קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צו הריסה מנהלי בהעדר התייעצות: א.          פתח דבר    בפניי בקשת המבקש, להורות על ביטול צו הריסה מינהלי, אשר ניתן על ידי יו"ר המשיבה, מר שלמה בוחבוט, ביום 6.10.10 (להלן: "צו ההריסה המנהלי") ואשר חל על בניית בית פרטי ללא היתר בניה בשטח של 170 מ"ר, בגוש 18406 חלקה 21, השייכת לאדמות תרשיחא, ויעודה חקלאי (להלן: "הבנייה הלא חוקית").    ביום 17.10.10 הוריתי על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד למתן החלטה אחרת, ודיון בבקשה במעמד שני הצדדים נתקיים ביום 15.11.2010. ב.          טענות המבקש  3.          בבקשתו טען המבקש כי, צו ההריסה המנהלי ניתן שלא כדין, שכן לא קוימה חובת ההתייעצות על ידי יו"ר המשיבה כנדרש על פי חוק. המבקש טען כי יו"ר המשיבה, מר שלמה בוחבוט, מכהן גם כראש העיר אשר בתחומה נבנה המבנה נשוא הצו, ועל כן לא יכ ו ל היה יו"ר המשיבה לקיים את חובת ההתייעצות , בכך שי תייעץ עם עצמו. המבקש טען בתצהירו, אשר צורף לבקשה, כי ייגרמו לו נזקים שאינם ניתנים לתיקון במידה ובית המשפט לא ייעתר לבקשתו לביטול צו ההריסה המנהלי . ג.          תגובת המשיבה בכתב 4.          ב"כ המשיבה ביקש כי, בית המשפט ידחה את בקשת המבקש לביטול צו ההריסה המנהלי, שכן המבקש לא פירט את ההליכים אשר בוצעו זה מכבר בנוגע למקרקעין, וזאת בניגוד לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי) התש"ע - 2010, וכן לא פירט המבקש את טענתו לפיה הצו אינו חוקי. 5.        באשר לטענת המבקש לפיה לא קוימה חובת ההתייעצות על ידי יו"ר המשיבה, מר שלמה בוחבוט, טרם הוצאת הצו, טען ב"כ המשיבה כי מר שלמה בוחבוט הינו גם יו"ר המשיבה וגם ראש העיר מעלות-תרשיחא, אשר בתחומה מצוי הבניין החורג, ולפיכך לא הייתה מוטלת חובה לנהל כל התייעצות לאחר קבלת נתונים מאת מהנדס הוועדה המקומית לצורך הוצאת צו ההריסה המנהלי, שכן עסקינן בועדה למרחב תכנון מקומי, ולפיכך על יו"ר הועדה המקומית להתייעץ עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג, על פי סעיף 238א(ב) סיפא לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להן: "חוק התכנון והבניה"), והרי עסקינן באותו גורם. 6.      עוד טען ב"כ המשיבה , כי לאור תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבניה הקובע את חובת ההתייעצות, קיים יו"ר המשיבה התייעצות הן עם היועץ המשפטי לעיריית מעלות תרשיחא והן עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית-המרחבית, כאמ ור בתצהיר של מהנדס הוועדה המקומית ו ב העתק תרשומת בדבר התייעצות, ה נספח ים לתגובה. 7.       ב"כ המשיבה הוסיף עוד, כי המבקש לא פירט בפני בית המשפט את זיקתו לבנייה הלא חוקית נשוא הצו, ודי בטעם זה על מנת להביא לדחיית בקשתו ; כמו כן ציין ב"כ המשיבה , כי ביום 12.1.2010 ניתן צו הפסקה שיפוטי בב"ש 14538-01-10 כנגד המשך הבניה הלא חוקית במקרקעין נשוא הבקשה, וביום 7.2.10 נתן מר כמיל נעים התחייבות להחזרת המצב לקדמותו, והמקרקעין כוסו, אולם אף על פי כן, ביום 26.9.10 , גילתה המשיבה כי הבניה הלא חוקית נשוא צו ההפסקה השיפוטי חודשה , כמצטייר מהתמונות שצורפו לתגובה, דבר אשר יש בו כדי ללמד, לטענת ב"כ המשיבה, על חוסר תום ליבו של המבקש ועל ניסיונו להציב את מוסדות התכנון בפני עובדה מוגמרת. 8.       ב"כ המשיבה ציין בבקשתו, כי הצו ניתן על ידי המשיבה ביום 6.10.2010, ובו ביום הודבק במקרקעין, בעוד המבקש לא פירט בבקשתו את המועד בו נודע לו בדבר קיום הצו ורק בחלוף 11 מיום מתן הצו הוגשה הבקשה נשוא הליך זה. 9.       ב"כ המשיבה ביקש, כי בית המשפט ידחה את הבקשה ויחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ.   ד.          טענות הצדדים בדיון מיום 15.11.2010 10.       בישיבה בפניי מיום 15.11.2010 חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה נשוא הליך זה . ב"כ המבקש הוסיף וטען, ביחס לטענת המשיבה כי אין למבקש זיקה לגבי המקרקעין נשוא הבקשה, כי המבקש הינו בנו של בעל המקרקעין , שהינו כמיל נעים הנ"ל, וכי ניתנה ל מבקש רשות לבנות על ידי אביו . ב"כ המבקש הגיש לבית המשפט פסק דין (מ/1) , אשר לטענתו , יש בו כדי לחזק את העמדה לפיה לא קוימה חובת ההתייעצות על ידי יו"ר המשיבה. ב"כ המבקש הבהיר , כי הינו מסכים לכך שקוימה התייעצות, כנטען על ידי המשיבה, אולם לטענתו אין מדובר בהתייעצות כדין. 11.       ב"כ המשיבה חזר בדיון הנ"ל על האמור בתגובת המשיבה בכתב . ב"כ המשיבה טען , כי המבקש לא הצביע על זיקה בינו לבין הבניה הלא חוקית נשוא הצו, וכן התייחס לקיומה של ההתחייבות להחזרת המצב לקדמותו, עליה חתום אביו של המבקש, מר כמיל נעים , ולכך שאף על פי כן נמשכה הבניה הלא חוקית . ב"כ המשיבה הגיש לבית המשפט תמונה של הבניה, אשר צולמה ביום 17.10.2010, המתעדת את הבניה הלא חוקית במועד הנ"ל (מש/1) , וכן הגיש תמונות נוספות , שצולמו בסמוך למועד הדיון , המלמדות על התקדמות נוספת של הבניה (מש/2). ב"כ המשיבה טען בדיון הנ"ל, כי קויימה במקרה דנן התייעצות כ דין על ידי יו"ר המשיבה, וביקש ל דחות את בקשת המבקש .   ה.         דיון והכרעה 12.        טענתו העיקרית, ולמעשה היחידה, של המבקש בבקשתו לביטול צו ההריסה המנהלי הינה, כי לא קוימה במקרה דנן התייעצות כדין, שכן יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה הינו גם ראש הרשות המקומית, שבתחומה מצויים המקרקעין בהם נבנתה הבניה נשוא הבקשה. לפיכך נטען בבקשה, כי לא יכול אותו גורם להתייעץ עם עצמו. 13.        חובת ההתייעצות של יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נובעת מסעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה, הקובע כדלקמן: "היתה הועדה המקומית מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף 18 ונתמנה לאותה רשות מקומית יועץ משפטי, לא יינתן צו הריסה מנהלי, אלא לאחר התייעצות עימו ; היתה הוועדה המקומית ועדה למרחב תכנון מקומי כאמור בסעיף 19, לא יינתן צו הריסה מנהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבנין החורג". במקרה שבפנינו חלה הסיפא של הסעיף הנ"ל, שכן הועדה המקומית הינה ועדה מקומית-מרחבית, ומשכך, על יו"ר הועדה המקומית להתייעץ עם ראש הרשות המקומית, שבתחומה מצויים המקרקעין בהם נבנתה הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי. אלא מאי? יו"ר הועדה המקומית, מר שלמה בוחבוט, הינו גם ראש העיר מעלות-תרשיחא, אשר בתחומה מצוי הבניין החורג. למקרה כגון דא לא ניתן מענה בסעיף 238א לחוק התכנון והבניה, ולפיכך עסקינן בלקונה בחוק. אף על פי כן החליט יו"ר הועדה המקומית להתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית וכן עם היועץ המשפטי של הוועדה ה מ קומית המרחבית, ועל כך אין חולק. 14.        השאלה, לפיכך, הינה - האם בהתנהלותו הנ"ל של יו"ר הועדה המקומית קוימה חובת ההתייעצות, אם לאו? לדידי, בחינת תכלית החקיקה מביאה למסקנה, כי לא ניתן לקבוע שבמקרה דנן לא קוימה חובת ההתייעצות כדין , זאת כפי שיובהר להלן: החשיבות לקיום התייעצות של ראש ועדה מקומית הפועלת ברשות מרחבית עם ראש הרשות המקומית בה מצויים המקרקעין בהם בוצעה הבנייה הלא חוקית , לגביה מתבקש צו ההריסה המנהלי, נעוצה בכך שלראש ועדה מקומית שכזו אין בהכרח בקיאות מלאה ומספקת בבעיותיה המוניציפאליות המיוחדות של כל אחת מן הרשויות ברשות המרחבית, ועל מנת שלא יפעל בשימוש מוטעה בסמכותו, הרי שחשוב , שתקוים ההתייעצות עם ראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר, הבקיא בענייני הרשות המקומית שבראשה הינו עומד (ראה בעניין זה ע.פ. 22/89 מחמוד עזבה נ' מדינת ישראל (פ"ד מג(2) 592, ניתן ביום 31/7/89). להמחשת האמור לעיל יובאו גם דבריו הבאים של כב' השופט זועבי ברע"פ 3454/97 מוחמד מחמוד דעייף נ' חיים קופ למן ואח': "שלישית, כבר נקבע שחובת ההתייעצות עם ראש רשות מקומית בהתאם לסעיף 238א הינה חובה   מהותית, שכן היא תנאי מוקדם לשימוש בסמכות האמורה בידי ראש וועדה מקומית הפועלת ברשות מרחבית, שכן היא מיועדת לצמצם את הסיכון לשימוש מוטעה עקב חוסר בקיאות ו/או אי מודעות לקיומן של נסיבות מסוימות ו/או שיקולים מיוחדים שראוי היה לקחתם בחשבון לפני מתן צו ההריסה המנהלי" (ניתן ביום 13/9/99, לא פורסם ). ומהתם להכא: במקרה דנן עסקינן בראש ועדה מקומית , שהינו ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג, ומשכך מדובר בגורם הבקיא בבעיותיה המונ י ציפאליות המיוחדות של הרשות המקומית, שבתחומה מצוי הבניין החורג, ואף על פי כן בחר ראש הועדה המקומית , מר שלמה בוחבוט, לקיים התייעצות עם גורמים נוספים - הן עם היועץ המשפטי של העירייה והן עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית המרחבית, ובכך לקיים את מצוות המחוקק העולה מהריישא של סעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה, לפיה - על יו"ר הועדה המקומית, שהינה מועצת רשות מקומית, כאמור בסעיף 18 לחוק התכנון והבניה, ליתן את צו ההריסה המנהלי אך ורק לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, זאת על מנת שלא י יווצר מצב של העדר התייעצות, וחרף העובדה שלמקרה דנן אין מענה בחוק , כאמור לעיל. 15.     נוכח קיומה של לקונה בחוק באשר לחובת ההתייעצות של יו"ר ועדה מקומית - מרחבית, שהינו גם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג, נוכח תכלית ההתייעצות המתקיימת במקרה דנן , שכן במקרה כגון דא מצוי יו"ר הוועדה, שהינו גם ראש הרשות המקומית, בבעיות המוניציפאליות המיוחדות של הרשות המקומית, שבתחומה מצוי הבניין החורג, ונוכח העובדה, ש אף על פי כן בחר יו"ר הוועדה המקומית - המרחבית להתייעץ עם היועץ המשפטי של הוועדה המקומית המרחבית ועם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, כנדרש במקרה הנכנס לגדרה של הריישא של סעיף 238א(ב) הנ"ל, הרי שלדידי קוימה כדין במקרה דנן חובת ההתייעצות של יו"ר הועדה המקומית - המרחבית. 16 .    אף אם אקבל את טענת המבקש באשר לאי קיום חובת ההתייעצות כדין (טענה הנסמכת על האמור בפסק הדין בע.פ. (חיפה) 1145/00 הועדה המקומית לתכנון ובניה "משגב" נ' דאקר חוסיין סוואעד (מ/1), אם כי נסיבותיו של המקרה דנן אינן זהות לנסיבות פסק הדין הנ"ל), הרי שאין בכך , בנסיבות העניין , על מנת להביא לבטלות צו ההריסה המנהלי, זאת על רקע עקרונות תורת הבטלות היחסית. בנושא זה נאמרו הדברים הבאים בפסק הדין, בע"פ (חיפה) 38 081-05-10 אבו סלאם נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה, : "מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא כי קויימה התייעצות כדין בין יו"ר הועדה המחוזית ליו"ר המועצה המקומית, ובאם נפל פגם בהתייעצות הראשונה הרי שלא היה בפגם זה כדי להביא לבטלות צו ההריסה המנהלי. זאת על רקע עקרונות תורת הבטלות היחסית, לפיה נפקות הפגם תוכרע על פי חומרת ההפרה בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. זאת אגב איזון בין מכלול שיקולים שבמסגרתם תיבחן: חומרת הפגם, הרלבנטיות שלו ביחס להחלטה, תכלית ההוראה שהופרה, הנזק או העוול שהסבה ההפרה ומידת הפגיעה באינטרס הציבורי לו תבוטל ההחלטה בגינו..." (ניתן ביום 13/6/10, לא פורסם, ). ומן הכלל אל הפרט: בנסיבותיו של מקרה זה, הרי שביטול צו ההריסה המינהלי, על רקע התנהלותו המקוממת והמזלזלת בחוק של המבקש, יביא לפגיעה של ממש באינטרס הציבורי. במקרה דנן, מעבר לכך שעסקינן בבניה שלא כדין, שהיא לא רק תופעה החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה אלא גם פוגעת בהשלטת החוק, הרי שמדובר בצו הריסה מנהלי קודם שניתן ביום 13/1/10 כנגד תחילת הבנייה במקרקעין נשוא הבקשה ובצו שיפוטי שניתן ביום 12/1/10 כנגד המשך הבנייה במקרקעין, כמו גם בהתחייבות אביו של המבקש, מר נעים כמיל, להחזרת המצב לקדמותו, אשר ניתנה ביום 7/2/10 ובכיסוי תחילת הבנייה ביום 8/2/10, כפי שעולה מתגובת המשיבה בכתב. דא עקא, שבאותם מקרקעין נתגלה , כי הבנייה נשוא הצווים חודשה, חרף קיום הצו השיפוטי הנ"ל, ומשכך ניתן צו ההריסה המנהלי. אלא מאי? המבקש כיום, ולא אביו, מסי בה שלא הובהרה דיה לבית המשפט, מבקש לבטל את צו ההריסה המנהלי . לא זו אף זו, בדיון בפניי הבהיר ב"כ המשיבה, כי המבקש מפר ברגל גסה את הוראות חוק התכנון והבנייה, בכך שהוא ממשיך לבצע את עבודות הבנייה, אף לאחר מתן צו ההריסה המנהלי, כפי שניתן לראות בבירור בתמונות מש/1 ומש/2. אשר על כן , אין בליבי ספק כי עסקינן במקרה דנן במבקש , הפועל בחוסר תום לב וכשידיו אינן נקיות. על המבקש לבטל צו הריסה מנהלי חלות החובות הקבועות במשפט המנהלי בעניינו של עותר המבקש כי בית המשפט יעכב או יבטל פעולה של הרשות המנהלית. "הכלל הוא כי על המבקש את ביטול ה צו המנהלי לפעול כשידיו נקיות" (ראה ע"פ (חיפה) 1453-05-09, אגברייה נ' מדינת ישראל, הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון חיפה , ניתן ביום 6/6/09 , לא פורסם ) .             1 7 .         נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי, בנסיבות המקרה דנן, לא נפל פגם בקיום חובת ההתייעצות על ידי יו"ר הועדה המקומית - המרחבית, וכי גם אם נפל פגם בקיום חובת ההתייעצות, הרי שאין בפגם זה כדי להביא לבטלות צו ההריסה המנהלי, נוכח העובדה שעסקינן במבקש הפועל בחוסר תום לב וכשידיו אינן נקיות, זאת כפי שפורט בהרחבה לעיל. ו.           אחרית דבר 1 8 .         לסיכום, לפיכך, הנני דוחה את בקשת המבקש לביטול צו ההריסה המנהלי.   ניתן בזה עיכוב ביצוע של צו ההריסה המנהלי עד ליום 2/1/11, זאת על מנת לאפשר למבקש לערער על החלטה זו. הריסת מבנהצו הריסהצווים