקשים נקטו בהליך זה, כאמור. האב התנגד נחרצות למינוי אפוטרופוס לענייניו ואף התנגד לביצוע בדיקה רפואית נוספת ע"י מומחה מטעם בית המשפט. 48. במהלך הדיון התייחס ב"כ היועמ"ש לשיח שהתקיים בין האב ובין בית המשפט, לו היה עד, כאמור, והביע עמדתו כי, ניכר שהאב צלול ומודע למתרחש סביבו; וכי התחושה היא, שעוד בחייו של האב מנסים ילדיו להיאבק על רכושו, כאשר מינוי אפוטרופוס בנסיבות אלה, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ועל כן, מתנגד היועמ"ש למינוי אפוטרופוס לאב. 49. אכן גם התרשמותי ממצבו של האב, הגם שאינה בבחינת בדיקה רפואית, הינה שהוא צלול ומודע היטב לנעשה סביבו, לרבות לסכסוך שבין ילדיו, למטרת הדיון שהתקיימה בעניינו ובהחלט, כפי שציין ד"ר ____ בחוות דעתו, מסוגל להביע עמדתו בשאלת מינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו. 50. אין זה סוד והדברים משתקפים מהבקשה כמו גם ממהלך הדיון שהתקיים בפניי ובפני המותב הקודם, כי הסכסוך האמיתי בין ילדיו של האב אינו בשאלה מי ראוי לטפל בו ולדאוג לענייניו, כי אם מי מביניהם יזכה ברכושו. 51. מובן כי, אין זוהי מטרתו של מוסד האפוטרופסות. 53. רוצה לומר, כי דרכו של עולם הינה שאדם, במשך כל ימי חלדו כשר לזכויות ולחובות וכן לביצוע פעולות משפטיות, אלא אם הוחלט אחרת וזכות זו נשללה או הוגבלה ע"י המחוקק ו/או ע"י בית המשפט. 58. לפיכך, וכפי שצוין לעיל, הגם שהחוק חוקק הרבה קודם לחקיקת חוק יסוד: כבוד יסוד האדם וחירותו, אין כל ספק, כי יש לפרשו, לרבות בנוגע לסמכותו של בית המשפט למנות אפוטרופוס, באופן שיגשים את תכליתו של חוק היסוד. לשון אחר: יש לפרש סמכותו של בית המשפט למנות אפוטרופוס לאדם בצמצום, בריסון ותוך הגנה על כבודו ועל חירותו של מי שמתבקש לגביו המינוי. 59. הבקשה שבפניי נשענת על סעיף 33(א)(4) לחוק, המקנה לבית המשפט סמכות למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך או מוכן לדאוג להם במקומו. 60. ודוק: בבקשה אין עתירה להכריז על האב כפסול דין, כי אם למנות לו אפוטרופוס, כאשר הזרקורים מכוונים לרכושו של האב, דהיינו, עיקר הבקשה הינה למנות אפוטרופוס לרכושו ולא לגופו. 61. אכן המגמה שהתפתחה בפסיקה הינה שיש לפרש בצמצום סעיף זה ולהשתמש במשורה בסמכות למנות אפוטרופוס על פיו. ומן הכלל אל הפרט: 70. העולה מן המקובץ הינו, כי על המבקשים להניח תשתית עובדתית מספקת, אשר תביא למסקנה שהאב אינו מסוגל לדאוג לענייניו בדרגת חומרה כזו אשר סותרת את חזקת הכשרות לזכויות, לחובות ולפעולות משפטיות, הקבועה בחוק, ומשום כך על ביהמ"ש ליצור מנגנון המגן עליו מפני עצמו ומפני החברה. 71. לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים, בחוות הדעת אשר הוגשו מטעמם, ובאמצעות עו"ס לסדרי דין בהתאם להחלטתי, ובעיקר לאחר ששמעתי את הצדדים ואת האב עצמו, הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשים לא הניחו התשתית הנדרשת, ואף לא הניחו התשתית לבקשתם כי ימונה מומחה נוסף לצורך דיון בבקשתם. 72. כפי שפורט לעיל בהרחבה, האב נבדק על ידי מספר רופאים ועו"ס לסדרי דין התרשמה נוכח המסמכים שהוצגו בפניה ולאחר התייעצות פנימית אשר התקיימה ברשויות הרווחה, כי לצורך הסרת ספקות, יש להפנות את האב לבדיקה נוספת ע"י פסיכו-גריאטר של קופת החולים, שיתן הערכה אובייקטיבית בעניינו של האב. 73. גם לאחר בדיקה אשר בוצעה לאב ע"י הגורם הרפואי אליו הופנה ע"י עו"ס לסדרי דין ובתנאים אשר הומלצו על ידה, התקבלה המסקנה, כי תפקודו מן הבחינה הקוגניטיבית הוא תקין. 74. אם לא די בכך, הרי שכאמור, ביהמ"ש עצמו שוחח עם האב ועמד מקרוב על מצבו, על רצונותיו ועל התייחסותו להליך זה, לרבות התנגדותו הנחרצת למינוי אפוטרופוס לענייניו ולהיבדק שוב. 75. יש להדגיש, כי גם בחוות הדעת הרפואית אשר הוגשה מטעמם של המבקשים, חוות דעתו של ד"ר ____, נכתב, כי האב מסוגל להביע עמדתו ביחס לבקשה. 76. לכל זאת יש להוסיף, כי הבקשה מבטאת צורך או רצון להגן על האינטרסים של המבקשים יותר מאשר על טובתו ורווחתו של האב, ובכך חותרת תחת מטרתו של מוסד האפוטרופסות. 77. כפי שצוין לעיל, המבקשים מציינים בבקשה, כי נודע להם שהאב העביר למשיבים 4 ו-5, את הזכויות במשק; כי המשיב 4 ניסה להשפיע עליו שיערוך צוואה ובה ינחיל לו את כל רכושו, וכי לאב יש רכוש נוסף, פרט למשק אשר אין הם יודעים מה עלה בגורלו ועל כן, קיים בלבם חשש שרכוש זה אף הוא הועבר על ידי האב לרשות או לבעלות המשיב 4. 78. נימוקים אלה שבבסיס הבקשה מלמדים על כך שחששם האמיתי של המבקשים הינו, מפני התפרקות האב מנכסיו עוד בחייו, דבר אשר לאחר אריכות ימיו ושנותיו, לא יותיר בידיהם נתח כלשהו מנכסים אלה. 79. עילות ונימוקים אלה, אין די בהם כדי להצדיק צעד כה מרחיק לכת של מינוי אפוטרופוס, ואף לא המשך ניהול התובענה, וודאי לא, שעה שמונחים בפני ביהמ"ש, מסמכים רפואיים הקובעים כי מבחינה קוגניטיבית ותודעתית, אין הצדקה לכך, ולמצער, קובעים כי האב מסוגל להביע עמדתו ביחס לבקשה. 80. על בית המשפט להזהיר עצמו שוב ושוב מפני פטרנליזם ומפני הענקת הגנה מקום בו אינה נחוצה. במקרים שכאלה עלולה הגנה זו לשמש כחרב המתהפכת על מושאה עד כדי פגיעה בלתי מידתית בכבודו ובחירותו. 81. אין טעם לשוב על הדברים שהובאו לעיל, ברם משקלן המצטבר של העובדות והראיות שבפני ביהמ"ש במקרה דנן, מטה את הכף באופן מובהק לעבר כיבוד האוטונומיה, החירות והרצון של האב, העולה בקנה אחד עם החזקה הקבועה בחוק בדבר כשרותו המשפטית. ממילא זהו הכלל וכדי להיכנס לגדרי החריג לו, נדרשות ראיות ועובדות כבדות משקל שיש בהן כדי להצדיק פגיעה בזכויות יסוד שהן מנשמת אפה של שיטתנו המשפטית. המבקשים לא הצליחו לעבור משוכה זו ולסתור החזקה שבדין. 82. כך או כך, ממילא ולמעלה מן הצורך וכפי שפורט לעיל יוטעם, כי גם במקרים בהם ממנה ביהמ"ש אפוטרופוס לרכושו של אדם, אין בכך כדי לשלול תוקפן של פעולות משפטיות אותן הוא מבצע, גם לאחר המינוי. משום כך, גם לו היו מתקבלים נימוקי המבקשים, לא היה בעצם המינוי כדי לאיין את חששותיהם, שהרי לו היה האב מעביר זכויות ונכסים לבעלותו של מאן דהוא, אף במצב בו היה לו אפוטרופוס, לא היה בכך כדי לשלול אוטומטית תוקפן של פעולות משפטיות. עובדה זו שומטת למעשה את הקרקע תחת הבקשה. 83. התוצאה הינה, אפוא כי, אין מקום לדון בבקשה מעבר לדיון שנעשה עד כה; אין מקום להורות על עריכת תסקיר עו"ס בעניין הבקשה ואף אין מקום להפנות את האב לבדיקה רפואית נוספת. לפיכך אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. 83. המבקשים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאותיהם של המשיבים 4 ו-5 בסך של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום. 84. החלטה זו חותמת ההליך שבפני, והמזכירות מתבקשת לסגור את התיק. אפוטרופסות