מהי הגנה מן הצדק ? סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 עוסק בסוגיית הגנה מן הצדק וקובע כי לאחר תחילת המשפט, רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן טענה כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. טענת הגנה מן הצדק נקלטה זה מכבר, בפסיקה הישראלית, בע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל, כאשר נקבע כי המבחן הקובע הוא "מבחן ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות"- התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם. בע"פ 4855/02 בורוביץ נ' מ"י, פ"ד נט(6) 776 נקבעו 3 אמות מידה לשם החלת טענת ההגנה מן הצדק: בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום. כפי שעולה מן הפסיקה, עיקר עניינה של הגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. במסגרת הפעלת ההגנה מוסמך בית המשפט לבטל אישום, אם הוא חש שלא ניתן להבטיח לנאשם בדרכים חלופיות כי יזכה למשפט הוגן או במידה שהמשך קיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. יחד עם זאת, נקבע בעניין בורוביץ' הנ"ל, כי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר" וכן, כי "בדרך-כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו...". כמו כן נקבע בע"פ 4596/05 זאב רוזנשטין נ' מדינת ישראל: "... במובנה הנפוץ, דוקטרינת הגנה מן הצדק מאפשרת לבית-המשפט לבטל אישום, בשל כך שלא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן, או שההעמדה לדין פוגעת בעקרונות הצדק... ההצדקה המרכזית לשימוש בסמכות זו הנה הרצון להבטיח, כי רשויות החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה לשמש בלם לפעילות אכיפה שלוחת-רסן, עיוורת לאינטרסים זולתה, המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון-חוק. זוהי סמכות יוצאת דופן, וכך גם הנסיבות המצדיקות את הפעלתה. היא משלבת בתוכה מארג מורכב של ערכים מתחרים: קידום האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין של עברינים, בצד ההכרח להקפיד בזכויות הנאשם; הרצון להגיע לחקר האמת, אך לא בכל מחיר; הגנה על ביטחון הציבור, בצד החובה לשרש שימוש לרעה בכוח שלטוני."משפט פליליהגנה מן הצדק