אחריות משלח בינלאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות משלח בינלאומי בגין נזקים למזמין:

פסק דין זה ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בסך של 461,000 ₪.

על-פי כתב התביעה, התובעת שהינה בעלת עסק הנקרא "טל טריידינג" אשר עוסק בייבוא, שיווק והפצת ספרי קריאה והעשרה בשפה האנגלית (להלן: "העסק") הזמינה מהנתבעת בספטמבר 2004 שירותי שילוח עבור שני משלוחי ספרים מאנגליה: 10 קרטונים של ספרים בהוצאת פינגווין (להלן: "פינגווין") ו- 18 קרטונים של ספרים בהוצאת פירסון (להלן: "פירסון"). כמו-כן נטען בכתב התביעה כי לבקשתה של הנתבעת, הפנתה התובעת את ההוצאות לאור לשליח של הנתבעת באנגליה, מר ג'ו דאלי (להלן: "מר דאלי") לצורך קבלת הספרים והכנתם למשלוח בנמל ליברפול. לטענת התובעת, לאחר שקיבלה ממר דאלי מספר הודעות סותרות לגבי המשלוחים הנ"ל, התקבלה אצלה ביום 26/10/04 הודעה לפיה הסחורה היחידה הנמצאת בדרכה לארץ היא 9 קרטונים של ספרי פירסון בלבד, כאשר בפועל היו אלה קרטונים של ספרי פינגווין. עוד טוענת התובעת כי הסתבר לה בדיעבד שמר דאלי פעל בניגוד מוחלט להנחיות שקיבל לפיהן אין לשלח מטען אחד ללא המטען השני, וכן לא טרח ליידע איש כי שלח ארצה רק מטען אחד שאף הוא נשלח בחוסר. לגבי הנזק נטען כי כתוצאה מרשלנותו של מר דאלי והנתבעת, איבדה התובעת את לקוחותיה ביחס לשתי ההוצאות ונתקעה עם מלאי אשר אין דורש לו, ובכלל זה גם הזמנה חלופית של ספרי פירסון שהזמינה התובעת באמצעות משלח אחר על-מנת לצמצם את נזקיה. לפיכך נטען כי נגרמו לתובעת נזקים בסך של 70,000 ₪ בגין תשלום להוצאה לאור, 191,000 ₪ בגין הפסד הכנסה, 100,000 ₪ בגין איבוד לקוחות ו- 100,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב של התובעת.

בכתב ההגנה העלה ב"כ הנתבעת שורה של טענות הגנה כלליות. לגופו של עניין נטען כי הנתבעת קיבלה על עצמה לטפל במטענים שנשלחו בתנאי FOB על כל המשתמע מכך, כאשר הטיפול במטענים לפני שיגורם לישראל לא היה באחריותה או בשליטתה. עוד נטען כי האחריות לחוסר מונחת אם בכלל לפתחם של צדדים שלישיים, וכי התובעת ושוגרי המטענים תרמו ברשלנותם להתוות החוסר. בהקשר זה נטען בין השאר שאלמלא דרישתה המיוחדת של התובעת לשלוח את שני המטענים יחדיו, ספרי פינגווין היו מתקבלים במועדם. עוד נטען כי אילו הייתה התובעת נענית להצעתה של הנתבעת לשלוח מטען חלופי של ספרי פירסון בהובלה אווירית על חשבון הנתבעת, לא היה נגרם כל איחור גם בהגעת ספרי פירסון.

בנוסף לכתב ההגנה הגישה הנתבעת גם הודעות נגד שני צדדי ג': (1) Centuration Cargo Services Denholm-Bahr Forwarding Ltd. (להלן: "דנהולם"), חברת שילוח בינלאומי אשר לטענתה של הנתבעת התחייבה לקבל לרשותה את המטענים נשוא התביעה מהמחסן באנגליה, לשמור עליהם ולשגרם לישראל; ו- (2) I.D.R. Logistics Ltd. (להלן: "IDR") – חברה שהפעילה מחסן לוגיסטי בעיר ליברפול שבאנגליה אשר לטענת הנתבעת התחייבה לקבל לרשותה את המטענים, לשמור עליהם ולמסור אותם לידי דנהולם. בעקבות הגשת הודעת צד ג' נגדה הגישה דנהולם הודעת צד ד' נגד IDR. בהמשך ההליך ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד IDR וכן ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הנתבעת לבין דנהולם.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית לפיו ערב התקשרותה עם הנתבעת נאמר לה כי השירות אשר ניתן על-ידי החברה כולל לווי, טיפול ומעקב אחר המטענים החל מקבלתם במדינת המקור ועד להגעתם ופריקתם בנמל ישראלי, וזאת באמצעות עובדי הנתבעת או שליחים העובדים עבורה במדינות המקור. כמו-כן הצהירה התובעת שהדגישה בפני הנתבעת עוד לפני ההתקשרות כי אי עמידה בלוח הזמנים או חוסר כלשהו בפרטי ההזמנה הם בעלי משמעות כבדה ביותר לעסק שלה המתבטאת באי עמידה בהתחייבויות כלפי הלקוחות, וכתוצאה מכך לאובדן הכנסה ולקוחות ופגיעה בשמה הטוב של התובעת. בתצהירה חזרה התובעת על הטענות בכתב התביעה, והדגישה בין היתר כי מר דאלי עצמו אישר כי הוא פועל בשמה של הנתבעת באנגליה. כמו-כן הצהירה התובעת כי הואיל ופירסון סירבה לזכות אותה בעבור הזמנת הספרים הראשונה שאבדה, נאלצה לשלם הן בעבור ההזמנה המקורית והן בעבור ההזמנה החלופית שבוצעה לצורך צמצום נזקיה.

מר חגי חיצ'יק אשר הצהיר כי הוא משמש מנהל מחלקת מטענים אצל הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה. לדבריו, הנתבעת היא חברה העוסקת בשילוח בינלאומי, ובמקרים מסוימים כמו במקרה הנוכחי, פעילותה מתמצית ביצירת קשר עם גורמים לוגיסטיים בארץ ובחו"ל המבצעים ישירות עבור הלקוח פעולות לוגיסטיות שונות. על-פי תצהירו של מר חיצ'יק, הנתבעת פנתה לדנהולם על-מנת שתטפל עבור התובעת בשילוח המטענים מאנגליה, ובהתאם לכך הנפיקה דנהולם שטר מטען המבטא את חוזה ההובלה בינה לבין התובעת. עוד הוצהר כי למיטב ידיעתה של הנתבעת, דנהולם מינתה את IDR לקבל את המטענים, לשמור עליהם ולהעבירם לידיה. מר חיצ'יק התייחס לחילופי הדוא"ל בין הצדדים ואישר כי הדיווחים השוטפים שנמסרו לנתבעת או לתובעת במישרין אודות קבלתם והימצאותם של המטענים הנ"ל לא היו ברורים וחד משמעיים והתבססו על מידע שנמסר לדנהולם מ- IDR. לגבי משלוח הספרים מהוצאת פירסון, הוצהר כי פירסון לא המציאה אישור מסודר על קבלת המטען מ- IDR, ועל-כן אין לשלול את האפשרות כי המטען הנ"ל לא נמסר ל- IDR בפועל. כמו-כן הוצהר כי הואיל והזמנתה של התובעת נפתחה אקראית על שם פירסון, ההודעה על הגעת הטובין מסוף חודש אוקטובר 2004 התייחסה לספרים בהוצאה זו בלבד, אולם התובעת ידעה מתכתובות דוא"ל שקיבלה קודם לכן כי למעשה תשעת הקרטונים שנשלחו הם של חברת פינגווין. בנוגע לקרטון החסר מהוצאת פינגווין הוצהר כי גם ביחס אליו לא הומצא אישור קבלה מ- IDR, והוא הגיע ליעדו בסופו של דבר ביום 28/12/04 לפי שטר מטען שהונפק על-ידי דנהולם. בנוסף הצהיר מר חיצ'יק כי ביום 17/11/04 הוצע לתובעת כמחווה של רצון טוב בלבד ולפנים משורת הדין כי הנתבעת תשלח על חשבונה מטען חלופי של ספרים בהובלה אווירית אך התובעת לא נענתה להצעה זו.

בהמשך הגישה התובעת תצהיר משלים שעל-פיו חלה ירידה של למעלה מ- 60% ברווחים של העסק בשנים שלאחר האירועים נשוא התביעה, וזאת לטענת התובעת כתוצאה ממחדליה של הנתבעת. התובעת התייחסה בהקשר זה בעיקר לירידה בהיקף הרכישות שבוצעו על-ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל ולצורך בהפקדת ערבויות בנקאיות נוספות לצורך המשך ההתקשרות עם לקוח זה וכן להפסקה מוחלטת של הרכישות שבוצעו על-ידי קרן רש"י.

לאחר הגשת התצהירים הנ"ל התקיימו שני דיוני הוכחות שבהם נחקרו המצהירים הנ"ל, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת היא כי בעסקה זו, תפקידה כמשלחת בינלאומית הסתכם בתיאום וארגון של כל הפעולות הלוגיסטיות הדרושות לצורך העברת המטענים. לטענתה, ההתקשרות החוזית נעשתה במישרין בין התובעת לבין ספקי השירותים כגון דנהולם, ואילו הנתבעת שימשה רק "סוכן" של התובעת ולא "המוביל בפועל". יצוין כי מתצהיריהם של מר ריי פרקינס ומר ג'ו דאלי עולה תמונה שונה בתכלית לפיה לא הייתה כל התקשרות חוזית ישירה בין התובעת לדנהולם אלא רק בין התובעת לנתבעת, כאשר דנהולם שימשה סוכן של הנתבעת ופעלה בשמה ומטעמה (סעיף 14 לתצהירו של פרקינס וסעיף 2 לתצהירו של דאלי). לא ניתנה כל החלטה למחוק את תצהיריהם של מר פרקינס ומר דאלי בעקבות הסדר הפשרה בין הנתבעת לבין דנהולם, והנתבעת אשר כאמור חתמה על הסכם הפשרה ואף עבדה עם נציגי דנהולם באופן שוטף, בחרה שלא לבקש לזמן את העדים הנ"ל לחקירה נגדית. כמו-כן לא נסתרה גרסתה של התובעת כי נאמר לה שהנתבעת מטפלת בכל ההיבטים של ההובלה באופן שהתובעת אינה נדרשת לעשות דבר בעצמה (סעיף 6 לתצהיר התובעת וכן פרוספקט של הנתבעת שצורף לתצהיר התובעת – נספח א'2), וכן לא נסתר כי כל עוד לא התעוררו בעיות כלשהן עם המטענים, ההתנהלות בפועל בכל הנוגע לעסקת ההובלה נעשתה מול הנתבעת בלבד. גם עדותו של מר חיצ'יק מטעם הנתבעת חיזקה את גרסתה של התובעת כי התקשרה ישירות עם הנתבעת בלבד. מר חיצ'יק הודה כי בהצעות מחיר קודמות שמסרה הנתבעת לתובעת בגין משלוחים זהים מאותם ספקים (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 4-7) צוין כי הנתבעת מציעה הובלה ימית (עמוד 51, שורה 10), וכן העיד כי דנהולם משמשת סוכנת של הנתבעת באנגליה (עמוד 51, שורה 21). כמו-כן אישר מר חיצ'יק כי בכל משלוח שבוצע באמצעות הנתבעת הוצאה לתובעת חשבוניות בגין מחיר העסקה כולה לרבות שכרן של ספקיות השירותים באנגליה, ולא רק בגין מתן שירותים של תיאום וארגון (עמוד 58, שורות 19-20).

על כל פנים, אף אם יש מקום לקבל את טענותיה של הנתבעת כי בענייננו שימשה סוכן בלבד אשר אין להטיל עליה אחריות ישירה להתנהלות לא תקינה של דנהולם מכוח דיני השליחות, ואינני נדרש להכריע בכך, קמה לנתבעת חובת זהירות כלפי התובעת לפעול כסוכן סביר. בנסיבות העניין, כאשר לא נסתר כי הלכה למעשה התנהלה התובעת מול הנתבעת בלבד, והנתבעת היא זו שביצעה את כל הפעולות והתיאומים הנדרשים עם ספקי השירותים באנגליה, היה על הנתבעת לכל הפחות לעקוב ולפקח אחר ההודעות המועברות אליה בנוגע למטענים וליתן לתובעת תמונת מצב עדכנית ומדויקת לגבי מצב המטען. לעניין זה, אין די בהעברת הודעות ששלח סוכן של הנתבעת או צד ג' כלשהו כמות שהן, מבלי לבדוק את תוכנן ומבלי לבצע פעולות מינימאליות כגון בירור עניינים מהותיים שאינם מובנים על פניהם מתוך ההודעות ובדיקת תוכן ההודעות מול פרטי הזמנתה של התובעת.

כפי שיפורט להלן, הנתבעת הפרה את חובותיה הנ"ל והתרשלה כלפי התובעת.

ביום 27/9/04 הודיעה הנתבעת לתובעת כי המטען של פירסון מוכן לאיסוף אבל המטען השני עדיין לא מוכן (נספח ה5 לתצהיר התובעת). בעקבות הודעתה של התובעת מיום 10/10/04 כי גם המטען של ספרי פינגווין הגיע למחסן, הועברו לתובעת לראשונה ביום 11/10/04 הודעותיו של מר דאלי לפיה כל המטען של ספרי פירסון לא נמצא, וקיים רק מטען אחד של ספרי פינגווין המכיל 9 ארגזים במשקל של כ- 100 ק"ג [במקום 10 ארגזים במשקל 122 ק"ג] (נספחים ז1 ו- ז2). מר חיצ'יק הודה בחקירתו הנגדית כי יכול להיות שאחד מאנשי הצוות שלו אשר קיבל את הודעות הדוא"ל הללו לא שם לב להפרשי המשקל במטען של פינגווין, ולא מסר כל דיווח בעניין זה למר דאלי (עמודים 65-66 לפרוטוקול). כמו-כן העיד מר חיצ'יק בעניין זה בעמוד 65, שורה 10:

"גם אני אנושי ויכול להיות שטעיתי, לא שמתי לב".

למחרת, ביום 12/10/2004, נמסרה לתובעת הודעתו של מר דאלי לפיה הוא חושב שגם המטען השני של ספרי פירסון נמצא לאחר שסווג בטעות בתור "ניירת" ולגבי ספרי פינגווין הוא סבור כי 9 הקרטונים מהווים את מלוא ההזמנה (נספח ט). על-אף שדווח לנתבעת כי נכון ליום 11/10/04 טרם נמצא המטען של פירסון, ועל-אף הודעתו העמומה של מר דאלי מיום 12/10/04 לפיה הוא חושב שהמטען של פירסון אותר מבלי למסור את פרטיו, לא טרחה הנתבעת לבדוק אם הבעיה אכן נפתרה כך שכל ההזמנה קיימת במלואה ומוכנה לטעינה, ולעדכן את התובעת בהתאם. רק ביום 26/10/04 קיבלה התובעת הודעה שגם היא הייתה שגויה ולפיה הסחורה היחידה שנמצאת בדרכה לארץ היא 9 קרטונים של ספרי פירסון (ולא פינגווין) בלבד. מר חיצ'יק הודה כי נכתב שמגיעים ספרים של פירסון ולא של פינגווין בגלל "טעות של האנשים שביצעו את העבודה" ואישר כי מדובר באנשים הכפופים לו (עמוד 72 לפרוטוקול, שורות 15-20). בהמשך אישר מר חיצ'יק כי היה חוסר הבנה ובלבול באשר לספרים שצפויים להגיע, וכאשר נשאל האם רק האחרים טעו והנתבעת פעלה כראוי ולא התבלבלה, השיב, כעולה מעמוד 75, שורות 16-18:

"לא, אמרתי בפירוש שאנחנו כן התבלבלנו עובדה שמשכנו עובדה שלא עדכנו, כן בצורה המקצועית של העבודה, אבל זה לא נשוא הדיון אם אנחנו עושים עבודה טובה או לא טובה. גם הגברת עדנה כותבת שלאור כל המיס אינפורמציה היא תשקול את כל צורת העבודה איתנו. לקוחות באים לקוחות הולכים זה קורה כל הזמן לצערנו".

רק ביום 28/10/04 נמסרה לתובעת הודעה לפיה ספרי פירסון כלל לא הוטענו על האוניה אלא 9 ארגזים של ספרי פינגווין בלבד. מהודעת הדוא"ל של מר דאלי בעניין זה עולה לכאורה כי ביום 13/10/04 הייתה בידי מחסן I.D.R. ההזמנה המלאה, אך בעת ביצוע הטעינה מהמחסן לקראת ההובלה הימית ביום 17/10/04, שוב לא הצליחו למצוא את המטען של פירסון. כאשר נשאל מר חיצ'יק מדוע לא הודיעו לתובעת במשך 15 יום כי לא הוטענו ספרי פירסון השיב, כעולה מעמוד 75 לפרוטוקול, שורה 5:

"יכול להיות שזו שגיאה מסחרית".

בעקבות עדותו בדבר בלבול, טעות מסחרית וכד' נשאל מר חיצי'ק האם הנתבעת הגנה על האינטרסים של התובעת והשיב (שם, שורות 12-13):

"כמיטב היכולת. יכול להיות שהעבודה לא נעשתה במקסימום, יכול להיות לא שולל שאנחנו עושים תמיד את העבודה משתדלים".

מן האמור לעיל עולה כי הנתבעת העבירה לתובעת דיווחים סותרים ולא ברורים בנוגע למטענים, בין אם כתוצאה מתקלות של הנתבעת עצמה, ובין אם כתוצאה מהעברת הודעות שגויות או לא מדויקות שהתקבלו אצל הנתבעת ולא נבדקו כנדרש. במיוחד ראוי להדגיש כי על-פי הראיות והעדויות שבפני בית המשפט והעדר התייחסותו של נציג הנתבעת לעניין זה, הנתבעת לא טרחה לוודא כראוי בעקבות הודעתו של מר דאלי מיום 12/10/04 כי כל הבעיות נפתרו ואין עוד חוסרים במשלוח. אף-על-פי-כן, נציג הנתבעת מר דניאל אלחנן אשר לא הגיש תצהיר ולא זומן לעדות, כתב לתובעת ביום 12/10/04 כי לפי מה שהבין הכל סודר (נספח ט' לתצהיר התובעת).

לפיכך הנני קובע כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת בביצוע תפקידה כמשלחת, וזאת אף אם שימשה סוכן בלבד ולא מוביל בפועל, ואף אם לא פעלה כשלוחתה של דנהולם.

לטענת הנתבעת, לא עלה בידיה של התובעת להוכיח כי המטען של ספרי פירסון אכן הגיע מההוצאה לאור למחסןI.D.R. . ואולם, מהאסמכתאות שהוצגו בפני בית המשפט עולה לכאורה כי המטען הגיע למחסן. כך למשל, פרטי המסירה של המטען נרשמו בצורה מפורטת במייל של פירסון לתובעת מיום 29/10/04 (נספח טז' לתצהיר התובעת אשר צורף גם לתצהיר הנתבעת). מר דאלי התייחס במכתבו מיום 11/11/04 לכך שעל-פי נתוני הספק, המטען נמסר למחסן I.D.R. ביום 20/9/04 ונתקבל על כך אישור טלפוני (נספח י' לתצהיר מטעם הנתבעת). בנוסף עולה ממכתביה של הנתבעת עצמה כי לא כפרה בכך שהמטען הגיע למחסן ואבד. יתר על כן, במכתבים אלה הפצירה בנציגי דנהולם והמחסן לעשות מאמצים נוספים על מנת לאתר את המטען שאבד או לפצות את התובעת שאם לא כן, כך נכתב, "יש לנו בעיה גדולה" הואיל ולא מדובר באובדן רגיל שחלה עליו אמנת ביפ"א אלא במקרה של רשלנות (ראו מכתב מיום 11/11/04 – נספח ו' לתצהיר מטעם הנתבעת; ומכתב מיום 16/11/04 - נספח יא' לתצהיר מטעם הנתבעת).

מדובר בהתכתבויות אשר צורפו כאמור לתצהיר עדותו הראשית של מר חיצ'יק מטעם הנתבעת אשר חלקן נכתבו על-ידי איש הקשר של הנתבעת באנגליה, מר ג'ו דאלי, וחלקן על-ידי מנכ"ל הנתבעת עצמה, מר רם שחר. בנסיבות אלה היה על הנתבעת לזמן לעדות את מר דאלי ומר שחר, ומשלא עשתה כן, יש לזקוף זאת לחובתה, לדחות את הטענה כי מדובר במכתבים שנכתבו לצורך הזהירות בלבד, ולהניח שהנתבעת אכן הכירה בכך שהמטען הגיע למחסן ואבד.

מעבר לנדרש יצוין כי אף אילו היה ספק בנוגע להגעתו של מטען פירסון למחסן I.D.R., היה על הנתבעת לעקוב ולפקח אחר ההודעות שמתקבלות מאנגליה בעניין זה, וליתן לתובעת דיווח מדויק על כך בזמן סביר. משקיבלה התובעת הודעות סותרות בנוגע למטען פירסון, וכאשר על-פניו עלה מההודעה האחרונה שקיבלה לפני טעינת המשלוח על האוניה מיום 12/10/04 כי המטען נמצא, נמנע מהתובעת לפעול במועד על-מנת לברר מה עלה בגורל המטען ולהחליט כיצד לפעול בנוגע למשלוח.
לאור האמור לעיל, הנני קובע כי התרשלותה של הנתבעת גרמה לכך שהוטען על האוניה מטען חסר של ספרי פינגווין בלבד ללא המטען של ספרי פירסון, וזאת מבלי שהתובעת יודעה על כך במועד ובניגוד להוראותיה שלא לשלוח מטען אחד ללא השני.

באשר לנזק, התביעה הוגשה בגין סך של 461,000 ₪ אך כפי שיפורט להלן, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח את מרבית מרכיבי הנזק.

אין חולק כי מטען פירסון אשר אמור היה להישלח יחד עם מטען פינגווין לא הגיע בסופו של דבר לישראל. התובעת הציגה ראיות המוכיחות כי שילמה להוצאת פירסון בגין עלותו של מטען הספרים שאבד סך של 4,000 ליש"ט, ששווים בערכם נכון ליום הגשת התביעה ל- 34,000 ₪ (ראו טופס ביצוע העברה בנקאית וחשבונית, נספחים כ' ו- כא' לכתב התביעה). גרסתה של התובעת בעניין זה לא נסתרה. לפיכך, ומשנקבע כי המשלוח הגיע לישראל ללא מטען פירסון בשל רשלנותה של הנתבעת, הנני קובע כי על הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום הנ"ל.

התובעת תבעה סך נוסף של 36,000 ₪ ששילמה לפירסון, וזאת לדבריה בגין הזמנה חלופית של ספרים במקום המטען שאבד אשר בוצעה באמצעות חברת שילוח אחרת. תחילה יצוין כי התובעת לא הוכיחה שההזמנה הנ"ל אכן זהה להזמנה שאמורה הייתה להגיע ארצה באמצעות הנתבעת, כאשר על-פי הנתונים שהציגה התובעת ישנם הבדלים בין שתי ההזמנות בכמות הספרים ובמחירם. זאת ועוד, התובעת מודה כי ספרים אלה הגיעו לידיה בפועל, אך טוענת בתצהירה כי "מרבית הזמנה זו שכבה במחסן" (סעיף 34 לתצהיר) ולא עלה בידיה למכור אותה (סעיפים 15.5 ו- 35 לתצהיר), ובחקירתה הנגדית חזרה והעידה כי "הרוב לא לקחו" (עמוד 40 לפרוטוקול, שורות 7-10). אין בכתב התביעה או בתצהירה של התובעת כל פירוט לגבי הספרים שהתקבלו במשלוח זה וממילא לא צוין לגבי כל ספר האם נמכר / נותר במחסן / נמסר ללא תמורה וכד' . התובעת העידה כי היא יודעת ויכולה הייתה לומר אילו ספרים נשארו אצלה על המדף ואילו ספרים נמכרים עד היום (שם, שורות 19-24) אולם לא טרחה להציג פירוט זה בפני בית המשפט. כמו-כן לא ברור מדוע החליטה התובעת לבצע את ההזמנה החלופית על-אף שידעה בוודאות כי גם אם המשלוח יגיע במועד הספרים יתקבלו רק בסוף חודש ינואר 2005 (עמוד 16, שורות 14-19), כאשר לטענתה לא היה כל טעם בקבלת הספרים לאחר חג הסוכות (עמוד 18, שורה 27). מכאן שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח כי התשלום הנוסף לפירסון בסך של 36,000 אכן בוצע בגין הזמנה חלופית זהה אשר התובעת צפתה כי תהיה אפשרות למכור אותה, וכן לא הוכיחה כנדרש כי כל הספרים שהוזמנו הינם בגדר "מלאי מת" וחסר ערך אשר רק בדיעבד הסתבר כי אין לו דורש, ולו במחיר עלות.

התובעת תבעה בנוסף סך של 191,00 ₪ בגין הפסד הכנסות, סך של 100,000 ₪ בגין אובדן לקוחות וסך של 100,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב.
התובעת הצהירה כי כאשר נודע לה שספרי פירסון חסרים, נאלצה להודיע ללקוחותיה שאין באפשרותה לספק אותם (סעיף 15.5 לתצהיר). ואולם, בחקירתה הנגדית העידה כי מעולם לא ביטלה הזמנות כלשהן של לקוחותיה, גם לאחר שקיבלה הודעות על חוסרים במשלוח (עמוד 34 לפרוטוקול, שורה 16 ואילך ועמוד 37, שורות 1-4), וכן הודתה שבסעיף 15.5 לתצהירה "יש בעיה של ניסוח" (עמוד 38, שורה 104).

זאת ועוד, התובעת הצהירה והעידה כי משלוחי הספרים הוזמנו כנגד הזמנות ספציפיות של לקוחות מוסדיים אשר המתינו לספרים (סעיף 36 לתצהיר התובעת ועמוד 24 לפרוטוקול, שורה 8 ואילך), כשלדבריה בעקבות ההודעות השגויות של הנתבעת נאלצה לאבד הזמנות, כך שנשארה עם מלאי של ספרים ללא דורש (סעיף 37 לתצהיר). דא עקא, התובעת לא טרחה לפרט אילו ספרים מתוך המשלוח נשוא התביעה הוזמנו על-ידי כל לקוח ואילו ספרים נרכשו על-ידי הלקוחות בסופו של דבר, וזאת למרות הודאתה כי חלק מהלקוחות הסכימו לקבל את ההזמנות באיחור (סוף סעיף 41 לתצהיר). כמו-כן לא צירפה התובעת לתצהירה תיעוד כלשהו של הזמנות אשר בוצעו על-ידי הלקוחות לפני חודש ספטמבר 2004 (פרט להזמנה אחת של קרן רש"י מיום 20/5/04 ע"ס 19,711 ₪ שאין בה פירוט בנוגע לספרים שהוזמנו) או מסמכים המעידים כי אותם לקוחות החליטו שלא לרכוש את הספרים שהוזמנו. התובעת אף לא ביקשה לזמן נציגים של לקוחות אלה על-מנת שיעידו מה היקף ההזמנות שבוצעו ואילו ספרים מתוך ההזמנות הנ"ל לא נרכשו בפועל.

כאמור לעיל, התובעת לא הציגה בפני בית המשפט פירוט של הספרים שהוזמנו על-ידי הלקוחות אשר על-פיהן לטענתה הוזמן המשלוח נשוא התביעה, ולא פירטה לגבי כל ספר האם נמכר, ואם לא, האם נותר במחסן של התובעת והאם יש לו ביקוש. התובעת הצהירה בכלליות כי רוב הספרים לא נמכרו, וכתוצאה מכך ירדו ההכנסות של העסק הן ישירות בסכום ההכנסה הצפויה והן בעקיפין כתוצאה מאובדן לקוחות אשר בעקבות האיחור סרבו להמשיך ולרכוש ספרים מהתובעת. בתמיכה לטענותיה בדבר ירידה בהיקף ההכנסות צירפה התובעת לתצהירה דוחות למס הכנסה (נספח ל') וכן טבלאות לגבי הכנסות ורווחים של העסק בשנים 2002-2005 (נספח לא'). מסמכים אלה אינם מאומתים על-ידי רואה חשבון ואין בהם פירוט לגבי הוצאות, מלאי, פחת וכד'. בתצהיר המשלים מטעמה הצהירה התובעת לראשונה כי חלה ירידה של למעלה מ- 60% ברווחים של העסק בשנים שלאחר האירועים נשוא התביעה, כשבעניין זה הסתמכה אך ורק על אותן טבלאות שצורפו לתצהירה הראשון לגבי השנים 2002 עד 2005. התובעת אף לא הצליחה להשיב בחקירתה הנגדית על שאלות הנוגעות לאופן חישוב הרווחים שציפתה לקבל (ראו למשל עמוד 42, שורות 9-11). בהעדר נתונים כספיים מפורטים ומדויקים המתייחסים לכל תקופת פעילותו של העסק עד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, לא הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח ירידה עקבית ברווחיות של העסק החל משנת 2004.

חשוב מכך, לא עלה בידי התובעת להוכיח קשר סיבתי בין ירידה משמעותית ברווחיות של העסק, ככל שהייתה כזו, לבין איחור בקבלת מטען אחד של ספרים. בתצהירה המשלים התייחסה התובעת בעיקר לירידה שחלה לטענתה בהיקף הרכישות שבוצעו על-ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל וכן להפסקה מוחלטת של הרכישות שבוצעו על-ידי קרן רש"י. התובעת מפנה בעניין זה לנתונים מהשנים 2004 ו- 2005 בלבד, ואף זאת תוך התבססות על מסמכים אשר עורכיהם לא זומנו לעדות. מכל מקום, לא הוכח באמצעות עדויות של מי מטעם לקוחות התובעת, עדות מומחה או כל ראיה אחרת כי האיחור במשלוח הספרים גרם בהכרח לירידה בהיקף הרכישות.

אשר על כן, הנני קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על-מנת להוכיח כי התרשלותה של הנתבעת גרמה לה הפסד הכנסה בסך של 191,000 ש"ח. בנוסף לכך, בהעדר חוות דעת מומחה או עדויות כלשהן של לקוחות שעבדו עם התובעת בתקופה הרלוונטית, לא הוכיחה התובעת כי נגרמו לה נזקים של אובדן לקוחות ופגיעה בשמה הטוב בסכום כולל של 200,000 ₪.

יחד עם זאת על רקע העדויות והראיות שבפני וכפי שיפורט להלן, הנני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזק לא ממוני בסכום נוסף מעבר לעלות הספרים שאבדו.

כאמור לעיל, התרשלותה של הנתבעת גרמה לכך שהתובעת קיבלה לידיה משלוח חלקי ביותר מתוך ההזמנה, כאשר כל המטען של ספרי פירסון אבד והמטען של ספרי פינגווין הגיע באיחור של כחודשיים. לא נסתרה גרסתה של התובעת כי הספרים שהוזמנו הינם ספרי לימוד אשר אמורים היו להגיע ארצה בסמוך לאחר פתיחת שנת הלימודים. התובעת אמנם העידה כי לא התחייבה לספק את הספרים ללקוחות במועד מדויק כלשהו, אך הדגישה כי היא מתחייבת לעמוד בפרק זמן סביר שברור לשני הצדדים (עמוד 36, שורה 3) והבהירה היטב לנתבעת לפני ביצוע ההזמנה כי הספרים צריכים להגיע לכל המאוחר אחרי סוכות (עמוד 18, שורה 27). גם נציג הנתבעת עצמו העיד בחקירתו הנגדית כדלקמן, כעולה מעמוד 76, שורות 21-22:

אני לא שולל את זה שכבר בפתיחה היא אמרה שזה דחוף. אני לא כופר בזה אני מסכים איתך שהיא אמרה שזה דחוף".

מכאן שהנתבעת ידעה מראש שישנה חשיבות רבה לעמידה בלוח הזמנים, ואף-על-פי-כן לא דאגה לעקוב ולפקח כראוי אחר המשלוח על-מנת לוודא שיגיע במועד, או לכל הפחות ליתן לתובעת מידע ברור ומדויק בדבר החוסרים עוד לפני מועד הטעינה על האוניה. גם כאשר נודע לנתבעת בוודאות על קיומם של החוסרים, לא פעלה במהירות וביעילות על-מנת לנסות ולצמצם את נזקיה של התובעת. מר חיצ'יק לא הכחיש וודאי שלא סתר את הטענה כי הנתבעת נמנעה מלהודיע למר דאלי במשך חודש ימים לפחות כי חסר קרטון של ספרי פינגווין וכי יש לעשות מאמץ לחפשו, כפי שעולה ממייל של מר דאלי מיום 30/11/04 (סוף עמוד 79 לפרוטוקול). בנוגע לספרי פירסון, הוצע לתובעת להטיס את מטען חלופי על חשבון הנתבעת, אך זאת רק כחודש לאחר אובדן המטען המקורי, ומבלי לפצות את התובעת בגין עלות המטען הנוסף והנזקים שנגרמו לה עקב האיחור. בתחילת חקירתו הנגדית לא נתן מר חיצ'יק כל הסבר לכך שהנתבעת חיכתה חודש ימים עד למתן הצעתה להטסת המטען (עמוד 77, שורות 10-18). רק לאחר מכן העיד מר חיצ'יק כי המחשבה הייתה שיעשו עוד חיפוש והמטען יימצא (סוף עמוד 82 ותחילת עמוד 83), ואף זאת מבלי לציין האם הנתבעת נתנה את דעתה לחשיבותו של מועד הגעת המטען.

לפיכך, כאשר מחד גיסא אין בפני בית המשפט ראיות ועדויות מספיקות מטעם התובעת בנוגע להיקף הנזק שנגרם לעסק כתוצאה מהאיחור בהגעת הספרים, ומאידך גיסא לא נסתרה גרסתה של התובעת לפיה הואיל ומדובר בספרי לימוד, האיחור במועד הגעת הספרים היה משמעותי ולא נסתר שהיה קושי במכירת כל הספרים באותו מועד מאוחר, והנני מעריך בדרך של אומדן נזק נוסף זה ב- 16,000 ₪ נוספים בגין נזקים שנגרמו לתובעת מעבר לעלות של ספרי פירסון שאבדו.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 34,000 ₪ + 16,000 ₪, ובסך הכל 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,250 ₪ בגין הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וסך נוסף של 5,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



צד ג' 1, Centuration Cargo Services Denholm-Bahr Forwarding Ltd. תשפה את הנתבעת בהתאם להסדר הפשרה ביניהם אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 23/10/08. צד ג' 2, I.D.R. Logistics Ltd., תשפה את הנתבעת ואת צד ג' 1 בהתאם לפסיקתות שניתנו נגדה ביום 28/5/06 וביום 14/2/08.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות מפעיל חוף

  2. אחריות ביחד ולחוד

  3. אחריות על התחשמלות

  4. אחריות לתאונת שרשרת

  5. אחריות משרד הרישוי

  6. אחריות על סולם פגום

  7. אחריות הנוסעים ברכב

  8. אחריות מדריך טיולים לתאונות

  9. ערעור בשאלת האחריות

  10. אחריות משלח בינלאומי

  11. אחריות בעל רכב לתאונה

  12. אחריות מכון בדיקת רכב

  13. התיישנות ביטוח אחריות

  14. אחריות מפעיל בריכה לנזק

  15. אחריות נמל אשדוד לנזקים

  16. אחריות מוסך לנזקים לרכב

  17. אחריות חברת שילוח מטענים

  18. אחריות מע''צ לתאונת דרכים

  19. אחריות מוסך לגניבת מכונית

  20. אחריות מארגן טיול לתאונה

  21. אחריות על בטיחות בהופעות

  22. אחריות על נזקי גשם בחקלאות

  23. תאונת דרכים אחריות חברת ביטוח לפצות

  24. אחריות על נזקים למטען ימי

  25. אחריות על התחשמלות של עובד

  26. חלוקת אחריות על תאונת עבודה

  27. אחריות שוכר עסק ללא רישיון

  28. אחריות העירייה לתחזק פסלים

  29. אחריות ההורים לתאונות ילדים

  30. אחריות מדריך רכיבה על סוסים

  31. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  32. אחריות על תאונה בשוק העירוני

  33. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  34. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  35. אחריות בעל הרכב לעבירות תנועה

  36. הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

  37. אחריות מפקח פרויקט בנייה לנזקים

  38. אחריות העירייה למפגעים בתחומה

  39. אחריות נהג הרכב שנכנסו בו מאחור

  40. אחריות העירייה לפיקוח על מפגעים

  41. אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו

  42. אחריות על נזילה בצינורות הבניין

  43. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  44. אחריות סוכנות נסיעות לבעיות בטיול

  45. אחריות המינהל לעיכוב בעבודות פיתוח

  46. אחריות העירייה על כתם שמן על הכביש

  47. קריסת עץ על בית - אחריות חברת החשמל

  48. תביעת פיצויים בגין אחריות על התאבדות

  49. אחריות מוביל אווירי לגניבה של עובד

  50. בעיה במנוע רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים

  51. אחריות עירייה ורשויות לתאונות בגנים ציבוריים

  52. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  53. אחריות המעסיק על עבירת לכלוך של עובד

  54. אחריות מדריך טיולים של ילדים בבית ספר

  55. אחריות המעסיק למניעת חשיפת עובדים לשמש

  56. ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

  57. אחריות חברת תעופה - פיצוי על טיול מאורגן

  58. הסכם היסוד הגדיר את תחומי האחריות של הצדדים

  59. אחריות על נזקים לרכב עקב ירידת מחסום בחניון

  60. חלוקת אחריות בין נהגים 60% - 40% תאונת דרכים

  61. האם יש אחריות לרכב נדחף קדימה על ידי רכב מאחור ?

  62. ערעור לעליון על חלוקת אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  63. עדות חמקנית, בלתי כנה תוך ניסיון ל"גמד" אחריות לתאונה

  64. לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מתאונות דרכים

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון