האם למדינה יש אחריות על מעשים של המפקדים בצבא והפרקליטות הצבאית ? בית המשפט ציין כי אין מחלוקת כי המדינה עשויה לחוב בנזיקין עבור מעשיהם או מחדליהם של אנשי הפרקליטות ומפקדי הצבא ואפנה בנושא זה לס' 2 ו- 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952. אין מחלוקת כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של מפקדי הצבא שטיפלו בעניינו של התובע וכן של הפרקליטות הצבאית בכל שלב משלבי הטיפול בעניינו של התובע, ממועד בחינת חומר הראיות וקבלת החלטה על העמדתו לדין משמעתי ועד לסיום הדיון בערר שהוגש ולכן חובה היה על גורמים אלו לפעול בסבירות ובתום לב. באשר לאחריות המדינה בנזיקין קבע בית המשפט העליון, בפסקי דין שונים כי לא קיים שוני מהותי בין המדינה לבין אזרח רגיל בכל הנוגע לתוצאות מעשים או מחדלים רשלניים, אלא ששומה יש לנקוט יתר זהירות בבחינת החלטות שלטוניות שמחייבות הפעלת שיקול דעת וכדבריו של כב' הש' אריאל בע"א 653/97 חברת מרכז ברוך וצפורה בע"מ נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד נג(5), 817 , 827-828 (1999) "אם בעבר היתה המדינה חסינה מפני תביעות, הרי שזהו אינו המצב כיום. עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על הרשות הציבורית על פי אותן אמות מידה החלות על הפרט. דין השלטון המזיק כדין הפרט המזיק, והוא חייב, כמו כל מזיק אחר, לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק. את ההלכה בנושא סיכם כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) בע"א 429/82 מדינת ישראל נ' תמר סוהן, פ "ד מב(3) 736 ,733 "בשורה ארוכה של פסקי-דין עקביים קבע בית-משפט זה, כי רשות שלטונית, המפעילה סמכות סטטוטורית, אינה חסינה מאחריות ברשלנות בגין הפעלה רשלנית של סמכות זו". ר' גם דברי כב' הש' חיות בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ תק-על 2006(2), 2504 , 2519 (2006) וע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' משה וייס פ"ד נח(5), 167 179-180 (2004). צבאאחריות המדינהתביעות נגד המדינהשירות צבאי