קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הודעת איסור על שימוש ברכב: 1. בפני בקשה לביטול הודעת איסור על שימוש ברכב, שמספרו 77188115 מסוג וולוו. ההודעה נמסרה למבקשים ביום 2.11.10, ולפיה נאסר עליהם להשתמש ברכב למשך 30 יום, החל מיום 5.11.10. 2. ההודעה נמסרה למבקשים בהתאם לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984, ובהתאם לסמכות שהוקנתה בסעיף 12 א (א) לחוק, ולפיה: "היה למפקח עובד המשרד יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי ס"ק 13 (ב) (1) (א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על 30 ימים וליטול את רשיון הרכב לאותה תקופה. בהודעה תצויין הסיבה לאיסור שימוש ברכב ולנטילת הרשיון". 3. בהתאם, נמסרה למבקשים הודעה על איסור שימוש ברכב. אישור על קבלת ההודעה צורף כנספח ב' לבקשה יחד עם עותק השימוע שנערך למבקשים עובר למתן ההחלטה. 4. בבקשה טענו המבקשים כי לא ביצעו שום עבירה על חוק שמירת הניקיון. לטענתם, התקשרו בהסכם עבודה עם מר ניסים כהן (להלן - המזמין) ולפיו נדרשו לבצע עבודות חפירה לצורך בניית בית. לשם כך נדרשו לבצע חפירה בעומק של 1.40 מטר ולפנות את האדמה מהשטח וכן להחזיר אותה לאחר ביצוע יציקת היסודות והחגורות. לטענת המבקשים, העמיד המזמין לרשותם חלקת אדמה ששייכת לו על מנת לאסוף בה את האדמה שתוצא מהשטח על מנת שזו תוחזר למקום לאחר היציקה. לטענת המבקשים בנסיבות האלה אין מדובר בעבירה על חוק שמירת הניקיון. 5. עוד טוענים המבקשים כי החומר ששפכו בחלקה אינו פסולת אלא חומר אדמה נקי וגם לא ניתן לומר כי מדובר בהשלכה, כהגדרת מושג זה בחוק שמירת הניקיון. 6. בדיון היום שמעתי את טענות הצדדים והוצגו בפני תיקי החקירה הנוגעים למבקשים, הן בגין העניין נשוא הבקשה שבפני והן בגין עניין אחר שבגינו מתנהלת חקירה כנגד המבקש. 7. לאחר שעיינתי בכל החומר שהוצג בפני ובפסיקה שהצדדים הפנו אליה, אני מחליטה כדלקמן: 8. טענת המבקשים, לפיה החלקה שבה הונחה האדמה שנחפרה היא שטח פרטי ששיך למזמין העבודה, אינה רלוונטית ואין בה כדי לחייב את המסקנה כי לא נעברה עבירה על חוק שמירת הניקיון. 9. בהתאם לחוק מוגדרת "רשות הרבים" כ"כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהשימוש משתמש או עובר בו למעשה". והשווה: ע"פ (חיפה) 763/05 צוקרמן נ' המשרד לאיכות הסביבה, . ע"פ 18969-06-08 מ"י מדור איכות הסביבה נ' מצרי, . 10. לפיכך, נקבע כי: "העובדה שהשטח שבו הושלכה פסולת הבנין הינו בבעלות פרטית, אינה מוציאה אותו מתחולת רשות הרבים עפ"י החוק". ע"ח 4773-10-10 משטרת ישראל מדור הגנת הסביבה נ' אליאס, . 11. על פי התמונות שהוצגו לי, הן על ידי המבקשים והן על ידי המשיבה (בתיק החקירה שהוצג לי), השטח שבו בוצעה, לכאורה, העבירה, הוא שטח פתוח שאינו מגודר בכל דרך שהיא והוא עונה לכן, לפחות לכאורה ולצורך השלב שבפני, על ההגדרה "רשות הרבים" כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון. 12. גם טענת המבקשים, לפיה האדמה הונחה בשטח לזמן קצר בלבד ועל מנת שתוכל לשמש מאוחר יותר למילוי לאחר היציקה, אין בה כדי להועיל למבקשים. זאת, משום שעל פי חוק שמירת הניקיון מוגדרת "השלכה": "לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר". מכאן שהנחת הפסולת כמוה כהשלכתה וזאת גם אם מדובר בהנחה שאינה לצמיתות. והשווה: רע"פ 7410/07 ונונו נ' מדינת ישראל, . 13. המבקשים טענו גם כי מדובר בחומר אדמה נקי ולא בפסולת ואולם אני דוחה טענה זו. עיון בתמונות, הן אלה שהוצגו על ידי המבקשים והן אלה אשר הוצגו על ידי המשיבה בתיק החקירה, מלמד כי בערימות האדמה מצויה פסולת לא מעטה, שקיות, ניילונים חלקי צינורות וכיוצ"ב. לא ניתן אפוא לקבל את הטענה כאילו מדובר בחומר אדמה נקי. מעבר לכך, הגדרת "פסולת בניין" לפי חוק שמירת הניקיון כוללת גם ערימות אדמה. 14. מכאן שאין לקבל את טענת המבקשים לפיה לא ביצעו שום עבירה על חוק שמירת הניקיון. ההיפך הוא הנכון, מאחר שלכאורה, על פי החומר שהוצג בפני ולצורך השלב שבפני, יש בחומר שבידי המשיבה משום ראיות לכך שהמבקשים עברו עבירה על חוק שמירת הניקיון. 15. על בקשה, כגון הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים, חלות הוראות סעיף 12 א (ב) ולפיהן הסמכות הינה לבית משפט זה. הוראות אלה מחילות על בקשה כגון זו, בין היתר, את הוראת סעיף 57 ב' לתקנות התעבורה, בשינויים המתחייבים. 16. בהתאם לסעיף 57 ב' לפקודת התעבורה, רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: "1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. 2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי ל מנוע את העבירה. " עוד נקבע כי: "בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בס"ק ב' (שפורטו לעיל, ה.א.) המצדיקות זאת, ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון בין השאר את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב". 17. אין מחלוקת כי במקרה שבפני לא מדובר בנסיבות שבהן נלקח הרכב מבעליו בלי ידיעתו או בלי הסכמתו, או בנסיבות שבהן מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של הבעלים. 18. נותר אפוא לבחון אם יש מקום לבטל את הודעת איסור השימוש או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, וזאת מטעמים אחרים. 19. ב"כ המבקשים טען כי יש מקום לקצר את תקופת איסור השימוש, אם לא לבטלה כליל, וזאת משום שמדובר בנסיבות שבהם הונחה האדמה בשטח ששייך למזמין העבודה וזאת על פי בקשת מזמין העבודה ועל מנת שהאדמה תוחזר מאוחר יותר לצורך מילוי, ולאחר חפירת היסודות. 20. אמנם, צורף אישור של בעל הקרקע וצורף ההסכם בין המבקשים ובין בעל הקרקע, המזמין, ולפיו אכן עליהם להחזיר את האדמה לצורך מילוי מסביב ליסודות שיבוצעו לאחר החפירה ואולם, לא שוכנעתי כי יש מקום בנסיבות העניין לקצר את תקופת איסור השימוש. זאת משום שבניגוד למזמין, שסבר, על פי עדותו, שלא נסתרה בשלב זה, כי אין כל איסור להניח את האדמה בשטח שבבעלותו עד שייעשה בו שימוש לצורך מילוי מחדש, המבקשים אינם יכולים לטעון טענה דומה. 21. על פי החומר שהוצג לי על ידי המשיבה נחקר המבקש כבר ביום 3/3/10, בעניין אחר, שבו נחשד בניהול אתר לאחסון פסולת בניין ללא רשיון עסק וללא היתרים ובניגוד לחוק. במסגרת חקירה זו נאמר למבקש באופן מפורש כי כדי לנהל אחסון של חומר כלשהו עליו להמציא אישור והיתרים מהגורמים המתאימים (חקירה מיום 3.3.10 בעמ' 4 שו' 10) והמבקש אישר כי הוא מבין עניין זה. בנסיבות האלה, לא ניתן לשעות לטענת המבקש כאילו לא ידע שעליו לקבל אישורים והיתרים לצורך הנחת האדמה והפסולת המעורבת בה, גם אם אלה הונחו בחלקתו של המזמין. 22. לכל הנימוקים שפורטו לעיל אוסיף כי מהתמונות שהוצגו לי נראה כי גירסת המבקשים, לפיה האדמה הונחה במקום רק באופן זמני ועל מנת שתילקח משם מאוחר יותר לצורך מילוי, אינה נקיה מספקות וזאת בלשון המעטה. מהתמונות שהוצגו לי נראה כי האדמה פוזרה בשטח ולא הונחה בערימות מסודרות. פיזור האדמה אינו מתיישב, לכאורה, עם טענות המבקשים כאילו התכוונו לעשות שימוש חוזר באדמה זו לצורך מילוי. לנוכח טענה זו של המבקשים, ניתן היה לצפות כי האדמה תונח בערימות מסודרות שיקלו, מאוחר יותר, את איסופה לצורך מילוי. 23. מכל הסיבות האלה לא ראיתי כי נפל פגם בהודעה שנמסרה למבקשים על איסור השימוש ברכב וגם לא ראיתי מקום לקצר את תקופת האיסור. אני דוחה אפוא את הבקשה. שימוש ברכברכב