ביטול הסכם החלפת חלקות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם החלפת חלקות: ראשית דבר: 1. לפניי תביעה למתן צו הצהרתי לביטול הסכם מכר מקרקעין וכן תובענה כספית על סך של 1,578,355 ₪ בגין השבה ו/או פיצויים. יצויין, כי בראשיתו של הליך הוגשה התובענה לבית משפט המחוזי בירושלים ת.א. 8191/06 ובהתאם להחלטת כב' השופטת אורית אפעל-גבאי מיום 31.10.06 הועבר הדיון בתובענה לבית משפט השלום ברמלה. מכאן קנה בית משפט זה סמכותו לדון בתובענה. עוד אציין, כי לאחר שהוגשו הצדדים סיכומיהם בכתב, ניתנה ביום 22.02.2009 החלטתי, במסגרתה איפשרתי לצדדים הזדמנות להביע עמדתם לענין מינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומי הגרפולוגיה ושמאות המקרקעין. ביום 16.03.2009, לאחר קבלת עמדות ב"כ הצדדים, הוריתי על מינוי שני מומחים מטעם בית המשפט, זאת לאור הפערים העצומים שבין חוות דעת מומחי הצדדים והצורך של בית המשפט לרדת לחקר האמת. לפיכך מונו מר יצחק חג'ג' כמומחה בתחום הגרפולוגיה והגב' אורית שפט כמומחית בתחום שמאות המקרקעין. א. טענות התובעים בכתב התביעה: בכתב תביעתם מפרטים התובעים ההשתלשלות כדלקמן: ביום 07.12.94 התקשר אהרון קינדי (להלן: "המנוח") בהסכם עם יונתן ואילה שטרן לרכישת חלקה 305 בגוש 63770 בגני מודיעין (להלן: "חלקה 305") (הסכם הרכישה צורף כנספח ג', דיווח מס שבח צורף כנספח ה', שובר מס רכישה צורף כספח ו' לכתב התביעה). ביום 04.08.98 חתם הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון (להלן: "הממונה") עם המנוח, באמצעות התובע 2 כמיופה כוחו, על חוזי חכירה בייחס לחלקה 305 (העתק הסכמי החכירה- נספחים ט -י' לכתב התביעה) . המנוח נפטר ביום 11.04.03. צו ירושה על המגרש שנרכש בגני מודיעין לטובת סלים קינדי בלבד- התובע 1, ניתן ביום 17.11.03 (נספח י"א לכתב התביעה). התובע 2, אדמונדו קינדי, הינו אחיו ומיופה כוחו של התובע 1 (כשם שהיה מיופה כוחו של המנוח) והוא זה שהיה מוסמך מטעם התובע 1 לטפל בזכויותיו בחלקה 305 הנ"ל בכל המועדים הרלוונטים לתובענה זו (העתק יפוי הכח מאת התובע 1 לתובע 2 - נספח א' לכתב התביעה). לטענת התובעים, פנה הנתבע לתובע 2 בבקשה כי יבצעו עסקת החלפה בין חלקתו של המנוח (חלקה 305) לבין חלקתו של הנתבע (חלקה 286), שכן חשוב היה לנתבע, לדבריו, כי בתו תתגורר לידו. התובע 2 נתן אמונו בנתבע והסכים לביצוע העסקה, מבלי שהתייעץ בעניין עם עו"ד. לפיכך, ביום 15.06.03 התקשר התובע 2 כמיופה כוחו של התובע 1, עם הנתבע, בהסכם חליפין, לפיו חלקה 305 תעבור לנתבע וחלקה 286, אותה הציג הנתבע כחלקתו, תעבור לתובע בתוספת תשלום בסך של 10,000 דולר ארה"ב וסילוק תשלומי הארנונה שחלו על חלקה 305 בסך של 5,000 דולר ארה"ב (הסכם החליפין/הסכם הדדי - נספח ב/1 לכתב תביעה, כתב ההתחייבות- נספח ב/2 לכתב התביעה). יצויין, כי בכתב ההתחייבות - נספח ב/2 לכתב התביעה - התחייב הנתבע: "כמו כן, אם מר אדמונדו (התובע 2) ירצה לרשום את מגרש 286 במינהל אני אדאג לכל ביחד איתו". לטענת התובעים, על מנת "לחסוך" בעלויות מס שבח של הנתבע, לבקשת הנתבע, נוסח ההסכם ההדדי באופן בו מצהירים הצדדים (התובע 2 והנתבע) כי נפלה טעות בעת הרכישה המקורית ברישום מספרי החלקות. העסקה דווחה על-ידי הנתבע למס שבח כתיקון טעות במספרי המגרשים. לטענת התובעים, פנו הם לנתבע פעמים רבות, באמצעות התובע 2, בבקשה להסדיר רישום וחתימת חוזה חכירה עם הממונה ביחס לחלקה החלופית (חלקה 286) אולם זה הוליכם שולל וטען כי אין להסתפק בקבלת זכויות חכירה במגרש הכפופות לממונה ולדרישותיו הכספיות, אלא יש לתבוע מחב' "שכונות" והממונה רישום בעלות במגרש. משכך הצטרפו התובעים לתביעה שהגיש הנתבע כנגד הממונה וחב' "שכונות" לקבלת רישום בעלות במגרשים ביום 13.07.05 קיבל התובע 2, לתדהמתו, מכתב מחב' "שכונות" לפיו נמכרה החלקה המקורית החילופית (חלקה 286) לאדם אחר, מר אהרון סולם, אולם העסקה עימו בוטלה עקב הפרת הסכם המכר מצדו וכי החלקה החילופית (חלקה 286) שייכת לחב' "שכונות". לאחר שהחלו להתעורר בלב התובע 2 חשדות, ומשלא הועילו פניותיו אל הנתבע, פנה התובע 1 ביום 22.03.06 באמצעות ב"כ במכתב (אשר לא נענה) בו הודיע לנתבע על ביטול הסכם החליפין של המגרשים (נספח י"ד לכתב התביעה). לטענת התובעים, אי מילוי התחייבות הנתבע להעברת הזכויות בחלקה 286 על שם התובע 1 אצל הממונה, מהווה הפרה יסודית של התחייבותו ומזכה את התובעים לבטל את עסקת החליפין, באופן שחלקה 305 תחזור לתובע 1. התובעים עותרים לקבלת הסעדים כדלקמן: א. סעד הצהרתי בדבר ביטול הסכם החליפין; ב. סעד של השבה בעקבות ביטול ההסכם - השבת החזקה בחלקה 305 מהנתבע לתובע 1 והשבה מהתובע 1 לנתבע של שווי בניית שני הקוטגים אשר נבנו על חלקה 305 על-ידי הנתבע, כאשר התובע 1 גם ישיב לנתבע את הסך של 15,000 דולר ארה"ב ששולמו לתובע 1 במסגרת הסכם החליפין, או לחילופין - השבת שווי חלקה 305 בהתאם לחוו"ד מומחה, בהפחתת הסך של 15,000 דולר ארה"ב ששולם על-ידי הנתבע לתובע 1; ג. נזקים ממוניים צפויים - התובע 1 תכנן לבנות 2 יחידות צמודות קרקע על המגרש החילופי ולהשכירן תמורת דמי שכירות חודשיים, דמי השכירות החודשיים מוערכים על-ידי התובע 1 בסך של 1,900 דולר ארה"ב והינו מעריך נזקיו בגין אובדן דמי שכירות חודשיים או העדר יכולתו למכור את החלקה החילופית ונשיאת רווח מהשקעת התמורה עד מועד הגשת התביעה בסך של 57,000 דולר ארה"ב; ד. שיפוי על תשלומי ארנונה חודשיים שישלם התובע 1 למועצה המקומית בגין התקופה מיום הסכם החליפין עד למתן פס"ד בתובענה דנן; ה. אובדן דמי שכירות פוטנציאלים מיום הגשת התביעה ועד למתן פס"ד; ו. הוצאות ישור פני הקרקע בחלקה 286 בסך של 7,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מחודש פברואר 2004 ועד לתשלום המלא בפועל; ז. פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות יעוץ משפטי. ב. טענות הנתבע בכתב ההגנה: לטענת הנתבע, ביום 15.6.1993 רכש מאת מר אהרון סולם (להלן: "סולם") את הזכויות בחלקה 286, כאשר סולם חתם על יפוי כח נוטריוני לטובת הנתבע על מנת לבצע העברת רישום הזכויות בחלקה 286 על שם הנתבע. הנתבע טוען, כי אין באפשרותו להציג חוזה מכר בינו לבין סולם הואיל והתיק הקשור למכירה נעלם ממשרדי מיסוי מקרקעין. הנתבע מפרט בכתב הגנתו כי כאמור רכש את החלקה מסולם אשר ידע כי יש לו זכויות במגרש "כלשהו" בגני מודיעין ללא זיהוי מושלם. מר יערי רוזן, בעלי חב' "שכונות", הסביר לנתבע כי לסולם זכויות בחלקה 305, מספרי המגרשים שונו כך שחלקה 305 נושאת את המספר 286 וכי לא קיימת עוד חלקה שמספרה 305. לאחר שהושלמה עסקת העברת הזכויות בין סולם לנתבע, גילה הנתבע, כך לטענתו, כי רומה על ידי הבעלים של חב' "שכונות", וכי קיימת חלקה שמספרה 305 והיא נמכרה למנוח. דהיינו, לטענת הנתבע, נמכרה חלקה 305 בפועל פעמיים: פעם אחת לסולם, ופעם אחת לקינדי. הנתבע בדק אפשרות תביעה כנגד מר יערי רוזן אולם הסתבר לו כי זה חדל פרעון ולפיכך החליט לפנות למנוח, הסביר לו השתלשלות העניינים וביקש ממנו לבצע את החלפת הזכויות בחלקות על מנת לתקן המעוות שנגרם לו על ידי מר יערי רוזן. לטענת הנתבע, לאור האמור, התקשר הוא עם המנוח בעסקת החלפת החלקות לפיה החליפו הצדדים ביניהם החלקות אשר היו בחזקתו של כל צד. העסקה בוצעה באמצעות התובע 2 כמיופה כוחו של המנוח הואיל והמנוח התגורר בברזיל, כאשר הוסכם בין הצדדים כי החלפת החלקות תתבצע ללא תמורה. הנתבע אף טוען, כי לאחר פטירת המנוח, פנה התובע 2 לנתבע והתנה את הדיווח לרשויות המס על העסקה בתשלום סך 15,000 דולר על ידי הנתבע. הנתבע, לגרסתו, הסכים בלית ברירה, ושילם לתובע 2 סך של 15,000 דולר כמפורט בנספח י"א לכתב ההגנה - מסמך נושא כותרת "אישור וקבלה" אשר נחתם על ידי התובע 2. עוד מציין הנתבע כי התובע 2 הוא שביקש מהאחרון לערוך בין הצדדים הסכם הדדי (נספח ב/1 לכתב התביעה) ללא ציון תמורת ההחלפה זאת על מנת להמנע מתשלום מס אותו היה על התובע 1 לשלם. יצוין כי כנגד חב' "שכונות" והממונה הוגשה תביעה אזרחית (תיק אזרחי 7304/05 מחוזי ירושלים) שם מתברר עניין הבעלויות בחלקות ומסכת התנהלותם של חב' "שכונות" והממונה, כאשר ההליך האזרחי האמור טרם הסתיים. לטענת הנתבע, אין כל מניעה כי התובע יממש זכויותיו בחלקה 286 ויבנה על החלקה הנ"ל כאוות נפשו ולראיה, מצרף הנתבע לכתב הגנתו את נספח כ' שהינו אישור אגף ההנדסה ברשות המקומית מודיעין עילית, לפיו לכשתוגש תוכנית היתר בניה בהתאם לדרישות הועדה המקומית לתכנון ובניה, ניתן יהיה להנפיק היתר בניה כחוק. טענתו העיקרית של הנתבע בכתב הגנתו הינה כי החתימה המתנוססת על נספח ב/2 לכתב התביעה - "מסמך ההתחייבות" - אינה חתימתו. טענתו זו תומך הנתבע בחוות דעת גרפולוגית אשר צורפה כנספח כ"א לכתב ההגנה, חוות דעתה של הגרפולוגית אורה כבירי, לפיה החתימה הנחזית כחתימתו של הנתבע אינה חתימתו ולא נחתמה על ידו, ושתי השורות האחרונות בנספח ב/2, "מסמך ההתחייבות" האמור, הוספו בשלב מאוחר יותר לאחר שהחתימה כבר היתה כתובה. ג. עדויות הצדדים והערכתם - ממצאי מהימנות: מטעם התובעים העידו העדים הבאים: התובע 2 - אדמונדו קינדי; עמנואל אחדות - מודד מוסמך; אורן אילוז - שמאי מקרקעין, אשר הגיש חוות דעת מומחה מטעם התובעים; הגב' סימה אנקונה -גרפולוגית, אשר הגישה חוות דעת מומחה מטעם התובעים; הגב' שרית סולשיין - מהנדסת הרשות המקומית מודיעין עילית; הגב' דבורה דערליך; מר אברהם צרפתי; מר עמירם דנינו ומר פיני אלבז, נציג חב' סלקום. עדותו של התובע 2 - אדמונדו קינדי: בתצהיר עדותו הראשית, חוזר התובע 2 על האמור בכתב התביעה תוך שהינו מחדד העניינים כדלקמן: א. חלקה 305 מורכבת משני מגרשי בניה א' ו- ב' שביחס לכל אחד מהם קיים חוזה חכירה נפרד עם הממונה. זכויות החכירה של כל רוכש נרשמו בסיום התהליך בספרי הממונה ובספרי חב' "שכונות" כאשר חב' "שכונות" הפנתה רוכש מגרש לחתימה על חוזה חכירה עם הממונה רק אם עמד בחיוביו כלפיה על פי הסכם רכישת החלקה. ביום 07.12.94 נחתם הסכם בין התובע 2 כמיופה כוחו של המנוח לבין ה"ה שטרן לפיו רכש התובע 2 עבור המנוח את חלקה 305 לאחר שזו הוצגה לו הן פיזית בשטח והן תוך עיון בתשריט התב"ע. התובע 2 מציין, כי הטעות היחידה שנפלה בהסכם רכישת חלקה 305 על ידיו היתה כי למרות ששימש כמיופה כוח של המנוח בלבד, שמו נכתב בהסכם במקום שמו של אהרון קינדי, שהינו שם אביו המנוח, אולם מספר הדרכון הרשום בהסכם הרכישה תואם את מספר דרכונו של המנוח. עסקת הרכישה האמורה דוווחה לשלטונות מס שבח ואף הונפקו האישורים המתאימים בגין הדיווח. חוזה חכירה ביחס לחלקה 305 נחתם ביום 04.08.98 לאחר שחב' "שכונות" הוציאה מכתב הפניה לממונה לפיו התבקש הממונה לחתום חוזה חכירה עם המנוח, כאשר נחתמו שני חוזי חכירה בין המנוח לבין הממונה הואיל ובהתאם לתב"ע, כאמור, חלקה 305 כוללת שני מגרשים לבניה. התובע 2 מפרט בתצהירו כי הנתבע פנה אליו בבקשה לרכוש את חלקה 305 מאביו אולם הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ביחס למחירי החלקה. לאחר מכן החל הנתבע להפציר בתובע 2 לבצע עימו חילופין של חלקה 305 כנגד העברת חלקה 286 בתוספת תשלום של 10,000 דולר וכן סילוק חובות ארנונה שהצטברו ביחס לחלקה 305 בסך של 5,000 דולר וזאת הואיל והנתבע 2 רצה כי בתו תגור לידו. התובע 2 מדגיש בתצהירו כי ככלל אביו ואחיו התובע 1 פטורים ממס שבח בגין מכירת נדל"ן באזור יו"ש הואיל והינם אזרחי ותושבי ברזיל ולפיכך נשמטת טענת הנתבע כי היה על התובע לשלם מס שבח בגין העסקה ככל וזו לא היתה מדווחת בהתאם להסכם החילופין. ג. אשר לנספחים ב/1 ו- ב/2 לכתב התביעה מציין התובע 2 כי "מסמך ההתחייבות" נכתב ונחתם בכתב ידו של הנתבע, כאשר ההתחייבות לרשום את הזכויות בחלקה 286 על שם התובע 1 אצל הממונה, הוספה על ידי הנתבע בכתב ידו לאחר שכבר חתם על מסמך ההתחייבות בנוסחו הראשוני. התובע 2 שולל מכל וכל טענת הנתבע לפיה "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה) הינו מסמך מזוייף וסומך טענתו זו על חוות הדעת הגרפולוגית מטעמו. התובע 2 שלל מכל וכל טענתו של הנתבע לפיה פנה זה למנוח בבקשה לבצע חילופי מגרשים לאור הטעות במספרי המגרשים. לדבריו, המנוח מעולם לא שוחח עם הנתבע ולא היה מעורב בפרטי העניינים הנוגעים לעסקת חילופי החלקות. התובע 2 מציין כי עד לסוף חודש אוקטובר 2004 לא היה כל מבנה על חלקה 305 ולפיכך נשמטת טענתו של הנתבע, כך לטענת התובע 2, לפיה קיבל הוא את חלקה 305 כבר בשנת 2001 והחל לבנות את הבית שנבנה עליו באותו מועד. חיזוק לטענתו זו מביא התובע 2 מנספח י"ד לתצהירו לפיו תוכניות לבניה לחלקה 305 הוגשו רק ביום 27.11.03 וברור כי לפני שהיו תוכניות לא החלה הבניה. התובע 2 מפרט בתצהירו כי הואיל וכמיופה כוחו של אחיו, התובע 1, רצה לבנות שתי יחידות מגורים בחלקה 286, אותן התכוון להשכיר, פעל ליישור פני הקרקע, כאשר עלות העבודות הסתכמה בחודש פברואר 2004 ב- 7,000 ₪ ופנה למועצה המקומית "מודיעין עלית" על מנת לברר הנדרש לצורך קבלת היתרי בניה על חלקה 286. הובהר לתובע 2 כי עליו להציג חוזה חכירה עם הממונה לפיו הינו בעל הזכויות בחלקה 286 וכן להמציא הסכמת הממונה לתוכניות הבניה. משכך, ניסה התובע 2 להסדיר עניין הרישום וחתימת חוזה חכירה, בייחס לחלקה 286 ובמסגרת הזו, פנה לנתבע אולם זה לטענתו הוליכו שולל והודיעו כי הינו יוזם תביעה כנגד חב' "שכונות" וכנגד הממונה לצורך הסדרת רישום בעלות פרטית ביחס לחלקות וכוונתו לצרף לתביעתו תובעים נוספים על מנת לעלות את ערך החלקות. התובע 2 נתן אמון בדברי הנתבע והצטרף לתביעה האזרחית אשר פורטה לעיל. הואיל וחלף זמן ולא התקדמו הליכי הבניה מצא התובע 2 לנכון לבדוק אפשרות למכירת חלקה 286 והציב שלט למכירה. התובע 2 מפרט כי ביום 13.7.05 קיבל מכתב מאת ב"כ חב' "שכונות", אשר הודיע לו כי חלקה 286 נמכרה למר סולם אולם העסקה עימו בוטלה זה מכבר לאור הפרת ההסכם על ידיו, ומשכך שייכת חלקה 286 לחב' "שכונות" והוא אינו רשאי להכנס למקום. פניותיו של התובע 2 בענין זה לנתבע לא נענו ומשכך הודיע התובע 2 לנתבע על ביטול עסקת החליפין. בחקירתו הנגדית חזר התובע 2 על האמור בתצהיר עדותו הראשית ולא מצאתי כי גרסתו קועקעה או נסדקה בדרך כלשהי. אציין, כי התובע 2 הותיר עלי רושם מהימן ביותר במהלך עדותו ושוכנעתי באמיתות דבריו ובאמינות גרסת התביעה, וההיפך לגבי גרסת הנתבע, אליה אתייחס בהמשך. העד מר אורן אילוז - שמאי מקרקעין אשר הגיש חוות דעת מטעם התובעים: בחוות דעתו קבע העד כדלקמן: שווי חלקה 305 כריקה ופנויה (שטח של 600 מ"ר) - 340,000 דולר; שווי יחידת דיור חצי מדו משפחתי ברמת גימור שלד - 270,000 דולר; שווי יחידת דיור חצי מדו משפחתי בנוי ומושלם למגורים - 380,000 דולר; דמי שכירות הצפויים להתקבל עבור בית מגורים חצי מדו משפחתי לתקופת שכירות של שנה - 11,400 דולר. עדותו של העד לא נסתרה בחקירה נגדית ומצאתיה כמהימנה. עדותה של הגב' שרית סולשיין - מהנדסת הרשות המקומית מודיעין עלית: בחקירתה הראשית פרטה העדה כי בתפקידה הקודם ניהלה את מחלקת ההנדסה ולפיכך הינה מכירה את התיק. הגב' סולשיין אישרה בחקירתה הראשית כי מה שהוקם על-ידי הנתבע על חלקה 305 אינו חוקי שכן לא ניתנו ביחס אליו היתרי בניה, כמו כן אישרה כי על פי התב"ע החדשה, ניתן לבנות שתי יחידות דיור אולם שעה שבנו על גבי חלקה 305 התב"ע היתה שונה ולא איפשרה בניית שתי יחידות. בחקירתה הנגדית נשאלה העדה ביחס למסמכים שנעלמו מהתיק, והשיבה כי אינה יודעת על כך דבר, שללה טענת הנתבע לפיה קיימים בתיק אישורי מס שבח ומס רכישה המעידים כי חלקה 305 שייכת לנתבע כבר משנת 1993; הבהירה כי המסמך היחיד שמצוי בתיק הינו צילום של תשלום מס הכנסה ומס מקרקעין של חלקה 305 המעידים על מכירה מאת סולם אהרון לחוברה יוסף כאשר תאריך המכירה הנקוב הינו 15.6.93, אולם האישור הינו מיום 07.08.05 (שומה מספר 093082428) (ראה עמ' 11 לפרוטוקול שורות 6-10). כמו כן שללה העדה טענות נוספות של הנתבע לפיהן תיקי בנין נוספים של הנתבע נעלמו מארכיון הרשות המקומית. אציין, כי התרשמתי ממקצועיותה וממהימנותה של העדה. העדה גב' דבורה דערליך : בחקירתה הראשית פרטה העדה כי הינה מתגוררת ברחוב רמב"ם 35 בחשמונאים והציגה הסכם רכישה של הבית - סומן ת/8. בחקירתה הנגדית נשאלה העדה שאלות ביחס לגודל הבית, מפרט הבית, היטל השבחה, עליית המחירים ועוד כאשר מרבית התשובות לשאלות לא היו בידיעתה של העדה שאינה צד לסכסוך בין הצדדים וכל מטרת זימונה לעדות, היתה כדי להעיד על ערך הנכסים באזור. העד מר אברהם צרפתי : בחקירתו הראשית פרט כי הינו מתגורר ברחוב יוסף 7 בחשמונאים, רכש בית דו משפחתי והציג את הסכם הרכישה - סומן ת/9. בחקירתו הנגדית נשאל העד ביחס לגודל הבית, שטחו, מפרט הבית, התשלום אשר שילם בגינו (390,000 דולר) ומגרשים השכנים לבית אותו קנה. גם עד זה אינו צד לסכסוך בין הצדדים וכל עדותו נועדה כדי להעיד על ערך הנכסים באזור. העד מר עמירם דנינו: בחקירתו הראשית פרט העד כי הינו מתגורר ברחוב התירוש 8 חשמונאים, הציג הסכם רכישה של הבית - מוצג ת/10. העד נחקר נגדית על ידי בא כח הנתבע, ביחס לגודל הבית, מחירו ומפרט הבית. גם עד זה אינו צד לסכסוך בין הצדדים ועדותו הייתה למטרת הערכת ערכם של נכסים באזור. העד מר פיני אלבז - נציג חברת סלקום: העד הינו ראש צוות מניעת הונאה במחלקת בטחון של חברת "סלקום". העד בחקירתו הראשית העיד בייחס למספרי הטלפון הרשומים על שם ובבעלות התובע 2 ומשפחתו. מחקירתו עלה באופן חד משמעי, כי מנוי מס' 052-8898476 אינו מופיע על-שמו של התובע 2 או מי ממשפחתו (ראה מוצג ת/12 פלט בעלויות המפרט פרטי הטלפון אשר היו על שמו של התובע 2). בחקירתו הנגדית של העד, עדותו לא קועקעה. העד הינו עד אוביקטיבי ועדותו, בה הנני נותנת אמון מלא, ואשר נתמכה במוצג ת/12 סתרה מכל וכל את עדותו של העד מטעם הנתבע, צדוק פנחס, כפי שיפורט להלן. העד מר עמנואל אחדות: העד הינו מודד מוסמך אשר ערך מפת טופוגרפית למגרש 305 עבור ה"ה שטרן. בתצהיר עדותו הראשית מפרט כי התבקש בחודש אוגוסט 2003, על ידי הנתבע, לעדכן את המפה הטופוגרפית ולצורך כך נמדדו פרטים רלוונטים לעריכת המפה. על פי המפות הטופוגרפיות שצרף לתצהירו במועד עריכתן ועד ליום 28.10.04, לא היה קיים מבנה כלשהו במגרש 305, בניגוד גמור לגרסת הנתבע. בחקירתו הנגדית חזר העד על האמור בתצהיר עדותו הראשית והנני נותנת אמון מלא בדבריו לאחר שהרשים אותי במהימנותו. עדת התביעה סימה אנקונה - הגרפולוגית אשר הגישה חוו"ד מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם התובעים: הגב' אנקונה הגישה מטעמה חוות דעת גרפולגית מיום 15.01.08 (ת/1) בייחס ל- "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה), בה קבעה כי מצאה "התאמה בין תכונות הכתיבה בין החתימה "יוסף חוברה" במקור במסמך נשוא המחלוקת לבין דוגמאות חתימה בשם יוסף חוברה ולדעתי החתימה נכתבה על-ידו". בחוות הדעת מפרטת גב' אנקונה כי תכונות הכתיבה הינן שטף כתיבה, איכות קו הכתיבה, יחסים בין חלקי החתימה, תנועת הקו וצורת פריסת החתימה, שיפוע ומבנה האותיות, כאשר החתימה שבמחלוקת והדוגמאות מורכבות משילוש של אותיות בעלות מבנה יחודי ולולאות בעלות אלמנט קישוטי (ר' סעיף 1 א' ו- ב' לחוות דעתה -ת/1). בחקירתה הנגדית שללה הגב' אנקונה האפשרות לזיוף חתימתו של הנתבע על "מסמך ההתחייבות" הנ"ל וציינה הנקודות הבאות : "ש. בדוגמאות של יוסף חוברה מפנה ללואה הלולאה הפתוחה , האם את רואה כאן הלולאה פתוחה ? ת. אני בדקתי את החתימה שבמחלוקת, בדקתי דוגמאות חתימה מקוריות, לשאלתך אם הלולאה הזו סגורה, נכון שיש לו לולאות פתוחות אבל יש לו גם לולאות סגורות יש לו וראציות בכתב היד שלו. הבדיקה שלי זה הטבלאות שערכתי לבית המשפט כדי להדגים, אני מתייחסת לדוגמאות שאני בדקתי, אני רואה שיש לאותו אדם וריאציות של כתיבה. פעם סוגר את הלולאה יותר מדי, ופעם אחת זה פתוח זה צריך לא רק להתייחס לכמות מסויימת של דוגמאות שהיא בדקה וראתה רק את הפתוח, יש גם תנועות סגורות" (ראה: עמוד 4 לפרוטוקול מיום 29.04.08, שורות 6-13). וכן- "ת. חתימות מצויינות על גבי ת/4 נכתב ח - ו - ב - ואז נכתבת האות - ש - לפעמים בדוגמאות החתימה שלו הוא כותב את האות - ר - אבל לפעמים לא כותב את האות - ר - רואים ב - ועושה את הפרפה הקישוטית. מפנה דוגמא 2 - שאין ר - ודוגמא - 3 זו תכונה יחודית שה- ר - נופלת. ש. רק בדוגמא אחת ה- ר - נפלה ת. לא, בשתי דוגמאות מתוך 10 זה מספיק לטעמי. אם היה טיעון לגבי זיוף הזייפן לא היה מוריד את ה- ר - אלא היה מזייף את החתימה על פי רוב החתימות שכאן מתוך 10 חתימות יש לנו 8 - עם - ר - מדוע הזייפן יכתוב בלי "ר" "( ראה: עמוד 10 לפרוטוקול מיום 29.04.08 שורות 3-12). וכן- "ש. אם יש לו וריאציות בקשר ל- ב ' - ק' - יכול להיות שאדם אחר רשם את זה? ת. לא. תחום הוריאציות שראיתי במחלוקת מתאים לתחום הוריאציות שראיתי בדוגמא ראיתי כיסוי לכל הוריאציות שראיתי. ש. שאם אדם רוצה לזייף מסמך הוא יכול להכנס לתחום הוריאציות של מר חוברה בדוגמאות שיש לך? ת. לא, כשאדם מזייף כתב יד הוא צמוד לצורת כתיבה מסויימת ולא לאפשרויות כתיבה יותר רחבות, הוא צמוד לאיזה שהוא דגם" (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 29.04.08, שורות 20-25). הנני נותנת אמון מלא בחוות דעתה של הגב' אנקונה לאחר שהתרשמתי ממקצועיותה הרבה וממהימנות חוות דעתה. 15. מטעם הנתבע העידו העדים הבאים: הנתבע עצמו; הגרפולוגית אורה כבירי - אשר הגישה 3 חוות דעת גרפולוגיות מטעם הנתבע; ד"ר יקותיאל שרעבי, שמאי מקרקעין שהגיש חוות דעת מטעם הנתבע, מר ניסים אבידר, מר פנחס צדוק ומר יהודה מנשה; עדותו של הנתבע - מר יוסף חוברה בתצהיר עדותו הראשית, שב העד ומגולל את גרסתו, כפי שפורטה בכתב ההגנה. אציין בקצרה, כי לטענת הנתבע רצה הוא לרכוש מאהרון סולם את זכויותיו בחלקה בגני מודיעין, כאשר נאמר לו על ידי אהרון סולם, כי יש לו זכויות בחלקה ללא זיהוי מושלם. מוסיף הנתבע וטוען, כי לצורך כך נפגש עם מר יערי רוזן, שהינו מבעלי חב' "שכונות", אשר הוא זה שהסביר לו כי לסולם זכויות בחלקה 305 ומספרי המגרשים שונו כך שחלקה 305 נושאת מספר 286 ובפועל לא קיימת יותר חלקה שמספרה 305. לפיכך, רכש הנתבע ביום 15.06.96 את הזכויות בחלקה 286 מסולם, אלא, שלאחר השלמת עסקת העברת הזכויות בין הנתבע לסולם, הסתבר לנתבע, כך לטענתו, כי רומה על ידי אותו מר יערי רוזן, שכן קיימת חלקה שמספרה 305 אשר נמכרה בפועל פעמיים. פעם אחת, לאהרון סולם ופעם שניה לאהרון קינדי (שהינו אביהם המנוח של התובעים בתיק דנן). לדברי הנתבע, אין בידיו הסכם מכר להצגה הואיל והתיק הקשור למכירה נעלם במשרדי מיסוי המקרקעין . הנתבע בתצהיר עדותו הראשית שב וחזר על טענתו לפיה פנה למנוח, אביהם של התובעים, באמצעות עו"ד עמיאל ז"ל, וביקש לבצע החלפה בזכויות בחלקות כך שחלקה 305 תושב אליו ואילו המנוח יירשם כבעליה של חלקה מספר 286. לגרסתו של הנתבע סוכם בינו לבין המנוח כי ההחלפה תתבצע ללא תמורה, אולם לאחר פטירתו התבקש על ידי התובעים לשלם סך של 15,000 דולר ארה"ב תמורת הדיווח לרשויות המס ומסירת הצהרתו של המנוח. יצויין, כי בסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע מציין הנתבע את מטרת החליפין של החלקות: "המנוח יירשם כבעליו של מגרש מספר 286 ואילו אני ארשם כבעליו של מגרש 305". בחקירתו הנגדית של הנתבע נשאל הנתבע ביחס לחלקה שקנה מסולם (עמ' 59 לפרוטוקול, שורות 4-11) כאשר הנתבע ציין, כי המגרש הינו מגרש בשטח של 600 מ"ר ולדבריו הספיק לו כי המגרש נמצא בגני מודיעין "לא משנה לי איפה המגרש". אציין, כי אינני נותנת אמון בגרסתו של הנתבע שאינה מתיישבת עם השכל הישר. היעלה על הדעת כי אדם ירכוש מגרש אותו הוא מייעד למגוריו מבלי לברר בירור מעמיק ודקדקני ביחס למיקומו המדוייק ?? עדותו של הנתבע היתה חמקמקה ופתלתלה. עדות הנתבע הותירה עלי רושם בלתי מהימן ואינני מאמינה לתוכן דבריו. זאת ועוד, עדותו של הנתבע בעמוד 59 לפרוטוקול, אינה מתיישבת עם עדותו בעמוד 58 לפרוטוקול, שורות 23-11, שם ציין כי טרם שרכש את המגרש הגיע למשרדי חב' "שכונות" יחד עם אהרון סולם "אני רכשתי את המגרש הזה ... כשקניתי מאהרון סולם לקח אותי לחברה, החברה התחייבה להעביר לי את כל הזכויות במקומו" - האם שעה שפנה הנתבע למשרדי החברה לא טרח הוא לברר מיקומה המדוייק של החלקה אותה רכש הוא ממר סולם ?? - אינני מאמינה לדברים אלו הנוגדים כל שכל ישר !! יתר על כן, הנתבע עצמו, אינו חולק כי החלקה שמכר לו סולם הינה חלקה 286. אף יפוי הכוח שניתן על ידי מר סולם הינו ביחס לחלקה 286. יצויין אף כי תשריט התב"ע שהוצגה על ידי הגב' סולשיין, מהנדסת הרשות המקומית מודיעין עילית, כמפורט בעמוד 9 לפרוטוקול, תב"ע אשר אושרה ופורסמה בחודש אוגוסט 1991, מלמד מפורשות מיקומו ומספרו של המגרש האמור. לא זו אף זו, הנתבע אשר טוען בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 3 לתצהיר) כי שלח מכתב ביום 14.01.98, לחב' "שכונות", שם ציין כי חלקה 305 אינה קיימת יותר במפה ומספרה החדש כיום הינו 286, לא טרח לצרף את מכתב התשובה שקיבל ואף לא נתן הסבר המניח את הדעת מדוע לא נקט בהליך משפטי כנגד חב' "שכונות" בגין התרמית המתוארת על ידו. הכך ינהג אדם שטוען שרומה על-ידי החברה המשכנת ?! זאת ועוד - בכתב הגנתו טוען הנתבע בסעיפים 4 ו-7 כי החל לבנות על חלקה 305 טרם פטירת המנוח ודהיינו, טרם יום 11.04.2003. עדותו האמינה של המודד עמנואל אחדות קעקעה בעניין זה את גירסתו של הנתבע. המודד, שהינו עד אובייקטיבי, העיד כי עד ליום 28.10.04 - מועד העדכון האחרון של המפה הטופוגרפית של חלקה 305 - לא בוצעה כל בנייה על החלקה. יצויין, כי בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, שהיה כמובן מאוחר לתצהיר עדותו של המודד, שינה הנתבע את גרסתו בכתב ההגנה וציין כי התחלת הבנייה הייתה שיטוח הקרקע וסיקולה מאבנים. עדת ההגנה הגב' אורה כבירי - הגרפולוגית אשר הגישה חוו"ד מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם הנתבע: הגב' כברי הגישה לתיק בית המשפט שלוש חוות דעת מטעמה: נ/3 - חוות דעת מיום 02.04.06; נ/3א - חוות דעת משלימה מיום 21.08.07 ונ/3ב - חוות דעת משלימה מיום 03.09.07. את חוות דעתה, ערכה הגב' כבירי, על בסיס צילום "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה) והשוואתו ל- 4 מסמכים אחרים. במסגרת חווה"ד הגיעה הגב' כבירי למסקנה, כי חתימת הנתבע מזויפת. אציין, כי לא התרשמתי ממקצועיותה של הגב' כבירי, וזאת בלשון המעטה, ולעניין זה, הנני מאמצת את תהיות ב"כ התובעים, כפי שפורטו על-ידיו בהרחבה בסעיפים 41 ב-ד וסעיף 42 א-ב' לסיכומיו, מה עוד שחוות דעתה של הגב' כבירי נסתרה מניה וביה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, הגרפולוג מר חג'ג'. העד מר יקותיאל שרעבי - שמאי המקרקעין אשר הגיש חוות דעת מטעם הנתבע: בחוות דעתו (מוצג נ/6), קבע העד כי ערך המגרש שבחלקה 305 (המוגדר בסעיף 4 לחוות הדעת כגוש 63770 חלקה 305 שטח מוערך 600 מ"ר) הינו כ - 44,000 דולר ארה"ב בלבד. בחוות דעתו פרט העד, כי השומה מבוססת על נתוני השוואה ממס שבח, אופי האזור, סיכונים בטחוניים, החלטת הממשלה בינואר 2008 בדבר הפסקת הענקת היתרי בניה וחוסר ודאות בעניין הבעלות וההליכים המשפטיים. אציין, כי לא התרשמתי מעדותו של העד והמחיר שציין כהערכה של חלקה 305 נראה בעיני תמוה מאוד. כפי שיפורט להלן, חוות דעתו של העד המומחה מטעם הנתבע אינה מתיישבת כלל עם חוות דעת השמאית המומחית, אשר מונתה על-ידי בית המשפט ואשר מדברת על ערכי קרקע גבוהים בהרבה. זאת ועוד, חקירתו הנגדית של העד, סדקה את בסיס חוות דעתו של העד, אשר כאמור ערך לדבריו את השומה על בסיס נתוני מס שבח. מהחקירה הנגדית עלה, כי בשומת מס השבח, לא מצויין השטח הנמכר, כאשר על מגרש במודיעין עילית ניתן לבנות שתי יחידות קוטג'ים (ולכך השלכה על ערך המגרש). העד אף לא ידע ליתן הסבר בייחס למספרי הגושים, החלקות ותתי החלקות ומכאן שקיים ספק רב באשר לגודלי המגרשים אשר עמדו בבסיס נתוניו בחוות הדעת (ראה עמוד 35 לפרוטוקול הדיון מיום 09.09.80 שורות 19-22; עמוד 38 שורות 5-20). גם בעניין זה, הנני מפנה לסיכומי ב"כ התובעים, סעיף 46 א'-ו, אשר מוסיף ומציין את הפירכות בחוות הדעת, שלא ארבה מלל בייחס אליהן, לאור העובדה, כי כאמור חוות הדעת אינה מקובלת עלי ואינה עולה בקנה אחד עם חוות דעתה של השמאית המומחית מטעם בית המשפט, הגב' שפט, אותה בחרתי לאמץ לצורך הערכת שווי חלקה 305 ללא הבנוי עליה. עדותו של מר ניסים אבידר: העד הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (מוצג נ/9). במסגרתו פרט כי רכש באמצעות מר יואל עמרני, שהינו מבעלי חב' "שכונות", מגרש מס' 53 במחיר של 90,000 דולר ארה"ב, כאשר לדרישתו של עמרני, סכום הרכישה, שנכתב בחוזה הרכישה, הינו 63,000 דולר ארה"ב. בדיעבד התברר לעד אבידר, לטענתו, כי המגרש שנמכר לו מכור לאדם אחר - דוד אוקסנברג. בהליך משפטי שהתקיים בפני בית הדין לממונות, ניתן פסק-דין (נספח ג' לתצהיר) שם נקבע כי הבעלים של המגרש הינו אותו מר אוקסנברג שרכש אותו לפני העד. לדבריו, נפל קורבן למעשה מרמה של מר יואל עמרני ומשכך, פנה בתביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד עמרני, חב' "שכונות" ואחרים. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי הסכים לרשום בהסכם המכירה סכום רכישה של 63,000 דולר ארה"ב, שעה שמחיר העסקה האמיתי היה 90,000 דולר ארה"ב ואישר אף כי המגרש אשר רכש ממוקם בגבעה המערבית, בה היה צו כי לא ניתן לבצע כל בניה, עד שתהיה תב"ע למגורים. בעדותו של העד, אין כדי לסייע במאומה לנתבע. נהפוך הוא, יש בה כדי לערער לחלוטין את חוות דעת השמאי מטעם הנתבע, אשר קבע שוויו של המגרש נשוא התובענה, שהינו מגרש באזור מגורים, בו קיימת תב"ע תקפה, במחצית מסכום העסקה האמיתי אותו ציין העד בעדותו, כי התבקש לשלם, עבור מגרש בגבעה המערבית, אשר בייחס אליו עדין לא אושרה תב"ע. העד מר ניסים צדוק: העד הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (מוצג נ/8), בו הצהיר כי הינו מתגורר בישוב "גני מודיעין", אינו מכיר את הנתבע באופן אישי, וכי בשנת 2001 ראה שלט "למכירה" אשר היה מוצב על חלקה 286, בו צויינו מספרי טלפון של התובע 2. לדבריו, פנה לתובע 2 בדברים, על מנת להתעניין ברכישת חלקה 286 אולם בסופו של דבר, הודיע לו התובע 2 כי המגרש נמכר. העד מציין, כי חלקה 286 הוצגה לו למכירה גם על-ידי מר יואל עמרני, אשר טען כי החלקה האמורה (286) הינו בבעלותו. בחקירתו הנגדית, עומת העד צדוק עם טענתו, כי אינו מכיר את הנתבע והוגש לעיונו פרוטוקול דיון (מוצג ת/17) בו העיד הנתבע כעד מטעמו של ניסים צדוק. כמו כן, אף טענתו של העד צדוק לפיה מספרי הטלפון שהופיעו על חלקה 286 הינם של התובע 2 קועקעה, שכן מחקירתו של נציג סלקום, מר פיני אלבז, ומפלט הנתונים של חב' סלקום, שהוגש על-ידי נציג סלקום וסומן ת/12, עולה כי בתקופה המדוברת (שנת 2001) לא היה בבעלות ו/או על-שם התובע 2 או מי מבני משפחתו, את מס' הטלפון הנייד שצויין ע"י העד. לא התרשמתי ממהימנותו של העד וכמפורט לעיל, גרסתו של העד בתצהיר עדותו הראשית - הופרכה הן בחקירה הנגדית והן לאור עדותו של העד הנטראלי, מר פיני אלבז, נציג סלקום. העד מר יהודה מנשה: העד הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (מוצג נ/11), בו פרט, כי הינו מתגורר משנת 1995 מול חלקה 305 ובחלקה ניצב שלט "למכירה" מס' שנים. בחקירתו הנגדית הבהיר כי הבית רשום אצל הממונה. כמו כן אישר כי הינו תובע יחד עם הנתבע ואחרים את הממונה על הרכוש הממשלתי על מנת לגרום לרישום הזכויות בטאבו. בעדותו של עד זה, אין כדי להועיל או לגרוע מהגנתו של הנתבע. 16. עדויות מומחי בית המשפט : המומחה מטעם בית המשפט בתחום הגרפולוגי- מר יצחק חג'ג': מר חג'ג' ( להלן: "המומחה מטעם בית המשפט") הגיש לתיק בית המשפט את חוות דעתו המקצועית בתחום בדיקת והשוואת כתבי יד וחתימות. במסקנתו קבע המומחה מטעם בית המשפט כי קיימת סבירות גבוהה ביותר (שדי בה במשפט אזרחי) כי החתימה והרישומים בכתב יד שבמסמך שכונה "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה) נכתבו ונחתמו על-ידי מר יוסף חוברה, הנתבע, כגרסת התביעה ובניגוד גמור לגרסת ההגנה. המומחה מטעם בית המשפט, נחקר נגדית ארוכות על ידי ב"כ הנתבע. בחקירתו הנגדית שב המומחה מטעם בית המשפט בעקביות וחזר על האמור בחוות דעתו, תוך שהוסיף ופירט כדלקמן: "יש לנו כאן חתימה מורכבת. בחתימה מורכבת כזאת לא יכול להיות מצב שאדם שינסה לחקות חתימה או לזייף חתימה שלא ישאיר עקבות במהלך הזיוף. אני בדקתי במכוון והיה לי כאן את המסמך המקורי. לא שמדובר בצילום, בדקתי את זה במיקרוסקופ בהגדלה, זה כתוב, וראיתי תכונות מאוד מאוד אופייניות לחתימה שוטפת שנכתבה באופן טבעי. הססנות זו רק תכונה אחת שלא מצאתי" (ראה עמוד 3 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.09 שורות 19-15). המומחה מטעם בית המשפט הסביר באריכות לאורך כל החקירה הנגדית על סגנון הכתיבה היחודי של הנתבע וחזר על מסקנתו החד משמעית כי בניגוד לטענת הנתבע, הרי שחתימתו על "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה) אינה מזוייפת, אלא המדובר בחתימה אותנטית, כגרסת התביעה ובניגוד גמור לגרסת ההגנה. התרשמתי ממקצועיותו הרבה של המומחה מטעם בית המשפט, מהימנותו והסבריו בחקירה הנגדית אשר עלו בקנה אחד עם מסקנתו כפי שפורטה בחוות דעתו ואף חיזקו וביססו אותה בכל שאלה אותה נשאל המומחה בחקירה הנגדית. על פי עדותו המהימנה של המומחה מטעם בית המשפט, המצטרפת לעדותו המהימנה של התובע 2, אני דוחה את גרסת ההגנה ומקבלת את גרסת התביעה לפיה "מסמך ההתחייבות" (נספח ב/2 לכתב התביעה) נכתב כולו ונחתם על-ידי הנתבע, שבחר להתכחש לו הואיל ותוכנו סותר את גרסתו במשפט זה. המומחית מטעם בית המשפט בתחום שמאות המקרקעין - הגב' אורית שפט: המומחית הגישה חוות דעת שמאית מטעמה, במסגרתה העריכה את שווי חלקה 305, ללא הבנוי עליה, בשוק חופשי בקריטריון של קונה מרצון ממוכר מרצון. על פי חוות דעתה של המומחית שווי הקרקע בחלקה 305 שהינה, בשטח 600 מ"ר, לבניית שתי יחידות דיור, כל אחת על של מגרש 300 מ"ר, הינו 800,000 ₪. אציין כי התרשמתי ממקצועיותה של מומחית בית המשפט בתחום שמאות המקרקעין וחוות דעתה מהימנה בעיני ועל-פיה הנני קובעת את ערך חלקה 305, ללא הבנוי עליה, בסך נכון להיום של 800,000 ₪. ד. דיון במרכיבי התביעה: 17. כאמור, על פי עדות התובע 2, הנתמכת בעדות המודד, מר אחדות, בחוות דעתה של גב' אנקונה ובחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מר חג'ג', שמצאתי אותן מהימנות, שוכנעתי באופן חד משמעי לקבל את גירסת התביעה והנני קובעת כי כל שנטען בכתב התביעה מבחינה עובדתית הינו אמת לאמיתה ומשקף את האופן שבו אכן ארעו הדברים במציאות. עוד אציין, כאמור, שמצאתי את עדות הנתבע, הנתמכת בחוות דעתה של גב' כבירי, כלא מהימנה ושוכנעתי שלא כך היתה השתלשלות הארועים במציאות וברור לי, כי גירסת ההגנה מבחינה עובדתית אינה אמת ונולדה אצל הנתבע אך ורק על מנת לנסות ולחלץ את הנתבע מתביעת התובעים, ולא היא! בנסיבות שכאלה, מקבלת אני את טענת התובעים, שפורטה עובדתית בהרחבה לעיל, לפיה הטעה הנתבע את התובעים בכל הקשור להסכם החליפין של החלקות. מכאן, שהיה פגם בכריתתו של הסכם זה ועל-פי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, היו רשאים התובעים לבטל את ההסכם וכך עשו, ובדין עשו, במכתב ב"כ התובעים מיום 22.03.06 שהופנה לנתבע - נספח י"ד לכתב התביעה. על-פי סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, משבוטל החוזה, עקב פגם בכריתתו, חייב כל צד להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה הינה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויו של מה שקיבל. בענייננו, התוצאה שהיתה צריכה לפיכך להיות הינה, שחלקה 305 תושב לחזקתו של התובע 1, אלא שבינתיים בנה הנתבע שני קוטג'ים על חלקה זו מה שהופך בעיניי את ההשבה של חלקה 305 מהנתבע לתובע 1 לבלתי סבירה, כאמור בסיפא לסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) הנ"ל, ולפיכך על הנתבע לשלם את השווי של חלקה 305 שקיבל שלא כדין עקב הטעייתו את התובעים. בעניין שוויו הקרקע של חלקה 305 מקבלת אנוכי, כאמור, את חוות דעתה של מומחית בית המשפט, שמאית המקרקעין הגב' שפט, וקובעת את השווי של חלקה זו לסך של 800,000 ₪ נכון להיום. אך ברור שהתובעים מצידם צריכים להשיב לנתבע את הסך ששילם להם בזמנו הנתבע במסגרת הסכם החליפין, בסך כולל של 15,000 דולר ארה"ב, כשוויו בש"ח על-פי השער היציג נכון ליום 15.06.03, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו המועד ועד היום. הנתבע מצדו יצטרך להשיב לתובעים את ההוצאות בסך של 7,000 ₪ ששילמו התובעים בגין יישור פני הקרקע בחלקה 286, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 15.02.04 ועד היום. לא מצאתי לפסוק לתובעים פיצויים ממוניים בגין אובדן דמי שכירות פוטנציאליים ונשיאת רווחים מהשקעות הואיל ובענייננו הפגם היה כבר בעת כריתתו של הסכם החילופין, לאור הטעייתם המפורשת של התובעים על ידי הנתבע, כשהסעד שקבע המחוקק למקרה שכזה הינו השבה בלבד, בהתאם ללשון החד משמעית של סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) שצויין לעייל. לא מצאתי ליתן צו עשה בעניין חיובי הארנונה הואיל ובעניינם יכולים התובעים, לו חויבו בארנונה על-ידי הרשות המקומית, להגיש תובענה כספית על סכום קצוב כנגד הנתבע. לא מצאתי גם לפסוק בנפרד לתובעים נזקים לא ממוניים, כאשר בנושא הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד אקח גם אקח בחשבון את האופן שבו ניהל הנתבע את ההליך המשפטי, לרבות מאמציו להאריך את הדיון שלא לצורך ולעכבו ככל שניתן. את מורת רוחי הגלויה מאופן ניהול ההליך הבעתי גם הבעתי במסגרת החלטות הביניים הרבות שנצטרכתי ליתן בתיק זה, לאור ערימת הבקשות על בקשות שהוגשו במהלך ארבע השנים בהן נוהל תיק זה, בכמות העולה על כל תיק אחר שנוהל עד כה בפני ושפגמו ביעילות הדיון ובזבזו זמן שיפוטי יקר. ה. אחרית דבר: 18. לאור כל האמור לעיל, הנני פוסקת כדלהלן: א. הנתבע ישלם לתובעים סך של 800,000 ₪, בניכוי סך בש"ח שווה ערך ל- 15,000 דולר ארה"ב כערכו היציג ביום 15.06.03 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.06.03 עד היום. ב. הנתבע ישלם לתובעים גם סך של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.02.04 עד היום. ג. הנתבע יוסיף וישלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בתובענה זו בשיעור כולל של 17.5% בתוספת מע"מ על צירוף הסכומים המתקבלים מסעיפים א' ו-ב' לעייל. ד. לסכום הכולל שנפסק לזכות התובעים, המתקבל מצרוף הסכומים שבסעיפים א' ב' ו-ג' לעייל, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.חוזהביטול חוזה