דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

פסק דין 1.התובעת הינה הבעלים של משרד לגרפיקה וצילום, אשר היתה מבוטחת אצל הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, בפוליסת ביטוח. התובעת הגישה לביהמ"ש כנגד הנתבעת ביום 15.10.13 תביעה בסדר דין מקוצר, ע"ס 29,404 ₪ (להלן: "התביעה"), בגין אי תשלום יתרת תגמולי ביטוח, אותם לטענת התובעת חבה הנתבעת לתובעת בגין אירוע הפריצה, שאירע במשרדה ביום 16.10.10. (מסמך דרישה לתשלום יתרת תגמולי ביטוח, הוגש וסומן כמוצג מש/2). 2.ביום 30.10.14 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו התובעת, וכן עד הנתבעת, מר זיו קדרי, ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב. העובדות שאינן שנויות במחלוקת 3.הצדדים אינם חלוקים כי התובעת היתה מבוטחת ע"י הנתבעת בפוליסת ביטוח מס' 5084005459/10, בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה. ( העתק הפוליסה צורף כנספח א' לכתב התביעה). 4.אין מחלוקת כי התובעת הודיעה לנתבעת אודות קרות אירוע הפריצה, ושלחה דרישת תשלום בגין נזקים שנגרמו בעקבות הפריצה. 5.אין חולק, כי הנתבעת שלחה שמאי שערך דוח שמאות בגין הנזקים , וכן, מומחה לחקירת מערכות אזעקה שערך דוח חקירה בנושא מערכת האזעקה בבית העסק. 6.אין חולק כי הנתבעת הוציאה מכתב דחיה , לפיו דחתה התביעה לתשלום נזקים, מהטעם כי : "ע"פ ממצאי דוח השמאי ודוח חוקר אזעקות עולה כי תנאי מיגון לסיכון פריצה לא קויימו. מערכת האזעקה לא הופעלה והיא מהווה תנאי מוקדם לסיכון פריצה." (נספח 3 לתצהיר הנתבעת). 7.התובעת (המבוטחת) מודה כי חתמה על כתב ויתור, לסילוק כל טענותיה כלפי הנתבעת. (מצ"ב כנספח 4 לתצהיר עדות הנתבעת). 8.אין מחלוקת, כי במסגרת חתימת התובעת על כתב ויתור וסילוק, קיבלה מאת הנתבעת תשלום בסך 25,000 ₪. טענות התובעת 9.התובעת היתה מבוטחת בזמנים הרלוונטים לתביעה ע"י הנתבעת בפוליסת ביטוח כל הסיכונים, ביום 16.10.10 נפרץ משרד התובעת ונגנבה תכולה בסך של 53,332 ₪ ע"פ הערכת שמאי הנתבעת. 10.התובעת מילאה אחר תנאי פוליסת הביטוח, הפעילה ודרכה את מערכת האזעקה בזמנים הרלוונטים לתביעה. 11.הנתבעת לא היתה פטורה מתשלום תגמולי הביטוח, שכן בניגוד לקבוע בפוליסה, הדרישה להפעלת מערכת אזעקה, ע"פ הדין אינה מהווה תנאי מוקדם לקיום הביטוח אלא אמצעי להקלת סיכון, ועל כן, לא היתה הנתבעת פטורה מתשלום התגמולים. 12.התובעת חתמה על כתב הקבלה ושחרור עקב הטעיה ומצג שווא שהוצג לפניה ע"י הנתבעת, לפיו הפעלת מערכת האזעקה הינו תנאי מוקדם לקיום הביטוח. וכי בשל אי קיומו של התנאי המקדים, אינה זכאית לתשלום כלשהו בגין תגמולי הביטוח. 13.לטענת התובעת ע"פ הדין, ישנם מצבים בהם על חב' הביטוח לשלם התגמולים ו/או בחלקם, חרף אי הפעלת מערכ' האזעקה, כמו במצב בו לא מתקיים קש"ס בין אי ההפעלה לנזק הנגרם מפריצה. 14.כתב קבלה ושחרור עליו חתמה התובעת נעדר תוקף משפטי מחייב, שכן במקרה דנא הוחתמה התובעת על כתב קבלה ושחרור, לקבלת תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת כלל, בניגוד להוראות המפקח על הביטוח בחוזר ביטוח 2005-1-37 מיום 17.8.2005, הקובע כי בתשלום תגמולי ביטוח שלא מתוך הסכמה עם התובע רשאי המבטח להחתים תובע רק על טופס קבלה. 15.הנתבעת החתימה את התובעת על כתב הקבלה והשחרור תוך ניצול מצוקתה הכספית של התובעת לאחר הפריצה, והפעילה עליה לחץ כבד באמצעות סוכן הביטוח להסכים לתשלום של מחצית בלבד של התביעה. טענות הנתבעת 16.לאחר קבלת הודעת התובעת על אירוע הפריצה הנטען מיום 16.10.10, מינתה הנתבעת שמאי וחוקר אזעקות. 17.ביום 28.12.10 שלחה הנתבעת מכתב דחייה בו הודיעה לתובעת על דחיית התביעה מאחר וע"פ ממצאי דוח חוקר האזעקות ודוח השמאי, תנאי המיגון לסיכון פריצה לא קויים על ידה, מאחר ומערכת האזעקה לא הופעלה. 18.לאחר שהנתבעת הוציא מכתב דחייה של התביעה, נוהל מו"מ בין הצדדים, במסגרתו נאותה הנתבעת לפנים משורת הדין, לשלם לתובעת סכום של 25,000 ₪, לסילוק מלא וסופי של התביעה, ובמסגרת זו חתמה התובעת על כתב קבלה ושחרור. 19.התובעת חתמה על כתב הקבלה והשחרור מרצונה החופשי, תוך ידיעה ברורה להשלכות הנלוות לחתימה זו. לא הופעל על התובעת כל לחץ, לחתום על כתב הויתור, והדבר נעשה מרצונה החופשי. 20.הנתבעת לא הציגה מצג שווא ולא הטעתה את התובעת. התובעת קיבלה ייעוץ משפטי של עורך דין לאחר קבלת מכתב הדחייה, לפיו זכאית היא לקבלת כל התגמולים, אולם בחרה מטעמיה שלא לנקוט בהליכים משפטיים, ולקבל לפנים משורת הדין, סכום ההסדר ולחתום על כתב קבלה ושחרור. דיון והכרעה 21.עסקינן בתביעה כספית, בסדר דין מקוצר, ע"ס 29,404 ₪, בגין אי תשלום תגמולי ביטוח עקב אירוע הפריצה, שאירע ב - 16.10.10. 22.ב"כ הנתבעת עותר בסיכומיו לדחות את התביעה על הסף, מהטעם כי הנתבעת חתמה על כתב ויתור וסילוק כל דרישותיה בקשר לאירוע הפריצה מיום 16.10.10, וזאת מרצונה החופשי ולאחר שהבינה משמעות חתימתה, וכי לא תהא זכאית לתגמולים נוספים מעבר לסך 25,000 ₪ ששולמו לה ע"פ הסדר הפשרה. 23.התובעת אינה חולקת כי חתמה על כתב ויתור והסילוק שצורף כנספח 4 לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת, אלא טוענת כי הנתבעת הציגה מצג שווא מטעה לפיו אינה זכאית לכל תגמול ביטוח, בשל אי קיומו של תנאי מוקדם, הפעלת מערכת האזעקה, לקיום הביטוח. התובעת טוענת כי לנוכח ההטעיה, נאלצה לקבל את הצעת הפשרה של הנתבעת ולחתום על כתב הויתור והסילוק. 24.נטל השכנוע להוכחת הטענה בדבר מצג שווא והטעיה מוטל על התובעת ע"פ הכלל הראייתי, לפיו המוציא מחברו עליו הראיה. 25.אני סבור כפי שיפורט להלן, כי התובעת לא עמדה בהרמת נטל זה, לא הוכח לבימ"ש טענת התובעת בדבר הטעיית התובעת בקשר למצב הדין החל. 26.לצורך הוכח טענת הטעיה כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, על התובעת להוכיח כי חתימתה על כתב הויתור נעשתה עקב טעות באשר למצב המשפטי כתוצאה מהטעיה שהטעתה אותה לטענתה הנתבעת. 27.מחקירת הנגדית של התובעת בבימ"ש, עולה כי טרם שחתמה על כתב הויתור והסילוק, נועצה טלפונית עם עורך דין אמיר כהן, שהינו עו"ד המייצגה בהליך זה. (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול ש' 20-23). כמו כן, העידה התובעת כי לאחר שקיבלה מהנתבעת מכתב דחייה של התביעה, נועצה עם עורך הדין המייצג ה בהליך זה , אשר הבהיר לה כי ע"פ הדין הינה זכאית, חרף האמור במכתב הדחייה, לקבל מלוא תגמולי הביטוח. (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 8-10). התובעת העידה כי על פי בקשתה פנה עורך דינה לאחר קבלת מכתב הדחייה, לסוכן הביטוח של הנתבעת, שוחח עמו, ורק לאחר מכן קיבלה את הסדר הפשרה וחתמה על כתב הויתור והסילוק. (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 10-12). יצויין, כי התובעת הגישה במסגרת הליך ביניים בתיק זה בבקשה לצירוף נתבע, תצהיר מיום 28.8.14, בו ציינה בסעיף 2 באופן מפורש, כי באותה עת טרם שחתמה על כתב הויתור והסילוק, "...פנה בא –כוחי טלפונית לסוכן וטען בפניו כי, לדעתו, הנתבעת אינה פטורה מתשלום מלוא תגמולי הביטוח.". 28.מעדותה של התובעת עולה כי טרם שקיבלה את הסדר הפשרה ובטרם שחתמה על כתב ויתור וסילוק דרישותיה, קיבלה יעוץ משפטי של עורך דין, לפיו על אף האמור במכתב הדחייה, הובהר לה על ידי עורך דינה, כי הינה זכאית ע"פ הדין לקבלת מלוא תגמולי הביטוח. 29.אשר על כן, טענת התובעת לפיה נפלה קורבן למעשה הטעיה מצד הנתבעת באשר למצב המשפטי בכל הנוגע בשאלת זכאותה לתגמולי ביטוח בגין אירוע נשוא התביעה, דינה להידחות. 30.אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת כי היו סכומים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. טענה זו של התובעת עומדת בסתירה לעובדה שאינה במחלוקת (ס' 2.7 לסיכומי ב"כ התובעת), כי הנתבעת שלחה ביום 28.12.10 מכתב דחיה, בו דחתה את תביעת התובעת לתשלום תגמולי הביטוח. 31.מר זיו קדרי, המשמש מנהל מחלקת תביעות רכוש בנתבעת. העיד בחקירתו הנגדית כי היה מעורב באופן אישי בטיפול בתביעה, וכי התשלום, במסגרתו נחתם כתב הויתור והסילוק, נעשה ע"י הנתבעת לפנים משורת הדין. (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 23-26). 32.מלשונו של כתב הויתור והסילוק עליו חתמה התובעת(נספח 4 לתצהירו של עד הנתבעת), צויין במפורש כי הפיצוי ניתן מבלי שהנתבעת כמבטחת מודה באחריות למקרה הביטוח, היינו ברור וגלוי היה בפני התובעת כי התשלום נעשה לפנים משורת הדין ומבלי שהנתבעת מכירה בחבותה. 33.אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת, לפיה החתמת התובעת על כתב ויתור וסילוק נעשתה בניגוד להוראות המפקח על הביטוח, בחוזר ביטוח 2005-1-37. ע"פ הוראת סעיף 2(א) לחוזר הנ"ל, רשאי מבטח להחתים מבוטח על טופס קבלה ושחרור, מקום בו אישר המבטח לתשלום מלוא תגמולי הביטוח המוסכמים לסילוק סופי של התביעה . 34. בניגוד לטענת ב"כ התובעת החתמת התובעת על כתב הקבלה והשחרור, לא נעשתה בגין סכומים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים, שכן הנתבעת לא הכירה בחבותה והוציאה מכתב דחיה של התביעה כולה. 35.במקרה דנא הוכח לבימ"ש כי כתב הקבלה והסילוק נחתם ע"י התובעת, לאחר שהנתבעת דחתה את התביעה, ורק לאחר מכן, הגיעו הצדדים להסדר לפנים משורת הדין, לתשלום תגמולי ביטוח מוסכמים ע"ס 25,000 ₪ לסילוק סופי של התביעה. 36. התובעת טוענת כי הנתבעת החתימה אותה על כתב הקבלה והשחרור תוך ניצול מצוקתה הכספית לאחר הפריצה, והפעילה עליה לחץ כבד באמצעות סוכן הביטוח להסכים לתשלום של מחצית בלבד של התביעה. התובעת הנושאת בנטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת טענה זו לא הרימה נטל זה, והטענה בעניין זה לא הוכחה לבימ"ש. 37. טענת התובעת בדבר מצוקה כלכלית אליה נקלעה בעקבות הפריצה נטענת באופן סתמי ומבלי שהתובעת הביאה כל ראיה לעניין זה. אף טענתה של התובעת בס' 11 ו-12, לתצהיר עדותה הראשית כי סוכן הביטוח שמעון כהן, הוליך אותה שולל במשך שבועות, וכי הנתבעת ניצלה מצוקתה והפעילה עליה לחץ כבד, באמצעות סוכן הביטוח, לקבל את ההצעה לתשלום מחצית תגמולי הביטוח, הינן טענות הנטענות בעלמא ללא פירוט עובדתי ובלא שהובאה כל ראיה לעניין זה. 38.ע"פ החלטה מיום 30.10.14 היה על ב"כ התובעת להודיע לבימ"ש תוך 7 ימים ממועד ההחלטה, האם מבקש הוא לזמן את סוכן הביטוח, שמעון כהן, להיחקר על תצהירו, אולם התובעת ויתרה על חקירת העד והגישה סיכומיה. 39.הלכה היא כי הימנעות בעל דין מלהעיד עד ו/או להביא ראיה, המצויה בשליטתו, ללא טעם סביר, חזקה כי אילו הייתה מובאת ראיה ו/או עדות זו, היה הדבר פועל חובתו. בנסיבות העניין, הימנעות התובעת מלזמן סוכן הביטוח למתן עדות, פועלת לחובתה של התובעת. 40.לאור כל המפורט לעיל, משהוכח לבימ"ש כי התובעת חתמה על כתב קבלה וסילוק סופי של כל תביעותיה בכל הנוגע למקרה הביטוח עם קבלת סך 25,000 ₪. משלא הוכח לבימ"ש כי נפל כל פגם השולל תוקפו המשפטי המחייב של כתב הקבלה והסילוק, מנועה ומושתקת התובעת מלתבוע פעם נוספת במסגרת תביעה בבימ"ש בגין אותו מקרה ביטוח. 41.לנוכח מניעות זו, אין מקום לדון בכל יתר טענות התובעת בקשר לשאלת החבות של הנתבעת בגין מקרה הביטוח נשוא התביעה. 42.לאור המפורט לעיל, התביעה נדחית. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 4,000 ₪ (כולל מע"מ).אזעקהפוליסהביטוח פריצה / גניבהכיסוי ביטוחי