ביטול קובלנה פרטית עקב זיכוי בהליך פלילי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול קובלנה פרטית עקב זיכוי בהליך פלילי: בפני בקשה מטעם הנאשם להורות על ביטול קובלנה פלילית, בשל הטענה כי הנאשם כבר זוכה בהליך פלילי קודם וכן לבטל את הקובלנה בשל טענות מקדמיות נוספות. רקע : בתאריך 3.7.08 בבית המשפט השלום בנתניה, הגיש הקובל/ המשיב קובלנה פרטית, נגד המבקש/ הנאשם (ק"פ 12/08), שהאישום בה הוא במסגרת חוק לשון הרע (להלן:"הקובלנה הראשונה"). כתב הקובלנה שהוגש מפרט את עובדות המקרה לפיו מואשם הנאשם, ואת מרכיבי העבירה של לשון הרע. בקליפת האגוז יאמר כי, בקובלנה הראשונה, הואשם הנאשם כי הפיץ ברבים דברים שהם בבחינת הוצאת דיבה, כי הקובל הוא אדם בלתי אמין מסוכן ומטורף. הקובלנה הנוכחית (להלן: "הקובלנה השניה") נטען בקליפת האגוז, כי הנאשם השיג במהלך שנת 2008, ביודעין, מידע מהמרשם הפלילי בעניינו של הקובל, והפיצו ברבים. הקובל מציין כי ביום 12.10.09 מהלך דיון שהתנהל בקובלנה הראשונה, הודה הנאשם בביצוע העבירה והודאתו נרשמה בפרוטוקול בית המשפט. בתאריך 22.4.10, כב' השופט חגי טרסי בבית המשפט השלום בנתניה, נתן הכרעת דין וזיכה את המבקש/הנאשם מהעבירות שיוחסה לו בקובלנה הראשונה. הקובל ביקש בקובלנה להרשיע את הנאשם בעבירות שהתגלו במהלך שמיעת הראיות מכוח סעיף 184 לחסד"פ. המשיב/הקובל הגיש ביום 30.11.09 כנגד הנאשם את הקובלנה הפרטית שבה עסקינן. בפתח הקובלנה ציין המשיב, כי הקובלנה מוגשת מכוח סעיף 68 לחסד"פ, סעיף 2(7) לחוק הגנה הפרטיות, התשמ"א - 1981 וכן סעיפים 3, ו- 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א - 1981. ביום 10.5.10 התקיים דיון בפני כב' הנשיא אזולאי. בית המשפט המליץ לנאשם לשכור שירותיו של סנגור, על מנת שיוכל להגיב לטענות ולכתב האישום שהוגש כנגדו. הנאשם/המבקש, ביקש לייצג עצמו וכפר בטענות המיוחסות לו. המבקש טען, כי במהלך שיחה עם עיתונאי, הוצגו נתונים מהמרשם הפלילי של הקובל, אך הוא לא הפיץ אותם ברבים. המבקש טען עוד, כי בדיון בקובלנה הראשונה, עלו הדברים בפני בית המשפט בנתניה, והם זכו להתייחסות הקובל. בסופו של יום, בקובלנה הראשונה, הנאשם/ המבקש זוכה לחלוטין, לרבות מהעניין הקשור במרשם הפלילי. בהקראת כתב האישום בפני, הורתי על מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית וזה האחרון שטח בפני מכלול של טענות מקדמיות. טענות המבקש/ הנאשם: המבקש טוען כי דין הקובלנה להידחות כנגדו, זאת מהטעמים הבאים: א. לא ניתן להגיש קובלנה פרטית על עבירות לפי חוק המרשם הפלילי, מאחר והן לא כלולות בתוספת השנייה. ב. המבקש נשפט וזוכה בעבר בגין המעשים נשוא הקובלנה בהליך קודם, ויש לבטל את הקובלנה. ג. טענת "השתק פלוגתא" נוכח הממצאים שנקבעו בהליך קודם. ד. טענת "הגנה מן הצדק" נוכח הגשת שתי קובלנות בגין אותה מסכת עובדתית הגם שעילות התביעה היו ידועות למשיב עוד בטרם הוגשה הקובלנה הראשונה. ה. טענת "הגנה מן הצדק" נוכח העובדה שהמשיב ביקש במסגרת הדיון בקובלנה הראשונה, להרשיע את המבקש בעבירות והמעשים נשוא קובלנה זו - תוך שהוא מעלים מבית המשפט שדן בקובלנה הראשונה, את העובדה שהוגשה הקובלנה השניה, בעת שהתבררה הקובלנה הראשונה. ו. לא ניתן להגיש כתבי אישום המבוססים על הודאה בלבד. תגובת המשיב/ הקובל: א. המשיב טוען כי נוכח הודאת המבקש בכתב ההגנה בעבירה שמיוחסת לו, יש לראות בו כמי שהעבירה הוכחה כלפיו. לטענתו חזרה מהודאה, מצריכה קבלת רשות מכבוד בית משפט. ב. המשיב טוען, כי חלוף המועד להעלאת טענות מקדמיות, מאחר והן לא הועלו בהזדמנות הראשונה והיה עליו להעלות אותן בטרם הוגש כתב ההגנה. ג. האינטרס הציבורי מחייב בירור אשמתו של הנאשם וחשיפת האופן שבו דלף לידיו מידע מהמרשם הפלילי. ד. המשיב טוען, כי בניגוד לנטען בבקשה, הקובלנה לא הוגשה על עבירות לפי חוק המרשם הפלילי, אלא עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות. ה. המשיב טוען כי, הנאשם לא נשפט על המעשים נשוא קובלנה זו בהליך קודם ולא עמד בסיכון של הרשעה בגין המעשים בהליך הקודם. הקובל לא עתר בהליך הקודם להרשיע את הנאשם מכוח סעיף 184לחסד"פ בעבירות המפורטות בקובלנה זו. ו. המשיב טוען, כי אין בהליך הקודם כל ממצא לגבי העבירות נשוא קובלנה זו, ולא עומדת נאשם טענת השתק פלוגתא. המשיב טוען גם, כי שתי הקובלנות לא הוגשו בגין אותה מסכת עובדתית ולפיכך לא קמה לנאשם טענת הגנה מן הצדק. דיון : קובלנה פלילית הינה הליך פלילי לכל דבר ועניין. החוק מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פרטית בעבירות הקבועות בתוספת השנייה לחסד"פ. ראה, י' קדמי, "על סדר הדין בפלילים", הליכים שלאחר כתב אישום, חלק א', מהדורת תשס"ט-2009, עמ' 957. כמו כן, סעיף 70 לחסד"פ, קובע כי דין קובלנה כדין כתב האישום לעניין חוק סדר דין פלילי. הטענות המקדמיות שבפני, נטענו בהזדמנות הראשונה לאחר שהורתי על מינוי סנגור ציבורי. הנסיון לחסום את דרכו של נאשם, שלא היה מיוצג, מלהעלות טענות משפטיות, במסגרת טענות מקדמיות אינה ראויה בלשון המעטה. יתרה מכך, סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי, מתיר להעלות טענה מקדמית מסוג "כבר נשפטתי או כבר זוכתי" בכל שלב של הדיון. באשר לטענת מעשה בית דין : טענה זו תעמוד רק אם קיים 'מעשה בית-דין' לפי סעיף 149(5) לחסד"פ , שחל באם קיים: "זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נשוא כתב האישום". סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, מונע כפל התדיינויות בשל אותו מעשה שבגינו הנאשם כבר נשפט. סעיף 5 קובע: "אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו". על הנאשם להוכיח את זהות המעשים בגינם הוגש כתב האישום, ואין די בקיומו של פס"ד מזכה או מרשיע. מעשים זהים הם מעשים אשר רכיבי העבירה העובדתיים, למעט אלו הנמנים על היסוד הנפשי, כלולים האחד בשני, גם אם השני כולל יותר רכיבים מאשר הראשון. (ראה: ע"פ 646/86 איטח נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 673; בג"צ 69/85 פרומר נ' ביה"ד הצבאי לערעורים  מ(2) 617; ע"פ 244/73 אורי רבר נ' מדינת ישראל כ"ח(1)748)). מן הכלל אל הפרט: כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה ולתגובה מטעם המשיב, המעשים המיוחסים למבקש נדונו בעבר בפני בית המשפט השלום בנתניה , בקובלנה הראשונה. בית המשפט ציין בהכרעת הדין מיום 22.4.10, כי העבירות המיוחסות למבקש, נשענות הן על שני נדבכים עובדתיים מרכזיים (עמ' 2 בהכרעת הדין) : "מהאמור בקובלנה עולה כי העבירות המיוחסות לנאשמים נשענות על שני נדבכים עובדתיים מרכזיים: כתבות שפורסמו באינטרנט על ידי הנאשם 2, על רקע הביקורת שנמתחה על הנאשם 1 באתר "ויקיעפולה", אשר לטענת הקובל יש בהם משום לשון הרע כלפיו (סעיפים 5-16 לכתב הקובלנה), ושיחות שקיים הנאשם 2 עם גורמים שונים, בהם השמיץ את הקובל מפורשות, על רקע מינויו של הקובל לראש מטה ההסברה של מר מוטי כהן, שהיה מועמד באותה תקופה לראשות המועצה האזורית גלבוע (סעיפים 17-23 לכתב הקובלנה). בית המשפט התייחס בהכרעת הדין לטענות המיוחסות למבקש, בעניין ידיעת עברו הפלילי של המשיב, בחן את טענות המשיב בעניין שיחת הטלפון עם מוטי כהן, ובחן את התמליל שבו מופיע כי המבקש אמר דברים ביחס לעברו הפלילי של הקובל. בית המשפט השלום בנתניה קבע כי אין בדברים אלה כדי להוות עבירה לפי חוק לשון הרע (עמ' 14 לפרוטוקול). "הנדבך הנוסף בכתב הקובלנה, המקים לטענת הקובל את עבירת לשון הרע, עוסק בפניית הנאשם 2 "לעשרות אנשים הקשורים למוטי כהן", מי שהיה מועמד באותה תקופה לראשות המועצה האזורית גלבוע, במטרה לשכנע אותם כי העסקתו של הקובל כראש מטה ההסברה של כהן גורמת לו נזק בלתי הפיך "שכן הקובל הוא אדם לא אמין, מטורף ושקרן, אשר מוטב למוטי כהן לנתק את קשריו אתו" (ראו סעיף 18 לקובלנה). ואולם, בסופו של יום, אף לא אחד מכל אותם "עשרות אנשים", התייצב למתן עדות בבית המשפט, וממילא לא הובא כל בסיס ראייתי להוכחת טענות הקובל בהקשר זה. הראיה היחידה שהובאה הנה תמליל שיחת טלפון שהתקיימה בין מוטי כהן לבין הנאשם 2 ביום 11.6.08, ואשר במסגרתה השמיע הנאשם 2 אמרות שונות בנוגע לקובל, אשר יש בהם ללא ספק משום לשון הרע, כגון שמדובר באדם לא רציני, מטורף, ששום אדם המכבד את עצמו לא יעסיקו, במי שמוכן להשמיץ כל אדם אחר תמורת תשלום הולם ובמי שביצע בעבר עבירות סמים, הכול כמפורט בתמליל ת/1. אלא שהמסקנה כי מדובר באמרות שהן בבחינת "לשון הרע", כמובנו של מונח זה בחוק, אינה מחייבת מיני ובי הרשעה בעבירה על סעיף 6 לחוק, שכן, כזכור, נדרשים אלמנטים נוספים לצורך ביסוס האחריות הפלילית, אלמנטים אשר אינם מתקיימים במקרה זה." (הדגשה לא במקור) בקובלנה הראשונה הופנה בית המשפט לתמליל שיחה בין המבקש לאחר בשם, מוטי כהן, שם אומר הנאשם ביחס לקובל "אתה יודע שלאיש יש עבירות סמים". תמליל השיחה הוגש וסומן במסגרת הקובלנה הראשונה כת/1. הקובל בעדותו טען כי הנאשם "אמר שאני נוכל מסומם. הדביק לי בעפולה כינוי ג'וק מסומם" (עמוד 12, שורה 6 מהסוף), "אי אפשר לבוא ולומר שאני עבריין או מסומם" (עמוד 20.שורה 2), "הוא ממש הצליח להדביק בי שאני עבריין מסומם ומשוגע" (עמוד 24 שורה 2). בקובלנה הראשונה הוגש תמליל שיחה בין הנאשם לקובל (נ/3) . הקובל נשמע אומר "תגיד גיא, מי סיפר לך שיש לי הרשעות בסמים" (עמ' 2 ש' 16). בהמשך, הקובל עצמו מפנה את הנאשם לאיסור של השימוש במידע שבידו. הקובל בסיכומיו התייחס במפורש לאפשרות להרשיע את הנאשם על סמך עובדות שלא נטענו בכתב האישום מכוח סעיף 184 לחסד"פ "תוך כדי דיון גילנו כי הנאשם 1 הפיץ נגד הקובל טענות כי הוא מסומם ונתפס עם סמים" (סוף עמוד 83 לפרוטוקול שסומן כנספח ו' לבקשת הנאשם למחיקת כתב האישום). עולה בבירור כי בידי הקובל היו ראיות, כי הנאשם קשר אותו להרשעות בעבירות סמים. הקובל עצמו אומר זאת בעדותו הראשית, במסגרת הקובלנה הראשונה. מכאן, שהיה על הקובל לכלול ענין זה בכתב הקובלנה הראשונה, ולא לנסות לפצל את האישומים על פני מספר כתבי אישום. הקובל בסיכומיו בקובלנה הראשונה, ביקש מבית המשפט להרשיע את הנאשם אף בעבירות שהתגלו במהלך שמיעת הראיות. מכאן, שהוא אף חיזק את הטענה כי הנאשם היה נתון בסכנת הרשעה, בגין המידע על עברו הפלילי בסמים של הקובל. הוספת עבירה חדשה בקובלנה השניה אינה מקנה סמכות למשיב להגישה בנפרד. לא ההידור המשפטי הוא שקובע. המבחן הקובע הוא, מידת החפיפה של המסכת העובדתית. הקובלנה הראשונה התמקדה בשני נדבכים, כפי שצוין לעיל, אשר אחד מהם כולל את המסכת העובדתית המיוחסת למבקש בקובלנה שבפני, אשר מתמקדת בשימוש במידע ממרשם הפלילי ביחס לקובל / המשיב והפצתו ברבים. נדבך זה מורכב בחלקו מעובדות המפורטות בכתב האישום במפורש ובחלקו האחר מדובר שעובדות שהתגלו במהלך הדיון בבית המשפט. לאחר שבחנתי את שתי הקובלנות, מצאתי כי המסכת העובדתית שבפני נדונה כבר בקובלנה שהתנהלה בבית המשפט השלום בנתניה. המעשים המיוחסים למבקש הינם מעשים זהים. בית המשפט השלום בנתניה, הכריע בקובלנה הראשונה במעשים אלה ואף דן בשאלת ההפצה ברבים של נתונים אלה, שנטען שהם הושגו מהמרשם הפלילי. בית המשפט בחן מעשים אלה וקבע לגביהם ממצאים. המדובר בשתי מסכות עובדתיות זהות, שאחת מהן כבר נדונה והוכרעה בקובלנה הראשונה. המעשים הנטענים בקובלנה זו שבפני, נדונה בקובלנה הראשונה ובית המשפט השלום בנתניה, מצא כי אין מקום להרשיע את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בקובלנה הראשונה. אין מקום למתן אפשרות לתקן את הקובלנה משום שלא ניתן להסיר את הפגם בלא מחיקה לחלוטין של הקובלנה. נוכח קביעתי הנ"ל, מתייתר הדיון ביתר הסעיפים המפורטים בבקשה. כב' השופט חגי טרסי בהכרעת הדין, בקובלנה הראשונה קבע:"ההליך הפלילי לא נועד לשמש ככלי משחק במסע הוונדטה של הקובל וראוי כי הקובל ואחרים כמותו, גם אם לתחושתם האישית נגרם להם עוול, יתנו דעתם לכך וימנעו מעשיית שימוש בלתי ראוי בהליכי קובלנה". אני מצטרף לדברי חברי, אשר אף חייב את הקובל בתשלום הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. סוף דבר : נוכח האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה מורה על ביטול הקובלנה בשל העובדה כי הנאשם עמד בסיכון של הרשעה בגין מסכת עובדתית זהה. הנאשם יוצג נאמנה ע"י סנגור מהסנגוריה הציבורית, הראוי לתשבחות על טענותיו שנכתבו באופן סדור. מאחר ועלות הגנתו של הנאשם היתה על קופת המדינה, אין אני פוסק הוצאות לטובת הנאשם. אני מחייב את הקובל בתשלום הוצאות משפט לאוצר המדינה בסך 20,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.משפט פליליקובלנה פרטיתקובלנה