השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה - 4 מבחני עזר סעיף 30(א) לחוק הירושה הקובע, כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה". נטל ההוכחה על הטוען לכך וכל ספק פועל לטובת מבקש הקיום (ע"א 190/68 סוטיצקי נ' קלינבורט, פ"ד כב(2) 138). עם זאת, בע"א 423/75 מרדכי בן נון נ' ריכטר, פ"ד לא(1) 372, נקבע כי כאשר נסיבות המקרה מלמדות שהתקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה והוראת הצוואה השנויה במחלוקת היא לטובת הנהנה, נטל ההוכחה יעבור אל המבקש את קיום הצוואה. העברת הנטל הינה פועל יוצא מהיווצרות חזקה שבעובדה שהמצווה עשה את צוואתו בהיותו נתון להשפעה בלתי הוגנת. חשוב להבחין בין השפעה, כשאלה עובדתית, לבין אי ההגינות שבהשפעה, אשר על ביהמ"ש לקבוע על פי מושגים של מוסר אישי, חברתי תוך שהוא מכוון לרצונו האמיתי של המצווה (ע"א 4902/91, שדמה גודמן נ' ישיבת בית מדרש גבוה לדיינות על שם הרב שלה מוסאיוף, פ"ד מט(2) 441). בפס"ד גודמן נקבעו ארבעה אלמנטים מצטברים הדרושים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת- מצווה הנתון להשפעה, נהנה אשר היתה לו אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת, נהנה אשר היו לו האמצעים להפעיל השפעה כזו והצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת. על קיומם של האלמנטים הללו נוכל ללמוד מתוך מצבו הפיזי, המנטלי והנפשי של המצווה, מידת חולשתו וסוג תלותו בזולת, בדידותו, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים (ע"א 133/84 רכטמן נ' זיסמן, לט (4) 769, ע"א 2500/93 שטיינר נ' מפעל ארגון עולי מרכז אירופה). כב' השופט חשין בפס"ד מרום (ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, פ"ד מט(1) 318) קובע כי ההבחנה בין השפעה לכזו שיש בה מרכיב של אי הגינות אינה פשוטה כלל ועיקר ואין בנמצא רשימת סגורה של מבחנים לקביעתה. עם זאת גובשו בפסיקה מבחני עזר אשר נועדו לסייע לביהמ"ש. בפס"ד נקבעו 4 מבחני עזר לצורך הכרעה בשאלה של קיומה של השפעה בלתי הוגנת: א. תלות ועצמאות- האם בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה, היה המצווה עצמאי, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה השכלית הכרתית ועד כמה. תלותו המוחלטת של המצווה מן הבחינה הפיזית אינה עדות מספקת לתלותו בזולת, שכן אפשר שעצמאותו השכלית-הכרתית תחפה על תלותו הפיזית ותוביל למסקנה כי התלות הפיזית לא גרעה מעצמאותו. ב. תלות וסיוע- אם המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע יש לבחון את טיב הסיוע שניתן לו, היקפו ואת מידת התלות של המצווה בסיוע ובמעניקו. ג. קשרי המצווה עם אחרים זולת הנהנה- בעצם בידודו של המצווה מן העולם יש כדי להגביר את תלותו בנהנה ואין זה משנה כלל מה גרם לבידוד זה. ד. מבחן נסיבות עריכת הצוואה- מעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה, גם אם אינה עולה לכדי דרישות סעיף 35 לחוק, יכולה ללמד על השפעה בלתי הוגנת. עסקינן במבחן משנה שאינו עומד ברשות עצמו. יש במבחן כדי לסייע בקבלת מסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, במקום שהמבחנים האחרים מכוונים לקיומה של השפעה שכזו (ת"א (ת"א) 6920/99 ערוב נ' ערוב). יש לעשות שימוש זהיר במבחנים. כאמור- אין די בהוכחת תלות. תוכנה של הצוואה אינו קובע את קיומה של השפעה בלתי הוגנה כי אם נסיבות עריכתה והליכי עריכתה (ע"א 750/90 כולל בית יהודה נ' גוטר, פ"ד מה(1) 498). צוואה אשר נערכה לאחר השפעה או שכנוע אשר נעשו בנימוס, ללא לחץ ואיומים אינה פסולה (ת"ע (חי') 638/90 סטיינבוק נ' מזרחי, פ"מ תשנ"א(ג) 407). חשש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, העלאת חשדות בעלמא, תוך הסתמכות, על העובדה שנושלו יורשים לטובת זוכים אחרים, אין בהם כדי להביא לבטלותה של צוואה מטעם זה (ע"א 53/88 מנלה נ' ברנדווין, פ"ד מו(1) 48).צוואהירושההשפעה בלתי הוגנת