השאלה הינה האם ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים ממשיים, בנוסף לפיצויים מוסכמים ? נקודת המוצא לשאלה זו, הינה בהוראותיו של סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובעות כך: "(ב)הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה. " בעניין ע"א 640 ,628/87 - יוסף חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ . פ"ד מו(1), 115, נקבעה ההלכה המנחה, עליה חוזר ביהמ"ש במקרים רבים כך: "שאלה היא, אם פיצוי מוסכם יכול להצטבר לפיצוי לפי סעיף 10 לחוק (ראה: מאמרה הנ"ל של ד"ר סנילביץ, בעמ' 163-162; וראה לעניין הצטברות התביעה לפיצויים מוסכמים והתביעה לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני: ע"א 498/88, יהודית מירון נ. אורי קידר ואח', פד"י מ"ד(258-257 ,250 ,(4). אם מדובר בפיצוי בגין ראשי נזק שונים אין כל מניעה להצטברות כזו, שהרי לא נוצרת חפיפה בין הפיצוי המוסכם לבין הפיצוי האחר (ראה חיבורו הנ"ל של פרופ' ידין, בעמ' 134, וכן, למשל, ע"א 2489/90, תנובה ואח' נ. גורנשטיין ואח' - טרם פורסם) . " ראה גם ע"א 2981/92 - יעקב כהן ו-5 אח' נ' צמד ע.א. בע"מ ו-2 אח' . פ"ד נ(2), 869, שם נקבע כי: "אלא שהכלל הוא כי צד אינו זכאי לפיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים רגילים, והבחירה בידיו אם לתבוע את הפיצוי המוסכם ללא הוכחת שיעור הנזק או את הפיצוי המלא לאחר הוכחת שיעור הנזק. ראו, למשל, ע"א 466/89 צברי נגד מסוארי ואח', פ"ד מה(183 ,177 (1. יוצאים מכלל זה פיצויים מוסכמים שנקבעו בשל ראשי נזק מסוימים. במקרה כזה זכאי הנתבע לתבוע, בנוסף לפיצויים המוסכמים, פיצויים רגילים עבור ראשי נזק שלגביהם לא נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים. ראו ע"א 628/87 חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מו(123-122 ,115 (1." כב' השופטת לנר פסקה בעניין ת"א (ירושלים) 6098/02 - רחמין שמעון ואח' נ' צין איל ואח', כי על פי הוראת סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת חוזה". כפי שמציינת פרופ' שלו בסיפרה "המלה "במקומם" בסעיף 15(ב) מעידה על כך, כי הבחירה היא בין דרכים חילופיות ולא מצטברות. על הנפגע לבחור בין פיצויים מוסכמים לבין פיצויים אחרים" (שלו, דיני חוזים (מהד' שניה, תשנ"א), בעמ' 598). בפסק הדין בפרשת חורי נ. חברת החשמל (ע"א 628/87, פ"ד מו(1) 115) קובע בית המשפט כי יש לפרש הוראה זו כשוללת הצטברות פצויים מוסכמים ופיצויים אחרים רק מקום בו הפצוי נועד לפצות בגין אותם ראשי נזק ואילו "אם מדובר בפיצוי בגין ראשי נזק שונים אין כל מניעה להצטברות כזו, שהרי לא נוצרת חפיפה בין הפיצוי המוסכם לבין הפיצוי האחר" (שם, בעמ' 123. ל"ניצניה" של הלכה זו ר' ע"א 2489/90 תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' דינה גורנשטיין תק-על 91(3), 1788 ,עמ' 1792). טעמה של הלכה זו נעוץ איפוא בכך שתכליתו של סעיף 15(ב) המחייב בחירה בין הפיצוי המוסכם לבין פיצוי הטעון הוכחת נזק עניינה מניעת כפל פיצוי. מקום בו הפצוי המוסכם נועד לפצות בגין ראש נזק מסויים, פיצוי בגין ראשי נזק אחרים לא יוביל לחפיפה ולכפל פיצוי. כיצד נדע האם יוחד הפיצוי המוסכם לראש נזק כזה או אחר? נקודת המוצא היא הוראת הפיצוי המוסכם עצמה. המדובר בהוראה חוזית שיש לפרשה ככל הוראה חוזית אחרת לפי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מהחוזה ומהנסיבות. בע"א 2981/92 יעקב כהן ו-5 אח' נ' צמד ע.א. בע"מ ו-2 אח' (פ"ד נ(2), 869) מבהיר בית המשפט, תוך הפנייה לפסק הדין בעניין חורי, כי ניתן לתבוע הן פצוי מוסכם והן פצוי הטעון הוכחת נזק כאשר עניין לנו ב"פיצויים מוסכמים שנקבעו בשל ראשי נזק מסוימים. במקרה כזה זכאי הנתבע לתבוע, בנוסף לפיצויים המוסכמים, פיצויים רגילים עבור ראשי נזק שלגביהם לא נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים" (שם, בעמ' 879). עם זאת, נראה כי הילכת חורי על פי הגיונה אינה מוגבלת למקרה בו החוזה קובע מפורשות כי הפצוי המוסכם יחול רק בגין הפרה קונקרטית זו או אחרת, שכן עניין לנו בפרשנות הפצוי המוסכם ובכל מקרה בו המסקנה הפרשנית של הוראת הפצוי המוסכם היא, כי נועד לפצות בגין ראש נזק או ראשי נזק קונקרטיים, אין מניעה לתבוע בנוסף פצוי הטעון הוכחת נזק בגין ראשי נזק אחרים. מובן כי מסקנה פרשנית זה קלה יותר מקום בו הוראת הפצוי המוסכם מבהירה כי נועדה לפצות בגין ראש נזק ספציפי כזה או אחר. כאשר בוחנים את הוראות הפיצוי המוסכם בהסכם לפנינו, נלמד כי הוראות ההסכם קובעות בין היתר כי: "9.1 הופר החוזה ע"י מי מהצדדים לו, זכאי הצד הנפגע, לכל התרופות העומדות לו לפיו ו/או על פי דין ואין בדרישה לתרופה אחת לשלול היזקקות לכל תרופה אחרת. 9.2 הפרת הוראות הסעיפים 2,3,4,5,6,7, לחוזה זה, תהווה הפרה יסודית של חוזה זה ותקנה לצד הנפגע מלבד כל הסעדים שהוא זכאי להם על פי חוזה זה ועל פי כל דין, גם את הזכות לפיצוי מוסכם ומוערך מראש, בסך השווה ל- 20,000$ (עשרים אלף דולר ארה"ב), בלא צורך נוסף בהוכחת נזק..." מכאן עולה לכאורה כי הסעיף רחב דיו כדי להכיל הסכמה של הצדדים להקנות לצד הנפגע את הזכות לתבוע נזק בגין כל הפרה והפרה של ההסכם, את הנזק הקונקרטי בגין אותה הפרה, בכל מקרה שאלה זו הינה שאלה של פרשנות הסכם בין הצדדים ומקומה במסגרת ההליך לגופו של עניין.פיצויים מוסכמיםפיצוייםשאלות משפטיות