קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בתל אביב: 1. בפני בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, בהעדר סמכות מקומית (להלן: "הבקשה"). 2. התביעה העיקרית הינה תובענה כספית בסך 230,833 ₪. התובע שמפעיל אתר אינטרנט, העוסק בין היתר במכירת תמונות (להלן "האתר"), התקשר במהלך השנים 2008-2007 עם הנתבעת, חברה לדפוס דיגיטאלי, לצורך הדפסת תמונות אשר הוזמנו ע"י לקוחות האתר. לטענת התובע, הנתבעת סיפקה לידיו מוצרים פגומים אשר גרמו לו לנזק ישיר, נזק ממוני עקיף בהיקף רב, וכן פגיעה במוניטין. 3. הנתבעת טוענת, כי בהעדר זיקה ממשית בתובענה דנן לבית משפט זה, יש להעביר את התובענה לבית המוסמך במחוז תל אביב. שהרי, לטענת הנתבעת, כתובתו של התובע וכתובת משרד בא כוחו אינן מהוות אחת מהחלופות המקימות סמכות מקומית, מנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לעומת זאת, מקום עסקה של הנתבעת בבני ברק, מקום יצירת ההתחייבות הינו משרדי הנתבעת בבני ברק, כך אף המקום בו נמסרו הנכסים (התמונות) נשוא התובענה דנן. יתרה מזו, לטענת הנתבעת גם המעשה ו/או המחדל הנטען, בוצע במקום עסקה של הנתבעת בבני ברק. כמו כן, ציינה הנתבעת כי בד בבד עם כתב ההגנה מטעמה, מוגשת הודעה לצד ג' כנגד הספק, אשר מקום עסקו אף הוא בבני ברק. מכאן, שמירב הזיקות בתובענה זו, מוליכות לבית משפט במחוז תל אביב. 4. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, מקור סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה בהתאם לתקנה 3 לתקנות, הינו במקום ביצוע ההתקשרות בין הצדדים, משרדו של התובע, בעיר חיפה. שכן, לטענת התובע, בין הצדדים מעולם לא נחתם הסכם פורמאלי בכתב. למעשה ההתקשרות של הצדדים התבססה על מחירון שהעבירה הנתבעת אל משרדו של התובע בחיפה, באמצעות הפקס, על סמך אישור מחירון זה, על ידי התובע. יוער, כי לתגובת התובע לא צורף תצהיר כנדרש בתקנות. דיון 5. אני מוצא שהדין הוא עם המבקשת. מירב הזיקות בתיק מצביעות על סמכותו המקומית של בית המשפט במחוז תל - אביב. 6. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, קובעת: "3(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוט מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים." 7. לעניין טענת חוסר הסמכות המקומית, נקבע בפסיקה מפי כב' השופט לוין ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח' פ"ד מט 2, עמ' 734-735 (להלן: "הלכת פולג"), כי: "במדינה קטנה כמדינתו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר ; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות." 8. עוד נקבע, בפסק הדין רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ( 2.6.03) (להלן: "מפעל הפיס"), כי: "המטרה הרלוונטית לענייננו, היא כאמור קידום נוחות הדיון. ההנחה היא כי עדיף לקיים את הדין בבית המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה, שכן אז ייקל על הבאת העדים והראיות בפני בית המשפט, ותקודם נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, מקובלת העמדה לפיה הסמכות המקומית נקבעה בתקנות כדי לשרת את נוחיות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו (ושאר המקומות שיש להם נגיעה בעניין) (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) כיום, רבים המפקפקים בעצם תועלתה של הסמכות המקומית ככלי לקידום הנוחיות. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בשטחה. המרחקים הקצרים בין הערים השונות במדינה, ויהיו אלו אף המרוחקות ביותר זו מזו, אינם גדולים. בהתחשב באמצעי התחבורה הזמינים לאדם בעידן בו אנו חיים, יקשה לקבל את ההנחה כאילו קיום הדיון בבית משפט המצוי במחוז מסויים, ולא אחר, חיוני להבטחת נוחות הצדדים. לפיכך, נדמה לעיתים כי העלויות המושקעות בהתדיינות בנושאי הסמכות המקומית ובהעברתו של תיק מטיפולו של בית משפט שהחל לדון בו אל משנהו שבמחוז שיפוט אחר, נעדרות הצדקה מהותית. כזו היא דעתו של הד"ר ש' לוין, הרואה בטיעונים בדבר הסמכות המקומית את "אחת הדוגמאות הבולטות למקרים שבהם עשוי להתבזבז לשווא זמן שיפוטי יקר" (ש' לוין מהות הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) 96)..." 9. בית המשפט העליון עמד על שקולי המדיניות שעמדו ביסוד הלכת פולג באשר לסמכות המקומית, במסגרת ע"א 11180/08 עיריית מודיעין - מכבים- רעות נ' ארד הנדסה בע"מ ( 6.5.09). אפנה לאמור בפסק הדין: "לסמכות המקומית תכלית כפולה: 1. ניתוב תיקים בין בתי המשפט השונים למניעת עומס יתר על בית משפט זה או אחר ; 2. קידום נוחות הצדדים בניהול הדיון [רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן פ"ד נז(4), 473, 477 (2003) (להלן: עניין מפעל הפיס)]. לענייננו רלוונטית התכלית השניה לפיה הסמכות המקומית נועדה לקידום נוחות הצדדים בניהול הדיון. ואכן, הסמכות המקומית בתקנה 3 לתקנות סדר הדין מפורשת באופן כזה שהיא נועדה לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתדיין הרחק ממקום מושבו (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה שביעית, 1995) 78). ברם ברוב המקרים, מקהה המרחק הגיאוגרפי הקצר שבין נקודות שונות על מפת הארץ תכלית זו ומתמעטת נחיצותה [ בג"ץ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ נ' שר המשפטים - פרופ' דניאל פרידמן (לא פורסם, , 30.8.2007)]. הפיחות שחל במעמד הסמכות המקומית, ככלי לקידום נוחות של המתדיין, מצא ביטויו גם בהלכת פולג, אשר כנגדה טוענות המשיבות, לפיה "במדינה קטנה כמדינתו אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר" (הלכת פולג, 734)". 10. יחד עם זאת, יפים לענייננו דברי כב' השופט אור בבש"א 4666/02 ד"ר גוכלר נ' עזבון המנוח ז'ק אזואוילוס פ"ד נ"ו 6 817, בעמ' 819: " כבר נפסק בעבר כי "...בית משפט זה...ייטה להורות על העברת הדיון, כאשר התביעה הוגשה בתחום סמכותו של בית המשפט, אשר בידיו סמכות מבחינה פורמאלית, אך אין זיקה מוחשית אחרת כלשהי בין העניין לבית תחום סמכותו של בית המשפט..." (ב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה [1], בעמ' 307; בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (להלן - פרשת טמפו [2])). הלכה זו יפה גם למקרה שהזיקה הפורמאלית בו היא של קיום סניף של מי מהנתבעים באזור השיפוט של בית המשפט (פרשת טמפו [2]; בש"א 8302/00 עמותת בית חולים שערי צדק - ירושלים נ' שלמה [3]). בנסיבות המקרה שלפנינו ברור הוא כי הזיקות של המקרה לאזור הצפון הן בעוצמה מכרעת." 11. הנתבעת צרפה לבקשה תצהיר. מתצהיר זה עולה, כי עסקה של הנתבעת ממוקם בבני ברק. כמו כן, מקום יצירת ההתחייבות היה במשרדי הנתבעת בבני ברק, כאשר התובע הגיע אל עסקה של הנתבעת והזמין ממנה ביצוע של הדפסה דיגיטאלית של תמונות. גם המסירה בפועל של המוצרים נעשתה במקום עסקה של הנתבעת בבני ברק. שכן, מתצהיר הנתבעת עולה, כי נהגה להדפיס לתובע את התמונות בבית העסק שלה בבני ברק והתובע היה אוסף את היצירה המוגמרת בעסקה של הנתבעת. מכאן, שאף שהמעשה או המחדל הנטען, בוצע בעסקה של הנתבעת בבני ברק. יתרה מזו, ביום 9.6.10 הגישה הנתבעת הודעת צד ג' לספק, אשר סיפק מוצרי קנווס על גביהם הודפסו התמונות נשוא תובענה זו, אשר מקום עסקו אף הוא בבני ברק. 12. בנסיבות אלו, אני סבור, כי מירב הזיקות בתיק, מסורות לבית המשפט במחוז תל אביב. 13. על כן, אני מקבל את הבקשה ומעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בתל אביב. 14. בשלב זה אין צו להוצאות משפט.דיוןהעברת דיוןתל אביב