אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי יכולת לשלם שכירות בגלל שלילת הבטחת הכנסה:

התביעה המונחת לפניי באה לעולם בעקבות הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה (להלן: ,,הגמלה'') לאחד ממבוטחי הנתבע. חוזה שכירות שנחתם בין המבוטח ובין התובעת הופר, והתובעת הגישה את התביעה נגד הנתבע בעילה של גרם הפרת חוזה, וכן בעילות של הפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"הֿֿ1965 (להלן: ,,חוק איסור לשון הרע'') והפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: ,,חוק הגנת הפרטיות'').

ת מ צ י ת ה ע ו ב ד ו ת ו ה ט ע נ ו ת

התובעת, שבזמנים הנוגעים לתביעה הייתה בעלת בית פרטי ביישוב בתֿֿחפר, התקשרה ביום 07/02/06 עם אחד, ולרי בורובינסקי (להלן: ,,המבוטח''), בחוזה שכירות (נספח א לכתב התביעה) שלפיו תשכיר לו יחידת דיור שבביתה ותמורתה ישלם סך של 1,000 ₪ לחודש (כולל מסים). ביום 07/02/07 הוארך החוזה לשנתיים נוספות (נספח ב לכתב התביעה), ותשלום דמי השכירות החודשי הועמד על 1,200 ₪ (כולל מסים). לטענת התובעת, שלא נסתרה, סכום זה היה נתח משמעותי מהכנסותיה, בהיותה גמלאית.

ביום 06/03/07 הגיע לבית התובעת אלון שחם, חוקר חוץ מוסמך מטעם הנתבע. לטענת התובעת, החוקר סירב להזדהות, התנהג בגסות ובחוצפה ונקט אלימות מילולית והפחדה. הוא טען כי המבוטח והיא הם בני זוג ידועים בציבור המנהלים משק בית משותף והאשים את המבוטח בכך שהסתיר מידע זה מהנתבע (סעיף 10 לתצהיר עדותה הראשית). למחרת שוגר אל המבוטח מכתב מהנתבע (המוצג ,ת/1') שלפיו תביעתו להמשך קבלת הגמלה נדחית. באותו חודש הפר המבוטח את חוזה השכירות ולא שילם את דמי השכירות החודשיים, וכעבור חודשים מספר עזב את המושכר. התובעת פנתה לנתבע, וביום 06/01/08 נשלח לביתה שי כהן, מנהל מחלקת חקירות בסניף נתניה. לדבריה, כהן איים עליה בשלילת הכספים שהיא מקבלת אם תוסיף לבוא בדרישות אל הנתבע (סעיף 16 לתצהירה).

לשיטת התובעת, הפרת חוזה השכירות הייתה תוצאה של הפסקת תשלומי הגמלה למבוטח, ולכן הנתבע אחראי לגרם הפרת חוזה, כמשמעות המונח בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: ,,הפקודה''). נוסף על כך טענה כי מעשי הנתבע והחוקרים מטעמו עלו כדי פגיעה בפרטיותה, וכי בהעלאת הטענה שהמבוטח הוא בן-זוגה (גם במסגרת מסמכים רשמיים והליכים משפטיים אחרים) הוציא הנתבע את דיבתה רעה.

ד י ו ן ו ה כ ר ע ה

כבר עתה ייאמר כי לא עלה בידי התובעת, ולוּ במקצת, להרים את נטל הוכחת תביעתה.

העילה העיקרית שעליה נסמכת התביעה היא גרם הפרת חוזה מצד הנתבע. סעיף 62(א) לפקודה קובע כדלקמן:

מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזקֿֿממון.

(ההדגשה שלי)

חמישה הם היסודות המצטברים הנדרשים להוכחת התקיימותה של העוולה, והם:

א) קיומו של חוזה תקף;
ב) הפרת החוזה מצד מי מהצדדים לחוזה;
ג) ידיעה של גורם ההפרה על קיום החוזה ועל הפרתו;
ד) העדר צידוק מספיק להפרה;
ה) קשר של סיבה ותוצאה בין פעולתו של הצד השלישי לבין ההפרה.

בענייננו אין חולק על קיומו של חוזה השכירות בין המבוטח לבין התובעת ועל הפרתו. לפיכך אדון בקיומם של שלושת היסודות הנותרים, אחד לאחד.

הידיעה

בכתב התביעה טענה התובעת כי העובדה שהמבוטח התקיים בעיקר מהגמלה הייתה ידועה היטב לנתבע. בכך לא דַי להוכיח קיומו של יסוד זה, אשר הוכחתו דורשת שני תנאים מצטברים: האחד, הכרת הנתבע את החוזה ואת תנאיו, והשני, ידיעה כי המהלך שאותו הוא נוקט עלול לגרום להפרת החוזה (נילי כהן גרם הפרת חוזה 146 [דיני נזיקין – העוולות השונות בעריכת ג' טדסקי, התשמ"ו]). התובעת גורסת שכאשר ביקר החוקר הראשון בביתה הציג המבוטח לפניו את חוזה השכירות ודפי חשבון בנק, אולם החוקר ביכר להתעלם מן המסמכים. אך מסיפור המעשה מובן כי הראיות שהציג המבוטח הוצגו כדי להזים את טענת החוקר על קיומו של קשר רומנטי בינו ובין התובעת ולהוכיח שהוא שוכר את יחידת הדיור ממנה, ולא כדי להביא לידיעת החוקר ששלילת הגמלה תביא להפרת החוזה. גם לאחר שנודע למבוטח על הפסקת התשלומים, הוא לא פעל להביא לידיעת הנתבע את העובדה שאינו יכול לעמוד בתשלומים שהתחייב לשלם עלֿֿפי החוזה עקב שלילת הגמלה. אשרֿֿעלֿֿכן לא הוכח קיומו של התנאי השני, ומכאן שיסוד הידיעה אינו מתקיים.

העדר צידוק מספיק

התובעת טוענת כי לא היה צידוק להפסקת הנתבע את התשלומים, ולראיה הגישה את פסקֿֿהדין מיום 04/05/09 שנתן בית הדין האזורי לעבודה בתלֿֿאביב-יפו בב"ל 5862/07, שבו התקבלה תביעתו של המבוטח ונקבע כי לא הוכח שניהל משק בית משותף עמה. הנתבע משיב כי הגמלה נשללה כדין, אף-עלֿֿפי שבדיעבד פסל בית המשפט את ההחלטה. לטענתו, החקירה נערכה לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: ,,חוק הבטחת הכנסה''), המאפשר לו לערוך בירור בדבר הכנסותיו של מבוטח הנהנה מגמלת הבטחת הכנסה, וזאת בהתחשב באינטרס הציבורי, המחייב זהירות בשימוש בכספי ציבור.

התובעת צירפה לסיכומיה את פסקֿֿדיני בת"א 171041/02 הורוביץ נ' נגבי (פורסם במאגרים, 2006). באותו מקרה נתקבלה תביעה בעילת גרם הפרת חוזה, ולצורך בחינת היסוד של העדר צידוק מספיק נשקלו אינטרסים שונים. בין היתר הובאו שם דבריה של המלומדת נילי כהן:

[...] בעוד ששאר רכיבי העוולה מתייחסים ליסודות מוגדרים, ברורים וחיוביים, יסוד הצידוק מהווה מונח שסתום, בלתיֿֿמוגדר ושלילי ('ובלי צידוק מספיק'). היקפו של המונח תלוי בשיקולי צדק ובאיזוני אינטרסים העומדים מאחוריו, והוא מחייב את ביתֿֿהמשפט להפעיל שיקולֿֿדעת מורכב.

(גרם הפרת חוזה, עמ' 207)

לא הרי אותה פרשה כהרי המקרה שלפנינו, ויש להבחין בין נסיבותיהם של השניים. שם הועדף אינטרס קיום החוזה על האינטרס הכלכלי של הנתבעים לאור התקיימות יסודותיו של סעיף 62 לפקודה. במקרה שלפניי אין הנדון דומה לראיה, הואיל והאינטרס העומד כנגד קיום החוזה הוא האינטרס הציבורי, המחייב את הנתבע לפעול לבירור אמִתּי של זכאות המבוטח לגמלה, באשר התשלומים שהוא משלם לו יוצאים מתוך הקופה הציבורית. על המתח שבין שני האינטרסים עמדה המלומדת פנינה פרידמן במאמרה ,,מאזן האינטרסים בבחינת היסוד ,בלי צידוק מספיק' בעוולת גרם הפרת חוזה'', עיוני משפט ו 625 (1978):

מקובל להניח שמניע לא אישי ובלתי אינטרסנטי, ישמש הגנה לנתבע[...]

(עמ' 628)

על הדין האמריקני, הנוקט גישה מרחיבה, כתבה:

[...] הגנת האינטרס הציבורי תהיה מוצדקת כל אימת שהאינטרס המוגן הינו בעל ערך חברתי גדול יותר מהאינטרס של הבטחת יציבות החוזה ואינה מותנית בהכרח בקיום חובה מיוחדת להתערב לטובת הציבור.

רשות ציבורית – כגון עיריה – רשאית לפעול לטובת הציבור, בריאותו ובטחונו, גם אם הדבר יגרור התערבות בחוזה של צד ג' עם מי מתושבי העיר.

(עמ' 633)

ובהמשך:

[...] מוצדקת על רקע הגנת האינטרס הציבורי, התנגדותו של משלם המסים לבזבוז כספי הציבור[...]

פעולה לשם אכיפת החוק, ופעולה על פי הוראות החוק, אף הן בגדר האינטרס הציבורי. [...]

(עמ' 635)

עינינו הרואות אפוא כי התערבות לטובת הציבור, ללא מניע אישי, תועדף במקרה כזה על אינטרס קיום החוזה. על כך אוסיף כי אף ההיגיון והשכל הישר מחייבים שלא תוטל אחריות בנזיקין על הנתבע, שכן קבלת טענת התובעת לגרם הפרת חוזה מצד הנתבע עלולה ליצור מציאות שבה יידרש גוף ציבורי להוסיף ולהעביר תשלומים למבוטח החתום על חוזה שכירות כאשר אמצעיו הכספיים מוגבלים אף אם אינו זכאי לאותם תשלומים, וזאת מתוך חשש להיחשף לתביעות מהסוג שלפניי.

למעלה מן הצורך אדון גם ביסוד החמישי ליסודות העוולה, והוא הקשר שבין מעשי הנתבע לבין הפרת החוזה.

הקשר הסיבתי

התובעת סבורה כי חוזה השכירות הופר עקב הפסקת תשלומי הגמלה ששילם הנתבע למבוטח. ואמנם, בעדותו הצהיר האחרון כי מלבד הגמלה לא הייתה לו כל הכנסה. ברם טענתה של התובעת נמצאה מופרכת: מתעודת עובד ציבור בחתימת הגב' ג'יזל בלומנפלד, מנהלת מדור גמלאות בנתבע, עולה כי התביעה לגמלה הוגשה רק בחודש אוגוסט 2006, ואושרה בדיעבד רק ביום 18/10/06, כחודשיים לאחר מכן. אם כן, בעת שחתם על חוזה השכירות עם התובעת לא יכול המבוטח להסתמך על תשלום הגמלה, כיוון שזה טרם נולד, אלא התקבל לידיו רק שמונה חודשים מעת חתימתו על החוזה. המסקנה מן האמור ברורה: פעולת הנתבע לא היא שהובילה להפרת החוזה מצד המבוטח.

התובעת, כזכור, טענה בכתב התביעה לשתי עילות נוספות, בהסתמך על חוק איסור לשון הרע ועל חוק הגנת הפרטיות. לפוגע בפרטיותו של אדם מוקנות כמה הגנות עלֿֿפי דין. הנוגעות לענייננו הן שתיים. זו הקבועה בסעיף 18(2)(ב) לחוק מתירה את הפגיעה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה. האחרת נמצאת בסעיף 6 לפקודה, הקובע הגנה למעוול מקום שהעוולה נעשתה לפי הוראות חיקוק. במקרה דנא אין ספק כי חוקרי הנתבע, שנשלחו במסגרת תפקידם, מילאו חובתם עלֿֿפי הוראת חוק הבטחת הכנסה, המתיר חקירה ודרישת ידיעות על אודות מעמדו האישי של מבוטח התובע גמלה. אֵי-לכך קמה לנתבע הגנה מפני התביעה בעילה זו. את הטענה להוצאת לשון הרע זנחה התובעת בסיכום טענותיה.



סוף-דבר: התביעה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון