אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

ע"פ התיקון שנכנס לתוקפו ביום 6/4/14 לתקנות האגרות הכלליות, נקבע סיווג מיוחד של "אגרה בתביעה בשל עבירות מין תק' תשע"ד- 2014" כדלקמן:

5א. בתביעה הנגררת להרשעה בפלילים בעבירות מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין או בתביעה שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה' האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה לפי פרט 2א או 9א שבתוספת, לפי העניין.

(להלן: "התיקון")

בדברי ההסבר לתיקון זה, כפי שפורסם ברשומות הכנסת, נכתב כדלקמן:

"מכשולים רבים ניצבים בפני נשים שנעברו כנגדן עבירות מין, כגון תקיפה מינית או מעשים מגונים וכיוצ"ב, וכן בפני נשים שחוו הטרדה מינית, זאת בעת הגשת תביעה נגד מבצע העבירה. לרוב, נשים אלו מצויות במצוקה נפשית וזקוקות לאומץ רב כדי לפתוח הליך משפטי שבו יהיה עליהן לגולל את הטראומה הקשה שעברו. כדי להקל על הנפגעות ולסייע להן למצות את זכותן בהליך אזרחי בלי שהדבר יטיל עליהן נטל כלכלי ובלי שהאגרה תעמוד בפניהן כמחסום כלכלי, מוצע לצמצם את מחסום האגרה עבור נפגעות עבירות מין בעת פתיחת הליך משפטי אזרחי נגד מבצע העבירה.

יובהר, כי כבר היום, משולמת אגרה מופחתת במקרים שבהם מוגשת תביעת נזקי גוף הנגררת להרשעה בפלילים, זאת מכח תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007. בפסק הדין רע"א 5237/06 מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור נקבע כי "פגיעה נפשית שתיחשב ל"נזק גוף" הינה פגיעה בעוולה אזרחית שפגע המעוול בניזוק אשר גרמה לליקוי נפשי שתוצאותיו בנזקים שהוסבו לניזוק. בכך הצד השווה לענייננו בין נזק גוף הנגרם לאחד מאיבריו של הניזוק לבין נזק שנגרם לנפשו. בשניהם תביעת הפיצויים הינה לפיצוי הניזוק בגין הנזקים שהוסבו לו כתוצאה מגריעת כושרו- הגופני או הנפשי- עקב הליקוי והנכות שנגרמו לו כתוצאה ממעשה העוולה האזרחי". כמו כן, נקבע כי די בכך שהתובעת טוענת בתביעתה ללקות נפשית שנגרמה לה עקב התקיפה המינית, על מנת שכל ראשי הנזק שתבעה בהקשר זה והנובעים מכך, ישתייכו ויכללו בסיווג של "נזק גוף" (ראה: ע"א 72/08 פלונית נ' משרד החינוך ואח' וכן רע"א 14624/08 משרד החינוך נ' פלונית ואח').

יחד עם זאת, לא כך הם הדברים שעה ש"הפגיעה הנפשית" אינה כזו הגורמת לליקוי או לנכות, אלא שהפיצוי הנתבע הינו בשל עצם "היפגעותו" של הניזוק בכבודו, בשמו, בדימויו העצמי וכו'- ומבלי שאותה הפגיעה הותירה ליקוי ונכות רפואיים בנפשו. במקרים אלה הפיצוי הנתבע הוא אינו בשל "נזק גוף" אלא בשל נזק ממוני או שאינו ממוני. כמו כן, מוצע להפחית אגרה גם במקרים שבהם התביעה המוגשת אינה נגררת להרשעה בפלילים אלא מדובר בתביעה המוגשת בעילה נזיקית בשל עבירות מין לפי חוק העונשין.".



ההליך

1. לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום הפרשי אגרה בסך שווה ערך ל- 1% מסכום התביעה, דהיינו- 25,000 ₪ .

2. המבקשת הגישה כתב תביעה בגין "גרם נזק גוף נפש בהפרת חובה חקוקה" על סך של 2.5 מיליון ₪ כנגד הנתבע.

3. לטענת התובעת, מקורם של הנזקים שנגרמו לה באלימות נפשית, פיזית, כלכלית, מילולית ומינית מצד הנתבע כלפיה, לאורך שנות נישואיהם, כששיאה במעשה אינוס שביצע כלפיה הנתבע. התנהלות המשיב גרמה למבקשת, לטענתה, להתמוטטות נפשית ופיסית, עד כדי אשפוזה בתת- משקל קיצוני (כ- 37 ק"ג בלבד), עריכת 3 ניתוחים בבטנה, טיפולים רפואיים פיסיים ונפשיים ונכות נפשית צמיתה.

4. את תביעתה תמכה התובעת בתצהירי ילדיהם הבגירים של הצדדים, בחוות דעת מאת פסיכיאטרית מטעמה, ובתצהירה היא.

טענות המבקשת

6. בבקשתה, לא פרטה המבקשת את הנסיבות הנוגעות למצבה הכלכלי, כמתחייב על פי תקנה 9 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו -1995 (להלן: "תקנות האגרות בבית משפט למשפחה"), אלא העלתה טענות משפטיות עקרוניות ולפיהן יש לסווג את התובענה, כך שתשולם בגינה אגרה מופחתת, באופן שיבואר להלן.
7. לטענת המבקשת, יש לסווג את התובענה דנן כתובענה לפיצוי בגין עבירת מין ולחייב בגינה אגרה מופחתת, באופן שיהלום את התיקון החקיקתי שנעשה לאחרונה בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, להלן- "תקנות האגרות הכלליות" . המדובר בתיקון, אשר נכנס לתוקפו בחודש מרץ 2013, בעניין תביעות נזק בשל פגיעה מינית, במסגרתו נקבעו אגרות מופחתות הן בבימ"ש השלום, הן בביהמ"ש המחוזי והן בביה"ד לעבודה, אשר אינן נגזרות עוד מסכום התובענה אלא מאפיונה, כתביעה נזיקית בגין עבירות מין.

8. לחילופין, טוענת המבקשת, יש לסווג את האגרה בתובענה דנן כאגרה בגין תובענה לנזקי גוף וזאת בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 5237/06, מדינת ישראל- הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור (מיום 06.07.2008) (להלן: "הלכת מנסור"), ולפיה גם תביעה בגין נזק אשר תוצאתו נכות נפשית, תחשב לצורך סיווג האגרות כתביעה בגין נזק גוף.

9. לחילופי חילופין, טוענת המבקשת, כי בהיעדר התייחסות בתקנות האגרות הספציפיות לביהמ"ש לענייני משפחה, באשר לסיווג תובענות כתביעות נזיקין בגין עבירות מין ו/או לתביעות בגין נזקי- גוף, אזי יש להחיל על התובענה את הוראות סימן 6 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות בבית- המשפט למשפחה ולסווגה כ"כל תביעה אחרת", אשר האגרה בגינה עומדת של הסך המופחת של 481 ₪ בלבד.

10. המבקשת טוענת, כי יש לסווג את התובענה לצורכי שומת האגרה, בהתאם לאחת החלופות המובאות לעיל, באופן אשר יגשים את השוויון המתחייב בין מתדיינים בביהמ"ש לענייני משפחה ולבין המתדיינים בערכאות האחרות ולשם הגשמת התכלית החקיקתית המונחת בבסיס קביעות המחוקק בנושא זה.

טענות המשיב 1

11. לטענת המשיב 1 (להלן: "המשיב") , אין לאפשר את סיווגה של התובענה בהתאם לאחת החלופות המוצעות ע"י המבקשת, מאחר שהדבר יגרור תשלום האגרה שלא על פי תקנות בית המשפט לענייני משפחה, אותן יש לפרש בדווקנות. מקום בו, אין התייחסות בתקנות אלו לתובענה בגין עבירת מין ו/או לתובענה בגין נזקי גוף- יש לסווג את התביעה כתביעה לסכום קצוב.

12. עוד טוען המשיב כדלקמן:

12.1 כי תביעותיה של המבקשת נדחות פעם אחר פעם וכי מתן פטור מאגרה למבקשת ייתן לה תמריץ להגשת תביעות סרק נוספות.
12.2 כי בהתאם להחלטת בית המשפט, היה על המבקשת לפרט בצורה ברורה את הערכתה לגבי כל ראש נזק נטען בתביעה ולהפריד בין תביעתה הנזיקית לבין תביעתם הנזיקית של הילדים. בפועל- התובעת הגישה תביעה מתוקנת נפרדת אולם, הילדים לא הגישו במקביל תובענה עצמאית מטעמם.

12.3 כי חרף האמור, המבקשת לא פירטה בכתב התביעה את סכומי ראשי הנזק הרבים, ומכיוון שהיא מעריכה את נכותה בשיעור של 20% "אזי אין לה כל קושי להעריך את נזקיה על פי אותה נכות, בדיוק כפי שתידרש לעשות בתחשיב נזק" – ר' סעיף 8 לתגובת המשיב.

12.4 כי המדובר בתביעת סרק, קנטרנית וטורדנית וכי מעשי האונס והאלימות הנטענים בכתב התביעה לא היו ולא נבראו. הראיה לכך, לטעמו, הנה כי במסגרת הליכים שהתנהלו משך שנים בין הצדדים בביה"ד הרבני, עמדה המבקשת על טענותיה בדבר שלום בית וכי המבקשת לא פנתה במשך שנים למשטרת ישראל או לרשויות הרווחה לאור המעשים אשר נעשו, כנטען על ידה.

עמדת המדינה

13. עמדת המדינה היא כי יש לסווג את התובענה כתביעה לסכום קצוב וכי על התובעת לשלם בגינה אגרה בשיעור של 1% מהסכום הנתבע, זאת ממספר טעמים :

13.1 תקנות האגרות בבית המשפט למשפחה אינן קובעות, בשונה מתקנות האגרה הכלליות, אגרה מופחתת בעד תביעה המוגשת בגין עבירות מין, ואין להחיל בנדון הוראה שאינה מצויה במפורש בתקנות הרלבנטיות.

13.2 אין מקום להשוואה בין האגרות בבית המשפט לענייני משפחה לבין האגרות בערכאות אחרות, מאחר שהיעדר שוויון זה כבר נדון בביהמ"ש העליון במסגרת ברע"א 5027/09, פלונית נ' משרד המשפטים (לא פורסם, 02.06.2010) (להלן: "הלכת פלונית"), בה איבחן כב' השופט רובינשטיין את האגרות הספציפיות החלות בבית המשפט לענייני למשפחה מהאגרות החלות בבתי משפט אחרים.

13.3 בהלכת פלונית תבעה המבקשת את בעלה לשעבר ואת מדינת ישראל בתביעה נזיקית ע"ס 4,650,000 ₪, ולאור התקנות הרלוונטיות לבית המשפט למשפחה- היא היתה צריכה לשלם אגרה בגובה 1% מסכום התביעה, דהיינו- 46,500 ₪, בעוד לו תביעתה היתה מוגשת לביהמ"ש האזרחי הכללי יתכן שהיתה מסווגת כתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף , עליה היתה משלמת אגרה בסכום נמוך יותר. עם זאת, שוני זה, לא הביא את בית המשפט העליון לשנות את סיווג האגרה שנקבע למבקשת והכל בהתאם לתקנות המיוחדות לבית המשפט לענייני משפחה.

13.2 אמנם בדומה להלכת פלונית יתכן שמחוקק המשנה לא נתן דעתו לאפשרות כי תוגשנה תביעות בגין עבירות מין לבית המשפט לענייני משפחה, ומשכך לא כלל הוראה מתאימה בתקנות החלות בבית המשפט למשפחה. עם זאת ועל אף השוני, משהוגשה תביעה זו לבית המשפט למשפחה, יש לפעול ולסווג את התביעה בהתאם לתקנות האגרות בבית המשפט למשפחה.

13.3 יש לפרש את תקנות האגרה באופן מצומצם ודווקני, זאת בהתאם להלכה ברע"א 7031/12, שערי צדק המרכז הרפואי נ' תמימה שוורץ, מיום 23/10/13.

13.4 התקנות הרלוונטיות מציבות רשימה סגורה של מקרים המזכים בפטור או בהחזר, וזאת בין היתר על מנת להגשים את הטעמים נוספים לחובת תשלום אגרה והם- "אינדיקציה (לכאורית) לכך שההליך המשפטי שנפתח הינו בר עילה...למנוע הגשת תביעות, בהם סכום התביעה הינו מופרז... מן הצד האחר עומדת לה זכות הגישה לערכאות ומבקשת לאפשר את פתיחת שערי בית המשפט לכל דורש" (ר' סעיף ג'2 לתגובת היועמ"ש).
דיון

המסגרת הנורמטיבית

14. תקנה 2(א) לתקנות האגרות בבית המשפט למשפחה קובעת: "לא יזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד ההליך האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת פרוטוקול הקבועה בתוספת השניה (להלן שתיהן כאחת- האגרה), זולת אם מביא ההליך פטור מתשלום האגרה".

15. התובעת שילמה את האגרה על פי סעיף 6 לתוספת הראשונה ("הסעיף השיורי") הקובעת לאמור: "כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה".
אגרה זו עומדת נכון למועד החלטה זו על סך של כ- 500 ₪ .


17. המחלוקת הינה, האם על התובעת להשלים את סכום האגרה לכדי שיעור של 1% מסכום התביעה בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה בתקנות אגרות משפחה שכותרתה: "תביעה לסכום כסף קצוב", או שמא עליה לשלם אגרה מופחתת בהתאם לתיקון..

הנזקים שנתבעו בתביעה דנן

18. ראשית יצויין, כי בכתב התביעה נטענות טענות בנוגע לנזקים לכאוריים אותם גרם הנתבע לילדי הצדדים ולא לתובעת עצמה, ומשכך תיבחנה רק העילות הנוגעות לנזקיה הנטענים של המבקשת, שהינם כדלקמן:

18.1 בסעיף 6 לכתב התביעה, נטען : "הנתבע, שהיה נשוי לתובעת, לאורך שנים רבות, התעלל בה מינית, נפשית, בריאותית מילולית ורוחנית, באמצעות התנהגותו המינית המוחצנת והמופקרת שנעשתה דרך קבע לעיני הילדים, בידיעתם ותוך גרימת צער וכאב לילדים ולתובעת כאמם.".

18.2 בסעיף 10 לכתב התביעה נטען: "בנוסף להתנהגות המינית המופקרת סבלה התובעת ..ועד כדי אלימות פיזית כלפי התובעת..".

18.3 בסעיף 11 לכתב התביעה, נטען: "התנהגותו המינית ההורית והכללית שלוחת הרסן...גרמה לתובעת להתמוטטות נפשית ובריאותית".

18.4 בסעיף 13 לכתב התביעה, נטען : "שנים של אלימות נפשית רוחנית כלכלית ופיזית כלפיה.. צורות השפלה והלבנת פניה ברבים...באופן שהלך ושחק את רוחה , כוחותיה ונפשה, עד למצב של דיכאון קשה וחוסר תפקוד טוטאלי".

18.5 בסעיף 23 לכתב התביעה, נטען: "כאמור בפתיח לתביעה, מסכת התעללות של הנתבע בתובעת גרם להידרדרות בבריאותה ועד כדי תת משקל מסוכן של 37 ק"ג שהביא לאישפוזה וכשהתאוששה במיטתה בבית ...ועל אף היותו חולה במחלה קשה מידבקת ...הוא אנס אותה בפי הטבעת באופן שהסב לה סבל בל יתואר ומבלי שיהיו לה כוחות לעצור בעדו".

18.6 בסעיף 41 לכתב התביעה, נטען :"הנתבע גרם להחמרת מצבה הנפשי של התובעת בהפקרות כלכלית...".

18.7 בסעיף 47 לכתב התביעה, נטען :"...בהתנהגותו הקבועה של הנתבע הוא הטיל על כתפיה בלבד לא רק את עול פרנסת המשפחה והדאגה למשק הבית אלא גם ובעיקר הטיל עליה את כלל הטיפול והדאגה לצורכי הילדים במקומו- מצב דברים זה, אף הוא חלק מהגורמים למצבה הנפשי והבריאותי של התובעת כיום".

19. לתביעה צירפה התובעת חוו"ד רפואית. אמת, התובעת לא יכולה להגיש את חווה"ד לשם תמיכה בתביעה גופה, ללא אישור ביהמ"ש (תקנה 258 יב'(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984) ברם, לצורך בקשה זו יש בחוות הדעת כדי להעיד על טענה לנכות נפשית בשיעור של 20%.

סיווג התובענה כתביעה נזיקית בגין עבירת מין

20. כמפורט לעיל, התיקון מתייחס לתביעה "שהגיש הנפגע נגד מי שביצע מעשה המהווה עבירת מין בשל עבירות מין שנעברו כלפיו לפי סימן ה' האמור או בתביעה לפי חוק למניעת הטרדה מינית...".

21. מעשה האינוס שביצע הנתבע בתובעת, כפי המתואר על ידה, עונה על הגדרת עבירת האינוס ע"פ סעיפים 347(ב) ו- 347 (ג) שבסימן ה' לחוק העונשין.

22. אשר לטענה, כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרה של האיסורים המפורטים בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998, נראה לכאורה כי העובדות המפורטות לענין זה אינן מקימות עילה. ברי, כי הדברים נאמרים בזהירות ומבלי לקבוע מסמרות, ויתכן כי המסקנה תהיה שונה לאחר שמיעת הראיות.

23. תשלום האגרה עבור תביעה נזיקית בגין עבירת מין הופחת בהתאם לתיקון הנ"ל לסכומים של כמה מאות ₪, הן בבימה"ש השלום הן בביהמ"ש המחוזי והן בביה"ד לעבודה.

24. אמנם, בדברי הסבר אלה, אין התייחסות מפורשת לעבירות מין בתוך המשפחה, אולם מנגד לא מצוינת בהם הסתייגות מהחלת התיקון על תביעות כגון דא.

25. לטעמי, לא בכדי העלה ב"כ המדינה בתגובתו את האפשרות הסבירה בנסיבות הענין ולפיה "יתכן ומחוקק המשנה לא נתן דעתו לאפשרות כי תביעות בגין עבירות מין יוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, אלא לבתי משפט רגילים ומשכך לא כלל הוראה שכזו בתקנות החלות בבית המשפט למשפחה". אכן, לטעמי, העובדה שמחוקק המשנה טרם תיקן את התקנות הספציפיות החלות בנדון על ביהמ"ש לענייני משפחה, איננה הסדר שלילי, אלא לאקונה הזועקת להשלמה.

26. הקושי המוגבר של נפגעי/ות עבירות מין בתוך המשפחה בניהול הליכי משפטיים הנובעים מעבירות אלו, בא לידי ביטוי בפסיקה שעסקה בנושא, המבטאת מגמה של החמרה גם במישור האזרחי עם מעשים אלו, דווקא כאשר הם נעשים בין בני משפחה.


29. לא סביר בעיני, שהמחוקק, אשר ביקש להקל על נפגעי עבירות מין בניהול הליכים משפטיים, לא התכוון להקל גם עם נפגעי עבירות מין בתוך המשפחה. נהפוך הוא, נראה לכאורה כי הקלה זו דרושה ביתר שאת, בנוגע לנפגעי עבירות מין בתוך המשפחה, לנוכח הקושי המובן לחשוף את הדברים כנגד בן משפחה והקושי המובן והמוגבר לנהל את ההליך כנגדו . אכן, אין לטעמי הגיון להוסיף על הקושי שיש לנפגע עבירת מין לנהל את ההליך כנגד בן משפחה (לעתים קרובות מן המעגל הקרוב ביותר), קושי נוסף בדמות אגרה גבוה שאיננה משולמת בגין אותו הליך, בערכאות אחרות.

30. זאת ועוד, קבלת עמדתו של ב"כ היועמ"ש תוביל לתוצאה לא סבירה העולה כדי אפליה בין מתדיינים. כך למשל, לו יצוייר שהוגשה תביעה בגין פגיעת עבירת מין בין בני משפחה לבימ"ש שלום, וזה האחרון מעביר את התביעה לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה- תשולם האגרה המופחתת שנגבית לאור התיקון ולא יהיה על התובע להשלים את הפרש האגרה [זאת בהתאם לתקנה 5(א) לתקנות האגרות בבית המשפט לענייני משפלה, לפיה- "הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה מבית משפט אחר... יראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו האגרה במלואה בבית המשפט לענייני משפחה ואף אם מביא ההליך עדיין חייב בתשלום חלק מן האגרה"].
דוגמא זו מבהירה מדוע אין טעם של ממש להבחין בין תביעה שהוגשה לבימ"ש זה ולבין אותה התביעה שהוגשה לערכאה אחרת.

הדברים האמורים לעיל יפים לנדונינו. ההבדל הקיצוני בסכומי האגרות בגין אותם ההליכים, לא זו בלבד שפוגע בזכות לשוויון ומהווה אפליה אסורה, בהיעדר כל נימוק המניח את הדעת להבדל, אלא שהוא פוגע בזכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות בעלת מעמד חוקתי מיוחד [עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ, (28.12.14)], מגביל אותה וחוסם אותה בפני אוכלוסייה פגועה ומוחלשת כגון- נפגעי עבירות מין בתוך המשפחה.
33. מן המקובץ, עולה כי ראוי להחיל את הוראות התיקון גם על תובענות בגין פגיעה בשל עבירת מין המוגשת לביהמ"ש לענייני משפחה.

האם הנטען בכתב התביעה מהווה "נזק גוף"

34. גם אם יטען, כי הסעדים הנעתרים בתובענה דנן אינם מזכים את המבקשת בתשלום אגרה מופחתת לנוכח החלת התיקון על ביהמ"ש לענייני משפחה, הרי מכל מקום זכאית, לטעמי, המבקשת לשלם אגרה מופחתת בהיותם של חלק מהנזקים הנטענים "נזקי גוף", כהגדרתם בפסיקה.


35. מאחר שלא פורש בכתב התביעה איזה חלק של הנכות הנטענת מיוחס לעבירות המין, איזה חלק מיוחס לנזקי גוף אחרים וממילא איזה חלק מיוחס למעשים שאינם לא זה ולא זה- לא ניתן לשום את סכום התביעה באופן שיזכה את המבקשת באגרה מופחתת בגין כל נזק, כפי סוגו.

36. אשר לטענת המדינה כי יש להחיל על נידונינו את ההלכה שנקבעה ברע"א 5027/09 פלונית נ' משרד המשפטים ואח' (מיום 2.6.10) (להלן: "הלכת פלונית"), אבהיר כי אין בדעתי לקבל טענה זו. בהלכת פלונית עסקו בנזקים נטענים, אשר נגרמו לאישה בגין סרבנות בעלה ליתן לה את גטה. האישה לא טענה למעשה שביצע הבעל בגופה או לחילופין למעשה או מחדל שביצע הבעל בנפשה ואשר הותירו בה לקות או נכות כהגדתן בהלכת מנסור. משום כך, קבע ביהמ"ש העליון, כי אין המדובר בתובענה לנזקי גוף. למותר לציין, כי באותו מקרה כלל לא נדונה השאלה האם מדובר בנזק בשאלת עבירת מין.

37. אציין, כי בתמ"ש 46358-02-10, נפסק ע"י כב' הרשמת (כתוארה אז) תמר סנונית פורר, כי בכל הנוגע לנזקי גוף, ראוי להחיל את הוראות תקנות בית המשפט אגרות על ביהמ"ש לענייני משפחה. [על אף השוני המהותי בין תקנות בתי המשפט (אגרות) לתקנות אגרות בבימ"ש לענייני משפחה – הרי שניתן – ואף צריך - ללמוד מהתקנות הללו לענייננו. תקנות משפחה אגרות הותקנו לפני שנים רבות עם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה כאשר תביעות נזיקיות בבימ"ש זה היו בחיתוליהן. המצב העובדתי והמשפטי היום לגבי תביעות אלה השתנה. שינוי של התקנות עדיין איננו באופק. אך על בית המשפט להתאים את הפירוש של התקנות גם לשינויי העיתים.... לעניין הצורך בפרשנות אחידה למושגים בחיקוקים שונים ובפרט בעניין אגרות ראה גם: הלכת מנסור לעיל, סעיף 6 לפס"ד.].

38. לנוכח האמור, מן הראוי להשית על המבקשת אגרה מופחתת גם בשל הנזקים הנטענים שהנם "נזקי גוף" ואינם תולדה של עבירת המין הנטענת.

סופו של דבר

39. סופו של דבר, אני מקבלת את עמדת המבקשת, לפיה בגין הנזקים הנטענים כפועל יוצא מעבירת מין, כמבואר לעיל, תשלם המבקשת אגרה ע"פ התיקון.

40. כמו כן, אני מקבלת את עמדת המבקשת , כי בגין נזקים נטענים שהנם נזקי גוף, כהגדרתם לעיל, תשלם המבקשת אגרה על פי סיווג זה תקנות האגרות הכלליות.

41. באשר ליתר הנזקים הנטענים, תשלם המבקשת אגרה כמתחייב מסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות בבית המשפט לענייני משפחה.

42. על מנת שניתן יהיה לרשום את האגרה כמפורט לעיל, תגיש המבקשת תצהיר ובו יפורטו ראשי הנזק בהתאם לסיווג המפורט בהחלטה זו, וזאת תוך 10 ימים.

43. למותר לציין, כי נדרשתי ליתן החלטה זו, בשל הלאקונה החקיקתית שנוצרה ומן הראוי שהמחוקק יתן דעתו באשר להחלת התיקונים הנוגעים לתובענות נזיקיות בגין עבירות מין ובגין נזקי גוף אחרים גם על ביהמ"ש לענייני משפחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי אגרה ?

  2. אגרת סבלות

  3. אגרת נוסע יוצא

  4. אגרת סעד הצהרתי

  5. החזר אגרת שירותים

  6. בקשה לפטור מאגרה

  7. בקשה להחזרת אגרה

  8. החזר אגרות והיטלים

  9. אגרת הנחת צינורות

  10. אגרת שמירה על מגרש

  11. חישוב אגרות והיטלים

  12. בקשה לקבל פטור מאגרה

  13. החזר אגרת חיבור למים

  14. פטור מאגרת בית משפט

  15. תקנה 14 לתקנת האגרות

  16. בקשה למתן פטור מאגרה

  17. אגרת חפירה באתר עתיקות

  18. אגרות בית הדין לעבודה

  19. תשלום אגרה לבית המשפט

  20. בקשה להחזר מחצית האגרה

  21. אגרת תביעה להסרת קיפוח

  22. בקשה לדחיית תשלום אגרה

  23. תשלום מחצית שניה של האגרה

  24. אי תשלום אגרת המרצת פתיחה

  25. פסיקה בנושא אגרת בית משפט

  26. תובענה ייצוגית אגרת שמירה

  27. תנאים לפטור מאגרת בית משפט

  28. אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

  29. פטור מאגרת בית הדין לעבודה

  30. הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה

  31. מחיקת תביעה בשל אי תשלום אגרה

  32. גביה לא חוקית של אגרת חיבור מים

  33. אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

  34. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון

  35. האם יש חוק פטור מאגרת בית משפט ?

  36. תביעה בנושא אגרת שילוט בתל אביב

  37. הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה

  38. תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים

  39. גביית יתר של אגרות תיעול וסלילה

  40. ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

  41. בקשה לפטור מאגרה בסכום נמוך - 500 ש"ח

  42. בקשה לפטור מאגרה בגלל גובה התביעה

  43. דחיית תשלום אגרה ע''י חברה בע''מ

  44. בקשת סעד הצהרתי כדי לחסוך באגרה ?

  45. התנגדות בעלי אגרות חוב להסדר נושים

  46. בקשה לפטור מאגרת בית המשפט העליון

  47. אגרת סעד הצהרתי אשר מכיל סעד כספי

  48. פטור מאגרת בית משפט בתביעת נזיקין

  49. בקשת מפרק חברה לפטור מאגרת בית משפט

  50. אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

  51. אישור תביעה ייצוגית בנושא אגרת שמירה

  52. אגרות שונות בבתי משפט בתביעות דומות ?

  53. ביטול פסק דין בהסכמה לגבי גובה האגרה

  54. אגרת בקשה לרישום עסקה - תביעה ייצוגית

  55. ביטול הסכם פיתוח - החזר אגרות והיטלים

  56. פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ

  57. מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט

  58. הגשת תביעה על סכום נמוך יותר לצורכי אגרה

  59. חלוקה אסורה של אגרות חוב - תביעה ייצוגית

  60. תשלום אגרת בית משפט ע''י הצד הזוכה במשפט

  61. בקשה לפטור מאגרה - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  62. פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

  63. פטור מאגרת בניה שיכוני עולים וזוגות צעירים

  64. האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

  65. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון

  66. היקף שעות העבודה וסכום האגרה בבקשה לקבלת מידע

  67. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

  68. תביעה ייצוגית בנושא אגרות יבוא מזון משרד הבריאות

  69. התיישנות תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרת בית משפט

  70. אגרת תביעה אזרחית לפיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

  71. בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

  72. אגרות שונות בביה"ד הרבני ביחס לביהמ"ש לענייני משפחה

  73. מניעת גישה לערכאות: טען כי מצבו הכלכלי קשה וקצבתו נמוכה מאוד

  74. תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7) לתקנות בתי משפט (אגרות)

  75. אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

  76. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

  77. תביעה ייצוגית להחזר של כספי אגרות חברה שנתיות לפי ס' 9 לתוספת לתקנות החברות - אגרות

  78. בקשה לדחות את מועד קביעת שיעור העירבון לאחר מתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון